דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

מקור לציטוט

2024
6 5 27 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 07/10/2024 11:31

    בחומר שאני עורך עכשיו מופיע הציטוט הבא:
    כל המציל נפש אחד מישראל מעלה עליו הכתוב כאילו ילדו
    לי נראה שזהו שיבוש, אך אשמח אם מאן דהו יפנה אותי למקור במידה וזה נכון.

  • תאריך ההודעה המקורית: 07/10/2024 11:31

    בחומר שאני עורך עכשיו מופיע הציטוט הבא:
    כל המציל נפש אחד מישראל מעלה עליו הכתוב כאילו ילדו
    לי נראה שזהו שיבוש, אך אשמח אם מאן דהו יפנה אותי למקור במידה וזה נכון.

    תאריך ההודעה המקורית: 07/10/2024 11:52

    מעניין הלשון של החיד"א בכסא דוד

    (1) ספר כסא דוד - דרוש ראשון - שבת זכור
    נמשך לזה דמקיים נפש אחת אמרו רז"ל כל המגדל יתום בתוך ביתו מעה"כ כאלו ילדו
    ופי' מו"ה מהרי"ך דקי"ל שטף נהר זתיו וגדלו בשדה אחר זה אומר ארצי גדלה וזה
    אומר זתי גדלו יחלוקו ומגדל יתום הוי כשטף וכו' והדין הוא יחלוקו. וה' ברחמיו
    מעה"כ כאלו ילדו ונוטל שכר כלו עכ"ר ובזה אפ' לומר מאז"ל ותהי לו לבת א"ת לבת
    אלא לבית דק"ל דמדינא יחלוקו והכא מרדכי גדל אסתר היתומה ומן הדין לא זכה אלא
    למחצה ומאי קא' ותהי לו לבת. להכי קא' אל תקרי אלא לבית וכשהוא אשתו קוראה בת
    כמשז"ל:

  • תאריך ההודעה המקורית: 07/10/2024 11:52

    מעניין הלשון של החיד"א בכסא דוד

    (1) ספר כסא דוד - דרוש ראשון - שבת זכור
    נמשך לזה דמקיים נפש אחת אמרו רז"ל כל המגדל יתום בתוך ביתו מעה"כ כאלו ילדו
    ופי' מו"ה מהרי"ך דקי"ל שטף נהר זתיו וגדלו בשדה אחר זה אומר ארצי גדלה וזה
    אומר זתי גדלו יחלוקו ומגדל יתום הוי כשטף וכו' והדין הוא יחלוקו. וה' ברחמיו
    מעה"כ כאלו ילדו ונוטל שכר כלו עכ"ר ובזה אפ' לומר מאז"ל ותהי לו לבת א"ת לבת
    אלא לבית דק"ל דמדינא יחלוקו והכא מרדכי גדל אסתר היתומה ומן הדין לא זכה אלא
    למחצה ומאי קא' ותהי לו לבת. להכי קא' אל תקרי אלא לבית וכשהוא אשתו קוראה בת
    כמשז"ל:

    תאריך ההודעה המקורית: 07/10/2024 11:59

    מדברי החיד"א אין כ"כ ראיה, שכוונתו על גידול יתום (וזה א"צ להגיע לחיד"א).
    על מציל נפש אחת מישראל נאמר "כאילו קיים עולם מלא" שהוא לכאור' גדול יותר
    מכאילו ילדו, ומבי קופיא נראה ש"כאילו ילדו" אין לזה מקור מחז"ל,

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 07/10/2024 11:59

    מדברי החיד"א אין כ"כ ראיה, שכוונתו על גידול יתום (וזה א"צ להגיע לחיד"א).
    על מציל נפש אחת מישראל נאמר "כאילו קיים עולם מלא" שהוא לכאור' גדול יותר
    מכאילו ילדו, ומבי קופיא נראה ש"כאילו ילדו" אין לזה מקור מחז"ל,

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 07/10/2024 12:03

    צריך לראות ההקשר שהביטוי מובא במאמר. יתכן שכתוב שם בסגנון: אף שראובן לא היה
    אביו הביולוגי של פנחס, בכל זאת פנחס נקרא: "פנחס בן ראובן", משום שראובן הציל
    את פנחס ממות, וכל המציל נפש מישראל מעלה עליו כאילו קיים עולם מלא, וכל
    שכן שנחשב שילדו.

  • תאריך ההודעה המקורית: 07/10/2024 12:03

    צריך לראות ההקשר שהביטוי מובא במאמר. יתכן שכתוב שם בסגנון: אף שראובן לא היה
    אביו הביולוגי של פנחס, בכל זאת פנחס נקרא: "פנחס בן ראובן", משום שראובן הציל
    את פנחס ממות, וכל המציל נפש מישראל מעלה עליו כאילו קיים עולם מלא, וכל
    שכן שנחשב שילדו.

    תאריך ההודעה המקורית: 07/10/2024 12:07

    יישר כח גדול לכל המשיבים.

  • תאריך ההודעה המקורית: 07/10/2024 12:07

    יישר כח גדול לכל המשיבים.

    תאריך ההודעה המקורית: 07/10/2024 12:09

    קבצים מצורפים:

  • מקור ?

    2024
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    19 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 31/01/2024 11:31 בהתאם למה שהביא הרב פישהוף, אפשר שפירושו הוא 'פגעי הזמן'
  • דרוש מקור

    2024
    11
    0 הצבעות
    11 פוסטים
    48 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 15/04/2024 00:13 אם יש לך DBS, תעשה חיפוש כהן / נגע - כולל תוספות לפני ואחרי המילה רווח בין המילים כ10 או 15, במדור ספרי קבלה ותמצא תוצאות רבות. הנה אחת מהן: (10) ספר עץ חיים - שער לח פרק ז מ"ת ואל תתמה בזה כי הנגע איננה הטומאה עצמה רק בחי' דינין קשים קדושים אשר ממנו יניקת החצונים הטמאים ואינו נתקן אלא ע"י אהרן הכהן אבא עלאה וז"ל זוהר פ' תזריע דמ"ט א"ר יצחק והא כתיב נגע צרעת כי תהיה באדם והובא אל הכהן א"ה דא קוב"ה א"ל אין כו' א"ל ר"י הכי תנינן נגע צרעת נגע הוא דינא תקיפא דשרי בעלמא צרעת סגירו דנהורא עלאה סגירו דטיבו עלאה דלא נחית מעלמא כי תהיה באדם באדם סתם והובא אל הכהן דא כהן דלתתא דע"י אתתקן למפתחא ההוא סגירו ולאדלקא בוצינא וכו'. וכמובן כמו שהדגיש כאן ר"א עבוד שליט"א כמו כל ענין בקבלה, כי אין זה סותר את הפשוטו, אלא זה תוספת, או מעבר או בעומק הפשוטו, או התוכן שמסתתר בתוך הדברים הפשוטים לכאורה. ----- Original Message ----- From: אליהו עבוד To: שמואל קוט Cc: הבית לעורך התורני Sent: Sunday, April 14, 2024 10:04 PM Subject: Re: [הבית לעורך התורני] דרוש מקור אולי כוונתו שכאן בנקודה מסוימת על כרחך להסביר לא כפשוטו, כיון שפשט הכתוב סותר את ההלכה שנפסקה. ראה רש"י ורמב"ן. כדי להבהיר את השאלה אעתיק כמה קטעים מהספר, הוא ספה"ק זוהר חי מהרה"ק מקאמארנא, א. דיתחזון לבר, היינו בסימני טומאה. והכהן בכל מראות, 'כהה הנגע' (ויקרא יג, ו), ובכמה ענינים היו צריכין ראיה רוחניות, וגם דבריו בכאן ענין רוחני, ואינו כפי פשטות, מה לי לבר או לגאו הכל צריכין סימני טהרה, 'עמד בעיניו' (שם, ה) טהור. ב. בהכרח בענין מראות נגעים, בענין 'כהה' (ויקרא יג, ו)[1], 'ואין מראה' (שם, ד)[2], שעל פי הלכה אין לכל זה מקום, אלא שבהכרח היה לכהן או לחכם ראיה רוחניות, לומר טמא או טהור[3]. ג. ...בענין מראית הנגע, נעלם מאתנו, וצריכין לכהן המדבר ברוח הקודש, ובקי בהם ובמראות לתכלית עומק הענין. [1] לשון הפסוק שם 'וראה הכהן אתו ביום השביעי שנית והנה כהה הנגע ולא פשה הנגע בעור וטהרו הכהן' וגו'. [2] לשון הפסוק שם 'ואם בהרת לבנה הוא בעור בשרו ועמק אין מראה מן העור' וגו'. וכתב שם רש"י וז"ל, ועמוק אין מראה, לא ידעתי פירושו. [3] ובזה יתבארו דברי הזוהר וכהנא הוה ידע בהו לדכיא ולמסאבא, הוה ידע, בראיה רוחנית, אינון דהוו יסורין דרחימותא, או אינון דאשתכחו במאן דמאיס ביה מאריה ורחיק ביה. ב-יום ראשון, 14 באפריל 2024 בשעה 22:24:33 UTC+3, אליהו עבוד כתב/ה: לא. המלבי"ם אומר שסתם ראיה היא ראיית העין, ולפעמים היא ראיית השכל, כמו "וירא ה'", שזו ודאי ראייה שכלית, שהרי לא שייכא אצלו יתברך ראייה בעיניים גשמיות. ואם היה כתוב כאן סתם "וראה הכהן" הוו"א שדי לו לראות את האדם המנוגע וא"צ לראות בפרטות את מקום הנגע, לכן כתיב "וראה הכהן את הנגע", שיתן עיניו בנגע דווקא. וכן בהמשך דבריו כותב: שיראה את הנגע כמו שהוא בעור הבשר ויראה את הבשר שסביבו ג"כ. המלבי"ם מפרש שהכוונה "ראיה שכלית". כנראה לא בדיוק הכוונה "רוחנית", אבל משהו בכיוון. מלבי"ם ויקרא פרשת תזריע מד וראה הכהן את הנגע בעור הבשר, היה יכול לאמור סתם וראה הכהן (כמ"ש בפסוק ח י' יג כ' וכדומה) או לאמר וראהו הכהן בכינוי (כמ"ש בפסוק ה כ"ז ובכ"מ) ולמה חזר את שם הפעול לחנם. וכבר מבואר אצלינו (באילת השחר פרק טו) שבכ"מ שיחזור השם יש בו טעם. פי' חז"ל שראיה סתם כשלא יבא הפעול אחריו יהיה ראיית העין לבד. כמו וירא ה' וינאץ. ובהשחית ראה ה' וינחם. עד שיבא לפעמים על ראיית השכל. כמ"ש במו"נ (ח"א פ"ד) וכשיאמר וראהו או וראה אותו. יל"פ שיראה את האדם המנוגע. לכן אמר שיראה את הנגע דוקא ויתן עיניו בו בשעת ראיה. ----- Original Message ----- From: אליהו עבוד To: שמואל קוט Cc: הבית לעורך התורני Sent: Sunday, April 14, 2024 9:13 PM Subject: Re: [הבית לעורך התורני] דרוש מקור פשוט שאין מקרא יוצא מידי פשוטו והכוונה לראייה כפשוטו. כנראה האדמור ר"ל שחוץ מהפשט יש גם רמזים על ראייה רוחנית שרואה את הנגע דהיינו הפגם הרוחני שנעשה בעולמות העליונים וכדו'. וכפי שמצאתי: בכלל כאן מונח יסוד גדול. יש פשט ויש רמז. אין מקרא יוצא מידי פשוטו. לפעמים כשלומדים דרשות חסידיות מתבלבלים, כיון שהרמז כתוב כאילו הוא הפשט. אבל צריך לדעת שהפשט לא זז. אני עורך בספר של אחד האדמורי"ם לפני כ-150 שנה. הוא כותב כמה פעמים שראיית הנגעים ע"י הכהן הוא ראיה רוחנית, האם יש לכך מקור בספרים קדומים יותר? תודה רבה!
  • חיפוש מקור

    2024
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    19 צפיות
    ח
    תאריך ההודעה המקורית: 19/06/2024 17:28 מה שמופיע בסעיף יג ב אינו קשור לשאלה שנשאלה. ואגב, היא מופיע בגמ' בבא מציעא לכל אדם, לא לירושה. מאת: [email protected]
  • מקור

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    11 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 17/11/2024 09:55 [זה אני לא כותב בכובע המנהל, רק פשוט כאחד החברים]. שאלתי את זה פה בעבר. יש כתובת מייל שיש שם את כל ההודעות של הקבוצה. אפשר לעשות שם חיפוש. חיפוש בקבוצה א"א לעשות, זה חסום בנטפרי. איני זוכר את כתובת המייל הנ"ל.
  • מקור

    2024
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    26 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 29/07/2024 13:47 ייש"כ על הדברים. מאת: [email protected]
  • מקור

    2024
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    19 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 11/07/2024 19:05 יחזקאל פרק כג' פסוק כ'
  • דרוש מקור

    2024
    12
    0 הצבעות
    12 פוסטים
    65 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 23/09/2024 09:28 אני הייתי מציין ללקט יושר של מכון ירושלים שהוא המצוי בבתי כנסיות.
  • בירור מקור

    2024
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    35 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 08/08/2024 14:29 הערה: משתמע מהדברים שהמעשה היה בזמן מלחמת העולם השניה, אך באותה העת היו נוסעים באוניות ולא במטוסים, ולכן נראה שהתרחש בתקופה מאוחרת יותר מאת: [email protected]

1

מחובר

1.1k

משתמשים

14.3k

נושאים

64.4k

פוסטים