דילוג לתוכן
פורום לעורך התורני

הפורום לעורך התורני
  1. דף הבית
  2. ארכיון: הקבוצה הישנה
  3. 2024
  4. דרוש מאמר מספר "רע"א על התורה"
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

דרוש מאמר מספר "רע"א על התורה"

2024
1 1 0 1
התחברו כדי לפרסם תגובה

  • י

    מנהג צאנז שלא לברך על ברק ורעם ||| ספר אוצר חיים

    2024
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 03/01/2024 13:23 התגובה של ישראל קריבוס בוצעה דרך Gmail https://www.google.com/gmail/about/?utm_source=gmail-in-product&utm_medium=et&utm_campaign=emojireactionemail#app מאת: [email protected] קבצים מצורפים: file-0
  • א

    מישהו מהת"ח יודע מה הכוונה? על מה רע"א מדבר?

    2024
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 14/01/2024 17:47 רש"ש מסכת כתובות דף יד עמוד ב במשנה אם רוב אנשי העיר משיאין כו'. כ' התור"ע דאם היה ד"מ נ"א כשרים ונ' פסולים ובהנ"א היה כהן א' אסורה לו. דכיון דהוא יודע בעצמו שלא בא עליה א"כ הוא אינו בכלל הספק ולא נשאר רק מחצה ע"מ כו'. הנה הרב ז"ל נראה דמדמי ליה להא דתנן בפ"ד דתרומות מ"ח וט' בלבנות ושחורות ע"ש. אבל לעד"נ דדוקא לענין ביטול לא מהני אותן שאינן בכלל הספק. אבל לענין דכל דפריש מרובא פריש מהני אפי' אותן שאינן בכלל הספק. וראיה מב"ב (כג ב) גבי נמצא בין ב' שובכות דאמרינן שם ואף על גב דבחד מנייהו נפיש מחבריה ע"ש. והרי בהנשארים בהשובך אין ספק שהם ודאי נשארו במקומן. והספק אינו אלא על הניפול הנמצא ואפ"ה אמרינן דמרובא פריש. ולפמש"כ היה נ"ל דאם בחנות אחת כשרה היו מ' חתיכות מרובעות ועשר משולשות. ובחנות הטרפה לא היה אלא כ' חתיכות וכולן משולשות. ונמצאת חתיכה משולשת כשרה. ודבר זה צריך עדיין תלמוד.
  • Y

    איך כותבים על אשתו, רעייתו או רעיתו?

    2024
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 05/03/2024 00:11 רעייתו מאת: [email protected]
  • י

    איך כותבים על אשתו, רעייתו או רעיתו?

    2024
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 06/03/2024 23:38 אכן האקדמיה לא ממש המציאו, אלא ניסחו כללים ע"פ הכתיבה שהתקבלה במשך הדורות ובפרט בדורנו. לגבי הכפלת האות ו'. הם לא קבעו לקרוא: W, אלא הם קבעו שאם האות ו' נהגית ולא באה כאות ניקוד, אזי יש לכופלה. למשל במילה 'אוויר' כופלים הו', והטעם הוא כדי שלא יקראו: אוֹיר (כלור שלא יחשוב הקורא שהו' היא אות ניקוד). וגם הי' במילה רעייתו נכפלת, כיוון שהיא נהגית. וכדי שלא יקראו: רעִיתו (הע' בחיריק). מאת: [email protected]
  • א

    מה ענה הרע"א לנכדו

    2024
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 08/03/2024 01:31 רעק"א עצמו מזכיר את השאלה נדפס בר"ה כט גזרה שמא יטלנו בידו וילך אצל בקי ללמוד ויעבירנו ד' אמות ברשות הרבים. הא דלא נקיט שמא יוציאנו מרה"י לרה"ר, ובתוספות הקשו כן, י"ל דהא אף אם יוציא מ"מ כל שלא יעמוד לפוש אלא אם ילך מביתו מיד להחכם לא יתחייב, וי"ל דזהו חשש רחוק שילך דרך רה"ר ויעמוד שם לפוש, משא"כ בחששא דשמא יעבירנו, דבזה אף אם לא יעמוד לפוש יהא חייב לדעת התוס' בחדושי רשב"א בפ"ק דשבת בסוגיא דילפינן זורק ממושיט, דבמעביר מרה"י לרה"י דרך רה"ר לכ"ע חייב, ומבואר יותר בח"ר שבת פ' הזורק (דף צז ע"א). ובהכי מיושב נמי מה דהקשה לי חכם אחד על התוס' פ"ק דשבת (דף ה' ע"ב ד"ה בשלמא) דכתבו בשם הירושלמי דלבן עזאי דמהלך כעומד דמי לא משכחת מעביר ד' אמות דמחייב אלא בקופץ, וכתבו דמסוגיא לא משמע כן, וקשה אמאי לא הוכיחו כן בבירור מהכא, דא"כ לבן עזאי יהא תקיעות שופר דוחה שבת דודאי ל"ל למגזר שמא יעבירנו בקפיצה. ולמ"ש ניחא לבן עזאי דמהלך כעומד בלא"ה ניחא דטעמא דשופר משום גזרה שמא יוציאנו מרה"י לרה"ר, רק לדידן דמהלך לאו כעומד ואינו חייב אלא בעומד לפוש צריכין לטעמא דשמא יעבירנו.
  • ה

    דרוש לי ספר "פניני תורה וחסידות" מר' אליעזר דוד פרידמאן, כרך במדבר-שלח עמ' רנח-רעה

    2024
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 26/06/2024 12:00 בענין מקור הנשמות בעולם התענוג ולכן היהודי אינו מסופק, לא מצאתי סיפור כנ"ל, מצאתי רק בספר יסוד העבודה מכתבי קודש אות ז' את הדברים הבאים: וכן אמר אדומו"ר זי"ע שמח נפש עבדך ויהיה התועלת גדול מזה אשר אז עי"ז אליך ה' נפשי אשא עוד אמר שנפש ישראלי היא מעולם התענוג והר"ז חסרון הרביעי שאם לא יטעימנה מתענוגה הרוחני והוא שמחת העבודה אם כן בע"כ תפול ותרד לתענוג הגופני ח"ו. לגבי הספר פניני תורה וחסידות, הציון שכתבת אינו מדוייק (לפי ההוצאה שבאוצר החכמה), הספר הוא שני כרכים עם גיליונות על כל פרשיות התורה, והעמודים לפי מספרים ולא אותיות. ב-יום רביעי, 26 ביוני 2024 בשעה 11:09:46 UTC+3, ה כתב/ה:
  • י

    שאלה בפשט - דברי הגו"א על ברכת יעקב לפרעה

    2024
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 19/07/2024 00:32 לאחר עיון נוסף, נ"ל שכוונת הגו"א שמברכת יעקב אכן עלו המים לקראת פרעה בכל פעם שהיה בא אל הנילוס, אבל הם גם עלו תדיר גם בזמנים אחרים, וכך לא היה ניתן להאליל אותו בגלל זה
  • ד

    מה מקור שמגופתו של נביא השקר חנניה בן עזור יצאה ריח רע כדי שלא יוכלו להסתיר מיתתו

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    ד
    תאריך ההודעה המקורית: 03/11/2024 09:59 בירושלמי סנהדרין איתא וימת חנניה הנביא בשנה ההיא בחדש השביעי שנת אחרת היתה ותמר הכין אלא מלמד שמת בערב ראש השנה וצוה את בניו ואת בני ביתו להסתיר את הדבר שיוציאוהו אחר ראש השנה בשביל לעשות נבואתו של ירמיה שקר. אך כתבו מדרש אחר, שגופתו הסריחה כדי שלא יוכלו להחביאו מה מקור לזה ייש"כ

0

מחובר

793

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים