דילוג לתוכן
ראש השנה תשפ"ז
00
שנ'
00
דק'
00
שע'
00
ימים
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

לבקיאים בזה"ק - היכן כתוב בזוהר שיש מצות פריה ורביה בלימוד התורה

2024
1 1 0 1
  • לבקיאים בזה"ק

    2024
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 25/01/2024 12:58 ח"ג כג: מאן דקאים בליליא למלעי באורייתא, אורייתא קא מודעא ליה חוביה, ולא באורח דינא, אלא כאימא דאודעא לברה במלה רכיך, והוא לא אנשי ליה, ותב בתיובתא קמי מאריה.
  • 0 הצבעות
    18 פוסטים
    0 צפיות
    5
    תאריך ההודעה המקורית: 30/06/2024 16:44 חיפשתי את הקטע הבא ברס"ג ולא מצאתי: בפירוש רבינו סעדיה גאון עה"ת (פרשת יתרו) כתב באופן אחר, דלאו דבכל אחת מהדברות נכלל כמה מצות, אלא שיש תרי"ג אותיות בעשרת הדברות (עד "אשר לרעך"), וכל אות הוא נגד מצוה אחת. וז"ל: ודע כי מאלו עשרת הדברות נשתרגו כל המצות, ובכל אות ואות נתלה בו מצוה אחת וכו', כי אותיות עשרת הדברות הם תר"ך כמנין כתר, שבהן נכללו תרי"ג מצוות ושבע מצוות דרבנן. ונראה שלזה כיון רבי אליעזר הקליר בסיום מוסף של שבועות שכתב כל המצוות שם שלא כסדר כלל, ואי אפשר ליישב סדרן אם לא על דרך זה שכתבנו, כפי מה שראה שתלויות באותיות הדברות וכו'. ולזה מצינו שעשרת הדברות יש להם שני טעמים, האחד הוא הקריאה הפשוטה, והשני לפי המצוות התלויות בו, עכ"ל אולי זה נמצא בתורת העולה ח"ג פרק לח ברכה עצומה לכל המסייעים! קבצים מצורפים: רסג עהת יתרו.pdf
  • 0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    ע
    תאריך ההודעה המקורית: 13/07/2024 23:33
  • 0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 30/07/2024 11:41 בתיקוני זוהר (תיקון כ"א) - פורים אתקריאת על שם יום הכפורים דעתידין לאתענגא ביה ולשינויי ליה מעינוי לעונג. וע"ע תורה אור מגילת אסתר, צה, ד. שכותב "פורים ויום הכיפורים הוא בחינה אחת; יום כיפורים פירושו כמו פורים"
  • היכן בחז"ל שביהמ"ק נחרב בגלל שלא עבדו את ה' בשמחה

    2024
    8
    0 הצבעות
    8 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 04/08/2024 12:26 התעוררתי כמה חמור הוא עבודת ה' בלי לב ר' חיים מוואלזין כותב בכתר ראש בשם הגר"א כמדומה, שאין היתר לומר אמן בלי כוונה. כתוב בגמרא שמי שפוסע עושה שלום וחוזר מיד הרי זה ככלב --- ששב על קיאו --- הוא כלב, והתפילה שלו קיא!! למה? מה קרה? כי הוא עשה עושה שלום כביכול נפרד מהמלך ומזה שחוזר מיד מראה שבעצם היה זה טכס בעלמא, כי אילו היה מרגיש שנפרד מהמלך לא היה חוזר לאותו מקום שוב מזה שחוזר שוב סימן שעשה רק "רצוא ושוב" הלוך ילך ויעלה ויבוא יוצא ונכנס וכו' ולא "נפרד לשלם מן המלך" וזה מורה שמעולם לא "עמד לפני המלך" ולכן התפילה שלו.... קיא!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!1 כי כל השלחנות מלאו קיא צואה כי אין מקום והוא עצמו מה הוא? כלב!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
  • 0 הצבעות
    15 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 23/09/2024 16:09 אגב, לעצם הענין. בין השנים תש"פ - תת"י (=31 שנה) הרי שמתוכם ב 17 שנה חלה פרשת *האזינו *בשבת שובה (כאשר ר"ה ביום ה' או ז') ב 14 שנה חלה פרשת וילך בשבת שובה, ואילו פרשת האזינו חלה לאחר יוהכ"פ (כאשר ר"ה ביום ב' או ג') לזאת באה קריאת שירת האזינו בשבת זו, שבת שבין יוכ"פ לסוכות, כדי שנוציא מכך הוראה למעשה (ללמדנו). שגם חלק הלחץ של השגת ארבעת המינים וקניית בגדים לחג, הוא חלק מהשירה. כאשר נראה שהשבת הזו שנמצאת תמיד (=כשפרשת האזינו חלה לאחר יוהכ"פ (כאשר ר"ה ביום ב' או ג') באמצע ההכנות. מפריעה לרצף... ולא היא, אלא להיפך, אז יש זמן לשיר את שירת האזינו.... מאת: [email protected]
  • היכן זה מופיע בזוהר?

    2024
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 25/11/2024 15:24 כמדו' הכוונה לויקהל קצח א -ב
  • 0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    ע
    תאריך ההודעה המקורית: 03/12/2024 21:21 בראשית חכמה (שער הקדושה פרק ד') הביא בשם הזוהר הקדוש (פ' בראשית דף יב ע"ב) "פקודא חמישאה וכו', למלעי באורייתא ולאשתדלא בה ולאפשא לה בכל יומא",