דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

דרוש מאמר מספר "רע"א על התורה"

2024
1 1 0 1
  • איך כותבים על אשתו, רעייתו או רעיתו?

    2024
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 05/03/2024 00:11 רעייתו מאת: [email protected]
  • איך כותבים על אשתו, רעייתו או רעיתו?

    2024
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 06/03/2024 23:38 אכן האקדמיה לא ממש המציאו, אלא ניסחו כללים ע"פ הכתיבה שהתקבלה במשך הדורות ובפרט בדורנו. לגבי הכפלת האות ו'. הם לא קבעו לקרוא: W, אלא הם קבעו שאם האות ו' נהגית ולא באה כאות ניקוד, אזי יש לכופלה. למשל במילה 'אוויר' כופלים הו', והטעם הוא כדי שלא יקראו: אוֹיר (כלור שלא יחשוב הקורא שהו' היא אות ניקוד). וגם הי' במילה רעייתו נכפלת, כיוון שהיא נהגית. וכדי שלא יקראו: רעִיתו (הע' בחיריק). מאת: [email protected]
  • מה ענה הרע"א לנכדו

    2024
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 08/03/2024 01:31 רעק"א עצמו מזכיר את השאלה נדפס בר"ה כט גזרה שמא יטלנו בידו וילך אצל בקי ללמוד ויעבירנו ד' אמות ברשות הרבים. הא דלא נקיט שמא יוציאנו מרה"י לרה"ר, ובתוספות הקשו כן, י"ל דהא אף אם יוציא מ"מ כל שלא יעמוד לפוש אלא אם ילך מביתו מיד להחכם לא יתחייב, וי"ל דזהו חשש רחוק שילך דרך רה"ר ויעמוד שם לפוש, משא"כ בחששא דשמא יעבירנו, דבזה אף אם לא יעמוד לפוש יהא חייב לדעת התוס' בחדושי רשב"א בפ"ק דשבת בסוגיא דילפינן זורק ממושיט, דבמעביר מרה"י לרה"י דרך רה"ר לכ"ע חייב, ומבואר יותר בח"ר שבת פ' הזורק (דף צז ע"א). ובהכי מיושב נמי מה דהקשה לי חכם אחד על התוס' פ"ק דשבת (דף ה' ע"ב ד"ה בשלמא) דכתבו בשם הירושלמי דלבן עזאי דמהלך כעומד דמי לא משכחת מעביר ד' אמות דמחייב אלא בקופץ, וכתבו דמסוגיא לא משמע כן, וקשה אמאי לא הוכיחו כן בבירור מהכא, דא"כ לבן עזאי יהא תקיעות שופר דוחה שבת דודאי ל"ל למגזר שמא יעבירנו בקפיצה. ולמ"ש ניחא לבן עזאי דמהלך כעומד בלא"ה ניחא דטעמא דשופר משום גזרה שמא יוציאנו מרה"י לרה"ר, רק לדידן דמהלך לאו כעומד ואינו חייב אלא בעומד לפוש צריכין לטעמא דשמא יעבירנו.
  • שו"ת רע"א מהדו"ק

    2024
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 17/03/2024 09:15 ודאי שמקובל לציין. אלא שבמקרה שלא מציינים, הכוונה לחלק א'. ויש הרבה מקומות שלא ציינו (בעיקר בדורות הקודמים)
  • דרוש קטע מתוך הספר ורעה אמונה של ר' משה שפירא זצ"ל

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 05/06/2024 09:41 שלום וברכה, אודה מאד למי שיוכל לשלוח לי בפרטי את שיעור ב' מתוך הספר הנ"ל. ייש"כ מראש!
  • 0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 26/06/2024 12:00 בענין מקור הנשמות בעולם התענוג ולכן היהודי אינו מסופק, לא מצאתי סיפור כנ"ל, מצאתי רק בספר יסוד העבודה מכתבי קודש אות ז' את הדברים הבאים: וכן אמר אדומו"ר זי"ע שמח נפש עבדך ויהיה התועלת גדול מזה אשר אז עי"ז אליך ה' נפשי אשא עוד אמר שנפש ישראלי היא מעולם התענוג והר"ז חסרון הרביעי שאם לא יטעימנה מתענוגה הרוחני והוא שמחת העבודה אם כן בע"כ תפול ותרד לתענוג הגופני ח"ו. לגבי הספר פניני תורה וחסידות, הציון שכתבת אינו מדוייק (לפי ההוצאה שבאוצר החכמה), הספר הוא שני כרכים עם גיליונות על כל פרשיות התורה, והעמודים לפי מספרים ולא אותיות. ב-יום רביעי, 26 ביוני 2024 בשעה 11:09:46 UTC+3, ה כתב/ה:
  • 0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    ד
    תאריך ההודעה המקורית: 03/11/2024 09:59 בירושלמי סנהדרין איתא וימת חנניה הנביא בשנה ההיא בחדש השביעי שנת אחרת היתה ותמר הכין אלא מלמד שמת בערב ראש השנה וצוה את בניו ואת בני ביתו להסתיר את הדבר שיוציאוהו אחר ראש השנה בשביל לעשות נבואתו של ירמיה שקר. אך כתבו מדרש אחר, שגופתו הסריחה כדי שלא יוכלו להחביאו מה מקור לזה ייש"כ
  • 0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 14/08/2024 15:17 מי שיש לו רעיון איך יוצרים קשר עם אחינו שבגולה לספר להם על עורכים מוכשרים פה בארה"ק - נא ליצור קשר באישי שכמ"ה

1

מחובר

794

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים