מבט אל מצב שוק העריכה התורנית

[יוסף צ. הירשמן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 31/10/2024 21:11

השאלה היא מדוע אברך כולל לפנה”צ שכותב מזוזות אחה”צ יודע לתמחר את המזוזות
כהוגן.
ואילו אברך כולל לפנה”צ שעורך ספרים אחה”צ לא מצליח בכמה יש לתמחר את עריכתו.

[יוסף צ. הירשמן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 31/10/2024 21:13

*לא מצליח להגדיר.

נ.ב. ולכן ענ”ד הפתרון תלוי אם תימצא הדרך להאיר עמעום זה.

מאת: [email protected]

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 31/10/2024 21:17

התשובה הינה פשוטה.
סופר סת"ם למד מקצוע בקורס מסודר ושילם על כך.
הוא גם עשה מבחן וקיבל בו ציון טוב/או קצת פחות..
בקיצור הוא עבר כברת דרך.

לעומת עמיתו העורך שקם בבוקר והחליט שאת המשיכה שלו לתחום הכתיבה הוא מביא
לידי מימוש ומהיום הוא מתהדר בגלימה חדשה 'עורך תורני'.

ומעתה כאשר העורך עומד מול בעל מכון, והלה שואל אותו באסרטיביות 'מה יש לך
למכור'? הוא מתכווץ ומגמגם משהו מעין 'אני מבין בעריכת ספרים... אתה יכול
לנסות ולראות..
כמובן שיש כאלה שמצליחים לדבר יותר יפה.

אפשר להניח שהמכון יציע לאדם כזה סכומים עלובים ועוד יראה עצמו כמי 'שמסייע
לאברך בפרנסתו'...

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 31/10/2024 21:20

כמובן מי שכבר עבד כמה שנים ויש לו דוגמאות ותוצאות להראות, דינו שונה.

[רפאל ברלב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 31/10/2024 21:26

נתון נוסף קחו בחשבון
שאצל סופר בדר''כ ההבדל בין סופר זול ליקר יותר יצא ללקוח עוד כמה מאות שקלים
לכל היותר
כך שזה נבלע כמעט לגמרי בהוצאות הבר מצוה/חתונה/מעבר דירה/שיפוץ
ואילו בעריכה זה אלפי שקלים לכל חודש שזה משנה מאד את התקציב

[משה הלברשטאם - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 31/10/2024 21:36

צריך לברר איך זה בתחום העריכה אצל להבדיל החילונים או הגוים, כמה משלמים שם?

מאת: [email protected]

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 31/10/2024 21:43

משלמים סכומים נאים מאוד.

זה עובד לפי גיליון דפוס השווה ל24000 תוים כולל רווחים.
התעריף מתחיל ב700-800 לכל גיליון דפוס והתעריף עולה ככל שהעבודה כוללת יותר
(עריכה/ביקורת תוכן, שכתוב ועוד) והעורך מקצועי יותר.
זה בגדול.

כמובן שההמרה לתעריף לפי שעות מושפעת גם מקצב העריכה שמשתנה מאוד מאדם לאדם כך
שיהיו כאלו שיקבלו מאות שקלים לשעת עבודה ויש שידשדשו סביב 100 ומטה

מאת: [email protected]

[התורה שבַּכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 31/10/2024 23:49

אתם יודעים ששדכנים בוכים לא פחות מעורכים תורניים, ובצדק?
מדוע השכר הכללי עולה ורק השדכנים תקועים ב-1000$ כמנהג בעלי בתים חשובים עניי
ארץ ישראל?
ולא זו בלבד, אלא שהשדכנים יכולים לעבוד (קשה!) שבועות וחודשים, ואף מתמקדים
במספר הצעות, ולא רואים ולו שטר אחד, בניגוד למתווכי דירות שאמנם עלולים גם הם
להיקלע לסיטואציה כזו, אך כשבוא תבוא עסקה שמינה הם יחלקו את רווחי העסקה
לחודשים האחרונים ויקבלו לפחות עשיריה לחודש.
ולמה?
כי שדכנות היא מקצוע שרוב העוסקים בו חשים אי נוחות "לבקש" עוד. לא נעים
להרגיש "שנורר"...
ההרגשה הזו היא נוראית!
למה שהשדכן יזיע ויעמול ויביא לך את מבוקשך שחיפשת בנרות ואבוקות, ואתה תתן לו
מחיר של שלשים שנה אחורה?
גם על רכישת דירת 5 חדרים בירושלים תשלם היום 200,000$?
ברור שההבדל נעוץ בביקוש והיצע וחומרי בניה, אבל לפחות תבין שאם השדכנים
ישבתו, אתה תצטרך לצלצל אליהם ולבקש את שירותיהם, ואז הם יאמרו לך שעלות
השירות הוא 5000$ לשידוך. לא תרצה? אין בעיה. אתה במקומם תצטרך לצלצל לאנשים
לשאול אותם אם הם מעוניינים להשתדך איתך!
משום מה ישנם עורכים תורניים שמרגישים גם הרגשה כזו שלא נעים לבקש יותר. וזו
טעות נוראית ושורשית!
בשפה שלנו קוראים לזה מוצר. אם אתה עורך מקצועי, ויודע עם מי לעבוד ואיך לעבוד
ובמה לעבוד, יש לך מוצר ממשי למכירה!
לא משנה אם זה עבודה לעלונים שצצים כמו פטריות אחרי הגשם ומבוססים על תרומות
כאלו ואחרים או שזה מכון, או לקוח פרטי שרוצה להוציא ספר.
יש עבודה!
אל תתפשר על מחירים, אלא אם כן אתה רואה שהביקוש נמוך, שאז גם בכל תחום אחר
מגיעים לפשרות.

[מהדיר ספרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 01/11/2024 03:38

אם אתה עורך מקצועי, ויודע עם מי לעבוד ואיך לעבוד ובמה לעבוד, יש לך מוצר
ממשי למכירה!
כמדומה שאלו שיודעים כל זאת אכן מרויחים כהוגן.
וכל השאר שואלים איך יודעים עם מי לעבוד וכו'.

מאת: [email protected]

--

[יוסף צ. הירשמן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 01/11/2024 12:38

אכן, ללא כל ספק דבריכם צודקים וקולעים אל המטרה.
עורך מקצועי ומנוסה שמכיר את השוק, ומוצא לעצמו פרויקטים ’שווים’ בלי להתאמץ
יתר על המידה, יידע בדר”כ גם לדרוש מחיר הוגן וסביר.
השאלה נשאלה לגבי כלל העורכים, אלו שאכן הצליחו להגיע לרמת עריכה מקצועית
ומעלה, אך חסר להם בפרקטיקה.

לסיכום:

השאלה היא איך נוכל לעזור לכלל העורכים לתמחר את עבודתם (כל אחד לפי ערכו).
ובנוסף לכך, איך נגרום לכלל הלקוחות להכיר בתווית המחיר שהוצמדה לה.

מאת: [email protected]

[רפאל ברלב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 01/11/2024 13:41

לדעתי צריך שמרא דאתרא ר' שמואל יעשה שירות חדש (בתשלום כמובן):
לשבת ברצינות על עבודות שונות של העורך ולומר לו 'כמה הוא שווה' בשקלול כל
הנתונים והמציאות בשוק
דבר זה היה מאד מועיל לי בזמנים של מו''מ לדעת כמה לבקש לא לדרוש יותר מדי אבל
גם לא לרדת מזה

מאת: [email protected]

[לשון למודים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 01/11/2024 14:50

שאלת תם ונא לא לכעוס. הסכומים כאן נשמעים לי לא הגיוניים כמו האיומים של
האיראניים... האם מדובר בשוק הפרטי בלבד או גם במכונים. מאוד אשמח לתשובה
מידיעה האם במכונים אפשר לקבל סכומים גבוהים משמעותית מ-60 70 ש"ח לשעה?

[לשון למודים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 02/11/2024 19:16

מדשתקי משמע דאודויי אודו ליה..

[במיעוט שיחה - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 02/11/2024 19:23

זה כמובן תלוי בכל מיני משתנים, אבל התשובה היא כן
רק כדי שלא יגידו מדשתקי ש"מ אודויי אודי ליה

[לשון למודים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 02/11/2024 19:28

תשובה נכונה אני מניח, אבל לא מספקת. אולי תרחיב?

[לשון למודים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 02/11/2024 19:52

האמת שאחד מחברי הקבוצה כתב לי בעילו''ש:
במכון שידוע בשכרו הנמוך הציעו לי מאה וחמישים ש''ח לשעה. [אך כמובן מדובר
במקצוע מסויים שלא מצאו לו בשום אופן עורך מתאים].

[מהדיר ספרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 02/11/2024 20:38

אין מזה ללמוד על לאיפה יש אפשרות לעורך רגיל להתקדם.
השדרוג העיקרי הוא לכאו' לאחר צבירת נסיון במכונים, למצוא לקוחות פרטיים.
ההמלצה שלי היא למי שרוצה לשוק הפרטי ולמצוא לקוחות איכותיים, להתנסות בשוק
הפרטי גם על "פשוטים".
לקבל עבודות גם אם בשכר נמוך בשביל ההתנסות.
אינו דומה עבודה עם לקוחות פרטיים לעבודה במכון.
וזאת בכמה מישורים, ובעיקר:
1.
במכון מתאימים לתחום בו יש לך נסיון. בפרטי אתה עלול להתבקש לעשות גם עבודות
שלא עשית עד היום.
דהיינו, גם אם רק תיקח פרטי בתחום שלך, עלולים להיות השלמות בתחומים אחרים
שעליך לספק. כגון מפתחות וכדו'.
2. התנסות בעמידה בדרישות וגחמות של לקוחות פרטיים, ותקשורת איתם.
3. לדעת איך לתמחר ולשער עבודות.

--

[לשון למודים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 02/11/2024 21:54

שאלה אמיתית (בעולם השקר). האם מישהו יכול לחלוק על ההנחה שההבדל העיקרי בין
מכון לפרטי הוא כתיבה ראשונית לעומת עריכת חומר כתוב. והילכך עבודה בשוק הפרטי
לכאורה תמיד גובלת בביטול תורה מוחלט [לא מתווכח אם נכון, אלא בפן המעשי],
לעומת עבודה במכון שהכתיבה ראשונית שהוא דורש מחכימה ומעשירה ונחשבת לימוד
תורה גמור.

[משה פרידמן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 02/11/2024 22:09

ומה היא עריכה של חומר כתוב ?!
הרי צריך ללמוד את החומר - לבדוק שיש לשון לימודים צח
זה לא לימוד התורה ?!

אגב, יתכן ויש רתיעה מסוימת לעבור ולקפוץ ממכונים לשוק הפרטי
אבל מי שכבר שם - רואה שהרתיעה הייתה לא הכצעקתה

כמובן שאפשר ויש כל העת (!) עבודות נפלאות במכונים בסכומים גבוהים
יש הרבה מכונים ידועים ולא ידועים שמשלמים טוב
אבל למה להתעקש דייקא על מכונים ?

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 02/11/2024 22:12

גם רוב העבודות במכון זה עריכת חומר שכבר כתוב.
ההבדל העיקרי בין מכון לפרטי הוא שבמכון יש יותר עבודות. בפרטי, גמרת עם
פרויקט, לך תמצא משהו אחר. ולכן הגם שמשלמים פחות, זו עדיפות.