דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

היכן מוזכר ברמב"ם שהבועל ארמית דקנאין פוגעין בו - אינו חייב מיתה בידי שמים?

2024
3 3 0 1
  • האם יש חז"ל שהמורה שלא כהלכה חייב מיתה?

    2024
    11
    0 הצבעות
    11 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 08/02/2024 23:45 לא - זה לא בגלל שהוא אמר הלכה לא נכונה - הוא היה חייב מיתה כי הוא לימד תלמידים באופן לא נכון יום נפלא משה רייך
  • היכן מובא בדברי המקנה

    2024
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 20/06/2024 10:04 קו"א סי' כט סעיף ב ג [image: Mailtrack] https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Sender notified by Mailtrack https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& 20.06.24, 10:04:27
  • 0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 11/07/2024 13:16 הכרת פה הוא מדברי קבלה כמו שהרמב"ם ממשיך 'כי בעל בת אל נכר', ומהכרת הזה הוא היה נפטר אם היה מתקיים בו 'קנאים פוגעים בו', או שהיה מקבל מלקות, (לבי' האו"ש - או מלקות ארבעים בדרך חתנות, או מכת מרדות בדרך זנות כמ"ש הרמב"ם שם בה"ב), ובמגיד משנה שם משמע דהטעם כדאיתא במכות כ"ג ע"א דחייבי כריתות שלקו נפטרו מידי כריתותן.
  • מי שיודע מקור שכותב ברמב"ם תודה

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    פ
    תאריך ההודעה המקורית: 22/07/2024 10:17 והנה כתב הרמב"ם שכל הרמאים נתפסים ע"י שנכשלים בעריות וכן ידוע שמשיח השקר ש"צ נתפס בזה ובזה מתגלה צביעותם
  • חיפוש מקור - היכן הוא הרמב"ם הנ"ל?

    2024
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 07/08/2024 17:52 האם ברור שזה הרמב"ם או מהאגרות המזוייפות אני שואל מחוסר ידיעה ומהעובדה שבאורות הרמב"ם - ציטוטים מיוחדים מהרמב"ם לא הביאו את זה מאת: [email protected]
  • היכן למקם את הפסיק?

    2024
    24
    0 הצבעות
    24 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 09/09/2024 22:38 ודאי שכל עניין הפסיקים והנקודות כצורתן הינו המצאה מודרנית, אך מאידך גם טעמי המקרא מיוסדים ומבוססים על היגיון של פיסוק ואכמ"ל. לדוגמא, כללי הניקוד של בג"ד כפ"ת אחרי אהו"י (שיש להרפות את בג"ד כפ"ת) כפופים להיגיון פיסוק. אשר על כן, אם מבחינת מבנה המשפט נכון לעשות פסיק בין המילה שמסתיימת באהו"י, לבין המילה המתחילה בבג"ד כפ"ת, האות הראשונה במילה השניה תהיה בדגש קל על אף הכלל שבג"ד כפ"ת אחרי אהו"י הינן רפויות. מהות הפיסוק קדם ל'סימני הפיסוק' המצויים בינותינו, ועל כן לא נכון לתלות את היגיון הפיסוק ב'אנשים בדורנו'. מה שכן, מבנה התחביר המודרני שונה מהתחביר העתיק, ובזה יש לבני דורנו מקום להתגדר בו. מקווה שהדברים ברורים די הצורך.
  • מישהו יודע היכן?

    2024
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    5
    תאריך ההודעה המקורית: 07/11/2024 00:56 וכעין יסוד זה כתב מהר"ש ענגיל זצ"ל (@) בשם ר"ד אופנהיימר מפראג שהמשתמש לאור נר חנוכה עוקר למפרע את ההדלקה, ונחשב הדבר כאילו לא הדליק נר חנוכה, אף שמתחילה הדליקה לשם מצוה.
  • 0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    ב
    תאריך ההודעה המקורית: 28/12/2024 22:47 רמב"ם הלכות זכיה ומתנה פרק ד הלכה ט במה דברים אמורים בחצר המשתמרת אבל בחצר שאינה משתמרת כגון שדהו וחורבתו עד שיהיה עומד בצדה ויאמר זכתה לי שדי, וכן ארבע אמות של אדם שהוא עומד בצדן קונין לו בסימטא או בצדי רשות הרבים או בחצר שאין לה בעלים, אבל ברשות הרבים או בשדה חבירו אינו זוכה עד שיגיע ד מתנה לידו, וקטנה תזכה לה חצרה וארבע אמות שלה, אבל הקטן אינו זוכה עד שתגיע מתנה לידו או עד שיזכה לו אחר. +/השגת הראב"ד/ וקטנה תזכה וכו'. א"א אין דבר זה מחוור במתנה אלא במציאה עכ"ל.+ --

1

מחובר

793

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים