דילוג לתוכן
מחפשים עורכים, כותבים או מגיהים לספר שלכם?

לרגל השקת הפורום — פרסום מודעות דרושים בלוח המקצועי הוא בחינם לזמן מוגבל!

פרסם מודעה עכשיו ✍️
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

אפשר להקפיץ שוב את הפירסום שעלה - קונטרס עצות לעורכים,

2025
3 3 0 1
  • מפרסמים? גלו את המחיר.

    2025
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 15/01/2025 15:14 אולי יש לו טווח, ולא רק מחיר מסוים, וזה תלוי באיכות והתאמה. ולא יכול לגלות שיש לו טווח כי אז ינצלו אותו לרף הגבוה. --
  • דיון: מפרסמים? גלו את המחיר.

    2025
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 15/01/2025 16:46 אוסיף לדבריך את החשש שמנקר אצלי שדוקא הפרסום וגיוס עורכים בקבוצה מאפשרים תשלום נמוך יותר. כי כמעט בכל מחיר [נמוך] שיציע ימצא מישהו שזקוק עכשיו לעבודה ומוכן לקחת פחות. מאידך, אולי באמת טובת אלו שכעת מאד זקוקים עדיפה על העורך האחר שהיה מוצא בשוק הרגיל ומשלם יותר? מאת: [email protected] --
  • 0 הצבעות
    13 פוסטים
    0 צפיות
    ד
    תאריך ההודעה המקורית: 17/01/2025 09:25 אם תעשה הדבק "טקסט בלבד" לא תועתקנה ההערות, אלא יישארו רווחים כפולים במקום ההערות אותם תמחק ע"י חיפוש והחלפה. מאת: [email protected] --
  • מאקרו למצוא את הסגנונות שיש בקובץ

    2025
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 19/01/2025 16:33 אשמח מאד הצגת גופנים באופן כללי יש ב"בקלות" אבל במסמך נראה לי שאין זה מאד מועיל לפעמים מעבירים חומר מקובץ א' לב' או אז עוברים הסגנונות שבקובץ א' לב' ונתקעים שם זה מפריע לתצוגת הסגנונות [נדחף שם אורח לא מוזמן] וכן מעמיס על הקובץ ולפעמים מחליף את ברירת המחדל של הקובץ למשל אם בקובץ המקורי כותרת היתה דויד מודגש ובקובץ הנוסף דויד נטוי, איך יתנהג הקובץ המתנחל? לא בדקתי מאת: [email protected] --
  • 0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 06/02/2025 22:50 קודם אכתוב את הגירסא שאני המצאתי יש סיפור שמקובל אצל משפחת רבי דוד צבי הופמן זצוק"ל, מרבני גרמניה. הגאון הנ"ל היה כמובן חסיד גדול של פשט, כמה שיותר פשט הפשוט, כמה שיותר הגיון בריא, וכמה שפחות פלפולים או וארטים שמעקמים את הכתובים ומטרת ההתעוררות והלקח הטוב - מקדשים את האמצעים. פעם הגיע אליו יהודי פולני וביקש הסכמה לספר. אמר לו הגאון רבי דוד צבי, תוך כדי שהוא מעלעל בספר ומשבח את מה שיש לשבח בו, הספר שלך מזכיר לי סיפור. לעיירה אחת הזדמן באישון ליל יהודי שחיפש מקום לינה, ביתו של הרב האיר מרחוק כי הרב שקד על תלמודו, צעד היהודי נקש על הדלת ולאחר שנקש שוב ושוב התעורר הרב משקיעתו ברמב"ם ופתח את הדלת, קיבל את היהודי בחום רב ואף הציע לו כוס תה חמה וופל לימון, והציע לו מיטה נעימה לישון ולנוח מעמל יומו. תוך כדי שהרב טורח, הכניס היהודי לכיסו את אחד מגביעי הכסף שהיו על השלחן, פרש למיטתו ואולי גם קרא ק"ש על מיטתו והגביע לא הפריע לו להרדם. אלא שלפתע הוא שומע את הרב קורא "בא אל פרעה כי אני ..." הרב קרא שנים מקרא ואחד תרגום, וכיון שהיה כבד שמיעה לא ידע הרב כי קולו מגיע עד לחדרו של האורח [ושל הרבנית] קם היהודי הוציא את הגביע מכיסו והתנצל עמוקות, לא אעשה עוד כדבר הזה, כפיות טובה היא, וגם גניבה. סלח נא לי. הרב הטיב את משקפיו העגולות, הרים את שפמו ומבט של תמיהה הצטייר בפניו, טוב לשוב בתשובה לפני השינה, זה טוב תמיד וגם בריא, אבל מדוע דוקא עכשיו, מעיקרא מאי קסברת והשתא מאי קסברת?? אמר לו היהודי, אני לא תמים, לא תמים בכלל, אני יודע. אתה אמרת בוא אל פרעה - אבל אני הבנתי הכל. תסביר נא, אמר הרב, עכשיו אני לא מבין. אמר לו היהודי, נו, אני מבין טוב. אמרת "בוא" שזה "קום" [אידיש] קום וכך כתב לי האחיין שהוא נכדו של הגרד"צ הופמן שעליו זה מסופר במשפחה "איש מפי איש" בדייקנות יקית מובהקת. הנהנתי מאד מהרחבת הסיפור וציורו באופן מוחשי ומרהיב, רק בכדי לא לפגוע באותנטיות נתקן כי הסיפור סופר על יהודי שבא לעיירה לשבת ובליל שבת התאכסן כאחד האורחים בבית הרב, שם ראה על שולחן השבת גביע מוכסף שחמד לעצמו, ובשעה של היסח הדעת הוא גלש לכיסו, לאחר הסעודה האורח פרש לשינה, והרב ישב על כסאו הרבני לקרוא שנים מקרא, המשך- משקרא הרב בניגון הטעמים 'ויאמר ה'... בא אל פרעה', והדגיש את הטעם שבמלת 'בא', האורח נבעת והשיב את הגנבה... משנשאל על רוח הטהרה שנחה עליו לפתע, השיב... וכי איני יודע מדוע הדגיש הרב את המלה 'בא', והלא בא בגרמנית אומרים קים, וקים בהיפוך אותיות זהו - ממש פשוט - 'מיק', ומיק זהו יתוש בגרמנית, יתוש דומה ל'תייש', ותייש נקרא בגרמנית 'בוק', היפוכו של בוק הוא 'קוב', וזה ממש נשמע כמו 'קאפ' - שמשמעותו היא 'ראש', וראש היפוך אותיותיו הוא 'שור' ובתרגומו לגרמנית 'אוקס'.... ואוקס הלא נשמע כמו 'כוס'!!! וכי אני תמים, ולא ידעתי שהרב רומז בדבריו על ה'כוס' הגנובה...? מזל טוב לרך הנולד ולהוריו, לזקניו וזקני זקניו, יה"ר שיכנס לברית בעתו ובזמנו, ויכנס כמו כן לתורה ולחופה ולמעש"ט, וירווה הרבה נחת לכל המשפחה, בברכת 'נחת' ובהיפוך אותיות כמו 'תנך'... וזהו דומה ל'תנוך' האוזן ששמעה בהר סיני תרי"ג מצוות, ותריג אותיות 'אתרוג' פרי עץ הדר, הנאה למשפחה הדגולה בברכת התורה צד"ל
  • מנסה שוב: ביאור עטרת זקנים????

    2025
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 09/02/2025 00:19 הר' זילברשטיין בחשוקי חמד הנה הקטע המלא באיזה ברכות עומדים ובאיזה יושבים שאלה. ישנם ברכות שחייבים לעמוד בשעה שמברכים אותם, וישנם ברכות הנאמרות בישיבה, כתקיעת שופר ספירת העומר ציצית, בעמידה ולישב בסוכה ומצה בישיבה. מה הכלל בזה? תשובה. במשנ"ב (סימן ח סק"ב) נאמר: כל ברכת המצוות צריך להיות בעמידה, ואסמכתא לכך מהכתוב (במלכים א' ח' י"ד) ויברך את כל קהל ישראל, וכל קהל ישראל עמד. אולם במג"א שם נאמר דברכת הפרשת חלה ושחיטה אף שברכות המצוות הן, בכ"ז מותר לאמרם בישיבה כיון שבאים לתקן מאכל, ועיין בבאור הגר"א דחלה היא מצוה גמורה. ויעויין גם ברע"א שתמה הרי גם ציצית באה לתקן את הבגד שיהי' מותר ללבשו, ותירץ אחר העיטוף חל עליו מצות עשה לעשות ציצית ולא משום תיקון הבגד, דליכא איסור על הבגד לילך בלא ציצית אלא דמוטל עליו מ"ע לעשות ציצית. ויעויין תהלה לדוד. וברכות שיש בהם הנאה כאכילת מצה וסוכה וקידוש וכיוצא אין צורך לברך מעומד, (כ"כ העיטור ציצית שער ג' ח"ב, והאשכול). ועיין בעיטור שתמה מנטילת ידים וסוכה, ונראה שחשב אותם למצות שאין בהם הנאה. כמו כן ברכת הגומל מברכים אותה מעומד כמבואר ברמב"ם ובמשנ"ב (סימן ריט סק"ח) מפני שכל דבר הצריך צבור צריך עמידה, מפני כבוד הציבור (שו"ת חת"ס סימן נא). והב"ח הוכיח זאת ממה שנאמר: במושב זקנים יהללוהו, שהזקנים בישיבה והמהללים אינם בישיבה. והא"ר כתב דמכיון שנאמר "יהללוהו" דינה כהלל שהוא בעמידה. והעטרת זקנים (סימן תרצ) כתב בשם העיטור שעל ז' דברים מברכים בעמידה והסימן על כך הוא ר"ת: עצת ה' לעלם, תעמוד. ואלו הם ז' הדברים. עוז (כלומר תפילין הנקראים עוז) ציצית תורה /תקיעה לבנה (כלומר קדוש לבנה) עומר לולב מילה. והכלל הוא דכל מקום דכתוב "לכם" צריך לברך בעמידה שבספירת העומר נאמר בקמה, אל תקרי בקמה אלא בקומה. ומכיון שנאמר בה לכם לומדים ממנה לציצית שנאמר בה והיה לכם, ובשופר יום תרועה יהי' לכם. בלולב ולקחתם לכם במילה המול לכם. ובלבנה החודש הזה לכם. וי"א אף הלל שנאמר בו השיר יהי' לכם. וי"א דגם הבדלה דנאמר בה אשר הבדלתי לכם. (חשוקי חמד ברכות דף ס עמוד ב)
  • 0 הצבעות
    13 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 14/02/2025 17:05 לא. אני מדבר במשמעות לעשות למעשה ולא רק בכח. זה ראיתי עשרות דוגמאות באוהל משה. מאת: [email protected]
  • איך מגדילים את התצוגה? ייש"כ.

    2025
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    ח
    תאריך ההודעה המקורית: 18/02/2025 11:53 [image: image.png]