דרוש מקור ודיוק של מעשה/אמרה
-
תאריך ההודעה המקורית: 05/03/2024 23:36
שמעתי שמובא בשם הגרי"י קנייבסקי
שסיום פרק אצל תלמידי תשב"ר זה נחשב/שווה
לסיום מסכת אצל אברכיםהאם ידוע למע"כ עובדה/ אימרה זו אם נכונה היא
והאם יש לזה מקור לדברים -
תאריך ההודעה המקורית: 05/03/2024 23:36
שמעתי שמובא בשם הגרי"י קנייבסקי
שסיום פרק אצל תלמידי תשב"ר זה נחשב/שווה
לסיום מסכת אצל אברכיםהאם ידוע למע"כ עובדה/ אימרה זו אם נכונה היא
והאם יש לזה מקור לדבריםתאריך ההודעה המקורית: 06/03/2024 00:26
יש תשובה של הגרמ"פ שאפשר לעשות סעודת סיום מסכת (לא זוכר אם הנפ"מ היא לעניין
אכילת בשר בתשעת הימים או פטור מתענית בכורים או שניהם) כיוון שהסיום הוא על
משך זמן הלימוד והתהליך ולאו דווקא כמות הדפים -
תאריך ההודעה המקורית: 06/03/2024 00:26
יש תשובה של הגרמ"פ שאפשר לעשות סעודת סיום מסכת (לא זוכר אם הנפ"מ היא לעניין
אכילת בשר בתשעת הימים או פטור מתענית בכורים או שניהם) כיוון שהסיום הוא על
משך זמן הלימוד והתהליך ולאו דווקא כמות הדפיםתאריך ההודעה המקורית: 06/03/2024 00:29
הרב חיים סופר ראשית אומר יישר כוח
מאחר ועצם הקובץ הוא שווה בפני עצמואך מה שכתוב בשם הגר"ח שכל הטעם שעושים לקן סיום זה רק כדי לזרזו
ובלא זה אין שום מעלה בסיום פרק גמרא
ומהעובדא שהבאתי משמע שיש מעלה גדולה לעשות סיום אצל תשב"ר על פרק
כמו אצל גדול שמסיים מסכת וזה הרבה יותר מבכדי לזרזו
ושאלתי האם יש מקור לדבר זה או אם אכן כך הם הדברים בשם הגרי"י קנייבסקי
זצוק"ל או מגדול אחר כגון הרב שך זצוקל וכדו'*בברכה *
משיבת נפש
דרך שמובילה להצלחה
054-859-29-02[image: Mailtrack]
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
Sender
notified by
Mailtrack
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
06.03.24,
00:27:44 -
תאריך ההודעה המקורית: 06/03/2024 00:29
הרב חיים סופר ראשית אומר יישר כוח
מאחר ועצם הקובץ הוא שווה בפני עצמואך מה שכתוב בשם הגר"ח שכל הטעם שעושים לקן סיום זה רק כדי לזרזו
ובלא זה אין שום מעלה בסיום פרק גמרא
ומהעובדא שהבאתי משמע שיש מעלה גדולה לעשות סיום אצל תשב"ר על פרק
כמו אצל גדול שמסיים מסכת וזה הרבה יותר מבכדי לזרזו
ושאלתי האם יש מקור לדבר זה או אם אכן כך הם הדברים בשם הגרי"י קנייבסקי
זצוק"ל או מגדול אחר כגון הרב שך זצוקל וכדו'*בברכה *
משיבת נפש
דרך שמובילה להצלחה
054-859-29-02[image: Mailtrack]
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
Sender
notified by
Mailtrack
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
06.03.24,
00:27:44תאריך ההודעה המקורית: 06/03/2024 00:30
הרב אשר עגם יש"כ
אך שאלתי הא האם יש לזה מעלה יתרה וכפי שציינתי מהמעשה/אמרה
האם אכן זה נאמר מאת אחד מגדלו"י*בברכה *
משיבת נפש
דרך שמובילה להצלחה
054-859-29-02[image: Mailtrack]
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
Sender
notified by
Mailtrack
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
06.03.24,
00:29:40 -
תאריך ההודעה המקורית: 06/03/2024 00:29
הרב חיים סופר ראשית אומר יישר כוח
מאחר ועצם הקובץ הוא שווה בפני עצמואך מה שכתוב בשם הגר"ח שכל הטעם שעושים לקן סיום זה רק כדי לזרזו
ובלא זה אין שום מעלה בסיום פרק גמרא
ומהעובדא שהבאתי משמע שיש מעלה גדולה לעשות סיום אצל תשב"ר על פרק
כמו אצל גדול שמסיים מסכת וזה הרבה יותר מבכדי לזרזו
ושאלתי האם יש מקור לדבר זה או אם אכן כך הם הדברים בשם הגרי"י קנייבסקי
זצוק"ל או מגדול אחר כגון הרב שך זצוקל וכדו'*בברכה *
משיבת נפש
דרך שמובילה להצלחה
054-859-29-02[image: Mailtrack]
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
Sender
notified by
Mailtrack
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
06.03.24,
00:27:44תאריך ההודעה המקורית: 06/03/2024 01:40
כנראה הרב חיים סופר שלח את הקובץ רק לך אישית.
נשמח אם תשתף אותנו בו.ולעצם הענין, ראה בהגהות מנהגים לספר המנהגים לר"א טירנא:
וכן כשעושין חזק כשמסיימין המסכתא או תינוק פרשה מברך שהשמחה במעונו דכתיב (תהלים יט, ט) פקודי ה' ישרים משמחי לב.
----- Original Message -----
From: שלמה חזן
To: אשר עגם
Cc: הבית לעורך התורני
Sent: Wednesday, March 06, 2024 12:29 AM
Subject: Re: [הבית לעורך התורני] דרוש מקור ודיוק של מעשה/אמרההרב חיים סופר ראשית אומר יישר כוח
מאחר ועצם הקובץ הוא שווה בפני עצמואך מה שכתוב בשם הגר"ח שכל הטעם שעושים לקן סיום זה רק כדי לזרזו
ובלא זה אין שום מעלה בסיום פרק גמרא
ומהעובדא שהבאתי משמע שיש מעלה גדולה לעשות סיום אצל תשב"ר על פרק
כמו אצל גדול שמסיים מסכת וזה הרבה יותר מבכדי לזרזו
ושאלתי האם יש מקור לדבר זה או אם אכן כך הם הדברים בשם הגרי"י קנייבסקי זצוק"ל או מגדול אחר כגון הרב שך זצוקל וכדו'בברכה
משיבת נפשדרך שמובילה להצלחה
054-859-29-02Sender notified by Mailtrack 06.03.24, 00:27:44 יש תשובה של הגרמ"פ שאפשר לעשות סעודת סיום מסכת (לא זוכר אם הנפ"מ היא לעניין אכילת בשר בתשעת הימים או פטור מתענית בכורים או שניהם) כיוון שהסיום הוא על משך זמן הלימוד והתהליך ולאו דווקא כמות הדפים שמעתי שמובא בשם הגרי"י קנייבסקי שסיום פרק אצל תלמידי תשב"ר זה נחשב/שווה לסיום מסכת אצל אברכים האם ידוע למע"כ עובדה/ אימרה זו אם נכונה היא והאם יש לזה מקור לדברים -
תאריך ההודעה המקורית: 06/03/2024 01:40
כנראה הרב חיים סופר שלח את הקובץ רק לך אישית.
נשמח אם תשתף אותנו בו.ולעצם הענין, ראה בהגהות מנהגים לספר המנהגים לר"א טירנא:
וכן כשעושין חזק כשמסיימין המסכתא או תינוק פרשה מברך שהשמחה במעונו דכתיב (תהלים יט, ט) פקודי ה' ישרים משמחי לב.
