דילוג לתוכן
פורום לעורך התורני

הפורום לעורך התורני
  1. דף הבית
  2. ארכיון: הקבוצה הישנה
  3. 2024
  4. לבקיאים בזה"ק - היכן כתוב בזוהר שיש מצות פריה ורביה בלימוד התורה
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

לבקיאים בזה"ק - היכן כתוב בזוהר שיש מצות פריה ורביה בלימוד התורה

2024
3 2 12 1
התחברו כדי לפרסם תגובה

  • ע

    לבקיאים בזה"ק

    2024
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    9 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 25/01/2024 12:58 ח"ג כג: מאן דקאים בליליא למלעי באורייתא, אורייתא קא מודעא ליה חוביה, ולא באורח דינא, אלא כאימא דאודעא לברה במלה רכיך, והוא לא אנשי ליה, ותב בתיובתא קמי מאריה.
  • ע

    לבקיאים בזוה"ק

    2024
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    16 צפיות
    ע
    תאריך ההודעה המקורית: 16/06/2024 10:37 התגובה של עט סופר בוצעה דרך Gmail https://www.google.com/gmail/about/?utm_source=gmail-in-product&utm_medium=et&utm_campaign=emojireactionemail#app קבצים מצורפים: file-0
  • ע

    היכן מופיע בזוה"ק שמשה רבינו ע"ה יהיה נשמת משיח

    2024
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    12 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 16/06/2024 14:59 אוה"ח הק' פרשת תצוה. "ובדרך רמז יתבאר הכתוב על דרך מאמר הובא בספר זוהר חדש (בראשית, ח https://he.wikisource.org/wiki/בראשית_ח ), כי ד' גליות של ישראל כל אחד מהם נגאלו ממנו בזכות אחד: גלות הראשון - נגאלו בזכות אברהם אבינו עליו השלום; ב' - נגאלו בזכות יצחק; ג' - בזכות יעקב; והד' תלוי בזכות משה, ולזה נתארך הגלות, כי כל עוד שאין עוסקים בתורה ובמצות, אין משה חפץ לגאול עם בטלנים מן התורה. וזה הוא שרמז הכתוב כאן, באומרו ואתה תצוה את בני ישראל: על דרך (תהלים, צא https://he.wikisource.org/wiki/תהלים_צא ) "כי מלאכיו יצוה", או על דרך אומרם ז"ל: אין "צו" אלא מלכות, כי הוא ימלוך עלינו לעתיד...".
  • י

    אני מחפש היכן נמצא פיוט של רבינו סעדיה גאון למוסף דשבועות שבו נאמר שבעשרת הדיברות נכללו תרי"ג מצות

    2024
    18
    0 הצבעות
    18 פוסטים
    51 צפיות
    5
    תאריך ההודעה המקורית: 30/06/2024 16:44 חיפשתי את הקטע הבא ברס"ג ולא מצאתי: בפירוש רבינו סעדיה גאון עה"ת (פרשת יתרו) כתב באופן אחר, דלאו דבכל אחת מהדברות נכלל כמה מצות, אלא שיש תרי"ג אותיות בעשרת הדברות (עד "אשר לרעך"), וכל אות הוא נגד מצוה אחת. וז"ל: ודע כי מאלו עשרת הדברות נשתרגו כל המצות, ובכל אות ואות נתלה בו מצוה אחת וכו', כי אותיות עשרת הדברות הם תר"ך כמנין כתר, שבהן נכללו תרי"ג מצוות ושבע מצוות דרבנן. ונראה שלזה כיון רבי אליעזר הקליר בסיום מוסף של שבועות שכתב כל המצוות שם שלא כסדר כלל, ואי אפשר ליישב סדרן אם לא על דרך זה שכתבנו, כפי מה שראה שתלויות באותיות הדברות וכו'. ולזה מצינו שעשרת הדברות יש להם שני טעמים, האחד הוא הקריאה הפשוטה, והשני לפי המצוות התלויות בו, עכ"ל אולי זה נמצא בתורת העולה ח"ג פרק לח ברכה עצומה לכל המסייעים! קבצים מצורפים: רסג עהת יתרו.pdf
  • ע

    איך כתוב בבן איש חי שלימוד זכות על חבירו חשוב יותר מלימוד התורה

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    7 צפיות
    ע
    תאריך ההודעה המקורית: 13/07/2024 23:35 תיקון: *היכן *כתוב בבן איש חי שלימוד זכות על חבירו חשוב יותר מלימוד התורה
  • ע

    היכן בחז"ל שביהמ"ק נחרב בגלל שלא עבדו את ה' בשמחה

    2024
    8
    0 הצבעות
    8 פוסטים
    32 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 04/08/2024 12:26 התעוררתי כמה חמור הוא עבודת ה' בלי לב ר' חיים מוואלזין כותב בכתר ראש בשם הגר"א כמדומה, שאין היתר לומר אמן בלי כוונה. כתוב בגמרא שמי שפוסע עושה שלום וחוזר מיד הרי זה ככלב --- ששב על קיאו --- הוא כלב, והתפילה שלו קיא!! למה? מה קרה? כי הוא עשה עושה שלום כביכול נפרד מהמלך ומזה שחוזר מיד מראה שבעצם היה זה טכס בעלמא, כי אילו היה מרגיש שנפרד מהמלך לא היה חוזר לאותו מקום שוב מזה שחוזר שוב סימן שעשה רק "רצוא ושוב" הלוך ילך ויעלה ויבוא יוצא ונכנס וכו' ולא "נפרד לשלם מן המלך" וזה מורה שמעולם לא "עמד לפני המלך" ולכן התפילה שלו.... קיא!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!1 כי כל השלחנות מלאו קיא צואה כי אין מקום והוא עצמו מה הוא? כלב!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
  • א

    לבקיאים בשפת האידיש: "צו ארויס געבן" - מה תרגומו הנכון ביותר ללשה"ק?

    2024
    15
    0 הצבעות
    15 פוסטים
    66 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 23/09/2024 16:09 אגב, לעצם הענין. בין השנים תש"פ - תת"י (=31 שנה) הרי שמתוכם ב 17 שנה חלה פרשת *האזינו *בשבת שובה (כאשר ר"ה ביום ה' או ז') ב 14 שנה חלה פרשת וילך בשבת שובה, ואילו פרשת האזינו חלה לאחר יוהכ"פ (כאשר ר"ה ביום ב' או ג') לזאת באה קריאת שירת האזינו בשבת זו, שבת שבין יוכ"פ לסוכות, כדי שנוציא מכך הוראה למעשה (ללמדנו). שגם חלק הלחץ של השגת ארבעת המינים וקניית בגדים לחג, הוא חלק מהשירה. כאשר נראה שהשבת הזו שנמצאת תמיד (=כשפרשת האזינו חלה לאחר יוהכ"פ (כאשר ר"ה ביום ב' או ג') באמצע ההכנות. מפריעה לרצף... ולא היא, אלא להיפך, אז יש זמן לשיר את שירת האזינו.... מאת: [email protected]
  • ע

    לבקיאים בזה"ק - היכן כתוב בזוהר שיש מצות פריה ורביה בלימוד התורה

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    6 צפיות
    ע
    תאריך ההודעה המקורית: 03/12/2024 20:05

0

מחובר

1.1k

משתמשים

14.3k

נושאים

64.4k

פוסטים