מבט אל מצב שוק העריכה התורנית

[במיעוט שיחה - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 31/10/2024 13:13

אתה צודק. אני גם חושב שלא יצא מכך שום עבודה לאף אחד
אני רק אומר שעד כמה שכן יצא מזה עבודה, הנזק לשאר גדולה מהתועלת לבודדים

אם המטרה היא לתת לאנשים הרגשה טובה ש"הנה אנחנו מופיעים ברשימה החשובה", אז
בסדר. אבל אם למען עבודה כלומר למען שוק העבודה, זה נזק ולא תועלת

גילוי נאות, הסיבה לרתיחתי, כי בדידי הווה עובדא שעבדתי תקופה ארוכה מאוד אצל
מעסיק מסוים, ולאחר שמישהו עשה "חסד" ופרסם את שמו ברבים במקום מסוים, לפתע
עזבני המעסיק. ברור שאותו בעל חסד זכה לעזור לרבים מאוד, בכללם המעסיק עצמו,
אבל לי הוא הזיק ממש. אז אני צועק כאן את זעקתם של אותם שיינזקו

ושוב סליחה על הטון הנ"ל

מאת: [email protected]

[מהדיר ספרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 31/10/2024 15:12

בתר עניא אזלא עניותא. מסכן.
אם כבר אז אולי להיפך? שכל מי שמשתכר טוב לא יוכל להיות בקבוצה.
האם אתה חושב שאלו שלא מקבלים טוב זה רק בגלל חוסר מוטיבציה.
והתגמול להיות בקבוצה יתן להם יותר מוטיבציה מאשר לקבל עוד 2000 ש"ח בחודש?

--

[יוסף צ. הירשמן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 31/10/2024 16:00

נשאלה כאן שאלה נכונה ומצדקת (ואולי גם מרתיחה..), והיא:

מה פשר ההבדל בין שוק הסופרות לשוק העריכה?
היתכן שעורכים ומתווכיהם מצניחים את המחיר עד לריצפה ולמטה מכך, ואילו אצל
סופרים ומתווכיהם זה אף פעם לא יקרה.

והתשובה היא:
סופר מציע מוצר, מוצר ממשי, משהו שמחזיקים ביד, ולמוצר כזה יש מחיר, מחיר
ממשי, מחיר מתוך טווח קבוע וברור.
לעומתו העורך מציע שידרוגים/שיפורים/ליטושים, או לחילופין
ליקוט/חיפושים/העתקות מתכנות = מוצר שאינו ממשי, ומחירו הוא גם כזה.

לענ”ד הבעיה האמיתית נמצאת כאן.
ואת הפתרון צריך ג”כ למצוא כאן, ורק כאן, והשאלה היא רק איך?
איך הופכים את שוק העריכה למוצרים ממשיים, עם תוויות מחיר ברורות?

[תורת המהריל ציר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 31/10/2024 16:40

ההבדל נעוץ בדבר כללי בהרבה, וגם זה חשוב למודעות. הדבר ידוע אך, אמר לי זאת
גם מידיעה וניתוח מעמיק מנהל המכון אולי הוותיק והידוע ביותר. עולם הספר
התורני ברובו המוחץ אינו רווחי כלל (אין הנידון על הגמ' מבוארות,סידורים
חומשים וכד'), כלומר כולם מרווחים חוץ מהמשקיע עצמו (מחבר הספר, המהדיר וכד')
במקרה הכי טוב הוא מתאזן. מחירי ספרי הקודש זולים כמעט בחצי מספרי ההבלים
החילונים, ואף מספרי קריאה הנקיים. נתון זה אי אפשר לשנות! מכאן תחשבו לבד
(ספר הלכתי נאה שנמכר ב50 ש"ח = עלות הדפסה, כריכות, עימוד, עורך, הפצה, שינוע
ולבסוף רווח הרשת או החנות בדרך אגב...).

ומכאן התשובה פשוטה מה בין מקצוע זה למקצועות עם תוצרים רווחיים, קהל היעד
מצומצם מאוד ולא יהיה מוכן לשלם מעבר לעשרות שקלים (ולדידי ב"ה שכך). ומשכך
הכל מתנהל על ידי תרומות ורוח נדיבה, המשקיע מלבד הזכות רוחנית או להבדיל כבוד
כלשהו לא רואה מכך שום דבר ממשי.

כמדומה שרבים מדמיינים שמאוחרי מזמין העבודה עומד איזה גביר מהאגדות שרוצה
לההדיר כתבי סבו ואין לו נפק"מ אם יאמרו שהוא 100000 שח או חצי מזה. אך מנסיון
אישי מר אין הדבר כך, מאחורי ספרי הלכה רבים עומדים אברכים/רבנים שקוששו את
הסכום בקושי...

מאת: [email protected]

[יוסף צ. הירשמן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 31/10/2024 20:54

אע”פ שכלל דבריכם נכונים מאד, והמשקיע אינו בהכרח משופע בממון רב, ולפעמים אף
להיפך, אין לנתון זה שום קשר או השפעה על גובה (או נמיכות..) המשכורת שהעורך
מקבל.
כשם שנתון זה לא משפיע על הסכום שהמעמד מקבל, ולא על הסכום שהמתווך מקבל, ולא
על הסכום שהחנות מרוויחה, ולא על עלויות ההדפסה וההפצה.

מאת: [email protected]

[יוסף צ. הירשמן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 31/10/2024 20:59

והוא הדין והוא הטעם:

המעמד ’מוכר’ מוצר מסויים מוגדר וברור (עימוד כמות עמודים מסויימת,
בתוכנה/סגנון מסויים וידוע).
המדפיס ’מוכר’ מוצר מסויים מוגדר וברור (כמות עמודים, סוג נייר, סיגנון כריכה
וכו’ וכמות עותקים)
המפיץ ’מוכר’ שירות מסויים מוגדר וברור (כמות כרכים, מספר נקודות הפצה)

ורק העורך לא יודע להסביר מה בדיוק הוא מכר פה, ומה היא תווית המחיר שהוא
הצמיד למוצר, ועל סמך מה הוא בחר להדביק תווית זו דוקא.

מאת: [email protected]

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 31/10/2024 21:03

הוא מוכר בכל מקרה משהו אחר,
אבל בדוגמא של כתיבה לא ערוכה יפה,
הוא מוכר עריכה של כל החומר למצב ערוך איכותי כמקובל בשוק, שזה לוקח X שעות,
במחיר ...
לא הבנתי מה כזה קשה להגדיר

מאת: [email protected]

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 31/10/2024 21:08

לענ"ד אין אמת בטיעון הזה.

כיום רוב מחברי הספרים מבינים שבלי עריכה לספר 'זה לא זה'.
דהיינו שהם יכולים להצביע על חסרון מסויים שקיים בחיבור שאותו הם מגישים לעורך.
העורך במקרים רבים עובד עם 'עקוב אחרי שינויים' כך שהמחבר רואה עין בעין את
מהות העריכה.

ואם אין די בכל זה הרי שב'עולם הכללי' העוסקים בעריכה ספרותית וכד' כלל לא
מתפשרים על התעריף, שכן הם 'אנשי מקצוע', ואין שום סיבה שלא יגבו את מה שמגיע
להם.
מתוך היכרות.

נשארה הסיבה שאברך ממוצע הספון באהלה של תורה ומעוניין לצאת לעולם העריכה, לא
רואה את עצמו בעל מקצוע וממילא לא מעריך את עבודתו כראוי.

יש לציין שאכן לא כולם אכן מוגדרים כבעלי מקצוע (-זוית/נישה..) בתחום העריכה
וממילא בצדק הם לא דורשים סכומים גבוהים.

מאת: [email protected]

[יוסף צ. הירשמן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 31/10/2024 21:09

1. קשה להגדיר האם זה לוקח × שעות או y שעות ולמה.
2. קשה להגדיר מתי נדרשת עריכה איכותית ששווה 150 לשעה ומתי די בשיפוץ של נער
   צעיר בשווי 20 לשעה.

[יוסף צ. הירשמן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 31/10/2024 21:11

השאלה היא מדוע אברך כולל לפנה”צ שכותב מזוזות אחה”צ יודע לתמחר את המזוזות
כהוגן.
ואילו אברך כולל לפנה”צ שעורך ספרים אחה”צ לא מצליח בכמה יש לתמחר את עריכתו.

[יוסף צ. הירשמן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 31/10/2024 21:13

*לא מצליח להגדיר.

נ.ב. ולכן ענ”ד הפתרון תלוי אם תימצא הדרך להאיר עמעום זה.

מאת: [email protected]

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 31/10/2024 21:17

התשובה הינה פשוטה.
סופר סת"ם למד מקצוע בקורס מסודר ושילם על כך.
הוא גם עשה מבחן וקיבל בו ציון טוב/או קצת פחות..
בקיצור הוא עבר כברת דרך.

לעומת עמיתו העורך שקם בבוקר והחליט שאת המשיכה שלו לתחום הכתיבה הוא מביא
לידי מימוש ומהיום הוא מתהדר בגלימה חדשה 'עורך תורני'.

ומעתה כאשר העורך עומד מול בעל מכון, והלה שואל אותו באסרטיביות 'מה יש לך
למכור'? הוא מתכווץ ומגמגם משהו מעין 'אני מבין בעריכת ספרים... אתה יכול
לנסות ולראות..
כמובן שיש כאלה שמצליחים לדבר יותר יפה.

אפשר להניח שהמכון יציע לאדם כזה סכומים עלובים ועוד יראה עצמו כמי 'שמסייע
לאברך בפרנסתו'...

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 31/10/2024 21:20

כמובן מי שכבר עבד כמה שנים ויש לו דוגמאות ותוצאות להראות, דינו שונה.

[רפאל ברלב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 31/10/2024 21:26

נתון נוסף קחו בחשבון
שאצל סופר בדר''כ ההבדל בין סופר זול ליקר יותר יצא ללקוח עוד כמה מאות שקלים
לכל היותר
כך שזה נבלע כמעט לגמרי בהוצאות הבר מצוה/חתונה/מעבר דירה/שיפוץ
ואילו בעריכה זה אלפי שקלים לכל חודש שזה משנה מאד את התקציב

[משה הלברשטאם - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 31/10/2024 21:36

צריך לברר איך זה בתחום העריכה אצל להבדיל החילונים או הגוים, כמה משלמים שם?

מאת: [email protected]

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 31/10/2024 21:43

משלמים סכומים נאים מאוד.

זה עובד לפי גיליון דפוס השווה ל24000 תוים כולל רווחים.
התעריף מתחיל ב700-800 לכל גיליון דפוס והתעריף עולה ככל שהעבודה כוללת יותר
(עריכה/ביקורת תוכן, שכתוב ועוד) והעורך מקצועי יותר.
זה בגדול.

כמובן שההמרה לתעריף לפי שעות מושפעת גם מקצב העריכה שמשתנה מאוד מאדם לאדם כך
שיהיו כאלו שיקבלו מאות שקלים לשעת עבודה ויש שידשדשו סביב 100 ומטה

מאת: [email protected]

[התורה שבַּכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 31/10/2024 23:49

אתם יודעים ששדכנים בוכים לא פחות מעורכים תורניים, ובצדק?
מדוע השכר הכללי עולה ורק השדכנים תקועים ב-1000$ כמנהג בעלי בתים חשובים עניי
ארץ ישראל?
ולא זו בלבד, אלא שהשדכנים יכולים לעבוד (קשה!) שבועות וחודשים, ואף מתמקדים
במספר הצעות, ולא רואים ולו שטר אחד, בניגוד למתווכי דירות שאמנם עלולים גם הם
להיקלע לסיטואציה כזו, אך כשבוא תבוא עסקה שמינה הם יחלקו את רווחי העסקה
לחודשים האחרונים ויקבלו לפחות עשיריה לחודש.
ולמה?
כי שדכנות היא מקצוע שרוב העוסקים בו חשים אי נוחות "לבקש" עוד. לא נעים
להרגיש "שנורר"...
ההרגשה הזו היא נוראית!
למה שהשדכן יזיע ויעמול ויביא לך את מבוקשך שחיפשת בנרות ואבוקות, ואתה תתן לו
מחיר של שלשים שנה אחורה?
גם על רכישת דירת 5 חדרים בירושלים תשלם היום 200,000$?
ברור שההבדל נעוץ בביקוש והיצע וחומרי בניה, אבל לפחות תבין שאם השדכנים
ישבתו, אתה תצטרך לצלצל אליהם ולבקש את שירותיהם, ואז הם יאמרו לך שעלות
השירות הוא 5000$ לשידוך. לא תרצה? אין בעיה. אתה במקומם תצטרך לצלצל לאנשים
לשאול אותם אם הם מעוניינים להשתדך איתך!
משום מה ישנם עורכים תורניים שמרגישים גם הרגשה כזו שלא נעים לבקש יותר. וזו
טעות נוראית ושורשית!
בשפה שלנו קוראים לזה מוצר. אם אתה עורך מקצועי, ויודע עם מי לעבוד ואיך לעבוד
ובמה לעבוד, יש לך מוצר ממשי למכירה!
לא משנה אם זה עבודה לעלונים שצצים כמו פטריות אחרי הגשם ומבוססים על תרומות
כאלו ואחרים או שזה מכון, או לקוח פרטי שרוצה להוציא ספר.
יש עבודה!
אל תתפשר על מחירים, אלא אם כן אתה רואה שהביקוש נמוך, שאז גם בכל תחום אחר
מגיעים לפשרות.

[מהדיר ספרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 01/11/2024 03:38

אם אתה עורך מקצועי, ויודע עם מי לעבוד ואיך לעבוד ובמה לעבוד, יש לך מוצר
ממשי למכירה!
כמדומה שאלו שיודעים כל זאת אכן מרויחים כהוגן.
וכל השאר שואלים איך יודעים עם מי לעבוד וכו'.

מאת: [email protected]

--

[יוסף צ. הירשמן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 01/11/2024 12:38

אכן, ללא כל ספק דבריכם צודקים וקולעים אל המטרה.
עורך מקצועי ומנוסה שמכיר את השוק, ומוצא לעצמו פרויקטים ’שווים’ בלי להתאמץ
יתר על המידה, יידע בדר”כ גם לדרוש מחיר הוגן וסביר.
השאלה נשאלה לגבי כלל העורכים, אלו שאכן הצליחו להגיע לרמת עריכה מקצועית
ומעלה, אך חסר להם בפרקטיקה.

לסיכום:

השאלה היא איך נוכל לעזור לכלל העורכים לתמחר את עבודתם (כל אחד לפי ערכו).
ובנוסף לכך, איך נגרום לכלל הלקוחות להכיר בתווית המחיר שהוצמדה לה.

מאת: [email protected]

[רפאל ברלב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 01/11/2024 13:41

לדעתי צריך שמרא דאתרא ר' שמואל יעשה שירות חדש (בתשלום כמובן):
לשבת ברצינות על עבודות שונות של העורך ולומר לו 'כמה הוא שווה' בשקלול כל
הנתונים והמציאות בשוק
דבר זה היה מאד מועיל לי בזמנים של מו''מ לדעת כמה לבקש לא לדרוש יותר מדי אבל
גם לא לרדת מזה

מאת: [email protected]