דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

בקשת מקור

2025
7 5 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 04/02/2025 20:49

    בשיעור שאני עורך נאמר כך:

    א. איתא לדייק על הלשון חייבים להודות ולא אמר צריכים להודות כלשון המורגל בכל
    מקום. כי מי שמודה בגלל שהוא חייב אינו הודאה אמיתית, לכן אמר שצריכים. ההרגשה
    מחייבת.

    ב. אף שכל הקרבנות בטלות לעתיד לבוא, אבל קרבן תודה אינה בטילה (ויק"ר ט, ז).
    אף שלכאורה לא יהיו חולים ויושבי בית האסורים וכדו', אבל אדרבה, על זה עצמו יש
    להביא תודה שאין חטאים וחולאים, יש להביא כל יום תודה לכן לא יבטל לעתיד.

    ולא מצאתי מקור לע"ע
    אשמח לעזרה לפחות על אחד מהם
    תודה רבה

  • תאריך ההודעה המקורית: 04/02/2025 20:49

    בשיעור שאני עורך נאמר כך:

    א. איתא לדייק על הלשון חייבים להודות ולא אמר צריכים להודות כלשון המורגל בכל
    מקום. כי מי שמודה בגלל שהוא חייב אינו הודאה אמיתית, לכן אמר שצריכים. ההרגשה
    מחייבת.

    ב. אף שכל הקרבנות בטלות לעתיד לבוא, אבל קרבן תודה אינה בטילה (ויק"ר ט, ז).
    אף שלכאורה לא יהיו חולים ויושבי בית האסורים וכדו', אבל אדרבה, על זה עצמו יש
    להביא תודה שאין חטאים וחולאים, יש להביא כל יום תודה לכן לא יבטל לעתיד.

    ולא מצאתי מקור לע"ע
    אשמח לעזרה לפחות על אחד מהם
    תודה רבה

    תאריך ההודעה המקורית: 04/02/2025 20:58

    אגב, הצירוף 'איתא לדייק' לא מקובל/מתקבל.

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 04/02/2025 20:49

    בשיעור שאני עורך נאמר כך:

    א. איתא לדייק על הלשון חייבים להודות ולא אמר צריכים להודות כלשון המורגל בכל
    מקום. כי מי שמודה בגלל שהוא חייב אינו הודאה אמיתית, לכן אמר שצריכים. ההרגשה
    מחייבת.

    ב. אף שכל הקרבנות בטלות לעתיד לבוא, אבל קרבן תודה אינה בטילה (ויק"ר ט, ז).
    אף שלכאורה לא יהיו חולים ויושבי בית האסורים וכדו', אבל אדרבה, על זה עצמו יש
    להביא תודה שאין חטאים וחולאים, יש להביא כל יום תודה לכן לא יבטל לעתיד.

    ולא מצאתי מקור לע"ע
    אשמח לעזרה לפחות על אחד מהם
    תודה רבה

    תאריך ההודעה המקורית: 04/02/2025 22:26

    ראיתי בחמדת ימים בזה הלשון

    (2) ספר חמדת ימים - פסח - פרק ו
    מזה הטעם כל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח, על אודות כי היא תהיה שורש
    פורה גאולתנו ופדיון נפשנו מגלות החיל הזה, ותיטב לה' להלל לשבח לפאר ולרומם
    שמו ברבים. ועל דרך זה אמרו ארבעה "צריכים" להודות ולא "חייבים", לרמוז כי
    צריכים המה להבא, דהואיל ולא כופים בטובו, יוסיף הוא יתברך ידו שנית לעשות
    עמהם נסים ונפלאות:

    ולפיכך עיקר האהבה והיראה הוא בלב ובכוונה טובה ולא באמור הדברים בפיו
    ובשפתיו, ולבו רחק מהם. אשר עושה אלה כופר בטובתו של הקב"ה הגומל לחייבין
    טובות שגמלנו ברחמיו וברוב ח

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 04/02/2025 22:26

    ראיתי בחמדת ימים בזה הלשון

    (2) ספר חמדת ימים - פסח - פרק ו
    מזה הטעם כל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח, על אודות כי היא תהיה שורש
    פורה גאולתנו ופדיון נפשנו מגלות החיל הזה, ותיטב לה' להלל לשבח לפאר ולרומם
    שמו ברבים. ועל דרך זה אמרו ארבעה "צריכים" להודות ולא "חייבים", לרמוז כי
    צריכים המה להבא, דהואיל ולא כופים בטובו, יוסיף הוא יתברך ידו שנית לעשות
    עמהם נסים ונפלאות:

    ולפיכך עיקר האהבה והיראה הוא בלב ובכוונה טובה ולא באמור הדברים בפיו
    ובשפתיו, ולבו רחק מהם. אשר עושה אלה כופר בטובתו של הקב"ה הגומל לחייבין
    טובות שגמלנו ברחמיו וברוב ח

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 04/02/2025 22:28

    א. זו אכן טעות
    והנכון:
    למה כתוב 'צריכים' ולא 'חייבים'

    ב. החמד"י קצת דומה, אך לא לזה הכוונה

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 04/02/2025 22:28

    א. זו אכן טעות
    והנכון:
    למה כתוב 'צריכים' ולא 'חייבים'

    ב. החמד"י קצת דומה, אך לא לזה הכוונה

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2025 01:30

    אולי הרב המחבר הוא עצמו שחידש את שני החידושים הללו?

  • תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2025 01:30

    אולי הרב המחבר הוא עצמו שחידש את שני החידושים הללו?

    תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2025 01:39

    אפשרות קיימת
    אך
    א. על הראשון אומר שראה
    ב. אילו לא חידושים כ"כ מחודשים ורחוק לומר שאינם כתובים

  • תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2025 01:39

    אפשרות קיימת
    אך
    א. על הראשון אומר שראה
    ב. אילו לא חידושים כ"כ מחודשים ורחוק לומר שאינם כתובים

    תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2025 12:06

    ב'. יש בבאר משה לאדמו"ר מאוז'רוב מעין זה בחומש ויקרא עה"פ 'וכי תזבחו זבח
    תודה'.

  • חיפוש מקור.

    2025
    12
    0 הצבעות
    12 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 02/02/2025 11:49 בשער הכולל המצויין לעיל כבר פתח בזאת. -- נא שימו לב - מי שנהנה - פה, מי לא נהנה - אנא יפנה אלי ואעזור לו לפתוח קבוצת עורכים נוספת
  • מציאת מקור

    2025
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 13/02/2025 10:06 בלי קשר לשאלתכם ספר עמק המלך - הקדמה מהרב המחבר וגם מפני שנשמתו של רשב"י היה מניצוץ משה רבנו ע"ה שעשה על דרך סוד זה, גם כן ה' חומשי תורה על ה' פרצופין הנזכרים, לכן שנס את מתניו, ועשה גם כן ספר אחד מחמשה פרקים, לרמוז על ניצוצו. ועל סוד זה רמוז בזוהר רות, מי לאו גדול כמשה, ובזוהר שלח לך [עיין זוהר במדבר קס"ח ב], שבא אל המערה, הוא הגן עדן של מתי דור המדבר..., ראה מתיבתא דמשה רבנו ע"ה וכל דורו, מטעם זה זכה אל לימוד הדור דעה, מפני ניצוץ נשמתו וניצוץ דורו, שהיו ניצוץ דור דעה: ואומר שם, 'ולא הוה כדרא דא אלא דרא דמדברא', ולכן קראוהו בוצינא קדישא או בוצינא דנהורא, רצה לומר ניצוץ מנשמת משה רבנו ע"ה, שהיתה ממדריגת 'אבא' המאירה בזעיר ונוקביה, וניצוץ אבא הוא נקרא קדוש בכל מקום, כנודע: והיה מאיר בזעיר בד' יודין של ע"ב שלו, שהם סוד מ' שנה, שהלך עם ישראל במדבר, ושם ע"ב יש לו ג' כדי"ן המאירים להשמש [שהוא ז"א. ו ג' פעמים כ"ד הם ע"ב], בסוד 'ושמתי כדכד שמשותיך' [ישעיהו נ"ד י"ב], לשון שמש. והם שני שלישי יסוד אבא כד כד שהוא זכר, המתגלים לחוץ ומאירים יותר בזעיר במקום שכלה יסוד אמא, שאינה אלא מכסה שליש עליון דיסוד זכר, שהיא נקיבה. אבל הכ"ד העליון לקחה רבקה שהיא אמא, והוא מכוסה בה [רק בה], בסוד שנאמר 'והנה רבקה יוצאת... וכדה על שכמה' [בראשית כ"ד ט"ו], ולכן אנשי חיל מצא משה, שהוא גימטריה' כדכ"ד, ונבונים לא מצא [עירובין ק' ב], כל זה אבאר במקומו הראוי לו: או אולי בוצינא דנהורא, הוא ניצוץ אור השמש, שהוא 'פני משה כפני חמה' [בבא בתרא ע"ה
  • חיפוש מקור

    2025
    13
    0 הצבעות
    13 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 20/02/2025 02:22 בכל אופן זה מחלוקת תנאים אם היו נגעי בתים או לא. דלמ"ד לא היה ולא עתיד להיות וי"א שכי תבואו וכו' ונתתי נגע זה ברכה ובהכרח שהיו מאת: [email protected]
  • חיפוש מקור

    2025
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 29/01/2025 01:12 אתה יודע האם יש את זה באוצר? ממש ממש תודה מאת: [email protected] --
  • חיפוש מקור

    2025
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 21/01/2025 14:28 ראה בראשית רבה (וילנא) פרשה פח סימן ד (פרשת וישב) ויתן אותם במשמר, ויפקוד שר הטבחים, ויחלמו חלום שניהם וגו', רבי חייא בר אבא אמר חלמא ופתרוניה דחלם חבריה, תעיין במפרשים שם, אולי מישהו מסביר כך את המדרש..... מאת: [email protected] --
  • חיפוש מקור

    2025
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 14/01/2025 18:29 לא הבנתי מה הכוונה ’ראיתי בכמה מקומות’ ואולי הכוונה למובא בגמ’ פסחים נז. עי”ש אף שלא מפורש שם מה שביקשתם. --
  • חיפוש מקור

    2025
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    R
    תאריך ההודעה המקורית: 09/01/2025 11:15 יש לציין גם לגברי ה"הון עשיר" על המשנה "ויראי חטא ימאסו". --
  • בירור מקור

    2025
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    A
    תאריך ההודעה המקורית: 03/02/2025 09:36 במילואי חושן של ר' יחיאל מיכל דזימיטרובסקי (סימן רמ"ד הערה 66) הוא כותב בזה הלשון: "ובעיקר הדין אם מהני קנין מצד הקונה עיין מש"כ באורך במשבצות החושן בס"ד". ואני צריך לידע מהו* "משבצות החושן"* שכפי הלשון נשמע שר' יחיאל עצמו כתבו. באוצר החכמה איננו, ואף אין לו שום איזכור. אם כי כל ספרי הרב דזימיטרובסקי איננם. האם יש חיבור כזה? האם הוא בר השגה? -- נא שימו לב - מי שנהנה - פה, מי לא נהנה - אנא יפנה אלי ואעזור לו לפתוח קבוצת עורכים נוספת

2

מחובר

793

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים