דילוג לתוכן
ראש השנה תשפ"ז
00
שנ'
00
דק'
00
שע'
00
ימים
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

דרוש מקור ודיוק של מעשה/אמרה

2024
8 3 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 05/03/2024 23:36

    שמעתי שמובא בשם הגרי"י קנייבסקי
    שסיום פרק אצל תלמידי תשב"ר זה נחשב/שווה
    לסיום מסכת אצל אברכים

    האם ידוע למע"כ עובדה/ אימרה זו אם נכונה היא
    והאם יש לזה מקור לדברים

  • תאריך ההודעה המקורית: 05/03/2024 23:36

    שמעתי שמובא בשם הגרי"י קנייבסקי
    שסיום פרק אצל תלמידי תשב"ר זה נחשב/שווה
    לסיום מסכת אצל אברכים

    האם ידוע למע"כ עובדה/ אימרה זו אם נכונה היא
    והאם יש לזה מקור לדברים

    תאריך ההודעה המקורית: 06/03/2024 00:26

    יש תשובה של הגרמ"פ שאפשר לעשות סעודת סיום מסכת (לא זוכר אם הנפ"מ היא לעניין
    אכילת בשר בתשעת הימים או פטור מתענית בכורים או שניהם) כיוון שהסיום הוא על
    משך זמן הלימוד והתהליך ולאו דווקא כמות הדפים

  • תאריך ההודעה המקורית: 06/03/2024 00:26

    יש תשובה של הגרמ"פ שאפשר לעשות סעודת סיום מסכת (לא זוכר אם הנפ"מ היא לעניין
    אכילת בשר בתשעת הימים או פטור מתענית בכורים או שניהם) כיוון שהסיום הוא על
    משך זמן הלימוד והתהליך ולאו דווקא כמות הדפים

    תאריך ההודעה המקורית: 06/03/2024 00:29

    הרב חיים סופר ראשית אומר יישר כוח
    מאחר ועצם הקובץ הוא שווה בפני עצמו

    אך מה שכתוב בשם הגר"ח שכל הטעם שעושים לקן סיום זה רק כדי לזרזו
    ובלא זה אין שום מעלה בסיום פרק גמרא
    ומהעובדא שהבאתי משמע שיש מעלה גדולה לעשות סיום אצל תשב"ר על פרק
    כמו אצל גדול שמסיים מסכת וזה הרבה יותר מבכדי לזרזו
    ושאלתי האם יש מקור לדבר זה או אם אכן כך הם הדברים בשם הגרי"י קנייבסקי
    זצוק"ל או מגדול אחר כגון הרב שך זצוקל וכדו'

    *בברכה *
    משיבת נפש
    דרך שמובילה להצלחה
    054-859-29-02

    [image: Mailtrack]
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    Sender
    notified by
    Mailtrack
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    06.03.24,
    00:27:44

  • תאריך ההודעה המקורית: 06/03/2024 00:29

    הרב חיים סופר ראשית אומר יישר כוח
    מאחר ועצם הקובץ הוא שווה בפני עצמו

    אך מה שכתוב בשם הגר"ח שכל הטעם שעושים לקן סיום זה רק כדי לזרזו
    ובלא זה אין שום מעלה בסיום פרק גמרא
    ומהעובדא שהבאתי משמע שיש מעלה גדולה לעשות סיום אצל תשב"ר על פרק
    כמו אצל גדול שמסיים מסכת וזה הרבה יותר מבכדי לזרזו
    ושאלתי האם יש מקור לדבר זה או אם אכן כך הם הדברים בשם הגרי"י קנייבסקי
    זצוק"ל או מגדול אחר כגון הרב שך זצוקל וכדו'

    *בברכה *
    משיבת נפש
    דרך שמובילה להצלחה
    054-859-29-02

    [image: Mailtrack]
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    Sender
    notified by
    Mailtrack
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    06.03.24,
    00:27:44

    תאריך ההודעה המקורית: 06/03/2024 00:30

    הרב אשר עגם יש"כ
    אך שאלתי הא האם יש לזה מעלה יתרה וכפי שציינתי מהמעשה/אמרה
    האם אכן זה נאמר מאת אחד מגדלו"י

    *בברכה *
    משיבת נפש
    דרך שמובילה להצלחה
    054-859-29-02

    [image: Mailtrack]
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    Sender
    notified by
    Mailtrack
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    06.03.24,
    00:29:40

  • תאריך ההודעה המקורית: 06/03/2024 00:29

    הרב חיים סופר ראשית אומר יישר כוח
    מאחר ועצם הקובץ הוא שווה בפני עצמו

    אך מה שכתוב בשם הגר"ח שכל הטעם שעושים לקן סיום זה רק כדי לזרזו
    ובלא זה אין שום מעלה בסיום פרק גמרא
    ומהעובדא שהבאתי משמע שיש מעלה גדולה לעשות סיום אצל תשב"ר על פרק
    כמו אצל גדול שמסיים מסכת וזה הרבה יותר מבכדי לזרזו
    ושאלתי האם יש מקור לדבר זה או אם אכן כך הם הדברים בשם הגרי"י קנייבסקי
    זצוק"ל או מגדול אחר כגון הרב שך זצוקל וכדו'

    *בברכה *
    משיבת נפש
    דרך שמובילה להצלחה
    054-859-29-02

    [image: Mailtrack]
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    Sender
    notified by
    Mailtrack
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    06.03.24,
    00:27:44

    תאריך ההודעה המקורית: 06/03/2024 01:40

    כנראה הרב חיים סופר שלח את הקובץ רק לך אישית.
    נשמח אם תשתף אותנו בו.

    ולעצם הענין, ראה בהגהות מנהגים לספר המנהגים לר"א טירנא:

    וכן כשעושין חזק כשמסיימין המסכתא או תינוק פרשה מברך שהשמחה במעונו דכתיב (תהלים יט, ט) פקודי ה' ישרים משמחי לב.
    ----- Original Message -----
    From: שלמה חזן
    To: אשר עגם
    Cc: הבית לעורך התורני
    Sent: Wednesday, March 06, 2024 12:29 AM
    Subject: Re: [הבית לעורך התורני] דרוש מקור ודיוק של מעשה/אמרה

    הרב חיים סופר ראשית אומר יישר כוח
    מאחר ועצם הקובץ הוא שווה בפני עצמו

    אך מה שכתוב בשם הגר"ח שכל הטעם שעושים לקן סיום זה רק כדי לזרזו
    ובלא זה אין שום מעלה בסיום פרק גמרא
    ומהעובדא שהבאתי משמע שיש מעלה גדולה לעשות סיום אצל תשב"ר על פרק
    כמו אצל גדול שמסיים מסכת וזה הרבה יותר מבכדי לזרזו
    ושאלתי האם יש מקור לדבר זה או אם אכן כך הם הדברים בשם הגרי"י קנייבסקי זצוק"ל או מגדול אחר כגון הרב שך זצוקל וכדו'

    בברכה
    משיבת נפש

    דרך שמובילה להצלחה
    054-859-29-02

          Sender notified by
        Mailtrack  06.03.24, 00:27:44
    
    יש תשובה של הגרמ"פ שאפשר לעשות סעודת סיום מסכת (לא זוכר אם הנפ"מ היא לעניין אכילת בשר בתשעת הימים או פטור מתענית בכורים או שניהם) כיוון שהסיום הוא על משך זמן הלימוד והתהליך ולאו דווקא כמות הדפים
    
      שמעתי שמובא בשם הגרי"י קנייבסקי
      שסיום פרק אצל תלמידי תשב"ר זה נחשב/שווה
      לסיום מסכת אצל אברכים
    
      האם ידוע למע"כ עובדה/ אימרה זו אם נכונה היא
      והאם יש לזה מקור לדברים
    
  • תאריך ההודעה המקורית: 06/03/2024 01:40

    כנראה הרב חיים סופר שלח את הקובץ רק לך אישית.
    נשמח אם תשתף אותנו בו.

    ולעצם הענין, ראה בהגהות מנהגים לספר המנהגים לר"א טירנא:

    וכן כשעושין חזק כשמסיימין המסכתא או תינוק פרשה מברך שהשמחה במעונו דכתיב (תהלים יט, ט) פקודי ה' ישרים משמחי לב.
    ----- Original Message -----
    From: שלמה חזן
    To: אשר עגם
    Cc: הבית לעורך התורני
    Sent: Wednesday, March 06, 2024 12:29 AM
    Subject: Re: [הבית לעורך התורני] דרוש מקור ודיוק של מעשה/אמרה

    הרב חיים סופר ראשית אומר יישר כוח
    מאחר ועצם הקובץ הוא שווה בפני עצמו

    אך מה שכתוב בשם הגר"ח שכל הטעם שעושים לקן סיום זה רק כדי לזרזו
    ובלא זה אין שום מעלה בסיום פרק גמרא
    ומהעובדא שהבאתי משמע שיש מעלה גדולה לעשות סיום אצל תשב"ר על פרק
    כמו אצל גדול שמסיים מסכת וזה הרבה יותר מבכדי לזרזו
    ושאלתי האם יש מקור לדבר זה או אם אכן כך הם הדברים בשם הגרי"י קנייבסקי זצוק"ל או מגדול אחר כגון הרב שך זצוקל וכדו'

    בברכה
    משיבת נפש

    דרך שמובילה להצלחה
    054-859-29-02

          Sender notified by
        Mailtrack  06.03.24, 00:27:44
    
    יש תשובה של הגרמ"פ שאפשר לעשות סעודת סיום מסכת (לא זוכר אם הנפ"מ היא לעניין אכילת בשר בתשעת הימים או פטור מתענית בכורים או שניהם) כיוון שהסיום הוא על משך זמן הלימוד והתהליך ולאו דווקא כמות הדפים
    
      שמעתי שמובא בשם הגרי"י קנייבסקי
      שסיום פרק אצל תלמידי תשב"ר זה נחשב/שווה
      לסיום מסכת אצל אברכים
    
      האם ידוע למע"כ עובדה/ אימרה זו אם נכונה היא
      והאם יש לזה מקור לדברים
    
    תאריך ההודעה המקורית: 06/03/2024 01:46

    הרב ש. הופמן
    מצ"ב המה ששלח הרב חיים סופר

    ובהקשר למה שכבודו שלח כבודו יוכל לשלוח את כל הקט/צילום של הקטע וכדו'?

    ב-יום רביעי, 6 במרץ 2024 בשעה 01:40:16 UTC+2, ש. הופמן S. Hoffman כתב/ה:

    קבצים מצורפים:

  • תאריך ההודעה המקורית: 06/03/2024 01:46

    הרב ש. הופמן
    מצ"ב המה ששלח הרב חיים סופר

    ובהקשר למה שכבודו שלח כבודו יוכל לשלוח את כל הקט/צילום של הקטע וכדו'?

    ב-יום רביעי, 6 במרץ 2024 בשעה 01:40:16 UTC+2, ש. הופמן S. Hoffman כתב/ה:

    קבצים מצורפים:

    תאריך ההודעה המקורית: 06/03/2024 01:50

    ספר המנהגים (טירנא) הגהות המנהגים דיני יוצרות והפטרות

    (יד) אחד שידך בתו ולקח החתן אליו ואחר ימים רבים היה רוצה לילך אבי הכלה למרחקים ולהוליך את החתן והכלה עמו. והחתן לא רצה לילך כי אמר שמא כשאבא עמכם למרחקים אינך נותן לי בתך ואין מי שידבר בעדי. ולמחר בהשכמה היו רוצין לילך, ובאותו לילה הלכו אבי הכלה והכלה והחתן לבית מהר"ן. והיה שם מהר"ן ומהר"ד ובחורים. ואבי הכלה והחתן קבלו קנין על תקון התנאים באותו לילה. ולקח מהר"ן זכוכית מלא בידו ובירך ברכת אירוסין ואח"כ קידש החתן את הכלה. ואבי הכלה לא ידע אם היא גדולה או קטנה וצוה לו ליקח יד בתו בתוך ידו בשעה שקידש החתן את הכלה. ואמר החתן הרי את וכו' ולא שיבר החתן את הזכוכית. [וצוה על הכלה שלא תלך עוד בגילוי שערה] ואח"כ היו החתן ג"כ בבית אחד זמן רב כמו בתחילה ולא מיחו בהן כי אמרו שאין איסור בדבר. ונשארו שלא הלכו למרחקים. וכשעשה הנשואין ברכו ז' ברכות ולא יותר. מצאתי (באורח חיים) [בספר חסידים] כל מקום שהאנשים ונשים רואין זה את זה כגון בסעודת נשואין אין לברך שהשמחה במעונו, לפי שאין שמחה לפני הקדוש ברוך הוא כשיש בו הרהורי עבירה. כל מצוה שכתוב בו שמחה מברכין שהשמחה במעונו, כגון ברכת חתנים דכתיב ביה (ירמיה ז, לד) קול ששון וקול שמחה, וכן כשעושין חזק כשמסיימין המסכתא או תינוק פרשה מברך שהשמחה במעונו דכתיב (תהלים יט, ט) פקודי ה' ישרים משמחי לב. ויש בספר הפרנס (סי' רצ"ח) שיש גם לברך בסעודת פדיון הבן שהשמחה במעונו. ומילה דלא מברכין משום צערא דינוקא. ואין מברכין שהשמחה אלא בעשרה. ובמדינות אושטרייך לא נהיגי, אך בכל מדינות ריינוס נהיגי, תרומת הדשן (סי' רס"ח). סעודת ברית מילה עושין במועד דאיכא צערא דינוקא, אבל לא סעודת פדיון הבן דאמרינן ביה שהשמחה במעונו, וכן פסק רבינו יוסף ב"ר משה בשם רבי שמואל, עכ"ל. וכ"כ בעץ החיים שכן כתב רבינו תם לה"ר פטר נ"ע, עיין בתרומת הדשן. כתב בהג"ה בסמ"ק (סי' קצ"ה) בהלכות ח"ה יש נזהרין שלא לעשות שתי חופות ביום אחד משום דאמרינן שלא לערב שמחה בשמחה (מועד קטן ט, א). וגם בירושלמי מסיק (שם פ"א הל' ז') הא דשלא לערב וכו' מיעקב אבינו דא"ל לבן מלא שבוע זאת (בראשית כט, כז). מיהו לא דמי דהתם שתי שמחות לאדם אחד, אבל שתי חופות שני בני אדם לא שייך בזה משום עירוב שמחה בשמחה. וכן היה נוהג רבינו יחיאל ב"ר יוסף לעשות חופות יתום או יתומה עם חופת א' מבניו הכל ביום אחד. אך בשתי אחיות פי' בספר חסידים (סי' תע"ז, ובצוואה סי' ל"א) שאין לעשות בשבוע אחד. וכן היו הראשונים נזהרים אפילו בנכרים שני חופות ביום אחד היכא שהאחת מגונה מחברתה משום איבה, מרדכי פ"ק דמו"ק (סי' תתמ"ג), וכן אגודה (בחידושיו למו"ק בסוף שו"ת מהרי"ו) ומביא ממדרש איכה רבתי (מסכת שמחות פ' י"א).
    ----- Original Message -----
    From: sh054859
    To: הבית לעורך התורני
    Sent: Wednesday, March 06, 2024 1:46 AM
    Subject: Re: [הבית לעורך התורני] דרוש מקור ודיוק של מעשה/אמרה

    הרב ש. הופמן
    מצ"ב המה ששלח הרב חיים סופר

    ובהקשר למה שכבודו שלח כבודו יוכל לשלוח את כל הקט/צילום של הקטע וכדו'?

    ב-יום רביעי, 6 במרץ 2024 בשעה 01:40:16 UTC+2, ש. הופמן S. Hoffman כתב/ה:

    כנראה הרב חיים סופר שלח את הקובץ רק לך אישית.
    נשמח אם תשתף אותנו בו.
    
    ולעצם הענין, ראה בהגהות מנהגים לספר המנהגים לר"א טירנא:
    
    וכן כשעושין חזק כשמסיימין המסכתא או תינוק פרשה מברך שהשמחה במעונו דכתיב (תהלים יט, ט) פקודי ה' ישרים משמחי לב.
      ----- Original Message -----
      From: שלמה חזן
      To: אשר עגם
      Cc: הבית לעורך התורני
      Sent: Wednesday, March 06, 2024 12:29 AM
      Subject: Re: [הבית לעורך התורני] דרוש מקור ודיוק של מעשה/אמרה
    
      הרב חיים סופר ראשית אומר יישר כוח
      מאחר ועצם הקובץ הוא שווה בפני עצמו
    
      אך מה שכתוב בשם הגר"ח שכל הטעם שעושים לקן סיום זה רק כדי לזרזו
      ובלא זה אין שום מעלה בסיום פרק גמרא
      ומהעובדא שהבאתי משמע שיש מעלה גדולה לעשות סיום אצל תשב"ר על פרק
      כמו אצל גדול שמסיים מסכת וזה הרבה יותר מבכדי לזרזו
      ושאלתי האם יש מקור לדבר זה או אם אכן כך הם הדברים בשם הגרי"י קנייבסקי זצוק"ל או מגדול אחר כגון הרב שך זצוקל וכדו'
    
      בברכה
      משיבת נפש
    
      דרך שמובילה להצלחה
      054-859-29-02
    
              Sender notified by
            Mailtrack  06.03.24, 00:27:44
    
        יש תשובה של הגרמ"פ שאפשר לעשות סעודת סיום מסכת (לא זוכר אם הנפ"מ היא לעניין אכילת בשר בתשעת הימים או פטור מתענית בכורים או שניהם) כיוון שהסיום הוא על משך זמן הלימוד והתהליך ולאו דווקא כמות הדפים
    
          שמעתי שמובא בשם הגרי"י קנייבסקי
          שסיום פרק אצל תלמידי תשב"ר זה נחשב/שווה
          לסיום מסכת אצל אברכים
    
          האם ידוע למע"כ עובדה/ אימרה זו אם נכונה היא
          והאם יש לזה מקור לדברים
    

    קבצים מצורפים:

  • תאריך ההודעה המקורית: 06/03/2024 01:50

    ספר המנהגים (טירנא) הגהות המנהגים דיני יוצרות והפטרות

    (יד) אחד שידך בתו ולקח החתן אליו ואחר ימים רבים היה רוצה לילך אבי הכלה למרחקים ולהוליך את החתן והכלה עמו. והחתן לא רצה לילך כי אמר שמא כשאבא עמכם למרחקים אינך נותן לי בתך ואין מי שידבר בעדי. ולמחר בהשכמה היו רוצין לילך, ובאותו לילה הלכו אבי הכלה והכלה והחתן לבית מהר"ן. והיה שם מהר"ן ומהר"ד ובחורים. ואבי הכלה והחתן קבלו קנין על תקון התנאים באותו לילה. ולקח מהר"ן זכוכית מלא בידו ובירך ברכת אירוסין ואח"כ קידש החתן את הכלה. ואבי הכלה לא ידע אם היא גדולה או קטנה וצוה לו ליקח יד בתו בתוך ידו בשעה שקידש החתן את הכלה. ואמר החתן הרי את וכו' ולא שיבר החתן את הזכוכית. [וצוה על הכלה שלא תלך עוד בגילוי שערה] ואח"כ היו החתן ג"כ בבית אחד זמן רב כמו בתחילה ולא מיחו בהן כי אמרו שאין איסור בדבר. ונשארו שלא הלכו למרחקים. וכשעשה הנשואין ברכו ז' ברכות ולא יותר. מצאתי (באורח חיים) [בספר חסידים] כל מקום שהאנשים ונשים רואין זה את זה כגון בסעודת נשואין אין לברך שהשמחה במעונו, לפי שאין שמחה לפני הקדוש ברוך הוא כשיש בו הרהורי עבירה. כל מצוה שכתוב בו שמחה מברכין שהשמחה במעונו, כגון ברכת חתנים דכתיב ביה (ירמיה ז, לד) קול ששון וקול שמחה, וכן כשעושין חזק כשמסיימין המסכתא או תינוק פרשה מברך שהשמחה במעונו דכתיב (תהלים יט, ט) פקודי ה' ישרים משמחי לב. ויש בספר הפרנס (סי' רצ"ח) שיש גם לברך בסעודת פדיון הבן שהשמחה במעונו. ומילה דלא מברכין משום צערא דינוקא. ואין מברכין שהשמחה אלא בעשרה. ובמדינות אושטרייך לא נהיגי, אך בכל מדינות ריינוס נהיגי, תרומת הדשן (סי' רס"ח). סעודת ברית מילה עושין במועד דאיכא צערא דינוקא, אבל לא סעודת פדיון הבן דאמרינן ביה שהשמחה במעונו, וכן פסק רבינו יוסף ב"ר משה בשם רבי שמואל, עכ"ל. וכ"כ בעץ החיים שכן כתב רבינו תם לה"ר פטר נ"ע, עיין בתרומת הדשן. כתב בהג"ה בסמ"ק (סי' קצ"ה) בהלכות ח"ה יש נזהרין שלא לעשות שתי חופות ביום אחד משום דאמרינן שלא לערב שמחה בשמחה (מועד קטן ט, א). וגם בירושלמי מסיק (שם פ"א הל' ז') הא דשלא לערב וכו' מיעקב אבינו דא"ל לבן מלא שבוע זאת (בראשית כט, כז). מיהו לא דמי דהתם שתי שמחות לאדם אחד, אבל שתי חופות שני בני אדם לא שייך בזה משום עירוב שמחה בשמחה. וכן היה נוהג רבינו יחיאל ב"ר יוסף לעשות חופות יתום או יתומה עם חופת א' מבניו הכל ביום אחד. אך בשתי אחיות פי' בספר חסידים (סי' תע"ז, ובצוואה סי' ל"א) שאין לעשות בשבוע אחד. וכן היו הראשונים נזהרים אפילו בנכרים שני חופות ביום אחד היכא שהאחת מגונה מחברתה משום איבה, מרדכי פ"ק דמו"ק (סי' תתמ"ג), וכן אגודה (בחידושיו למו"ק בסוף שו"ת מהרי"ו) ומביא ממדרש איכה רבתי (מסכת שמחות פ' י"א).
    ----- Original Message -----
    From: sh054859
    To: הבית לעורך התורני
    Sent: Wednesday, March 06, 2024 1:46 AM
    Subject: Re: [הבית לעורך התורני] דרוש מקור ודיוק של מעשה/אמרה

    הרב ש. הופמן
    מצ"ב המה ששלח הרב חיים סופר

    ובהקשר למה שכבודו שלח כבודו יוכל לשלוח את כל הקט/צילום של הקטע וכדו'?

