דילוג לתוכן
פורום לעורך התורני

הפורום לעורך התורני
  1. דף הבית
  2. ארכיון: הקבוצה הישנה
  3. 2024
  4. יש מקור ברור לזה שחשש הוסת דיום החודש תלוי ב'לבנה' (ירח)?!
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

יש מקור ברור לזה שחשש הוסת דיום החודש תלוי ב'לבנה' (ירח)?!

2024
6 6 0 1
התחברו כדי לפרסם תגובה

  • Y

    האם יש מקור לזה שכמה אנשים רושמים בספר תחת שמם, תאריך קניית הספר?

    2024
    16
    0 הצבעות
    16 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 05/03/2024 01:25 התגובה של א. שושנים בוצעה דרך Gmail https://www.google.com/gmail/about/?utm_source=gmail-in-product&utm_medium=et&utm_campaign=emojireactionemail#app מאת: [email protected] קבצים מצורפים: file-0
  • ח

    חיפוש מקור לתחינה לפני ברכת החודש

    2024
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    ח
    תאריך ההודעה המקורית: 02/05/2024 23:16 לקוח מויקיטקסט יָה רִבּוֹן עָלַם וְעָלְמַיָא אַנְתְּ בָּרָאתָ בְּשִׁיתּ יוֹמַיָא שְׁמַיָא וְאַרְעָא וְכָל יְצִיבָא בְּעֶשֶׂר אֲמָרַיָא. וּבַשְּׁבִיעִי נַחֲתָּ מִכּוּלְהוֹן אֲמָרַיָא וּפָּקַדְתָּ(א) לְעַמָא קַדִישָׁא דִלְהוֹן נַחְתָא מִכָּל דִבְּרַיָא בְּרַם יַתְהוֹן עַסְקִין בְּחֶפְצֵי שְׁמַיָא וְרָזֵי סְתָרַיָא וְעַמַיָא דְאַרְעָא וּנְשַׁיָא יְהוֹן עַסְקִין בְּדָרֵיהוֹן בְּלִישְׁנָא קְלִילַיָא [יידיש] מַה דְחַיְיבִין בְּפִקוּדַיָא. וְכֵן יְהַבְתָּ לָן מוֹעֲדַיָא לְשְׂמִחַיָא וְיַרְחַיָא לְדוּכְרָנַיָא וְכַד הֲוֵינָה בִּירוּשָׁלַיִם קַרְתָּא דְשׁוּפְרַיָא אֲתַר בֵּית מוֹתְבָנָא דְאִמְנָא שְׁכִינְתָּא דְכָל שׁוּפְרַיָא וְעֵינֵי הָעֵדָה הַוִין מְקַדְשִׁין לְפִי רְאוֹת עֵנַיָא. וּבְעִידְנָא דְגָלִינָא לֹא אִשְׁתָּאַר לָן בְּרָם לְבָרֵךְ יַרְחַיָא. וְעֵת לְחָנְנָה כִּי בָא מוֹעֵד לְבָרֵךְ יַרְחַיָא. אֲנַן מְפָרְשִׁין כַּפַּיָא לְאָבוּנָא רַחֲמָנָא דְבִשְׁמַיָא תִּיב לָן כִּימֵי קֶדֶם כִּי כָּשַׁל כֹּחַ הַסַבָּל לְגַדְיָא רְכִיכָא כְּחוֹם צַהֲרַיָא. שָׁבַת מְשׂוֹשֵׂינוּ חַגֵינוּ וְחָדְשֵׁנו. אַנַן כְּיַתְמֵי בְּלָא אָבוּהָ וּכְעָנָא בְּלָא רַעֲיָא יָדוֹ פָּרַשׂ צַר עַל כָּל מַחֲמַדֵי עַיִן וְאִין אוֹמֵר הָשֵׁב! אֵל נְקָמוֹת יְיָ הוֹפִיעַ מֵהַר פָארָן! מַאן דְעָנָה לְאַהְבָתָנָא הוּא יַעֲנֶה אוֹתָנָא בְּיַרְחַיָא דָא בִּזְכוּתָא דְהַרְרֵי קֶדֶם וּגְבָעוֹת. שָׂרָה – דְפַקִידַת עָלֶיהָ אַל תִּגְעוּ בִּמְשִׁיחִי: כֵּן צֶאֱצָאֶיהָ כָּל דְנָגַע בְּהוּ יִדְמוּ. רִבְקָה – דְגָמַרְתָּ לָן בִּרְכָתָא: בַּעֲגָלָא תִּתְקַיֵּם כֵּן. רָחֵל – דְאַבְטַחֲתָּא וְשׁוּבוּ בָּנִים לִגְבוּלָם: הָשֵׁב שְׁבוּתֵינוּ מַהֵר בְּדִילָה. לֵאָה – דְהַווּן עֵינַיָא רְכְּיכָא דְלָא תִּפּוֹל בְּגוֹרָלָא דִרְשִׁיעֲיָא: בִּזְכוּתָא הֵאִיר עֵינַיָא מֵחֲשׁוֹכָא דְגָלוּתָא יוֹנָה פּוֹתָה בּחֶרֶב רַוְתָה כָּל הַיּוֹם רְצוּצָה וַחֲמוּסָה. בַּת אַבְרָהָם אָבִינוּ בְּרֶתָּא דְגָלוּתָא דְנַחֲתָא בַּת אַבְרָהָם אָבִינוּ יוֹשֶׁבֶת תַּחַת בְּעַלִים קָשִׁים: זֶה אוֹמֵר הַךְ וְזֶה אוֹמֵר אַף אֲנִי כָּמוֹהוּ. הֶרֶב כַּבְּסֵנוּ כִּי כְּבַר לָקִינוּ כִּפְלַיִם בְּמֶרְיֵינוּ. וְחַדֵשׁ וְהָבֵא לָן חוֹדֶשׁ הַזֶּה לְחֶדְוָה יוֹמַיָא יַרְחַייָא דְמִתְהַפְּכִין מִבִּישָׁא לְטָבָא. גָאוֹן עוּזֵינוּ הָרֵם קַרְנֵינוּ הַב לָן מוֹהַר מַתָּנָתָא טַבְתָא בְּלִי צָרָה וְעַקְתָא בִּזְכוּת יַעֲקֹב בְּחִיר שֶׁבְּאָבוֹת בְּזְכוּתוֹ הַטּוֹבָה לְרַבּוֹת. סְגוּלָתִי קָרָאתָ לָן וַאֲנָן קָרְאָן לָךְ דוֹדִי וְלַךְ אֲנַן מַצְלִין צְלוּתָא תֵיתַב לָן וּלְכָל מוֹרָנָא מֵחַבְרַיָא סַפְרַיָא קַדִישַׁיָא וּמְסַדְרִין צְלוּתַיָא וּבְעוּתַיָא בְּנִין דוּכְרִין מֵעַלְמָא דִדְּכוּרָא מִסִּיטְרָא דְיַמִינָא חֲכִּימַיָא בְּאוֹרַיְתָא וְנֶעֱבְדִין רְעוּתָא דַאֲהָבוּתָא דְבִּשְׁמַיָא בִּדְחִילָא וּרְחִימָא עִילָאָה דְּעִילָאָה כְּמֹשֶׁה רַעֲיָא מְהֶמְנַיָא בְּרָא רְחִימָא דְאַבָּא דְאִימָא עִילָאִי. אָמֵן כִּן יְהִי רָצוֹן – שרה רבקה רחל לאה הורוביץ, ראשית המאה ה-18
  • י

    מעשה אבות סימן לבנים, האם יש לזה מקור מהש"ס?

    2024
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 28/07/2024 23:25 מקורות לפתגם הפתגם מבוסס כנראה על דברי חז"ל בבראשית רבה https://www.hamichlol.org.il/בראשית_רבה: "אמר לו הקב"ה (לאברהם): שב, אתה סימן לבניך!". הרעיון מופיע בכמה אגדות חז"ל הדורשות רמז לעתיד במעשי האבות. הרמב"ן https://www.hamichlol.org.il/רמב"ן בפרושו על ספר בראשית https://www.hamichlol.org.il/בראשית מרחיב את עקרון זה לכלל, שעל פיו מפרש את מטרת סיפור כל מעשי האבות שבתורה[1] https://www.hamichlol.org.il/מעשה_אבות_סימן_לבנים#cite_note-1, שם כותב: "כל מה שאירע לאבות - סימן לבנים" ובמקום אחר: "לא נפל מכל מאורע האב שלא יהיה בבנים..."[2] https://www.hamichlol.org.il/מעשה_אבות_סימן_לבנים#cite_note-2. על פי הרמב"ן https://www.hamichlol.org.il/הרמב"ן מעשי האבות מלמדים אותנו בשלושה רבדים שונים:[3] https://www.hamichlol.org.il/מעשה_אבות_סימן_לבנים#cite_note-3 : האבות מלמדים אותנו כיצד להתנהג במצבים מסוימים, מתוקף היותם אבות האומה. ה' קובע את עתיד הבנים על פי מה שקרה לאבות. מעשיהם של האבות יוצרים את עתידם של בניהם. הרמב"ן מבאר שמצינו בנבואות שונות שהנביא מצטווה לעשות מעשה של המחשה לנבואתו. לפי הסברו מטרת ההמחשה היא להתחיל בהוצאה לפועל של החזון ובכך לתת לקיומו משנה תוקף[4] https://www.hamichlol.org.il/מעשה_אבות_סימן_לבנים#cite_note-4 . הכלל הוא חלק מפירוש התורה על דרך הרמז https://www.hamichlol.org.il/פרדס_(יהדות)#פשט,_רמז,_דרש,_סוד, לפיה כל החכמות והעתידות רמוזות בתורה[5] https://www.hamichlol.org.il/מעשה_אבות_סימן_לבנים#cite_note-5; כך למשל ששת ימי בראשית https://www.hamichlol.org.il/ששת_ימי_בראשית רומזים על פי הרמב"ן לששת אלפי שנות קיום העולם[6] https://www.hamichlol.org.il/מעשה_אבות_סימן_לבנים#cite_note-6 . ניסוח הכלל על אף שהרמב"ן https://www.hamichlol.org.il/רמב"ן עצמו לא ניסח את כללו כך, השתמשו בכלל זה פרשני מקרא יהודיים רבים אחריו, ולימים התגלגל שמו לביטוי המצוי בימינו: 'מעשה אבות - סימן לבנים'[13] https://www.hamichlol.org.il/מעשה_אבות_סימן_לבנים#cite_note-13. בפעם הראשונה שמופיע בצורה זו היא בפירוש המהרש"א https://www.hamichlol.org.il/מהרש"א לתלמוד הבבלי https://www.hamichlol.org.il/תלמוד_הבבלי . ביטוי ביהדות המתכתב עם ביטוי זה הוא "אבות אכלו בוסר ושיני בנים תקהינה https://www.hamichlol.org.il/אבות_אכלו_בוסר_ושיני_בנים_תקהינה ". וויקיפדיה / המכלול
  • י

    האם יש לזה מקור מחז"ל או מראשונים

    2024
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    ע
    תאריך ההודעה המקורית: 20/08/2024 22:48 עי' ויק"ר א, ו.
  • נ

    'את רומז לשכינה' יש מקור לזה

    2024
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 31/10/2024 13:50 ריקאנטי בראשית: את השמים. במלת 'את' נכללו כל האותיות תחלתן וסופן, רמז למה שנאמר "כל הנחלים הולכים" וגו'. והוא שם לשכינה שנאמר את הקול מדבר אלי. ובספר הזוהר [שם ט"ו ב'] בשעתא דנפק נפקת בת זוגיה בהדיה דכלילא כל אתוון דכתיב את השמים קול ובת זוגו קול דאיקרי שמים איהו אהיה בתראה וכו'. <תרגום - בעת שהקול יצא יצאה בת זוגו עמו שהיא כוללת כל האותיות שנאמר את השמים (את שהיא נוקבא ואת שבא לרבות) הקול ובת זוגו קול זה שהוא סוד שמים הוא שם אהי"ה האחרון>. https://www.avast.com/sig-email?utm_medium=email&utm_source=link&utm_campaign=sig-email&utm_content=webmail ללא וירוסים.www.avast.com https://www.avast.com/sig-email?utm_medium=email&utm_source=link&utm_campaign=sig-email&utm_content=webmail <#DAB4FAD8-2DD7-40BB-A1B8-4E2AA1F9FDF2>
  • I

    מקור

    2024
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    ח
    תאריך ההודעה המקורית: 24/11/2024 20:49 בבקשה. מאת: [email protected] קבצים מצורפים: שו''ת שרגא המאיר ח''ה סי' ק''ו.PDF
  • I

    מקור

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    I
    תאריך ההודעה המקורית: 17/11/2024 07:40 האם יש מקור שיש ענין מיוחד לכתוב ספר תורה על מי שנפטר ולא השאיר זרע של קיימא??
  • מ

    מה מקור לזה שהנשמה מתפשט יותר על ידי שמחה?

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 09/08/2024 10:38 מה מקור לזה שהנשמה מתפשט יותר על ידי שמחה?

0

מחובר

793

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים