דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

חיפוש דברי הריב"ש

2023
3 2 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 04/12/2023 15:05

    אולי הריב"ש הזה שמורה לבטל מנהג שיש בו פקפוק,
    הנה ציטוט מאיזו תשובה של בן דורנו שמצאתי-

    "מצאנו שמנהג מבוסס על פירוש לא נכון בסוגיא אע"פ שהוא מגדולים קוראים לו
    רבותינו בעלי התוספות "מנהג שטות", עיין בברכות פ' שלשה שאכלו )מח,ע"ב( בבהמ"ז
    בברכה של שבת, והפי' הזה ששללוהו הוא פי' הרי"ף ז"ל יעש"ה. הפר"ח בה' מנהגי
    איסור (או"ח סי' תצו ס"ק י) האריך לדון במנהג שהוא נגד הלכה דאורייתא או דרבנן
    ומסיק בשם תשובת הרדב"ז בשם הריטב"א בזה"ל: "במנהג להקל לעולם אין חוששין לו,
    ואפי' היה על פי גדולים שבעולם, כל שנראה בו צד איסור לחכם בעל הוראה אשר יהיה
    בימים ההם, שאין לנו אלא השופט אשר יהיה בימינו". והפ"ח כ' עליו: "וזה פשוט". ומתשובת
    הריב"ש (סי' מט וסי' קכב) הביא הפ"ח שנשאל על לולב שהיו נוהגין לאגדו ביו"ט
    בעניבה אם למנוע את המנהג הזה או לא. והשיב, כיון שאינו מעשה אומן פטור אבל
    אסור, ולעצם המנהג דבר פשוט הוא שצריך למונעם מאחר שיש כאן איסור. מתשובות
    נוספות (סימנים שפח-שצ) מוכח ג"כ דסובר הריב"ש דכל מנהג שיש בו קצת פקפוק עפ"י
    הדין חייבים לבטל את הנוהג הגרוע הזה."

    ב-יום שני, 4 בדצמבר 2023 בשעה 14:49:39 UTC+2, א. י. כהן כתב/ה:

  • תאריך ההודעה המקורית: 04/12/2023 15:05

    אולי הריב"ש הזה שמורה לבטל מנהג שיש בו פקפוק,
    הנה ציטוט מאיזו תשובה של בן דורנו שמצאתי-

    "מצאנו שמנהג מבוסס על פירוש לא נכון בסוגיא אע"פ שהוא מגדולים קוראים לו
    רבותינו בעלי התוספות "מנהג שטות", עיין בברכות פ' שלשה שאכלו )מח,ע"ב( בבהמ"ז
    בברכה של שבת, והפי' הזה ששללוהו הוא פי' הרי"ף ז"ל יעש"ה. הפר"ח בה' מנהגי
    איסור (או"ח סי' תצו ס"ק י) האריך לדון במנהג שהוא נגד הלכה דאורייתא או דרבנן
    ומסיק בשם תשובת הרדב"ז בשם הריטב"א בזה"ל: "במנהג להקל לעולם אין חוששין לו,
    ואפי' היה על פי גדולים שבעולם, כל שנראה בו צד איסור לחכם בעל הוראה אשר יהיה
    בימים ההם, שאין לנו אלא השופט אשר יהיה בימינו". והפ"ח כ' עליו: "וזה פשוט". ומתשובת
    הריב"ש (סי' מט וסי' קכב) הביא הפ"ח שנשאל על לולב שהיו נוהגין לאגדו ביו"ט
    בעניבה אם למנוע את המנהג הזה או לא. והשיב, כיון שאינו מעשה אומן פטור אבל
    אסור, ולעצם המנהג דבר פשוט הוא שצריך למונעם מאחר שיש כאן איסור. מתשובות
    נוספות (סימנים שפח-שצ) מוכח ג"כ דסובר הריב"ש דכל מנהג שיש בו קצת פקפוק עפ"י
    הדין חייבים לבטל את הנוהג הגרוע הזה."

    ב-יום שני, 4 בדצמבר 2023 בשעה 14:49:39 UTC+2, א. י. כהן כתב/ה:

    תאריך ההודעה המקורית: 04/12/2023 18:31

    עדיין מחפש תשובה!!!! תודה מראש!!!!!!
    יישר כח לעונים בפרטי ובכללי, אך הנושא הוא לגבי ציבור שהוחזקו להתפלל בבית
    אחד ורצו לעבור לבית אחר, ופסק עפ"י דברי מהרי"ק שהראשון הוחזק בזה, והוסיף
    שגם הריב"ש מודה בזה שאין להם לשנות לבית אחר. ממילא התשובות שקבלתי בינתיים
    לא כ"כ נראות.
    חיפשתי רבות בריב"ש ולא מצאתי שדיבר בנושא זה.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 04/12/2023 18:31

    עדיין מחפש תשובה!!!! תודה מראש!!!!!!
    יישר כח לעונים בפרטי ובכללי, אך הנושא הוא לגבי ציבור שהוחזקו להתפלל בבית
    אחד ורצו לעבור לבית אחר, ופסק עפ"י דברי מהרי"ק שהראשון הוחזק בזה, והוסיף
    שגם הריב"ש מודה בזה שאין להם לשנות לבית אחר. ממילא התשובות שקבלתי בינתיים
    לא כ"כ נראות.
    חיפשתי רבות בריב"ש ולא מצאתי שדיבר בנושא זה.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 04/12/2023 23:53

    עזרו לי באישי. ריב"ש סי' רנ"ג, עיי"ש.
    אשרי העם שככה לו!

  • שאלה בעילו"ש: חיפוש ד' הגרי"ז עה"פ 'ופרצת'

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    צ
    תאריך ההודעה המקורית: 12/03/2023 10:20 אני מחפש חידושי הגרי"ז על התורה , לא בסטנסל. בראשית כ"ח י"ג- י"ד על הפסוק ופרצת ימה וקדמה. באוצר החכמה מצאתי רק בסטנסל ושם לא מצאתי את זה. תודה רבה. -- חיוך של יהודי, יכול לקיים עולמות. שיחות הר"ן מ"ג "גַּם עַל־יְדֵי הַשִּׂמְחָה, יְכוֹלִין לְהַחֲיוֹת אָדָם אַחֵר. כִּי יֵשׁ בְּנֵי־אָדָם שֶׁיֵּשׁ לָהֶם יִסּוּרִים גְּדוֹלִים וְנוֹרָאִים רַחֲמָנָא לִצְלַן, וְאִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְסַפֵּר מַה שֶּׁבְּלִבָּם. וְהֵם הָיוּ רוֹצִים לְסַפֵּר אַךְ אֵין לָהֶם בִּפְנֵי מִי לְסַפֵּר וּלְהָשִׂיחַ עִמּוֹ אֶת כָּל אֲשֶׁר עִם לְבָבָם. וְהֵם הוֹלְכִים מְלֵאִים יִסּוּרִים וּדְאָגוֹת, וּכְשֶׁבָּא אָדָם עִם פָּנִים שׂוֹחֲקוֹת יָכוֹל לְהַחֲיוֹת אוֹתָם מַמָּשׁ, וּלְהַחֲיוֹת אָדָם אֵינוֹ דָּבָר רֵק, כִּי הוּא דָּבָר גָּדוֹל מְאֹד. (וּכְמוֹ שֶׁמּוּבָא בַּגְּמָרָא (תַּעֲנִית כב.): מֵהַנֵי תְּרֵי בַּדְחֵי שֶׁזָּכוּ לְמַה שֶּׁזָּכוּ עַל־יְדֵי זֶה שֶׁהָיוּ מְשַׂמְּחִים בְּנֵי אָדָם). "
  • חיפוש מקור

    2023
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    5
    תאריך ההודעה המקורית: 14/03/2023 20:23 לשון חכמים ’שלא יכבה/ תכבה נרו’ הוא לשון מושאל מלשון הכתוב בדברי הימים שאמרו אנשי דוד ’לא תכבה את נר ישראל’ דהיינו שדוד הוא נרם של ישראל, ועליו לשמור על נפשו שהוא נרם. עצם השבועה שנשבע ה’ לדוד שמלכותו לא תפסוק מפורסמת בכל הנביאים, כגון בספר שמואל ב’ פרק ז’ ובמקבילה בספר דברי הימים, ולשון שבועה מפורש יותר בספר תהילים סימן פט פסוק לו, כמובא בהודעה הקודמת. הנראה לעניות דעתי כתבתי. מאת: [email protected] קבצים מצורפים: ריז הלוי עהת - שלא יכבה נרו בברכת ההפטרה.pdf
  • האם יש רא"ש על הוריות? (לא תוספות הרא"ש)

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 17/07/2023 22:00 בש"ס שברשותי אין
  • שו"ת הריב"ש עם הערות

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 18/07/2023 22:58 עזרוני וניחמוני.
  • חיפוש מאמר

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 23/10/2023 19:19 יהיה לי לתועלת רב לצורך עריכת ספר אם חד דמן חבריא קדישא הדין יכול להמציא לי מראה מקום או מאמר מוכן בטעם וענין וסוד ופשט ורמז ודרוש וכו' וכו' על המנהג של אמירת ברכי נפשי וט"ו שיר המעלות בשבתות החורף לאחר מנחה יותר על פי חסידות וכו' נ. ב. את המאמר בבית אהרן וישראל קובץ קמד ראיתי כבר, אבל זה עפ"י מנהגי וטעמי הראשונים וכדו'. ייש"כ מראש לכל המשיבים
  • חיפוש מקור, בעילו"ש

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 29/10/2023 06:03 בס"ד מישהו ביקש מקור לקטע הבא. [אני אעביר לו את השרשור כמו שהוא, כולל כתובות המייל. נא לשים לב לפני שעונים] [image: image.png]
  • חיפוש דברי הריב"ש

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 04/12/2023 14:49 בציטוט דלהלן, יש למישהו מושג על איזה ריב"ש מדובר? יפה הורה כ"ת בזה הפן הראשון שהדין עם היחיד הראשון שהחזיק בו בראשונה כמבואר בתשו' מהרי"ק מדברי הש"ס גיטין (דף נ"ט) וקאמר שם בגמ' הטעם משום חשדא שאלו הנכנסים אל הבית אם לא יראו את העירוב שם בבית ואמרו שמטלטלין בלא עירוב ע"ש וגם כאן בביהכ"נ חלילה להם לילך למקום אחר להתפלל לאשר מקום מצער הוא זה הישוב וא"א להרבות בבתי תפלה כי היכי דלא ליתי לאנצוי ובזה גם הריב"ש מודה שחלילה להם לשנות
  • חיפוש מקור

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 27/09/2023 11:58 עמוס ט יא ובמפרשים שם

0

מחובר

793

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים