דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

ביאור בדברי המלבים [דברים כו]

2024
6 3 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 26/12/2024 10:12

    אשמח להסבר בדבריו, מה בדיוק החילוק בין ניסיון לבחינה:
    וזה לשונו:
    חז"ל אמרו אף דכתיב לא תנסו את ה' אבל במעשר וצדקה מותר, שיש הבדל בין נסיון
    לבחינה. נסיון יאמר אם מנסה הדבר לדעת כחו הנעלם מאתנו, כמנסה את הזהב אם
    ימשוך בכחו את הברזל [כאבן המגנט], ובחינה יקרא אם בוחן הוא את הדבר אם הוא
    כפי מהותו הרגיל, כבחון את הזהב אם יש בו סיגים, ואחרי כי הבטיח ה' שיברכם
    בזכות המעשר שוב אין זה נסיון כי אם בחינה,
    ואמרו ז"ל האומר סלע זו לצדקה
    בשביל שיחיה בני הרי זה צדיק גמור, שמבקש שיקיים מה שכתוב "וצדקה תציל ממות"
    (משלי י').

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 26/12/2024 10:12

    אשמח להסבר בדבריו, מה בדיוק החילוק בין ניסיון לבחינה:
    וזה לשונו:
    חז"ל אמרו אף דכתיב לא תנסו את ה' אבל במעשר וצדקה מותר, שיש הבדל בין נסיון
    לבחינה. נסיון יאמר אם מנסה הדבר לדעת כחו הנעלם מאתנו, כמנסה את הזהב אם
    ימשוך בכחו את הברזל [כאבן המגנט], ובחינה יקרא אם בוחן הוא את הדבר אם הוא
    כפי מהותו הרגיל, כבחון את הזהב אם יש בו סיגים, ואחרי כי הבטיח ה' שיברכם
    בזכות המעשר שוב אין זה נסיון כי אם בחינה,
    ואמרו ז"ל האומר סלע זו לצדקה
    בשביל שיחיה בני הרי זה צדיק גמור, שמבקש שיקיים מה שכתוב "וצדקה תציל ממות"
    (משלי י').

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 26/12/2024 10:26

    נסיון הוא בדבר שלא ידוע לנו ולא צפוי שיקרה ('כחו הנעלם מאתנו') כפי שזהב לא
    אמור למשוך אליו ברזל (אלא רק אבן מגנט בכחה לעשות כן) אך בחינה היא בדבר
    שידוע לנו שכך הטבע שלו להיות כמו שידוע לנו שטבע הזהב שיהיו בו סיגים, רק אנו
    רוצים *כעת *לבחון האם אכן הוא כזה שיש בו סיגים..
    ולגבי הציווי לא תנסו את וכו'. אסור לבחון את השי"ת בדבר שלא ברורה לנו ההנהגה
    של השי"ת אתנו ('כחו הנעלם') משא"כ אחרי שהבטיח השי"ת שהמעשר מביא ברכה, אם כן
    נמצא שזו הנהגתו הרגילה עמנו, ואין זה בכלל 'כחו הנעלם' אלא אנו בוחנים
    וממתינים לראות איך שהטבע שהטביע השי"ת בבריאה שמפריש המעשרות מתעשר - אכן
    יקרה.
    וכן כסלע זו לצדקה. הוקשה למלבי"ם איך מותר הדבר הרי זה לכאורה בכלל לא תנסו
    את ה'. ועל זה תירץ, דגם בזו ידועה לנו מקרא הנהגתו עמנו שצדקה מצילה ממות,
    ולכן אין זה בכלל ניסיון אלא בחינה.

    *תבחן *את הדברים אם הם נכונים.
    😀

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 26/12/2024 10:26

    נסיון הוא בדבר שלא ידוע לנו ולא צפוי שיקרה ('כחו הנעלם מאתנו') כפי שזהב לא
    אמור למשוך אליו ברזל (אלא רק אבן מגנט בכחה לעשות כן) אך בחינה היא בדבר
    שידוע לנו שכך הטבע שלו להיות כמו שידוע לנו שטבע הזהב שיהיו בו סיגים, רק אנו
    רוצים *כעת *לבחון האם אכן הוא כזה שיש בו סיגים..
    ולגבי הציווי לא תנסו את וכו'. אסור לבחון את השי"ת בדבר שלא ברורה לנו ההנהגה
    של השי"ת אתנו ('כחו הנעלם') משא"כ אחרי שהבטיח השי"ת שהמעשר מביא ברכה, אם כן
    נמצא שזו הנהגתו הרגילה עמנו, ואין זה בכלל 'כחו הנעלם' אלא אנו בוחנים
    וממתינים לראות איך שהטבע שהטביע השי"ת בבריאה שמפריש המעשרות מתעשר - אכן
    יקרה.
    וכן כסלע זו לצדקה. הוקשה למלבי"ם איך מותר הדבר הרי זה לכאורה בכלל לא תנסו
    את ה'. ועל זה תירץ, דגם בזו ידועה לנו מקרא הנהגתו עמנו שצדקה מצילה ממות,
    ולכן אין זה בכלל ניסיון אלא בחינה.

    *תבחן *את הדברים אם הם נכונים.
    😀

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 26/12/2024 11:42

    הנקודה היא שיש הרבה הבטחות בתורה, שאסור לנסות אותם, כגון וציותי את ברכתי -
    לגבי שמיטה.

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 26/12/2024 11:42

    הנקודה היא שיש הרבה הבטחות בתורה, שאסור לנסות אותם, כגון וציותי את ברכתי -
    לגבי שמיטה.

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 27/12/2024 02:41

    אגב, חשוב לדעת שאין זה מהמלבי"ם.

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 27/12/2024 02:41

    אגב, חשוב לדעת שאין זה מהמלבי"ם.

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 27/12/2024 09:06

    אלא ממי?

    מאת: [email protected]

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 27/12/2024 09:06

    אלא ממי?

    מאת: [email protected]

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 27/12/2024 11:16

    --

    קבצים מצורפים:

  • ביאור בגר"א

    2024
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 19/03/2024 03:27 נראה לי קרוב לדברי הרב שושנים, שאילו היה כתוב 'חכמת נשים' הכוונה היתה החוכמה שיש בנשים, אבל 'חכמות' ברבים הכוונה האשה החכמה שבנשים. ו'חכמניות' שכ' הגר"א אין הכוונה חוכמה אלא חַכָמה.
  • ביאור כוונת המלבי"ם

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 18/07/2024 23:15 עתה מצאתי: [image: image.png] זה מוסכם?
  • תורה שלמה פרשת דברים

    2024
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 05/08/2024 10:18 כרך חדש (יש לפחות שניים), יש מכון שעובד על זה. לא זוכר את הפרטים. אני ראיתי בכריכה רכה, כנראה מהדורת ביקורת.
  • מקור בדברי הרמב"ם

    2024
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    5
    תאריך ההודעה המקורית: 07/08/2024 14:01 ראיתי מציינים לחידושי חת"ס שבת קיא ד"ה הרמב"ם שו"ת חאו"ח סימן קסח דכתב בביאור דברי הרמב"ם ריש פרק ל דחיוב סעודות שבת הוא דאורייתא ממש
  • מקור בדברי התניא

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 10/09/2024 23:29 בספר א' כותב בתוך דבריו: "משום דמבואר בספר התניא דעיקר עבודת ישראל הוא להכניס החכמה בלב דהיינו שהכל יעשו בחשקות הלב", איזה מ"מ לציין
  • ביאור

    2024
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    ח
    תאריך ההודעה המקורית: 31/10/2024 12:25 אולי התחלפו בנדפס היו"ד והו"או (שהיא בעצם נו"ן סופית שנתקצרה) והוא מלשון פלטרין (סנהדרין לח ע"א - משל למלך בשר ודם שבנה פלטרין ושיכללן) והמכוון בזה שלא יתבזה לפני היכל המלך?
  • ביאור בדברי החתם סופר

    2024
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 25/11/2024 19:01 הכל מפי השמועה.
  • מקור בדברי החת"ס

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 27/11/2024 22:59 יש"כ, נעזרתי. מאת: [email protected]

2

מחובר

794

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים