דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

דרוש מאמר מספר "רע"א על התורה"

2024
1 1 0 1
  • מנהג צאנז שלא לברך על ברק ורעם ||| ספר אוצר חיים

    2024
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 03/01/2024 13:23 התגובה של ישראל קריבוס בוצעה דרך Gmail https://www.google.com/gmail/about/?utm_source=gmail-in-product&utm_medium=et&utm_campaign=emojireactionemail#app מאת: [email protected] קבצים מצורפים: file-0
  • דרוש מאמר מספר "רע"א על התורה"

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 09/02/2024 13:08 יש שם מאמר לפורים קטן על דברי הרמ"א "טוב לב ומשתה תמיד" אמור להיות את הספר הזה באוצה"ח יש אפשרות למאן דהוא מהחו"ר לשלוח לי את זה ייש"כ גדול יום נפלא משה רייך
  • איך כותבים על אשתו, רעייתו או רעיתו?

    2024
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 06/03/2024 23:38 אכן האקדמיה לא ממש המציאו, אלא ניסחו כללים ע"פ הכתיבה שהתקבלה במשך הדורות ובפרט בדורנו. לגבי הכפלת האות ו'. הם לא קבעו לקרוא: W, אלא הם קבעו שאם האות ו' נהגית ולא באה כאות ניקוד, אזי יש לכופלה. למשל במילה 'אוויר' כופלים הו', והטעם הוא כדי שלא יקראו: אוֹיר (כלור שלא יחשוב הקורא שהו' היא אות ניקוד). וגם הי' במילה רעייתו נכפלת, כיוון שהיא נהגית. וכדי שלא יקראו: רעִיתו (הע' בחיריק). מאת: [email protected]
  • מה ענה הרע"א לנכדו

    2024
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 08/03/2024 01:31 רעק"א עצמו מזכיר את השאלה נדפס בר"ה כט גזרה שמא יטלנו בידו וילך אצל בקי ללמוד ויעבירנו ד' אמות ברשות הרבים. הא דלא נקיט שמא יוציאנו מרה"י לרה"ר, ובתוספות הקשו כן, י"ל דהא אף אם יוציא מ"מ כל שלא יעמוד לפוש אלא אם ילך מביתו מיד להחכם לא יתחייב, וי"ל דזהו חשש רחוק שילך דרך רה"ר ויעמוד שם לפוש, משא"כ בחששא דשמא יעבירנו, דבזה אף אם לא יעמוד לפוש יהא חייב לדעת התוס' בחדושי רשב"א בפ"ק דשבת בסוגיא דילפינן זורק ממושיט, דבמעביר מרה"י לרה"י דרך רה"ר לכ"ע חייב, ומבואר יותר בח"ר שבת פ' הזורק (דף צז ע"א). ובהכי מיושב נמי מה דהקשה לי חכם אחד על התוס' פ"ק דשבת (דף ה' ע"ב ד"ה בשלמא) דכתבו בשם הירושלמי דלבן עזאי דמהלך כעומד דמי לא משכחת מעביר ד' אמות דמחייב אלא בקופץ, וכתבו דמסוגיא לא משמע כן, וקשה אמאי לא הוכיחו כן בבירור מהכא, דא"כ לבן עזאי יהא תקיעות שופר דוחה שבת דודאי ל"ל למגזר שמא יעבירנו בקפיצה. ולמ"ש ניחא לבן עזאי דמהלך כעומד בלא"ה ניחא דטעמא דשופר משום גזרה שמא יוציאנו מרה"י לרה"ר, רק לדידן דמהלך לאו כעומד ואינו חייב אלא בעומד לפוש צריכין לטעמא דשמא יעבירנו.
  • שו"ת רע"א מהדו"ק

    2024
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 17/03/2024 09:15 ודאי שמקובל לציין. אלא שבמקרה שלא מציינים, הכוונה לחלק א'. ויש הרבה מקומות שלא ציינו (בעיקר בדורות הקודמים)
  • אשמח לקבל דו"ח לרעק"א כתובות מו:

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    ע
    תאריך ההודעה המקורית: 16/06/2024 16:13
  • 0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    נ
    תאריך ההודעה המקורית: 26/06/2024 13:05 [image: Mailtrack] https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Sender notified by Mailtrack https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& 26.06.24, 13:04:21 -- נפתלי מרדכי ראזענבוים ארץ ישראל - 058-322-4930 ארה"ב - 917-722-5393 לונדון - 4420-3769-3070 קבצים מצורפים: אוצר פניני תורה וחסידות עמוד 274.pdf
  • שאלה בפשט - דברי הגו"א על ברכת יעקב לפרעה

    2024
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 19/07/2024 00:32 לאחר עיון נוסף, נ"ל שכוונת הגו"א שמברכת יעקב אכן עלו המים לקראת פרעה בכל פעם שהיה בא אל הנילוס, אבל הם גם עלו תדיר גם בזמנים אחרים, וכך לא היה ניתן להאליל אותו בגלל זה

0

מחובר

794

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים