דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

מקור

2024
6 4 26 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 28/07/2024 10:59

    מי הם המחברים שסוברים שהרמב"ם שסובר שספיקא דאורייתא מן התורה לקולא,
    מודה שבשבת ספיקא דאורייתא מן התורה לחומרא????

  • תאריך ההודעה המקורית: 28/07/2024 10:59

    מי הם המחברים שסוברים שהרמב"ם שסובר שספיקא דאורייתא מן התורה לקולא,
    מודה שבשבת ספיקא דאורייתא מן התורה לחומרא????

    תאריך ההודעה המקורית: 28/07/2024 12:35

    רמב"ם הל' טומאת מת פ"ט הי"ב:
    דבר ידוע שכל אלו הטומאות וכיוצא בהן שהן משום ספק הרי הן של דבריהן, ואין טמא
    מן התורה אלא מי שנטמא טומאת ודאי,
    אבל כל הספיקות בין בטומאות בין במאכלו' אסורות בין בעריות ושבתות אין להם אלא
    מדברי סופרים,
    ואע"פ כן דבר שחייבין על זדונו כרת ספיקו אסור מן התורה, שהרי העושה אותו
    חייב אשם תלוי,
    כמו שביארנו בהלכות איסורי ביאה ובכמה מקומות.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 28/07/2024 12:35

    רמב"ם הל' טומאת מת פ"ט הי"ב:
    דבר ידוע שכל אלו הטומאות וכיוצא בהן שהן משום ספק הרי הן של דבריהן, ואין טמא
    מן התורה אלא מי שנטמא טומאת ודאי,
    אבל כל הספיקות בין בטומאות בין במאכלו' אסורות בין בעריות ושבתות אין להם אלא
    מדברי סופרים,
    ואע"פ כן דבר שחייבין על זדונו כרת ספיקו אסור מן התורה, שהרי העושה אותו
    חייב אשם תלוי,
    כמו שביארנו בהלכות איסורי ביאה ובכמה מקומות.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 28/07/2024 12:41

    מפורש הרי ברמב"ם לפני הקטע המודגש שגם שבת לקולא מן התורה, ומה שהוסיף
    הרמב"ם שכשחייבים כרת ספיקו לחומרא מן התורה היינו כשחייבים אשם תלוי
    ובדרך כלל במלאכת שבת אין זה איקבע איסורא וממילא אין אשם תלוי, וצ"ע
    למצוא את הציור שיהיה אשם תלוי בשבת.

  • תאריך ההודעה המקורית: 28/07/2024 12:41

    מפורש הרי ברמב"ם לפני הקטע המודגש שגם שבת לקולא מן התורה, ומה שהוסיף
    הרמב"ם שכשחייבים כרת ספיקו לחומרא מן התורה היינו כשחייבים אשם תלוי
    ובדרך כלל במלאכת שבת אין זה איקבע איסורא וממילא אין אשם תלוי, וצ"ע
    למצוא את הציור שיהיה אשם תלוי בשבת.

    תאריך ההודעה המקורית: 28/07/2024 12:52

    בלי עיון בספרים, בהם יש אריכות גדולה בנושא:
    לגבי שבתות שהזכיר, אפשר שכוונתו להיכא דיש רק איסור לאו ולא כרת (כגון: מחמר,
    הבערה לחד מ"ד).
    ומש"כ ואעפ"כ דבר שחייבין על זדונו כרת משמע כל דבר,
    והטעם של אשם תלוי הוא רק סימן שבאיסור כרת התורה החמירה בספיקו,
    ולא שרק בכה"ג דאיקבע איסורא החמירה התורה בספיקו.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 28/07/2024 12:52

    בלי עיון בספרים, בהם יש אריכות גדולה בנושא:
    לגבי שבתות שהזכיר, אפשר שכוונתו להיכא דיש רק איסור לאו ולא כרת (כגון: מחמר,
    הבערה לחד מ"ד).
    ומש"כ ואעפ"כ דבר שחייבין על זדונו כרת משמע כל דבר,
    והטעם של אשם תלוי הוא רק סימן שבאיסור כרת התורה החמירה בספיקו,
    ולא שרק בכה"ג דאיקבע איסורא החמירה התורה בספיקו.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 29/07/2024 12:02

    אמנם צריך לדעת שכן הביא הכ"מ
    אבל דעת כמעט כל הפוסקים והאחרונים
    שרק כשיש אקבע איסורא ויש חתיכה מב' חתיכות אז ספיקו לחומרא, אבל בכרת לבד אין
    ספיקו לחומרא
    ובחתיכה מב' חתיכות בלא כרת נחלקו אחרונים
    ואינני יודע מה הדעה הרווחת בזה
    ובוודאי דוחק גדול כמו שהק' האחרונים, לפרש דברי הרמב"ם על שבתות - על לאוי
    דשבת שזה מחמר, ופשוט שלא היה הרמב"ם קורא לזה שבתות, דמה החומר שזה שבת [מלבד
    שנעשה מומר על ידי זה כידוע מהגר"ח]

  • תאריך ההודעה המקורית: 29/07/2024 12:02

    אמנם צריך לדעת שכן הביא הכ"מ
    אבל דעת כמעט כל הפוסקים והאחרונים
    שרק כשיש אקבע איסורא ויש חתיכה מב' חתיכות אז ספיקו לחומרא, אבל בכרת לבד אין
    ספיקו לחומרא
    ובחתיכה מב' חתיכות בלא כרת נחלקו אחרונים
    ואינני יודע מה הדעה הרווחת בזה
    ובוודאי דוחק גדול כמו שהק' האחרונים, לפרש דברי הרמב"ם על שבתות - על לאוי
    דשבת שזה מחמר, ופשוט שלא היה הרמב"ם קורא לזה שבתות, דמה החומר שזה שבת [מלבד
    שנעשה מומר על ידי זה כידוע מהגר"ח]

    תאריך ההודעה המקורית: 29/07/2024 13:47

    ייש"כ על הדברים.

    מאת: [email protected]

  • מקור ?

    2024
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    19 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 31/01/2024 11:31 בהתאם למה שהביא הרב פישהוף, אפשר שפירושו הוא 'פגעי הזמן'
  • חיפוש מקור

    2024
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    17 צפיות
    A
    תאריך ההודעה המקורית: 16/05/2024 14:58 אינו לפני כרגע, מדרש ויקרא רבה: לעתיד לבוא הקב"ה שוחט את ה'בהמות' באמצעות הסנפיר של לויתן. ושואלים אותו הרי שנינו בחולין הכל שוחטין ובכל שוחטין חוץ ממגל יד ומגל קציר, והקב"ה עונה תורה מאתי תצא - תורה חדשה מאתי תצא. ועל זה סמך הפייטן בקרובות לפרשת החודש (בסילוק) 'להינתן דת חדשה' (ולא כמו שהגיהו שם "דעה חדשה"), ויש כמה מפרשים ששואלים מ'זאת התורה לא תהא מוחלפת' ומתרצים מה שמתרצים (דומני שהחת"ס גם מדבר על זה) יש על זה בספר 'להודות ולהלל' בפירוש הפיוטים של הרב רוזנווסר (ובעצם הרב אהרן לוי) בקישור הזה https://tablet.otzar.org/#/b/159370/p/150/t/1715859477712/fs/0/start/0/end/0/c/1715859842954 אין לי גישה לעמוד הרלוונטי (מעבר ל150 עמודים ראשונים) ב-יום חמישי, 16 במאי 2024 בשעה 07:01:21 UTC+3, אליהו עבוד כתב/ה:
  • מקור

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    11 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 17/11/2024 09:55 [זה אני לא כותב בכובע המנהל, רק פשוט כאחד החברים]. שאלתי את זה פה בעבר. יש כתובת מייל שיש שם את כל ההודעות של הקבוצה. אפשר לעשות שם חיפוש. חיפוש בקבוצה א"א לעשות, זה חסום בנטפרי. איני זוכר את כתובת המייל הנ"ל.
  • מקור

    2024
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    22 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 02/12/2024 14:15 כמדומני בספה"ק תורת אבות
  • מקור

    2024
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    37 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 16/08/2024 09:57 בוודאי הדברים נכונים לגבי הגאון בעל אשל אברהם - אבל האם יש לזה מקור במנחת יצחק? יום נפלא משה רייך
  • בקשת מקור

    2024
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    15 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 30/07/2024 12:56 נראה שאין בזוהר נוסח מדוייק זה, אף שמצוטט כן בהרבה ספרים. וראיתי שבד"כ מציינים בזה לתקוני זוהר תקון י' דף כה ע"ב: "ומצוה בלא דחילו ורחימו לא יכילת לסלקא ולמיקם קדם י"ה".
  • חיפוש מקור

    2024
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    20 צפיות
    5
    תאריך ההודעה המקורית: 31/10/2024 22:47 תודה רבה אפשר לראות ציטוט? מאת: [email protected] קבצים מצורפים: ליקוטי השס להאריזל שבת לג.pdf
  • בירור מקור

    2024
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    13 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 11/09/2024 20:30 ספר חרדים מצוות עשה מדברי קבלה ומדברי סופרים פרק א (לא) צוו שיתן עול השכינה תמיד על ראשו ד' אותיות שמו יתברך מאירות יו"ד דחילו, ה"א רחימו, וא"ו תורה וענוה, ה"א מצוה ושמחה דכתיב שום תשים עליך מלך שתהא אימתו עליך רמז למלך החי וקיים לעד וכתיב וה' בראשם ולעתיד יגלה לעיני הכל דכתיב וה' עליהם יראה וכתיב וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ולהכי אמרי לא אזיל בגילוי הראש אמר שכינה למעלה מראשי וידמה כי הוא מרכבה וכסא לו ית' אדם ט' במספר קטן וכן כסא ודעתו תמיד על אותו האור החופף עליו כל היום דכתיב החכם עיניו בראשו ופירשו באור שעל ראשו עיני שכלו וע"ז אמרו האבות הם הם המרכבה וד' יסודות הם כנגד ד' מחנות שכינה ורמ"ח איבריו כנגד רמ"ח מלאכים דמתלבשת בהם השכינה והאיש אשר אלה לו קדוש יאמר לו כאחד מצבא מרום:

0

מחובר

1.1k

משתמשים

14.3k

נושאים

64.4k

פוסטים