    ב-יום רביעי, 6 במרץ 2024 בשעה 01:40:16 UTC+2, ש. הופמן S. Hoffman כתב/ה:

    כנראה הרב חיים סופר שלח את הקובץ רק לך אישית.
    נשמח אם תשתף אותנו בו.
    
    ולעצם הענין, ראה בהגהות מנהגים לספר המנהגים לר"א טירנא:
    
    וכן כשעושין חזק כשמסיימין המסכתא או תינוק פרשה מברך שהשמחה במעונו דכתיב (תהלים יט, ט) פקודי ה' ישרים משמחי לב.
      ----- Original Message -----
      From: שלמה חזן
      To: אשר עגם
      Cc: הבית לעורך התורני
      Sent: Wednesday, March 06, 2024 12:29 AM
      Subject: Re: [הבית לעורך התורני] דרוש מקור ודיוק של מעשה/אמרה
    
      הרב חיים סופר ראשית אומר יישר כוח
      מאחר ועצם הקובץ הוא שווה בפני עצמו
    
      אך מה שכתוב בשם הגר"ח שכל הטעם שעושים לקן סיום זה רק כדי לזרזו
      ובלא זה אין שום מעלה בסיום פרק גמרא
      ומהעובדא שהבאתי משמע שיש מעלה גדולה לעשות סיום אצל תשב"ר על פרק
      כמו אצל גדול שמסיים מסכת וזה הרבה יותר מבכדי לזרזו
      ושאלתי האם יש מקור לדבר זה או אם אכן כך הם הדברים בשם הגרי"י קנייבסקי זצוק"ל או מגדול אחר כגון הרב שך זצוקל וכדו'
    
      בברכה
      משיבת נפש
    
      דרך שמובילה להצלחה
      054-859-29-02
    
              Sender notified by
            Mailtrack  06.03.24, 00:27:44
    
        יש תשובה של הגרמ"פ שאפשר לעשות סעודת סיום מסכת (לא זוכר אם הנפ"מ היא לעניין אכילת בשר בתשעת הימים או פטור מתענית בכורים או שניהם) כיוון שהסיום הוא על משך זמן הלימוד והתהליך ולאו דווקא כמות הדפים
    
          שמעתי שמובא בשם הגרי"י קנייבסקי
          שסיום פרק אצל תלמידי תשב"ר זה נחשב/שווה
          לסיום מסכת אצל אברכים
    
          האם ידוע למע"כ עובדה/ אימרה זו אם נכונה היא
          והאם יש לזה מקור לדברים
    

    קבצים מצורפים:

    תאריך ההודעה המקורית: 06/03/2024 01:56

    ישר כוח גדול הרב הופמן

    ב-יום רביעי, 6 במרץ 2024 בשעה 01:51:18 UTC+2, ש. הופמן S. Hoffman כתב/ה:

  • דרוש מקור בעניין טהרת המזבחות

    2024
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 08/01/2024 12:26 יישר כוח. אכן. מאת: [email protected]
  • 0 הצבעות
    14 פוסטים
    0 צפיות
    L
    תאריך ההודעה המקורית: 10/06/2024 23:31 ייש"כ עצום לרב י.ב. ב-יום שני, 10 ביוני 2024 בשעה 08:37:44 UTC+3, ב. י. כתב/ה:
  • דרוש מקור

    2024
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 16/06/2024 22:48 (מדרש תנחומא (בובר) פרשת כי תבוא סימן ג) [ג] היום הזה. מהו היום הזה, וכי עד עכשיו לא צוה הקדוש ברוך הוא לישראל, והלא אותה שנה שנת הארבעים היתה, שנאמר ויהי בארבעים שנה וגו' (דברים א ג), ומה תלמוד לומר היום הזה, אלא כך אמר משה לישראל, בכל יום ויום תהא חביבה עליכם התורה, כאילו קבלת אותה היום הזה מהר סיני, וכתיב במקום אחר והודעתם לבניך וגו' (שם /דברים/ ד ט), וכתיב יום אשר עמדת לפני ה' אלהיך וגו' (שם שם /דברים ד'/ י), את החקים (שם /דברים/ כו טז) אלו המדרשות, ואת המשפטים (שם שם /דברים כ"ו/) אילו הדינין.
  • דרוש מקור

    2024
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 26/05/2024 17:45 תודה רבה. אתה מצאתי עתה גם בספר אפיקי יהודה. יישר כח עצום ורב! מאת: [email protected]
  • דרוש מקור

    2024
    11
    0 הצבעות
    11 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 15/04/2024 00:13 אם יש לך DBS, תעשה חיפוש כהן / נגע - כולל תוספות לפני ואחרי המילה רווח בין המילים כ10 או 15, במדור ספרי קבלה ותמצא תוצאות רבות. הנה אחת מהן: (10) ספר עץ חיים - שער לח פרק ז מ"ת ואל תתמה בזה כי הנגע איננה הטומאה עצמה רק בחי' דינין קשים קדושים אשר ממנו יניקת החצונים הטמאים ואינו נתקן אלא ע"י אהרן הכהן אבא עלאה וז"ל זוהר פ' תזריע דמ"ט א"ר יצחק והא כתיב נגע צרעת כי תהיה באדם והובא אל הכהן א"ה דא קוב"ה א"ל אין כו' א"ל ר"י הכי תנינן נגע צרעת נגע הוא דינא תקיפא דשרי בעלמא צרעת סגירו דנהורא עלאה סגירו דטיבו עלאה דלא נחית מעלמא כי תהיה באדם באדם סתם והובא אל הכהן דא כהן דלתתא דע"י אתתקן למפתחא ההוא סגירו ולאדלקא בוצינא וכו'. וכמובן כמו שהדגיש כאן ר"א עבוד שליט"א כמו כל ענין בקבלה, כי אין זה סותר את הפשוטו, אלא זה תוספת, או מעבר או בעומק הפשוטו, או התוכן שמסתתר בתוך הדברים הפשוטים לכאורה. ----- Original Message ----- From: אליהו עבוד To: שמואל קוט Cc: הבית לעורך התורני Sent: Sunday, April 14, 2024 10:04 PM Subject: Re: [הבית לעורך התורני] דרוש מקור אולי כוונתו שכאן בנקודה מסוימת על כרחך להסביר לא כפשוטו, כיון שפשט הכתוב סותר את ההלכה שנפסקה. ראה רש"י ורמב"ן. כדי להבהיר את השאלה אעתיק כמה קטעים מהספר, הוא ספה"ק זוהר חי מהרה"ק מקאמארנא, א. דיתחזון לבר, היינו בסימני טומאה. והכהן בכל מראות, 'כהה הנגע' (ויקרא יג, ו), ובכמה ענינים היו צריכין ראיה רוחניות, וגם דבריו בכאן ענין רוחני, ואינו כפי פשטות, מה לי לבר או לגאו הכל צריכין סימני טהרה, 'עמד בעיניו' (שם, ה) טהור. ב. בהכרח בענין מראות נגעים, בענין 'כהה' (ויקרא יג, ו)[1], 'ואין מראה' (שם, ד)[2], שעל פי הלכה אין לכל זה מקום, אלא שבהכרח היה לכהן או לחכם ראיה רוחניות, לומר טמא או טהור[3]. ג. ...בענין מראית הנגע, נעלם מאתנו, וצריכין לכהן המדבר ברוח הקודש, ובקי בהם ובמראות לתכלית עומק הענין. [1] לשון הפסוק שם 'וראה הכהן אתו ביום השביעי שנית והנה כהה הנגע ולא פשה הנגע בעור וטהרו הכהן' וגו'. [2] לשון הפסוק שם 'ואם בהרת לבנה הוא בעור בשרו ועמק אין מראה מן העור' וגו'. וכתב שם רש"י וז"ל, ועמוק אין מראה, לא ידעתי פירושו. [3] ובזה יתבארו דברי הזוהר וכהנא הוה ידע בהו לדכיא ולמסאבא, הוה ידע, בראיה רוחנית, אינון דהוו יסורין דרחימותא, או אינון דאשתכחו במאן דמאיס ביה מאריה ורחיק ביה. ב-יום ראשון, 14 באפריל 2024 בשעה 22:24:33 UTC+3, אליהו עבוד כתב/ה: לא. המלבי"ם אומר שסתם ראיה היא ראיית העין, ולפעמים היא ראיית השכל, כמו "וירא ה'", שזו ודאי ראייה שכלית, שהרי לא שייכא אצלו יתברך ראייה בעיניים גשמיות. ואם היה כתוב כאן סתם "וראה הכהן" הוו"א שדי לו לראות את האדם המנוגע וא"צ לראות בפרטות את מקום הנגע, לכן כתיב "וראה הכהן את הנגע", שיתן עיניו בנגע דווקא. וכן בהמשך דבריו כותב: שיראה את הנגע כמו שהוא בעור הבשר ויראה את הבשר שסביבו ג"כ. המלבי"ם מפרש שהכוונה "ראיה שכלית". כנראה לא בדיוק הכוונה "רוחנית", אבל משהו בכיוון. מלבי"ם ויקרא פרשת תזריע מד וראה הכהן את הנגע בעור הבשר, היה יכול לאמור סתם וראה הכהן (כמ"ש בפסוק ח י' יג כ' וכדומה) או לאמר וראהו הכהן בכינוי (כמ"ש בפסוק ה כ"ז ובכ"מ) ולמה חזר את שם הפעול לחנם. וכבר מבואר אצלינו (באילת השחר פרק טו) שבכ"מ שיחזור השם יש בו טעם. פי' חז"ל שראיה סתם כשלא יבא הפעול אחריו יהיה ראיית העין לבד. כמו וירא ה' וינאץ. ובהשחית ראה ה' וינחם. עד שיבא לפעמים על ראיית השכל. כמ"ש במו"נ (ח"א פ"ד) וכשיאמר וראהו או וראה אותו. יל"פ שיראה את האדם המנוגע. לכן אמר שיראה את הנגע דוקא ויתן עיניו בו בשעת ראיה. ----- Original Message ----- From: אליהו עבוד To: שמואל קוט Cc: הבית לעורך התורני Sent: Sunday, April 14, 2024 9:13 PM Subject: Re: [הבית לעורך התורני] דרוש מקור פשוט שאין מקרא יוצא מידי פשוטו והכוונה לראייה כפשוטו. כנראה האדמור ר"ל שחוץ מהפשט יש גם רמזים על ראייה רוחנית שרואה את הנגע דהיינו הפגם הרוחני שנעשה בעולמות העליונים וכדו'. וכפי שמצאתי: בכלל כאן מונח יסוד גדול. יש פשט ויש רמז. אין מקרא יוצא מידי פשוטו. לפעמים כשלומדים דרשות חסידיות מתבלבלים, כיון שהרמז כתוב כאילו הוא הפשט. אבל צריך לדעת שהפשט לא זז. אני עורך בספר של אחד האדמורי"ם לפני כ-150 שנה. הוא כותב כמה פעמים שראיית הנגעים ע"י הכהן הוא ראיה רוחנית, האם יש לכך מקור בספרים קדומים יותר? תודה רבה!
  • דרוש מקור

