דילוג לתוכן
ראש השנה תשפ"ז
00
שנ'
00
דק'
00
שע'
00
ימים
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

דרוש מקור ודיוק של מעשה/אמרה

2024
8 3 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 05/03/2024 23:36

    שמעתי שמובא בשם הגרי"י קנייבסקי
    שסיום פרק אצל תלמידי תשב"ר זה נחשב/שווה
    לסיום מסכת אצל אברכים

    האם ידוע למע"כ עובדה/ אימרה זו אם נכונה היא
    והאם יש לזה מקור לדברים

  • תאריך ההודעה המקורית: 05/03/2024 23:36

    שמעתי שמובא בשם הגרי"י קנייבסקי
    שסיום פרק אצל תלמידי תשב"ר זה נחשב/שווה
    לסיום מסכת אצל אברכים

    האם ידוע למע"כ עובדה/ אימרה זו אם נכונה היא
    והאם יש לזה מקור לדברים

    תאריך ההודעה המקורית: 06/03/2024 00:26

    יש תשובה של הגרמ"פ שאפשר לעשות סעודת סיום מסכת (לא זוכר אם הנפ"מ היא לעניין
    אכילת בשר בתשעת הימים או פטור מתענית בכורים או שניהם) כיוון שהסיום הוא על
    משך זמן הלימוד והתהליך ולאו דווקא כמות הדפים

  • תאריך ההודעה המקורית: 06/03/2024 00:26

    יש תשובה של הגרמ"פ שאפשר לעשות סעודת סיום מסכת (לא זוכר אם הנפ"מ היא לעניין
    אכילת בשר בתשעת הימים או פטור מתענית בכורים או שניהם) כיוון שהסיום הוא על
    משך זמן הלימוד והתהליך ולאו דווקא כמות הדפים

    תאריך ההודעה המקורית: 06/03/2024 00:29

    הרב חיים סופר ראשית אומר יישר כוח
    מאחר ועצם הקובץ הוא שווה בפני עצמו

    אך מה שכתוב בשם הגר"ח שכל הטעם שעושים לקן סיום זה רק כדי לזרזו
    ובלא זה אין שום מעלה בסיום פרק גמרא
    ומהעובדא שהבאתי משמע שיש מעלה גדולה לעשות סיום אצל תשב"ר על פרק
    כמו אצל גדול שמסיים מסכת וזה הרבה יותר מבכדי לזרזו
    ושאלתי האם יש מקור לדבר זה או אם אכן כך הם הדברים בשם הגרי"י קנייבסקי
    זצוק"ל או מגדול אחר כגון הרב שך זצוקל וכדו'

    *בברכה *
    משיבת נפש
    דרך שמובילה להצלחה
    054-859-29-02

    [image: Mailtrack]
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    Sender
    notified by
    Mailtrack
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    06.03.24,
    00:27:44

  • תאריך ההודעה המקורית: 06/03/2024 00:29

    הרב חיים סופר ראשית אומר יישר כוח
    מאחר ועצם הקובץ הוא שווה בפני עצמו

    אך מה שכתוב בשם הגר"ח שכל הטעם שעושים לקן סיום זה רק כדי לזרזו
    ובלא זה אין שום מעלה בסיום פרק גמרא
    ומהעובדא שהבאתי משמע שיש מעלה גדולה לעשות סיום אצל תשב"ר על פרק
    כמו אצל גדול שמסיים מסכת וזה הרבה יותר מבכדי לזרזו
    ושאלתי האם יש מקור לדבר זה או אם אכן כך הם הדברים בשם הגרי"י קנייבסקי
    זצוק"ל או מגדול אחר כגון הרב שך זצוקל וכדו'

    *בברכה *
    משיבת נפש
    דרך שמובילה להצלחה
    054-859-29-02

    [image: Mailtrack]
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    Sender
    notified by
    Mailtrack
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    06.03.24,
    00:27:44

    תאריך ההודעה המקורית: 06/03/2024 00:30

    הרב אשר עגם יש"כ
    אך שאלתי הא האם יש לזה מעלה יתרה וכפי שציינתי מהמעשה/אמרה
    האם אכן זה נאמר מאת אחד מגדלו"י

    *בברכה *
    משיבת נפש
    דרך שמובילה להצלחה
    054-859-29-02

    [image: Mailtrack]
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    Sender
    notified by
    Mailtrack
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    06.03.24,
    00:29:40

  • תאריך ההודעה המקורית: 06/03/2024 00:29

    הרב חיים סופר ראשית אומר יישר כוח
    מאחר ועצם הקובץ הוא שווה בפני עצמו

    אך מה שכתוב בשם הגר"ח שכל הטעם שעושים לקן סיום זה רק כדי לזרזו
    ובלא זה אין שום מעלה בסיום פרק גמרא
    ומהעובדא שהבאתי משמע שיש מעלה גדולה לעשות סיום אצל תשב"ר על פרק
    כמו אצל גדול שמסיים מסכת וזה הרבה יותר מבכדי לזרזו
    ושאלתי האם יש מקור לדבר זה או אם אכן כך הם הדברים בשם הגרי"י קנייבסקי
    זצוק"ל או מגדול אחר כגון הרב שך זצוקל וכדו'

    *בברכה *
    משיבת נפש
    דרך שמובילה להצלחה
    054-859-29-02

    [image: Mailtrack]
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    Sender
    notified by
    Mailtrack
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    06.03.24,
    00:27:44

    תאריך ההודעה המקורית: 06/03/2024 01:40

    כנראה הרב חיים סופר שלח את הקובץ רק לך אישית.
    נשמח אם תשתף אותנו בו.

    ולעצם הענין, ראה בהגהות מנהגים לספר המנהגים לר"א טירנא:

    וכן כשעושין חזק כשמסיימין המסכתא או תינוק פרשה מברך שהשמחה במעונו דכתיב (תהלים יט, ט) פקודי ה' ישרים משמחי לב.
    ----- Original Message -----
    From: שלמה חזן
    To: אשר עגם
    Cc: הבית לעורך התורני
    Sent: Wednesday, March 06, 2024 12:29 AM
    Subject: Re: [הבית לעורך התורני] דרוש מקור ודיוק של מעשה/אמרה

    הרב חיים סופר ראשית אומר יישר כוח
    מאחר ועצם הקובץ הוא שווה בפני עצמו

    אך מה שכתוב בשם הגר"ח שכל הטעם שעושים לקן סיום זה רק כדי לזרזו
    ובלא זה אין שום מעלה בסיום פרק גמרא
    ומהעובדא שהבאתי משמע שיש מעלה גדולה לעשות סיום אצל תשב"ר על פרק
    כמו אצל גדול שמסיים מסכת וזה הרבה יותר מבכדי לזרזו
    ושאלתי האם יש מקור לדבר זה או אם אכן כך הם הדברים בשם הגרי"י קנייבסקי זצוק"ל או מגדול אחר כגון הרב שך זצוקל וכדו'

    בברכה
    משיבת נפש

    דרך שמובילה להצלחה
    054-859-29-02

          Sender notified by
        Mailtrack  06.03.24, 00:27:44
    
    יש תשובה של הגרמ"פ שאפשר לעשות סעודת סיום מסכת (לא זוכר אם הנפ"מ היא לעניין אכילת בשר בתשעת הימים או פטור מתענית בכורים או שניהם) כיוון שהסיום הוא על משך זמן הלימוד והתהליך ולאו דווקא כמות הדפים
    
      שמעתי שמובא בשם הגרי"י קנייבסקי
      שסיום פרק אצל תלמידי תשב"ר זה נחשב/שווה
      לסיום מסכת אצל אברכים
    
      האם ידוע למע"כ עובדה/ אימרה זו אם נכונה היא
      והאם יש לזה מקור לדברים
    
  • תאריך ההודעה המקורית: 06/03/2024 01:40

    כנראה הרב חיים סופר שלח את הקובץ רק לך אישית.
    נשמח אם תשתף אותנו בו.

    ולעצם הענין, ראה בהגהות מנהגים לספר המנהגים לר"א טירנא:

    וכן כשעושין חזק כשמסיימין המסכתא או תינוק פרשה מברך שהשמחה במעונו דכתיב (תהלים יט, ט) פקודי ה' ישרים משמחי לב.
    ----- Original Message -----
    From: שלמה חזן
    To: אשר עגם
    Cc: הבית לעורך התורני
    Sent: Wednesday, March 06, 2024 12:29 AM
    Subject: Re: [הבית לעורך התורני] דרוש מקור ודיוק של מעשה/אמרה

    הרב חיים סופר ראשית אומר יישר כוח
    מאחר ועצם הקובץ הוא שווה בפני עצמו

    אך מה שכתוב בשם הגר"ח שכל הטעם שעושים לקן סיום זה רק כדי לזרזו
    ובלא זה אין שום מעלה בסיום פרק גמרא
    ומהעובדא שהבאתי משמע שיש מעלה גדולה לעשות סיום אצל תשב"ר על פרק
    כמו אצל גדול שמסיים מסכת וזה הרבה יותר מבכדי לזרזו
    ושאלתי האם יש מקור לדבר זה או אם אכן כך הם הדברים בשם הגרי"י קנייבסקי זצוק"ל או מגדול אחר כגון הרב שך זצוקל וכדו'

    בברכה
    משיבת נפש

    דרך שמובילה להצלחה
    054-859-29-02

          Sender notified by
        Mailtrack  06.03.24, 00:27:44
    
    יש תשובה של הגרמ"פ שאפשר לעשות סעודת סיום מסכת (לא זוכר אם הנפ"מ היא לעניין אכילת בשר בתשעת הימים או פטור מתענית בכורים או שניהם) כיוון שהסיום הוא על משך זמן הלימוד והתהליך ולאו דווקא כמות הדפים
    
      שמעתי שמובא בשם הגרי"י קנייבסקי
      שסיום פרק אצל תלמידי תשב"ר זה נחשב/שווה
      לסיום מסכת אצל אברכים
    
      האם ידוע למע"כ עובדה/ אימרה זו אם נכונה היא
      והאם יש לזה מקור לדברים
    
    תאריך ההודעה המקורית: 06/03/2024 01:46

    הרב ש. הופמן
    מצ"ב המה ששלח הרב חיים סופר

    ובהקשר למה שכבודו שלח כבודו יוכל לשלוח את כל הקט/צילום של הקטע וכדו'?

    ב-יום רביעי, 6 במרץ 2024 בשעה 01:40:16 UTC+2, ש. הופמן S. Hoffman כתב/ה:

    קבצים מצורפים:

  • תאריך ההודעה המקורית: 06/03/2024 01:46

    הרב ש. הופמן
    מצ"ב המה ששלח הרב חיים סופר

    ובהקשר למה שכבודו שלח כבודו יוכל לשלוח את כל הקט/צילום של הקטע וכדו'?

    ב-יום רביעי, 6 במרץ 2024 בשעה 01:40:16 UTC+2, ש. הופמן S. Hoffman כתב/ה:

    קבצים מצורפים:

    תאריך ההודעה המקורית: 06/03/2024 01:50

    ספר המנהגים (טירנא) הגהות המנהגים דיני יוצרות והפטרות

    (יד) אחד שידך בתו ולקח החתן אליו ואחר ימים רבים היה רוצה לילך אבי הכלה למרחקים ולהוליך את החתן והכלה עמו. והחתן לא רצה לילך כי אמר שמא כשאבא עמכם למרחקים אינך נותן לי בתך ואין מי שידבר בעדי. ולמחר בהשכמה היו רוצין לילך, ובאותו לילה הלכו אבי הכלה והכלה והחתן לבית מהר"ן. והיה שם מהר"ן ומהר"ד ובחורים. ואבי הכלה והחתן קבלו קנין על תקון התנאים באותו לילה. ולקח מהר"ן זכוכית מלא בידו ובירך ברכת אירוסין ואח"כ קידש החתן את הכלה. ואבי הכלה לא ידע אם היא גדולה או קטנה וצוה לו ליקח יד בתו בתוך ידו בשעה שקידש החתן את הכלה. ואמר החתן הרי את וכו' ולא שיבר החתן את הזכוכית. [וצוה על הכלה שלא תלך עוד בגילוי שערה] ואח"כ היו החתן ג"כ בבית אחד זמן רב כמו בתחילה ולא מיחו בהן כי אמרו שאין איסור בדבר. ונשארו שלא הלכו למרחקים. וכשעשה הנשואין ברכו ז' ברכות ולא יותר. מצאתי (באורח חיים) [בספר חסידים] כל מקום שהאנשים ונשים רואין זה את זה כגון בסעודת נשואין אין לברך שהשמחה במעונו, לפי שאין שמחה לפני הקדוש ברוך הוא כשיש בו הרהורי עבירה. כל מצוה שכתוב בו שמחה מברכין שהשמחה במעונו, כגון ברכת חתנים דכתיב ביה (ירמיה ז, לד) קול ששון וקול שמחה, וכן כשעושין חזק כשמסיימין המסכתא או תינוק פרשה מברך שהשמחה במעונו דכתיב (תהלים יט, ט) פקודי ה' ישרים משמחי לב. ויש בספר הפרנס (סי' רצ"ח) שיש גם לברך בסעודת פדיון הבן שהשמחה במעונו. ומילה דלא מברכין משום צערא דינוקא. ואין מברכין שהשמחה אלא בעשרה. ובמדינות אושטרייך לא נהיגי, אך בכל מדינות ריינוס נהיגי, תרומת הדשן (סי' רס"ח). סעודת ברית מילה עושין במועד דאיכא צערא דינוקא, אבל לא סעודת פדיון הבן דאמרינן ביה שהשמחה במעונו, וכן פסק רבינו יוסף ב"ר משה בשם רבי שמואל, עכ"ל. וכ"כ בעץ החיים שכן כתב רבינו תם לה"ר פטר נ"ע, עיין בתרומת הדשן. כתב בהג"ה בסמ"ק (סי' קצ"ה) בהלכות ח"ה יש נזהרין שלא לעשות שתי חופות ביום אחד משום דאמרינן שלא לערב שמחה בשמחה (מועד קטן ט, א). וגם בירושלמי מסיק (שם פ"א הל' ז') הא דשלא לערב וכו' מיעקב אבינו דא"ל לבן מלא שבוע זאת (בראשית כט, כז). מיהו לא דמי דהתם שתי שמחות לאדם אחד, אבל שתי חופות שני בני אדם לא שייך בזה משום עירוב שמחה בשמחה. וכן היה נוהג רבינו יחיאל ב"ר יוסף לעשות חופות יתום או יתומה עם חופת א' מבניו הכל ביום אחד. אך בשתי אחיות פי' בספר חסידים (סי' תע"ז, ובצוואה סי' ל"א) שאין לעשות בשבוע אחד. וכן היו הראשונים נזהרים אפילו בנכרים שני חופות ביום אחד היכא שהאחת מגונה מחברתה משום איבה, מרדכי פ"ק דמו"ק (סי' תתמ"ג), וכן אגודה (בחידושיו למו"ק בסוף שו"ת מהרי"ו) ומביא ממדרש איכה רבתי (מסכת שמחות פ' י"א).
    ----- Original Message -----
    From: sh054859
    To: הבית לעורך התורני
    Sent: Wednesday, March 06, 2024 1:46 AM
    Subject: Re: [הבית לעורך התורני] דרוש מקור ודיוק של מעשה/אמרה

    הרב ש. הופמן
    מצ"ב המה ששלח הרב חיים סופר

    ובהקשר למה שכבודו שלח כבודו יוכל לשלוח את כל הקט/צילום של הקטע וכדו'?

    ב-יום רביעי, 6 במרץ 2024 בשעה 01:40:16 UTC+2, ש. הופמן S. Hoffman כתב/ה:

    כנראה הרב חיים סופר שלח את הקובץ רק לך אישית.
    נשמח אם תשתף אותנו בו.
    
    ולעצם הענין, ראה בהגהות מנהגים לספר המנהגים לר"א טירנא:
    
    וכן כשעושין חזק כשמסיימין המסכתא או תינוק פרשה מברך שהשמחה במעונו דכתיב (תהלים יט, ט) פקודי ה' ישרים משמחי לב.
      ----- Original Message -----
      From: שלמה חזן
      To: אשר עגם
      Cc: הבית לעורך התורני
      Sent: Wednesday, March 06, 2024 12:29 AM
      Subject: Re: [הבית לעורך התורני] דרוש מקור ודיוק של מעשה/אמרה
    
      הרב חיים סופר ראשית אומר יישר כוח
      מאחר ועצם הקובץ הוא שווה בפני עצמו
    
      אך מה שכתוב בשם הגר"ח שכל הטעם שעושים לקן סיום זה רק כדי לזרזו
      ובלא זה אין שום מעלה בסיום פרק גמרא
      ומהעובדא שהבאתי משמע שיש מעלה גדולה לעשות סיום אצל תשב"ר על פרק
      כמו אצל גדול שמסיים מסכת וזה הרבה יותר מבכדי לזרזו
      ושאלתי האם יש מקור לדבר זה או אם אכן כך הם הדברים בשם הגרי"י קנייבסקי זצוק"ל או מגדול אחר כגון הרב שך זצוקל וכדו'
    
      בברכה
      משיבת נפש
    
      דרך שמובילה להצלחה
      054-859-29-02
    
              Sender notified by
            Mailtrack  06.03.24, 00:27:44
    
        יש תשובה של הגרמ"פ שאפשר לעשות סעודת סיום מסכת (לא זוכר אם הנפ"מ היא לעניין אכילת בשר בתשעת הימים או פטור מתענית בכורים או שניהם) כיוון שהסיום הוא על משך זמן הלימוד והתהליך ולאו דווקא כמות הדפים
    
          שמעתי שמובא בשם הגרי"י קנייבסקי
          שסיום פרק אצל תלמידי תשב"ר זה נחשב/שווה
          לסיום מסכת אצל אברכים
    
          האם ידוע למע"כ עובדה/ אימרה זו אם נכונה היא
          והאם יש לזה מקור לדברים
    

    קבצים מצורפים:

  • תאריך ההודעה המקורית: 06/03/2024 01:50

    ספר המנהגים (טירנא) הגהות המנהגים דיני יוצרות והפטרות

    (יד) אחד שידך בתו ולקח החתן אליו ואחר ימים רבים היה רוצה לילך אבי הכלה למרחקים ולהוליך את החתן והכלה עמו. והחתן לא רצה לילך כי אמר שמא כשאבא עמכם למרחקים אינך נותן לי בתך ואין מי שידבר בעדי. ולמחר בהשכמה היו רוצין לילך, ובאותו לילה הלכו אבי הכלה והכלה והחתן לבית מהר"ן. והיה שם מהר"ן ומהר"ד ובחורים. ואבי הכלה והחתן קבלו קנין על תקון התנאים באותו לילה. ולקח מהר"ן זכוכית מלא בידו ובירך ברכת אירוסין ואח"כ קידש החתן את הכלה. ואבי הכלה לא ידע אם היא גדולה או קטנה וצוה לו ליקח יד בתו בתוך ידו בשעה שקידש החתן את הכלה. ואמר החתן הרי את וכו' ולא שיבר החתן את הזכוכית. [וצוה על הכלה שלא תלך עוד בגילוי שערה] ואח"כ היו החתן ג"כ בבית אחד זמן רב כמו בתחילה ולא מיחו בהן כי אמרו שאין איסור בדבר. ונשארו שלא הלכו למרחקים. וכשעשה הנשואין ברכו ז' ברכות ולא יותר. מצאתי (באורח חיים) [בספר חסידים] כל מקום שהאנשים ונשים רואין זה את זה כגון בסעודת נשואין אין לברך שהשמחה במעונו, לפי שאין שמחה לפני הקדוש ברוך הוא כשיש בו הרהורי עבירה. כל מצוה שכתוב בו שמחה מברכין שהשמחה במעונו, כגון ברכת חתנים דכתיב ביה (ירמיה ז, לד) קול ששון וקול שמחה, וכן כשעושין חזק כשמסיימין המסכתא או תינוק פרשה מברך שהשמחה במעונו דכתיב (תהלים יט, ט) פקודי ה' ישרים משמחי לב. ויש בספר הפרנס (סי' רצ"ח) שיש גם לברך בסעודת פדיון הבן שהשמחה במעונו. ומילה דלא מברכין משום צערא דינוקא. ואין מברכין שהשמחה אלא בעשרה. ובמדינות אושטרייך לא נהיגי, אך בכל מדינות ריינוס נהיגי, תרומת הדשן (סי' רס"ח). סעודת ברית מילה עושין במועד דאיכא צערא דינוקא, אבל לא סעודת פדיון הבן דאמרינן ביה שהשמחה במעונו, וכן פסק רבינו יוסף ב"ר משה בשם רבי שמואל, עכ"ל. וכ"כ בעץ החיים שכן כתב רבינו תם לה"ר פטר נ"ע, עיין בתרומת הדשן. כתב בהג"ה בסמ"ק (סי' קצ"ה) בהלכות ח"ה יש נזהרין שלא לעשות שתי חופות ביום אחד משום דאמרינן שלא לערב שמחה בשמחה (מועד קטן ט, א). וגם בירושלמי מסיק (שם פ"א הל' ז') הא דשלא לערב וכו' מיעקב אבינו דא"ל לבן מלא שבוע זאת (בראשית כט, כז). מיהו לא דמי דהתם שתי שמחות לאדם אחד, אבל שתי חופות שני בני אדם לא שייך בזה משום עירוב שמחה בשמחה. וכן היה נוהג רבינו יחיאל ב"ר יוסף לעשות חופות יתום או יתומה עם חופת א' מבניו הכל ביום אחד. אך בשתי אחיות פי' בספר חסידים (סי' תע"ז, ובצוואה סי' ל"א) שאין לעשות בשבוע אחד. וכן היו הראשונים נזהרים אפילו בנכרים שני חופות ביום אחד היכא שהאחת מגונה מחברתה משום איבה, מרדכי פ"ק דמו"ק (סי' תתמ"ג), וכן אגודה (בחידושיו למו"ק בסוף שו"ת מהרי"ו) ומביא ממדרש איכה רבתי (מסכת שמחות פ' י"א).
    ----- Original Message -----
    From: sh054859
    To: הבית לעורך התורני
    Sent: Wednesday, March 06, 2024 1:46 AM
    Subject: Re: [הבית לעורך התורני] דרוש מקור ודיוק של מעשה/אמרה

    הרב ש. הופמן
    מצ"ב המה ששלח הרב חיים סופר

    ובהקשר למה שכבודו שלח כבודו יוכל לשלוח את כל הקט/צילום של הקטע וכדו'?

    ב-יום רביעי, 6 במרץ 2024 בשעה 01:40:16 UTC+2, ש. הופמן S. Hoffman כתב/ה:

    כנראה הרב חיים סופר שלח את הקובץ רק לך אישית.
    נשמח אם תשתף אותנו בו.
    
    ולעצם הענין, ראה בהגהות מנהגים לספר המנהגים לר"א טירנא:
    
    וכן כשעושין חזק כשמסיימין המסכתא או תינוק פרשה מברך שהשמחה במעונו דכתיב (תהלים יט, ט) פקודי ה' ישרים משמחי לב.
      ----- Original Message -----
      From: שלמה חזן
      To: אשר עגם
      Cc: הבית לעורך התורני
      Sent: Wednesday, March 06, 2024 12:29 AM
      Subject: Re: [הבית לעורך התורני] דרוש מקור ודיוק של מעשה/אמרה
    
      הרב חיים סופר ראשית אומר יישר כוח
      מאחר ועצם הקובץ הוא שווה בפני עצמו
    
      אך מה שכתוב בשם הגר"ח שכל הטעם שעושים לקן סיום זה רק כדי לזרזו
      ובלא זה אין שום מעלה בסיום פרק גמרא
      ומהעובדא שהבאתי משמע שיש מעלה גדולה לעשות סיום אצל תשב"ר על פרק
      כמו אצל גדול שמסיים מסכת וזה הרבה יותר מבכדי לזרזו
      ושאלתי האם יש מקור לדבר זה או אם אכן כך הם הדברים בשם הגרי"י קנייבסקי זצוק"ל או מגדול אחר כגון הרב שך זצוקל וכדו'
    
      בברכה
      משיבת נפש
    
      דרך שמובילה להצלחה
      054-859-29-02
    
              Sender notified by
            Mailtrack  06.03.24, 00:27:44
    
        יש תשובה של הגרמ"פ שאפשר לעשות סעודת סיום מסכת (לא זוכר אם הנפ"מ היא לעניין אכילת בשר בתשעת הימים או פטור מתענית בכורים או שניהם) כיוון שהסיום הוא על משך זמן הלימוד והתהליך ולאו דווקא כמות הדפים
    
          שמעתי שמובא בשם הגרי"י קנייבסקי
          שסיום פרק אצל תלמידי תשב"ר זה נחשב/שווה
          לסיום מסכת אצל אברכים
    
          האם ידוע למע"כ עובדה/ אימרה זו אם נכונה היא
          והאם יש לזה מקור לדברים
    

    קבצים מצורפים:

    תאריך ההודעה המקורית: 06/03/2024 01:56

    ישר כוח גדול הרב הופמן

    ב-יום רביעי, 6 במרץ 2024 בשעה 01:51:18 UTC+2, ש. הופמן S. Hoffman כתב/ה:

  • דרוש מקור לדברי הישמח משה

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    ע
    תאריך ההודעה המקורית: 09/05/2024 16:32 בפר' בלק: ידוע מהזוהר הקדוש בפסוק (שמות ח, ה) 'התפאר עלי', דקסם לאו בכל זמן רק לעתים ידועים, אבל דבר ה' לעולם בלי השתנות. אשמח לדעת היכן זה מופיע בזהר.
  • 0 הצבעות
    14 פוסטים
    0 צפיות
    L
    תאריך ההודעה המקורית: 10/06/2024 23:31 ייש"כ עצום לרב י.ב. ב-יום שני, 10 ביוני 2024 בשעה 08:37:44 UTC+3, ב. י. כתב/ה:
  • דרוש מקור

    2024
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 16/06/2024 22:48 (מדרש תנחומא (בובר) פרשת כי תבוא סימן ג) [ג] היום הזה. מהו היום הזה, וכי עד עכשיו לא צוה הקדוש ברוך הוא לישראל, והלא אותה שנה שנת הארבעים היתה, שנאמר ויהי בארבעים שנה וגו' (דברים א ג), ומה תלמוד לומר היום הזה, אלא כך אמר משה לישראל, בכל יום ויום תהא חביבה עליכם התורה, כאילו קבלת אותה היום הזה מהר סיני, וכתיב במקום אחר והודעתם לבניך וגו' (שם /דברים/ ד ט), וכתיב יום אשר עמדת לפני ה' אלהיך וגו' (שם שם /דברים ד'/ י), את החקים (שם /דברים/ כו טז) אלו המדרשות, ואת המשפטים (שם שם /דברים כ"ו/) אילו הדינין.
  • דרוש מקור מס' אמרי יושר

    2024
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 07/07/2024 14:32 וזה דרש לחנוכה, יאר ה' ברכה, הקורא בזה ההלכה. /הקדמה לקבוצת השותי"ם והדינים הבאה/. וישב יעקב פירש"י שכתב ישובי עשו בדרך קצרה וישובי יעקב בדרך ארוכה מסתמא ק' לרש"י למה הקדים עשו ליעקב? וי"ל לכך הקדים כדאמרינן בשבועות איידי דזוטר מיליה פסיק ושרי להו. ד"א לכך הקדים עשו ליעקב לפי שהוא זהיר בכבוד אביו יותר מיעקב. וראייה יעקב היה נענש שנתעלם ממנו יוסף כמה שנים, וגם מוכח מקרא ויקברו אותו עשו ויעקב שהוא זהיר בכבוד אביו אף על פי שהוא רשע. כמו שמוכח נמי מאותו קרא כמו שפירש"י [גבי יצחק וישמעאל מכאן שעשה ישמעאל תשובה]. ד"א לכך הקדים נקט הקרא סדר כמו שאחד רוצה לעשות אש כמו שנאמר (עובדיה א', י"ח) ובית עשו לקש וגו'. לקט יושר חלק א (אורח חיים) עמוד קנ ענין א
  • 0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    ד
    תאריך ההודעה המקורית: 17/07/2024 09:09 האם מישהו יודע מי המקור לאימרה זו
  • דרוש טקסט של כל ההפטרות

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    ד
    תאריך ההודעה המקורית: 07/08/2024 10:41 יש להעתיק מכאן https://mechon-mamre.org/i/t/tqrywt.htmכל הפטרה בנפרד, אולי מישהו כבר הוריד וחיבר או ממאגר אחר, יישר כח.
  • דרוש מקור ל-2 עניינים

    2024
    21
    0 הצבעות
    21 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 17/12/2024 14:57 אין מילים! --
  • דרוש מקור

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 19/12/2024 14:26 "בזמן הגאולה הרי יתגלה אחדותו של הקב"ה בעולם וממילא יהיה גם אחדות בין כלל ישראל ולא יהיו דיעות חלוקות אף בעניני פסקי ההלכה" [image: Mailsuite] Sent with Mailsuite · Unsubscribe https://mailsuite.com/en/privacy/opt-out/unsubscribe/eb617f6a9fc134da37a50b28f71e03fe61c102cb/211196d926aac4c63bf6b8daf83b4b4b197eabb93372f5a15df1498459826f723e98742541d38a8678f1663af22bf70feef3efb70c111498fb3ee4069b9ec8e2 19.12.24, 14:26:04 --