דילוג לתוכן
ראש השנה תשפ"ז
00
שנ'
00
דק'
00
שע'
00
ימים
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

מקור

2024
6 4 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 28/07/2024 10:59

    מי הם המחברים שסוברים שהרמב"ם שסובר שספיקא דאורייתא מן התורה לקולא,
    מודה שבשבת ספיקא דאורייתא מן התורה לחומרא????

  • תאריך ההודעה המקורית: 28/07/2024 10:59

    מי הם המחברים שסוברים שהרמב"ם שסובר שספיקא דאורייתא מן התורה לקולא,
    מודה שבשבת ספיקא דאורייתא מן התורה לחומרא????

    תאריך ההודעה המקורית: 28/07/2024 12:35

    רמב"ם הל' טומאת מת פ"ט הי"ב:
    דבר ידוע שכל אלו הטומאות וכיוצא בהן שהן משום ספק הרי הן של דבריהן, ואין טמא
    מן התורה אלא מי שנטמא טומאת ודאי,
    אבל כל הספיקות בין בטומאות בין במאכלו' אסורות בין בעריות ושבתות אין להם אלא
    מדברי סופרים,
    ואע"פ כן דבר שחייבין על זדונו כרת ספיקו אסור מן התורה, שהרי העושה אותו
    חייב אשם תלוי,
    כמו שביארנו בהלכות איסורי ביאה ובכמה מקומות.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 28/07/2024 12:35

    רמב"ם הל' טומאת מת פ"ט הי"ב:
    דבר ידוע שכל אלו הטומאות וכיוצא בהן שהן משום ספק הרי הן של דבריהן, ואין טמא
    מן התורה אלא מי שנטמא טומאת ודאי,
    אבל כל הספיקות בין בטומאות בין במאכלו' אסורות בין בעריות ושבתות אין להם אלא
    מדברי סופרים,
    ואע"פ כן דבר שחייבין על זדונו כרת ספיקו אסור מן התורה, שהרי העושה אותו
    חייב אשם תלוי,
    כמו שביארנו בהלכות איסורי ביאה ובכמה מקומות.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 28/07/2024 12:41

    מפורש הרי ברמב"ם לפני הקטע המודגש שגם שבת לקולא מן התורה, ומה שהוסיף
    הרמב"ם שכשחייבים כרת ספיקו לחומרא מן התורה היינו כשחייבים אשם תלוי
    ובדרך כלל במלאכת שבת אין זה איקבע איסורא וממילא אין אשם תלוי, וצ"ע
    למצוא את הציור שיהיה אשם תלוי בשבת.

  • תאריך ההודעה המקורית: 28/07/2024 12:41

    מפורש הרי ברמב"ם לפני הקטע המודגש שגם שבת לקולא מן התורה, ומה שהוסיף
    הרמב"ם שכשחייבים כרת ספיקו לחומרא מן התורה היינו כשחייבים אשם תלוי
    ובדרך כלל במלאכת שבת אין זה איקבע איסורא וממילא אין אשם תלוי, וצ"ע
    למצוא את הציור שיהיה אשם תלוי בשבת.

    תאריך ההודעה המקורית: 28/07/2024 12:52

    בלי עיון בספרים, בהם יש אריכות גדולה בנושא:
    לגבי שבתות שהזכיר, אפשר שכוונתו להיכא דיש רק איסור לאו ולא כרת (כגון: מחמר,
    הבערה לחד מ"ד).
    ומש"כ ואעפ"כ דבר שחייבין על זדונו כרת משמע כל דבר,
    והטעם של אשם תלוי הוא רק סימן שבאיסור כרת התורה החמירה בספיקו,
    ולא שרק בכה"ג דאיקבע איסורא החמירה התורה בספיקו.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 28/07/2024 12:52

    בלי עיון בספרים, בהם יש אריכות גדולה בנושא:
    לגבי שבתות שהזכיר, אפשר שכוונתו להיכא דיש רק איסור לאו ולא כרת (כגון: מחמר,
    הבערה לחד מ"ד).
    ומש"כ ואעפ"כ דבר שחייבין על זדונו כרת משמע כל דבר,
    והטעם של אשם תלוי הוא רק סימן שבאיסור כרת התורה החמירה בספיקו,
    ולא שרק בכה"ג דאיקבע איסורא החמירה התורה בספיקו.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 29/07/2024 12:02

    אמנם צריך לדעת שכן הביא הכ"מ
    אבל דעת כמעט כל הפוסקים והאחרונים
    שרק כשיש אקבע איסורא ויש חתיכה מב' חתיכות אז ספיקו לחומרא, אבל בכרת לבד אין
    ספיקו לחומרא
    ובחתיכה מב' חתיכות בלא כרת נחלקו אחרונים
    ואינני יודע מה הדעה הרווחת בזה
    ובוודאי דוחק גדול כמו שהק' האחרונים, לפרש דברי הרמב"ם על שבתות - על לאוי
    דשבת שזה מחמר, ופשוט שלא היה הרמב"ם קורא לזה שבתות, דמה החומר שזה שבת [מלבד
    שנעשה מומר על ידי זה כידוע מהגר"ח]

  • תאריך ההודעה המקורית: 29/07/2024 12:02

    אמנם צריך לדעת שכן הביא הכ"מ
    אבל דעת כמעט כל הפוסקים והאחרונים
    שרק כשיש אקבע איסורא ויש חתיכה מב' חתיכות אז ספיקו לחומרא, אבל בכרת לבד אין
    ספיקו לחומרא
    ובחתיכה מב' חתיכות בלא כרת נחלקו אחרונים
    ואינני יודע מה הדעה הרווחת בזה
    ובוודאי דוחק גדול כמו שהק' האחרונים, לפרש דברי הרמב"ם על שבתות - על לאוי
    דשבת שזה מחמר, ופשוט שלא היה הרמב"ם קורא לזה שבתות, דמה החומר שזה שבת [מלבד
    שנעשה מומר על ידי זה כידוע מהגר"ח]

    תאריך ההודעה המקורית: 29/07/2024 13:47

    ייש"כ על הדברים.

    מאת: [email protected]

  • ביקוש מקור

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    ו
    תאריך ההודעה המקורית: 05/01/2024 18:22 "על ידי לימוד תורה נסתבב בירור ניצוצות הקדושה, יותר מבירור של קיום מעשים טובים" [image: Mailtrack] https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Sender notified by Mailtrack https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& 01/05/24, 11:21:01 AM
  • מקור ?

    2024
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 31/01/2024 11:31 בהתאם למה שהביא הרב פישהוף, אפשר שפירושו הוא 'פגעי הזמן'
  • חיפוש מקור

    2024
    12
    0 הצבעות
    12 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 13/02/2024 03:00 שכחתם מה היתה השאלה: האם יש מקור נוסף מלבד החמדת ימים למעשה הנ"ל. ועל כך התשובה היא: עמק המלך (יצא לאור בשנת ה'ת"ח).
  • מקור

    2024
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 02/12/2024 14:15 כמדומני בספה"ק תורת אבות
  • מקור

    2024
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    ח
    תאריך ההודעה המקורית: 24/11/2024 20:49 בבקשה. מאת: [email protected] קבצים מצורפים: שו''ת שרגא המאיר ח''ה סי' ק''ו.PDF
  • מקור

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    I
    תאריך ההודעה המקורית: 17/11/2024 07:40 האם יש מקור שיש ענין מיוחד לכתוב ספר תורה על מי שנפטר ולא השאיר זרע של קיימא??
  • מקור

    2024
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 11/07/2024 19:05 יחזקאל פרק כג' פסוק כ'
  • חיפוש מקור

    2024
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    5
    תאריך ההודעה המקורית: 04/08/2024 23:39 תשעים ותשע מתים מחמת תהמ"ט, ואחד בדרך ארץ?