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 19/12/2024 14:26 "בזמן הגאולה הרי יתגלה אחדותו של הקב"ה בעולם וממילא יהיה גם אחדות בין כלל ישראל ולא יהיו דיעות חלוקות אף בעניני פסקי ההלכה" [image: Mailsuite] Sent with Mailsuite · Unsubscribe https://mailsuite.com/en/privacy/opt-out/unsubscribe/eb617f6a9fc134da37a50b28f71e03fe61c102cb/211196d926aac4c63bf6b8daf83b4b4b197eabb93372f5a15df1498459826f723e98742541d38a8678f1663af22bf70feef3efb70c111498fb3ee4069b9ec8e2 19.12.24, 14:26:04 --
  • דרוש מקור

    2024
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 15/09/2024 08:58 תבורך מפי עליון! עזרת לי מאד!
  • דרוש מקור

    2024
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 15/08/2024 23:47 מהרש"א חידושי אגדות מסכת קידושין דף מ עמוד א מחשבה שעושה מעשה כו' ושאין עושה מעשה כו' מפרש"י נראה דגרסי' מחשבה שעושה פירות כו' ושאין עושה פירות כו' והענין א' דהמעשה ודאי הוא פרי המחשבה והלב ודפריך מתפוש ישראל בלבם משמע ליה מחשבת הלב לחוד בלא המעשה דלא הוזכר שם פרי הלב והמחשבה ועד"ז יש לפרש קרא שלום יהיה לי כי בשרירות לבי אלך גו' גם שכמה עונשים אמורים בעובד עבודת כוכבים. יתברך זה בלבבו כשיחשוב מחשבת עבודת כוכבי' שלום יהיה לי מעונשים הנאמרים כי בשרירות לבי אלך ואיני נענש על המחשבה ועל זה אמר שאינו כן דודאי נענש הוא למען ספות הרוה את הצמאה שהקב"ה מוסיף ומצרף עונש הרוה שהוא המחשבה לחוד כאילו היה רוה כיון שלא בא לידי מעשה את הצמאה דהיינו לעובד עבודת כוכבים שהיה צמא ומתאוה לכך וק"ל: מאת: [email protected]