דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

היכן מוזכר ברמב"ם שהבועל ארמית דקנאין פוגעין בו - אינו חייב מיתה בידי שמים?

2024
3 2 15 1
  • היכן מופיע בחז"ל

    2024
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    21 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 28/01/2024 13:03 מעשרות פ"ד מ"ב
  • 0 הצבעות
    3 פוסטים
    11 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 10/07/2024 17:02 מאת: אהד 17:01 (לפני 0 דקות) עט אולי כוונתך לאמור באגרת השמד והעצה שאני יועץ לנפשי, והדעת שאני רוצה בה לי ולאהובי ולכל מבקש ממני עצה, שיצא מאלה המקומות וילך למקום שהוא יכול להעמיד דתו ולקיים תורתו בלא אונס, ולא יפחד ויעזוב ביתו ובניו וכל אשר לו, כי דת ה' שהנחיל אותנו גדולה, וחיובה קודם לכל המקרים הבזויים בעיני המשכילים, שהם אינם עומדים ויראת ה' היא שעומדת. ולא עוד אלא אפילו היו שתי מדינות מישראל, אחת מהן יותר טובה במעשיה ובמנהגותיה ויותר מדקדקת ונכנעת למצוות מן האחרת, שחייב ירא ה' לצאת מאותה שמעשיה אינם כל כך נכונים לאותה מדינה טובה. וכבר הזהירונו רבותינו זכרונם לברכה: אל ידור אדם במדינה שאין בה עשרה חסידים, והביאו ראיה על זה מסדום דכתיב (בראשית י"ח י"ב): "אולי ימצאון שם עשרה ויאמר לא אשחית בעבור העשרה". וכל זה כשיהיו שתי מדינות ישראל, אבל אם היה המקום מן הגוים, ישראל העומד שם על אחת כמה וכמה שהוא חייב לצאת מאותו מקום וללכת למקום טוב, וישתדל לעשות ואף על פי שמפיל עצמו בסכנה, עד שינצל מן המקום הרע שאינו יכול להעמיד דתו כראוי, וילך עד שמגיע למקום טוב. וכבר פירש על ידי הנביאים, שכל הדר בין הכופרים שהוא כמותם (שמואל א' כ"ו י"ט): "כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת ה'", הנה שקולה דירתו בין הגוים כאלו עובד אלהים אחרים. וכן חייבו החסידים ויראי השם שימאסו הרע ועושיו. וכן אמר דוד עליו השלום (תהלים קל"ט כ"א): "הלא משנאיך ה' אשנא ובתקוממיך אתקוטט", וגם אמר (תהלים קי"ט ס"ג): "חבר אני לכל אשר יראוך ולשומרי פקודיך". וכן מצינו באברהם אבינו עליו השלום שמאס משפחתו ומקומו וברח לנפשו להנצל מדעת הכופרים. וכל זה אם לא יכופו אותו הכופרים לעשות מעשיהם, שצריך האדם לצאת מביניהם, אבל בשכופים אותו לעבור על אחת מן המצוות, אסור לעמוד באותו מקום, אלא יצא ויניח כל אשר לו, וילך ביום ובלילה עד שימצא מקום שיהא יכול להעמיד דתו, והעולם גדול ורחב!
  • 0 הצבעות
    3 פוסטים
    14 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 11/07/2024 12:09 כהמשך לדברי הרב מאיר פישהוף, עיי"ש באו"ש שמוכיח מהרמב"ם לכל מקום שנתנו לו בי"ד מלקות שייפטר מכרת, וזה היה כל הנידון עם האנוסים של ספרד בין המהרלב"ח למהר"י בי רב שרצו לחדש את הסמיכה כדי שבי"ד יתנו להם מלקות ויפטרו מהכריתות.
  • מי שיודע מקור שכותב ברמב"ם תודה

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    9 צפיות
    פ
    תאריך ההודעה המקורית: 22/07/2024 10:17 והנה כתב הרמב"ם שכל הרמאים נתפסים ע"י שנכשלים בעריות וכן ידוע שמשיח השקר ש"צ נתפס בזה ובזה מתגלה צביעותם
  • מי שיודע מקור שכותב ברמב"ם תודה

    2024
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    27 צפיות
    ל
    תאריך ההודעה המקורית: 28/07/2024 14:16 כדאי להביא גם דבריו ביסודי התורה ז, א: מיסודי הדת לידע שהאל מנבא את בני האדם, ואין הנבואה חלה אלא על חכם גדול בחכמה גבור במדותיו ולא יהא יצרו מתגבר עליו בדבר בעולם אלא הוא מתגבר בדעתו על יצרו תמיד והוא בעל דעה רחבה נכונה עד מאד, אדם שהוא ממולא בכל המדות האלו שלם בגופו כשיכנס לפרדס וימשך באותן הענינים הגדולים הרחוקים ותהיה לו דעה נכונה להבין ולהשיג והוא מתקדש והולך ופורש מדרכי כלל העם ההולכים במחשכי הזמן והולך ומזרז עצמו ומלמד נפשו שלא תהיה לו מחשבה כלל באחד מדברים בטלים ולא מהבלי הזמן ותחבולותיו אלא דעתו פנויה תמיד למעלה קשורה תחת הכסא להבין באותן הצורות הקדושות הטהורות ומסתכל בחכמתו של הקדוש ברוך הוא כולה מצורה ראשונה עד טבור הארץ ויודע מהן גדלו, מיד רוח הקודש שורה עליו, ובעת שתנוח עליו הרוח תתערב נפשו במעלת המלאכים הנקראים אישים ויהפך לאיש אחר ויבין בדעתו שאינו כמות שהיה אלא שנתעלה על מעלת שאר בני אדם החכמים כמו שנאמר בשאול והתנבית עמם ונהפכת לאיש אחר.
  • מישהו יודע היכן?

    2024
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    14 צפיות
    5
    תאריך ההודעה המקורית: 07/11/2024 00:56 וכעין יסוד זה כתב מהר"ש ענגיל זצ"ל (@) בשם ר"ד אופנהיימר מפראג שהמשתמש לאור נר חנוכה עוקר למפרע את ההדלקה, ונחשב הדבר כאילו לא הדליק נר חנוכה, אף שמתחילה הדליקה לשם מצוה.
  • מיתה נקראת

    2024
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    9 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 05/12/2024 17:22 אולי נקרית, לשון מקרה.
  • 0 הצבעות
    2 פוסטים
    11 צפיות
    ב
    תאריך ההודעה המקורית: 28/12/2024 22:47 רמב"ם הלכות זכיה ומתנה פרק ד הלכה ט במה דברים אמורים בחצר המשתמרת אבל בחצר שאינה משתמרת כגון שדהו וחורבתו עד שיהיה עומד בצדה ויאמר זכתה לי שדי, וכן ארבע אמות של אדם שהוא עומד בצדן קונין לו בסימטא או בצדי רשות הרבים או בחצר שאין לה בעלים, אבל ברשות הרבים או בשדה חבירו אינו זוכה עד שיגיע ד מתנה לידו, וקטנה תזכה לה חצרה וארבע אמות שלה, אבל הקטן אינו זוכה עד שתגיע מתנה לידו או עד שיזכה לו אחר. +/השגת הראב"ד/ וקטנה תזכה וכו'. א"א אין דבר זה מחוור במתנה אלא במציאה עכ"ל.+ --

1

מחובר

1.1k

משתמשים

14.3k

נושאים

64.4k

פוסטים