----- Original Message -----
From: שלמה חזן
To: אשר עגם
Cc: הבית לעורך התורני
Sent: Wednesday, March 06, 2024 12:29 AM
Subject: Re: [הבית לעורך התורני] דרוש מקור ודיוק של מעשה/אמרההרב חיים סופר ראשית אומר יישר כוח
מאחר ועצם הקובץ הוא שווה בפני עצמואך מה שכתוב בשם הגר"ח שכל הטעם שעושים לקן סיום זה רק כדי לזרזו
ובלא זה אין שום מעלה בסיום פרק גמרא
ומהעובדא שהבאתי משמע שיש מעלה גדולה לעשות סיום אצל תשב"ר על פרק
כמו אצל גדול שמסיים מסכת וזה הרבה יותר מבכדי לזרזו
ושאלתי האם יש מקור לדבר זה או אם אכן כך הם הדברים בשם הגרי"י קנייבסקי זצוק"ל או מגדול אחר כגון הרב שך זצוקל וכדו'בברכה
משיבת נפשדרך שמובילה להצלחה
054-859-29-02Sender notified by Mailtrack 06.03.24, 00:27:44 יש תשובה של הגרמ"פ שאפשר לעשות סעודת סיום מסכת (לא זוכר אם הנפ"מ היא לעניין אכילת בשר בתשעת הימים או פטור מתענית בכורים או שניהם) כיוון שהסיום הוא על משך זמן הלימוד והתהליך ולאו דווקא כמות הדפים שמעתי שמובא בשם הגרי"י קנייבסקי שסיום פרק אצל תלמידי תשב"ר זה נחשב/שווה לסיום מסכת אצל אברכים האם ידוע למע"כ עובדה/ אימרה זו אם נכונה היא והאם יש לזה מקור לדבריםתאריך ההודעה המקורית: 06/03/2024 01:46
הרב ש. הופמן
מצ"ב המה ששלח הרב חיים סופרובהקשר למה שכבודו שלח כבודו יוכל לשלוח את כל הקט/צילום של הקטע וכדו'?
ב-יום רביעי, 6 במרץ 2024 בשעה 01:40:16 UTC+2, ש. הופמן S. Hoffman כתב/ה:
קבצים מצורפים:
-
תאריך ההודעה המקורית: 06/03/2024 01:46
הרב ש. הופמן
מצ"ב המה ששלח הרב חיים סופרובהקשר למה שכבודו שלח כבודו יוכל לשלוח את כל הקט/צילום של הקטע וכדו'?
ב-יום רביעי, 6 במרץ 2024 בשעה 01:40:16 UTC+2, ש. הופמן S. Hoffman כתב/ה:
קבצים מצורפים:
תאריך ההודעה המקורית: 06/03/2024 01:50
ספר המנהגים (טירנא) הגהות המנהגים דיני יוצרות והפטרות
(יד) אחד שידך בתו ולקח החתן אליו ואחר ימים רבים היה רוצה לילך אבי הכלה למרחקים ולהוליך את החתן והכלה עמו. והחתן לא רצה לילך כי אמר שמא כשאבא עמכם למרחקים אינך נותן לי בתך ואין מי שידבר בעדי. ולמחר בהשכמה היו רוצין לילך, ובאותו לילה הלכו אבי הכלה והכלה והחתן לבית מהר"ן. והיה שם מהר"ן ומהר"ד ובחורים. ואבי הכלה והחתן קבלו קנין על תקון התנאים באותו לילה. ולקח מהר"ן זכוכית מלא בידו ובירך ברכת אירוסין ואח"כ קידש החתן את הכלה. ואבי הכלה לא ידע אם היא גדולה או קטנה וצוה לו ליקח יד בתו בתוך ידו בשעה שקידש החתן את הכלה. ואמר החתן הרי את וכו' ולא שיבר החתן את הזכוכית. [וצוה על הכלה שלא תלך עוד בגילוי שערה] ואח"כ היו החתן ג"כ בבית אחד זמן רב כמו בתחילה ולא מיחו בהן כי אמרו שאין איסור בדבר. ונשארו שלא הלכו למרחקים. וכשעשה הנשואין ברכו ז' ברכות ולא יותר. מצאתי (באורח חיים) [בספר חסידים] כל מקום שהאנשים ונשים רואין זה את זה כגון בסעודת נשואין אין לברך שהשמחה במעונו, לפי שאין שמחה לפני הקדוש ברוך הוא כשיש בו הרהורי עבירה. כל מצוה שכתוב בו שמחה מברכין שהשמחה במעונו, כגון ברכת חתנים דכתיב ביה (ירמיה ז, לד) קול ששון וקול שמחה, וכן כשעושין חזק כשמסיימין המסכתא או תינוק פרשה מברך שהשמחה במעונו דכתיב (תהלים יט, ט) פקודי ה' ישרים משמחי לב. ויש בספר הפרנס (סי' רצ"ח) שיש גם לברך בסעודת פדיון הבן שהשמחה במעונו. ומילה דלא מברכין משום צערא דינוקא. ואין מברכין שהשמחה אלא בעשרה. ובמדינות אושטרייך לא נהיגי, אך בכל מדינות ריינוס נהיגי, תרומת הדשן (סי' רס"ח). סעודת ברית מילה עושין במועד דאיכא צערא דינוקא, אבל לא סעודת פדיון הבן דאמרינן ביה שהשמחה במעונו, וכן פסק רבינו יוסף ב"ר משה בשם רבי שמואל, עכ"ל. וכ"כ בעץ החיים שכן כתב רבינו תם לה"ר פטר נ"ע, עיין בתרומת הדשן. כתב בהג"ה בסמ"ק (סי' קצ"ה) בהלכות ח"ה יש נזהרין שלא לעשות שתי חופות ביום אחד משום דאמרינן שלא לערב שמחה בשמחה (מועד קטן ט, א). וגם בירושלמי מסיק (שם פ"א הל' ז') הא דשלא לערב וכו' מיעקב אבינו דא"ל לבן מלא שבוע זאת (בראשית כט, כז). מיהו לא דמי דהתם שתי שמחות לאדם אחד, אבל שתי חופות שני בני אדם לא שייך בזה משום עירוב שמחה בשמחה. וכן היה נוהג רבינו יחיאל ב"ר יוסף לעשות חופות יתום או יתומה עם חופת א' מבניו הכל ביום אחד. אך בשתי אחיות פי' בספר חסידים (סי' תע"ז, ובצוואה סי' ל"א) שאין לעשות בשבוע אחד. וכן היו הראשונים נזהרים אפילו בנכרים שני חופות ביום אחד היכא שהאחת מגונה מחברתה משום איבה, מרדכי פ"ק דמו"ק (סי' תתמ"ג), וכן אגודה (בחידושיו למו"ק בסוף שו"ת מהרי"ו) ומביא ממדרש איכה רבתי (מסכת שמחות פ' י"א).
----- Original Message -----
From: sh054859
To: הבית לעורך התורני
Sent: Wednesday, March 06, 2024 1:46 AM
Subject: Re: [הבית לעורך התורני] דרוש מקור ודיוק של מעשה/אמרההרב ש. הופמן
מצ"ב המה ששלח הרב חיים סופרובהקשר למה שכבודו שלח כבודו יוכל לשלוח את כל הקט/צילום של הקטע וכדו'?
ב-יום רביעי, 6 במרץ 2024 בשעה 01:40:16 UTC+2, ש. הופמן S. Hoffman כתב/ה:
כנראה הרב חיים סופר שלח את הקובץ רק לך אישית. נשמח אם תשתף אותנו בו. ולעצם הענין, ראה בהגהות מנהגים לספר המנהגים לר"א טירנא: וכן כשעושין חזק כשמסיימין המסכתא או תינוק פרשה מברך שהשמחה במעונו דכתיב (תהלים יט, ט) פקודי ה' ישרים משמחי לב. ----- Original Message ----- From: שלמה חזן To: אשר עגם Cc: הבית לעורך התורני Sent: Wednesday, March 06, 2024 12:29 AM Subject: Re: [הבית לעורך התורני] דרוש מקור ודיוק של מעשה/אמרה הרב חיים סופר ראשית אומר יישר כוח מאחר ועצם הקובץ הוא שווה בפני עצמו אך מה שכתוב בשם הגר"ח שכל הטעם שעושים לקן סיום זה רק כדי לזרזו ובלא זה אין שום מעלה בסיום פרק גמרא ומהעובדא שהבאתי משמע שיש מעלה גדולה לעשות סיום אצל תשב"ר על פרק כמו אצל גדול שמסיים מסכת וזה הרבה יותר מבכדי לזרזו ושאלתי האם יש מקור לדבר זה או אם אכן כך הם הדברים בשם הגרי"י קנייבסקי זצוק"ל או מגדול אחר כגון הרב שך זצוקל וכדו' בברכה משיבת נפש דרך שמובילה להצלחה 054-859-29-02 Sender notified by Mailtrack 06.03.24, 00:27:44 יש תשובה של הגרמ"פ שאפשר לעשות סעודת סיום מסכת (לא זוכר אם הנפ"מ היא לעניין אכילת בשר בתשעת הימים או פטור מתענית בכורים או שניהם) כיוון שהסיום הוא על משך זמן הלימוד והתהליך ולאו דווקא כמות הדפים שמעתי שמובא בשם הגרי"י קנייבסקי שסיום פרק אצל תלמידי תשב"ר זה נחשב/שווה לסיום מסכת אצל אברכים האם ידוע למע"כ עובדה/ אימרה זו אם נכונה היא והאם יש לזה מקור לדבריםקבצים מצורפים:
-
תאריך ההודעה המקורית: 06/03/2024 01:50
ספר המנהגים (טירנא) הגהות המנהגים דיני יוצרות והפטרות
(יד) אחד שידך בתו ולקח החתן אליו ואחר ימים רבים היה רוצה לילך אבי הכלה למרחקים ולהוליך את החתן והכלה עמו. והחתן לא רצה לילך כי אמר שמא כשאבא עמכם למרחקים אינך נותן לי בתך ואין מי שידבר בעדי. ולמחר בהשכמה היו רוצין לילך, ובאותו לילה הלכו אבי הכלה והכלה והחתן לבית מהר"ן. והיה שם מהר"ן ומהר"ד ובחורים. ואבי הכלה והחתן קבלו קנין על תקון התנאים באותו לילה. ולקח מהר"ן זכוכית מלא בידו ובירך ברכת אירוסין ואח"כ קידש החתן את הכלה. ואבי הכלה לא ידע אם היא גדולה או קטנה וצוה לו ליקח יד בתו בתוך ידו בשעה שקידש החתן את הכלה. ואמר החתן הרי את וכו' ולא שיבר החתן את הזכוכית. [וצוה על הכלה שלא תלך עוד בגילוי שערה] ואח"כ היו החתן ג"כ בבית אחד זמן רב כמו בתחילה ולא מיחו בהן כי אמרו שאין איסור בדבר. ונשארו שלא הלכו למרחקים. וכשעשה הנשואין ברכו ז' ברכות ולא יותר. מצאתי (באורח חיים) [בספר חסידים] כל מקום שהאנשים ונשים רואין זה את זה כגון בסעודת נשואין אין לברך שהשמחה במעונו, לפי שאין שמחה לפני הקדוש ברוך הוא כשיש בו הרהורי עבירה. כל מצוה שכתוב בו שמחה מברכין שהשמחה במעונו, כגון ברכת חתנים דכתיב ביה (ירמיה ז, לד) קול ששון וקול שמחה, וכן כשעושין חזק כשמסיימין המסכתא או תינוק פרשה מברך שהשמחה במעונו דכתיב (תהלים יט, ט) פקודי ה' ישרים משמחי לב. ויש בספר הפרנס (סי' רצ"ח) שיש גם לברך בסעודת פדיון הבן שהשמחה במעונו. ומילה דלא מברכין משום צערא דינוקא. ואין מברכין שהשמחה אלא בעשרה. ובמדינות אושטרייך לא נהיגי, אך בכל מדינות ריינוס נהיגי, תרומת הדשן (סי' רס"ח). סעודת ברית מילה עושין במועד דאיכא צערא דינוקא, אבל לא סעודת פדיון הבן דאמרינן ביה שהשמחה במעונו, וכן פסק רבינו יוסף ב"ר משה בשם רבי שמואל, עכ"ל. וכ"כ בעץ החיים שכן כתב רבינו תם לה"ר פטר נ"ע, עיין בתרומת הדשן. כתב בהג"ה בסמ"ק (סי' קצ"ה) בהלכות ח"ה יש נזהרין שלא לעשות שתי חופות ביום אחד משום דאמרינן שלא לערב שמחה בשמחה (מועד קטן ט, א). וגם בירושלמי מסיק (שם פ"א הל' ז') הא דשלא לערב וכו' מיעקב אבינו דא"ל לבן מלא שבוע זאת (בראשית כט, כז). מיהו לא דמי דהתם שתי שמחות לאדם אחד, אבל שתי חופות שני בני אדם לא שייך בזה משום עירוב שמחה בשמחה. וכן היה נוהג רבינו יחיאל ב"ר יוסף לעשות חופות יתום או יתומה עם חופת א' מבניו הכל ביום אחד. אך בשתי אחיות פי' בספר חסידים (סי' תע"ז, ובצוואה סי' ל"א) שאין לעשות בשבוע אחד. וכן היו הראשונים נזהרים אפילו בנכרים שני חופות ביום אחד היכא שהאחת מגונה מחברתה משום איבה, מרדכי פ"ק דמו"ק (סי' תתמ"ג), וכן אגודה (בחידושיו למו"ק בסוף שו"ת מהרי"ו) ומביא ממדרש איכה רבתי (מסכת שמחות פ' י"א).
----- Original Message -----
From: sh054859
To: הבית לעורך התורני
Sent: Wednesday, March 06, 2024 1:46 AM
Subject: Re: [הבית לעורך התורני] דרוש מקור ודיוק של מעשה/אמרההרב ש. הופמן
מצ"ב המה ששלח הרב חיים סופרובהקשר למה שכבודו שלח כבודו יוכל לשלוח את כל הקט/צילום של הקטע וכדו'?
ב-יום רביעי, 6 במרץ 2024 בשעה 01:40:16 UTC+2, ש. הופמן S. Hoffman כתב/ה:
כנראה הרב חיים סופר שלח את הקובץ רק לך אישית. נשמח אם תשתף אותנו בו. ולעצם הענין, ראה בהגהות מנהגים לספר המנהגים לר"א טירנא: וכן כשעושין חזק כשמסיימין המסכתא או תינוק פרשה מברך שהשמחה במעונו דכתיב (תהלים יט, ט) פקודי ה' ישרים משמחי לב. ----- Original Message ----- From: שלמה חזן To: אשר עגם Cc: הבית לעורך התורני Sent: Wednesday, March 06, 2024 12:29 AM Subject: Re: [הבית לעורך התורני] דרוש מקור ודיוק של מעשה/אמרה הרב חיים סופר ראשית אומר יישר כוח מאחר ועצם הקובץ הוא שווה בפני עצמו אך מה שכתוב בשם הגר"ח שכל הטעם שעושים לקן סיום זה רק כדי לזרזו ובלא זה אין שום מעלה בסיום פרק גמרא ומהעובדא שהבאתי משמע שיש מעלה גדולה לעשות סיום אצל תשב"ר על פרק כמו אצל גדול שמסיים מסכת וזה הרבה יותר מבכדי לזרזו ושאלתי האם יש מקור לדבר זה או אם אכן כך הם הדברים בשם הגרי"י קנייבסקי זצוק"ל או מגדול אחר כגון הרב שך זצוקל וכדו' בברכה משיבת נפש דרך שמובילה להצלחה 054-859-29-02 Sender notified by Mailtrack 06.03.24, 00:27:44 יש תשובה של הגרמ"פ שאפשר לעשות סעודת סיום מסכת (לא זוכר אם הנפ"מ היא לעניין אכילת בשר בתשעת הימים או פטור מתענית בכורים או שניהם) כיוון שהסיום הוא על משך זמן הלימוד והתהליך ולאו דווקא כמות הדפים שמעתי שמובא בשם הגרי"י קנייבסקי שסיום פרק אצל תלמידי תשב"ר זה נחשב/שווה לסיום מסכת אצל אברכים האם ידוע למע"כ עובדה/ אימרה זו אם נכונה היא והאם יש לזה מקור לדבריםקבצים מצורפים:
תאריך ההודעה המקורית: 06/03/2024 01:56
ישר כוח גדול הרב הופמן
ב-יום רביעי, 6 במרץ 2024 בשעה 01:51:18 UTC+2, ש. הופמן S. Hoffman כתב/ה:
שלום! נראה שהשיחה הזו מעניינת אותך, אבל עדיין אין לך חשבון.
נמאס לכם לגלול בין אותם הפוסטים בכל ביקור? כשנרשמים לחשבון, תמיד תחזרו בדיוק למקום שבו הייתם קודם, ותוכלו לבחור לקבל התראות על תגובות חדשות (בין אם במייל, ובין אם בהתראת פוש). תוכלו גם לשמור סימניות ולפרגן ב-upvote לפוסטים כדי להביע הערכה לחברי קהילה אחרים.
בעזרת התרומה שלך, הפוסט הזה יכול להיות אפילו טוב יותר 💗
הרשמה התחברות