דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

האם המידע נכון לגבי גלויות עם ישראלצ

2024
1 1 10 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 20/08/2024 11:36

    כמעט נכון, עשרת השבטים גלו בימי חזקיהו מלך יהודה וישעיהו הנביא כמאה שנה
    קודם חורבן הבית כמבואר במלכים ב' פרק יז-יח.
    בכתוב נאמר שהוא הגלה אותם לחלח ולחבור נהר גוזן וערי מדי, ובחז"ל בכמה מקומות
    כתבו שגלו לפנים מהסמבטיון (עשה חיפוש בבר אילן על המילה סמבטיון), וביאר
    ברמב"ן עה"ת כי נהר גוזן הוא הסמבטיון.
    ירמיהו החזירן בימי יאשיהו כמפורש במסכת מגילה יד:, אך ראה רש"י סנהדרין קי:
    שלא החזיר אלא מקצתן.
    כמה עשרות שנים מאוחר יותר, הגלה נבוכדנאצר לבבל את ממלכת יהודה.
    מקוה שעזרתי.
    בברכה מרובה.
    יוסף מיכאל יוסקוביץ
    0548496207
    מעוניינים במבוא לספר? ביוגרפיה לחיבור כלשהו?* תולדות לסבא שלכם?** - ב"ה
    בעל ניסיון בכתיבת מאות מבואות תולדות והקדמות לספרים שונים, עורך ספרי
    היסטוריה וספרים נוספים.*

    ב-יום שני, 19 באוגוסט 2024 בשעה 16:00:03 UTC+3, יצחק זלצמן כתב/ה:

  • 0 הצבעות
    14 פוסטים
    136 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 16/05/2024 23:37 חוץ מזה, אני מאוד מתפלא איך על סמך איזו סברא - שעובד רגיל קצת מתבטל וכדו', אדם יכול כבר להורות לעצמו היתר בעניני גזל החמורים. בפרט שענין הבטלה בכלל לא קשור לענין הנידון!
  • 0 הצבעות
    5 פוסטים
    14 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 04/01/2024 23:15 לבסוף נכתב כך - היציאה המוקדמת הזו היתה לרעתם של ישראל, שכן כתוצאה מכך נדרשו לאחר מכן הד' גלויות - כדי להשלים את התיקון של החסרונות שלא תוקנו במצרים[1] <#_ftn1>. [1] <#_ftnref1> יסוד זה מבואר רבות באחרונים, כגון בבית הלוי (שמות ג, יא; דרשות דרוש ב), בצל"ח (פסחים קטז ע"ב ד"ה ועל דקדוקו), בחיד"א (חומת אנך בשלח סי' א), בחתם סופר (הגדש"פ ד"ה הלילה הזה כולו מרור), בשם משמואל (הגדש"פ ד"ה והנה ידוע), ועוד רבים. ובפסיקתא דרב כהנא (פיסקא ה - החדש הזה) אמרו: "בשעה שבא משה ואמר לישראל בחדש הזה אתם נגאלין, אמרו לו, רבינו משה, היאך אנו נגאלין, לא כך אמר הקדוש ברוך הוא לאבינו אברהם ועבדום וענו אותם ארבע מאות שנה, והלא אין בידינו אלא מאתים ועשר. אמר להם, הואיל והוא חפץ בגאולתכם אינו מביט בחשבונותיכם, אלא מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות, מדלג על הקיצים ועל החשבונות ועל העיבורים". וברש"י (שמות ג, יד) כתב "אהיה אשר אהיה - אהיה עמם בצרה זו אשר אהיה עמם בשעבוד שאר מלכיות", ומבואר שכבר בעת הבשורה על הגאולה היה ידוע שעתידים להיות עוד גלויות.
  • האם יש דרך לעצור שמיעת הקלטה עם המקלדת?

    2024
    21
    0 הצבעות
    21 פוסטים
    140 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 12/02/2024 00:25 תודה רבה לרב 840... זו באמת תוכנה מוצלחת מאוד שמתאימה בדיוק לצרכי תמלול. [image: Mailtrack] https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Sender notified by Mailtrack https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& 12.02.24, 00:23:54 מאת: [email protected]
  • 0 הצבעות
    7 פוסטים
    27 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 15/04/2024 00:40 שלחתי לך את הכל קבלת? יום נפלא משה רייך
  • משפט באידיש - האם זה כתוב נכון

    2024
    9
    0 הצבעות
    9 פוסטים
    38 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 18/04/2024 17:46 תודה רבה לכולם!
  • 0 הצבעות
    4 פוסטים
    20 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 18/11/2024 19:11 בספרי עקב כתוב רק לעבדה זה תלמוד ולשמרה אלו מצוות. יש גם שציינו לב"ר טז, ה [או ד] וגם שם מופיעים דברים אחרים. המקור היחיד שמצאתי הוא בזוהר בראשית כז. ותיקוני זוהר סב.
  • 0 הצבעות
    6 פוסטים
    24 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 14/11/2024 16:59 העיקרון שאנחנו רוצים שידעו שמדברים על ה' הברכה היא תוספת שאנחנו מברכים ברוך הוא, יתברך שמו וכדומה לכן את התוספת אפשר לכתוב בר"ת וכן האדמור וכו' המילה אדמור היא לכבדו ולדעת שהוא רבי חסידי וכדומה, אם תפתח את זה יתקבל המסר שאתה בא להדגיש במקום את האדם את זה שהוא אדוננו מורינו ורבינו אני מציע למי שרוצה להיות מקורי מאידך לכתוב רק ה' זה לא מקובל כי אין שום התייחסות מכובדת רק איזכור מינימלי ולכבודו ית' שיתייחסו בכובד ראש ובמילה שלמה לכן הקב"ה, השי"ת, הבו"ע [בדרך כלל בד"ת של אדמורים], הוא ית', הבוי"ש - זה יותר מכובד
  • 0 הצבעות
    5 פוסטים
    21 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 01/08/2024 00:55 מישהו שאלני באישי, וסבורני שיהיה זיכוי הרבים לפרסם השאלה ששאל והתשובה שהשבתי, ובפרט שגם אולי תהיה מזה פריה ורביה בתורה אם אחרים יחוו דעתם. *שאלה: *ומה עם החומר עצמו? [סברות. מראי מקומות.] *תשובה: *לגבי מראי מקומות, פשיטא שאפשר להעתיק, כי מה משנה אם אעתיק או אחפש בעצמי עד שאמצא. (אמנם בהעתקה הרבה פעמים מעתיקים גם טעויות במראי מקומות, ולכן עדיף לבדוק כל דבר. אבל אני מדבר מצד זכויות יוצרים). לגבי מהלכים של קושיה תירוץ וראיה לתירוץ וכיו"ב, או חידושים של סברא וכיו"ב, לענד"נ שאם מדובר במהלך מורכב או סברא שאינה פשוטה, אזי צריך לציין את שם אומרה. אבל מלבד זאת אין בעיה של זכויות יוצרים, אם תביא הדברים בסגנון ובלשון שלך. ואם מדובר בחילוק או יישוב פשוט וכדו' אז גם א"צ לציין שם האומר.

0

מחובר

1.1k

משתמשים

14.3k

נושאים

64.4k

פוסטים