דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

שאלה: לכתוב היתר בלשון רבים

2025
11 5 49 1
  • שאלה במשנה באהלות

    2025
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    24 צפיות
    ל
    תאריך ההודעה המקורית: 07/01/2025 13:33 עכשיו אני רואה את לשון הרמב"ם בפיה"מ: אינו חבור לטומאה ענינו, שאם גבל את הרקב הזה אינו נעשה כולו מחובר ויהיה כגוף אחד כדי שיטמא את הנוגע בקצה אותה העיסה, אלא מי שנגע באותה העיסה טהור לפי שחלקיה מפורדים זה מזה ואין הגבול מועיל להן ואינו עושה אותן גוף אחד, וזה כעין אמרם בתלמוד אפר לאו בר גבול הוא ולפיכך אין ערבובו נחשב גבול. אז כנראה שע"י המים זה נהיה כעין בלולה רכה לזמן מסוים, ולכן סד"א דהוי חיבור, אך כיוון שבסוף זה יתייבש ויתפורר למצבו הראשון, לכן אינו נחשב חיבור אפילו בעיסתו, וצ"ע אם לכן אפשר להגיד גם את הסברא שאין בו ממש, על שם סופו. --
  • מה לכתוב במקום 'אימרה ידועה'?

    2025
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    12 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 20/01/2025 19:03 קיבלתי לעריכה קלה מאמרים שהתפרסמו בעיתונות ע"מ להוציאם בספר. אני מעוניין להעלות 'מעט' את הניסוח שיהיה יותר מכובד, מה לכתוב במקום 'אימרה ידועה'. תודה. אימרה ידועה קובעת כי 'לעולם אין הזדמנות שנייה לעשות את הרושם הראשון'. זוהי אימרה נכונה אך מן הראוי כי ישנו אותה מעט, יוסיפו לה סיפא לאמור 'לעולם אין הזדמנות שנייה לעשות את הרושם הראשון, אך תמיד עדיין תישאר האפשרות לעשות את הרושם האחרון'. זהו אינו משחק מילים בעלמא, יש לזכור זאת ואנו כיהודים אכן יודעים היטב 'הרושם האחרון הוא הקובע' ולאו דווקא הרושם הראשון. --
  • בעיה/פראבלעם בלשון הקודש

    2025
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    5 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 29/01/2025 02:21 הנה שרשור ישן באותו ענין שעלה היום. מאת: [email protected] --
  • שאלה בענייני תרומות ומעשרות

    2025
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    16 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 30/01/2025 00:39 הבעיה היא שבהכנת יין לפעמים לא רוצים להפריד חלק מהיין כי לא רוצים לבקבק את היין עדיין ורוצים שהמיכל ישאר מלא עד למעלה כדי שהיין לא יתחמצן, ובכל מקרה זה לא נוח לעשות את כל התהליך של הבקבוק בנפרד לחלק מהיין, בפרט אם מערבבים כמה יינות כדי לעשות 'בלנד'. השאלה אם אפשר לזכות את חלק המעשר לעני/לוי וכשמבקבקים את היין לתת לו בקבוקים לפי החלק המגיע לו ולסכם איתו שאם הגיע לו מהיין שאינו שלו אני אקח תמורת זה מהיין שלו שנשאר אצלי. מאת: [email protected] --
  • מילה מתאימה בלשון הקודש ל'סקרן'

    2025
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    30 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 02/02/2025 00:52 אולי בפלא יועץ אפשר למצוא לכך פתרון מאת: [email protected] -- נא שימו לב - מי שנהנה - פה, מי לא נהנה - אנא יפנה אלי ואעזור לו לפתוח קבוצת עורכים נוספת
  • 'תוצאה' בלשון הקודש ?

    2025
    19
    0 הצבעות
    19 פוסטים
    72 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 02/02/2025 13:16 כלומר מה שקובע זה אך ורק האם החוצניקים רגילים להשתמש במילה. לכן אין טעם בהבאת מקורות למילה ודיונים וכדו'. -- נא שימו לב - מי שנהנה - פה, מי לא נהנה - אנא יפנה אלי ואעזור לו לפתוח קבוצת עורכים נוספת
  • שאלה בביאור.

    2025
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    16 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 13/02/2025 14:15 בצמצום זה מדוייק בקירוב זה בערך ויתכן שאם חסר אחד עדיין נקרא בצמצום כי יש עם הכולל ראה למשל בחוות יאיר (9) שו"ת חות יאיר סימן קעד אותה צלע גדולה יותר מן הקטנה שני חמישיות של הגדולה. ואע"פ שהוא שלא בדקדוק והוא פחות מעט, כי כשנחלק ח' אמות כולם לחלקים חמשיים יהיו ביחד מ' חמשיים, וכשנחלק ה' אמות לחלקים חמשיים יהיו כ"ה חמשיים, ויהיה היתרון אם כן ט"ו חמשיים, ושני חמשיים של ח' אמות הם ט"ז חמשיים. מכל מקום אחר שגם מה שכתבנו שצלע היתר של המעושר הוא ג' אמות אינו בדקדוק כולי האי, אם כן בקל נוכל להבין כי כשיזדמן זה בזה יהיה הדבר ברור ונכון. ואחר שאין עתי עמי לבקש תחבולות למצוא החשבון בדקדוק גדול משכתי את ידי, ומעלת כ"ת בשכלו הדק והזך ימצא נחת לנפשו נפש החכמה ותבונה. חזרתי וכתבתי לו בדברי הרב הנ"ל עם שידעתי כי רב חילו וכי כביר מצאה ידו בכל חכמה ובפרט בחכמת הנדסה ושגה בעיונו, ראיתי כמה גדול כח המטעה באדם, כי מלבד מה שנכנס בדרך רחוק ודחוק לפרש דברי קדמונים במה שנתנו כלל בדבר חשבון, וכל דבריהם במקום שלא כתבו לשון 'בקירוב' הוא בצמצום כקולע אל השערה, ומעלת כ"ת כתב שדבריהם על צד הקירוב וביקש חשבונות בלתי מדוקדקים שעל ידי כך יאמר שבשביל זה יצא חסר בצד מה מיתר בצד שני והכל שלא בדקדוק. אף כי מה שכתב שכל קו הסובב העיגול מחזיק ג' פעמים השטח ושביעית ושנתבאר במופת, אומר אני מאן דמתרגם לי זה הן במושכל הן במופת מובילנא ליה מניה לבי מסותא, ואלי נתבאר במופת שאי אפשר לידע בצמצום מדת קו הסובב בשום פנים כמו שאי אפשר לידע בצמצום מדת אלכסון יתר על צלע המרובע וכמו שיש כמה מספרים שאי אפשר לגדרם במרובע כמו שכתב הרמב"ם, ובארתי ת"ל הדק היטב בקונטריסים שלי שג' אלו הנמנעות קשורים ותלויים זה בזה ואין ספק בזה בגזירת עירין ומאמר קדישין רק שאי אפשר לבאר זה פה: מאת: [email protected]
  • שאלה בדקדוק

    2025
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    14 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 13/02/2025 15:15 אחרי אהו"י לא מדגישים כאשר הטעם משרת. מאת: [email protected]

1

מחובר

1.1k

משתמשים

14.3k

נושאים

64.4k

פוסטים