דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

מקור

2024
6 4 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 28/07/2024 10:59

    מי הם המחברים שסוברים שהרמב"ם שסובר שספיקא דאורייתא מן התורה לקולא,
    מודה שבשבת ספיקא דאורייתא מן התורה לחומרא????

  • תאריך ההודעה המקורית: 28/07/2024 10:59

    מי הם המחברים שסוברים שהרמב"ם שסובר שספיקא דאורייתא מן התורה לקולא,
    מודה שבשבת ספיקא דאורייתא מן התורה לחומרא????

    תאריך ההודעה המקורית: 28/07/2024 12:35

    רמב"ם הל' טומאת מת פ"ט הי"ב:
    דבר ידוע שכל אלו הטומאות וכיוצא בהן שהן משום ספק הרי הן של דבריהן, ואין טמא
    מן התורה אלא מי שנטמא טומאת ודאי,
    אבל כל הספיקות בין בטומאות בין במאכלו' אסורות בין בעריות ושבתות אין להם אלא
    מדברי סופרים,
    ואע"פ כן דבר שחייבין על זדונו כרת ספיקו אסור מן התורה, שהרי העושה אותו
    חייב אשם תלוי,
    כמו שביארנו בהלכות איסורי ביאה ובכמה מקומות.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 28/07/2024 12:35

    רמב"ם הל' טומאת מת פ"ט הי"ב:
    דבר ידוע שכל אלו הטומאות וכיוצא בהן שהן משום ספק הרי הן של דבריהן, ואין טמא
    מן התורה אלא מי שנטמא טומאת ודאי,
    אבל כל הספיקות בין בטומאות בין במאכלו' אסורות בין בעריות ושבתות אין להם אלא
    מדברי סופרים,
    ואע"פ כן דבר שחייבין על זדונו כרת ספיקו אסור מן התורה, שהרי העושה אותו
    חייב אשם תלוי,
    כמו שביארנו בהלכות איסורי ביאה ובכמה מקומות.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 28/07/2024 12:41

    מפורש הרי ברמב"ם לפני הקטע המודגש שגם שבת לקולא מן התורה, ומה שהוסיף
    הרמב"ם שכשחייבים כרת ספיקו לחומרא מן התורה היינו כשחייבים אשם תלוי
    ובדרך כלל במלאכת שבת אין זה איקבע איסורא וממילא אין אשם תלוי, וצ"ע
    למצוא את הציור שיהיה אשם תלוי בשבת.

  • תאריך ההודעה המקורית: 28/07/2024 12:41

    מפורש הרי ברמב"ם לפני הקטע המודגש שגם שבת לקולא מן התורה, ומה שהוסיף
    הרמב"ם שכשחייבים כרת ספיקו לחומרא מן התורה היינו כשחייבים אשם תלוי
    ובדרך כלל במלאכת שבת אין זה איקבע איסורא וממילא אין אשם תלוי, וצ"ע
    למצוא את הציור שיהיה אשם תלוי בשבת.

    תאריך ההודעה המקורית: 28/07/2024 12:52

    בלי עיון בספרים, בהם יש אריכות גדולה בנושא:
    לגבי שבתות שהזכיר, אפשר שכוונתו להיכא דיש רק איסור לאו ולא כרת (כגון: מחמר,
    הבערה לחד מ"ד).
    ומש"כ ואעפ"כ דבר שחייבין על זדונו כרת משמע כל דבר,
    והטעם של אשם תלוי הוא רק סימן שבאיסור כרת התורה החמירה בספיקו,
    ולא שרק בכה"ג דאיקבע איסורא החמירה התורה בספיקו.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 28/07/2024 12:52

    בלי עיון בספרים, בהם יש אריכות גדולה בנושא:
    לגבי שבתות שהזכיר, אפשר שכוונתו להיכא דיש רק איסור לאו ולא כרת (כגון: מחמר,
    הבערה לחד מ"ד).
    ומש"כ ואעפ"כ דבר שחייבין על זדונו כרת משמע כל דבר,
    והטעם של אשם תלוי הוא רק סימן שבאיסור כרת התורה החמירה בספיקו,
    ולא שרק בכה"ג דאיקבע איסורא החמירה התורה בספיקו.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 29/07/2024 12:02

    אמנם צריך לדעת שכן הביא הכ"מ
    אבל דעת כמעט כל הפוסקים והאחרונים
    שרק כשיש אקבע איסורא ויש חתיכה מב' חתיכות אז ספיקו לחומרא, אבל בכרת לבד אין
    ספיקו לחומרא
    ובחתיכה מב' חתיכות בלא כרת נחלקו אחרונים
    ואינני יודע מה הדעה הרווחת בזה
    ובוודאי דוחק גדול כמו שהק' האחרונים, לפרש דברי הרמב"ם על שבתות - על לאוי
    דשבת שזה מחמר, ופשוט שלא היה הרמב"ם קורא לזה שבתות, דמה החומר שזה שבת [מלבד
    שנעשה מומר על ידי זה כידוע מהגר"ח]

  • תאריך ההודעה המקורית: 29/07/2024 12:02

    אמנם צריך לדעת שכן הביא הכ"מ
    אבל דעת כמעט כל הפוסקים והאחרונים
    שרק כשיש אקבע איסורא ויש חתיכה מב' חתיכות אז ספיקו לחומרא, אבל בכרת לבד אין
    ספיקו לחומרא
    ובחתיכה מב' חתיכות בלא כרת נחלקו אחרונים
    ואינני יודע מה הדעה הרווחת בזה
    ובוודאי דוחק גדול כמו שהק' האחרונים, לפרש דברי הרמב"ם על שבתות - על לאוי
    דשבת שזה מחמר, ופשוט שלא היה הרמב"ם קורא לזה שבתות, דמה החומר שזה שבת [מלבד
    שנעשה מומר על ידי זה כידוע מהגר"ח]

    תאריך ההודעה המקורית: 29/07/2024 13:47

    ייש"כ על הדברים.

    מאת: [email protected]

  • חיפוש מקור

    2024
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 26/06/2024 23:34 כבר הסבירו פעם שכל ה"עניינים"הללו מקורם בדברים פרקטיים וכו' ורק יותר קל לשכנע ילדים להימנע ממשהו באמצעות עניין או סגולה ולא להתחיל להסביר את הבעייה...
  • חיפוש מקור

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    G
    תאריך ההודעה המקורית: 11/06/2024 03:03 הגר"א בישעי' משמע שיעקב אבינו היה עמוד התורה בדורו ויוסף עמוד התפלה. מה המקור שיוסף היה עמוד התפלה אדרת אליהו ישעיהו (י, יז) וְהָיָה אוֹר יִשְׂרָאֵל לְאֵשׁ וּקְדוֹשׁוֹ לְלֶהָבָה וּבָעֲרָה וְאָכְלָה שִׁיתוֹ וּשְׁמִירוֹ בְּיוֹם אֶחָד: והיה אור ישראל. הוא תורה כמו שנאמר (משלי ו, כג ) ותורה אור: וקדושו. הוא תפלה כמו שנאמר (תהלים כב, ד ) ואתה קדוש יושב תהלות ישראל, והיינו תורה ועבודה נגד יעקב ויוסף שהם אש ולהבה (ע"פ עובדיה א, יח ), ו'להבה' הוא תוספות על האש (עי' רש"י בראשית ל, כה "אש בלא להבה אינו שולט למרחוק"):
  • חיפוש מקור

    2024
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 01/02/2024 10:56 יופי
  • בקשת מקור

    2024
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    ח
    תאריך ההודעה המקורית: 30/07/2024 13:55 אולי אולי כמ"ש בתניא ח"א, לט: והנה שכר מצוה מצוה. פירוש, שמשכרה נדע מהותה ומדרגתה. ואין לנו עסק בנסתרות, שהם הצדיקים הגדולים, שהם בבחינת מרכבה. רק הנגלות לנו, שאחריהם כל אדם ימשוך, לידע נאמנה מהות ומדרגת עבודת ה' בדחילו ורחימו בהתגלות ליבו, הנמשכות מן הבינה ודעת בגדולת אין סוף ברוך הוא, מקומה בעשר ספירות דבריאה; ועבודה בדחילו ורחימו הטבעיים שבמוחו, בעשר ספירות דיצירה. אבל עבודה בלי התעוררות דחילו ורחימו, אפילו במוחו בבחינת גילוי, דהיינו לעורר האהבה הטבעית המסותרת בלב, להוציאה מההעלם והסתר הלב אל הגילוי, אפילו במוחו ותעלומות לבו על כל פנים, רק היא נשארת מסותרת בלב כתולדתה כמו שהיתה קודם העבודה - הרי עבודה זו נשארת למטה בעולם הפירוד, הנקרא חיצוניות העולמות, ואין בה כח לעלות וליכלל ביחודו יתברך, שהן עשר ספירות הקדושות. וכמו שכתוב בתיקונים, דבלא דחילו ורחימו לא פרחא לעילא, ולא יכלא לסלקא ולמיקם קדם ה'. מאת: [email protected]
  • מקור

    2024
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    ח
    תאריך ההודעה המקורית: 24/11/2024 20:49 בבקשה. מאת: [email protected] קבצים מצורפים: שו''ת שרגא המאיר ח''ה סי' ק''ו.PDF
  • מקור

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    I
    תאריך ההודעה המקורית: 17/11/2024 07:40 האם יש מקור שיש ענין מיוחד לכתוב ספר תורה על מי שנפטר ולא השאיר זרע של קיימא??
  • מקור

    2024
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 16/08/2024 09:57 בוודאי הדברים נכונים לגבי הגאון בעל אשל אברהם - אבל האם יש לזה מקור במנחת יצחק? יום נפלא משה רייך
  • דרוש מקור

    2024
    12
    0 הצבעות
    12 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 23/09/2024 09:28 אני הייתי מציין ללקט יושר של מכון ירושלים שהוא המצוי בבתי כנסיות.

0

מחובר

794

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים