דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

בקשת מקור

2025
7 5 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 04/02/2025 20:49

    בשיעור שאני עורך נאמר כך:

    א. איתא לדייק על הלשון חייבים להודות ולא אמר צריכים להודות כלשון המורגל בכל
    מקום. כי מי שמודה בגלל שהוא חייב אינו הודאה אמיתית, לכן אמר שצריכים. ההרגשה
    מחייבת.

    ב. אף שכל הקרבנות בטלות לעתיד לבוא, אבל קרבן תודה אינה בטילה (ויק"ר ט, ז).
    אף שלכאורה לא יהיו חולים ויושבי בית האסורים וכדו', אבל אדרבה, על זה עצמו יש
    להביא תודה שאין חטאים וחולאים, יש להביא כל יום תודה לכן לא יבטל לעתיד.

    ולא מצאתי מקור לע"ע
    אשמח לעזרה לפחות על אחד מהם
    תודה רבה

  • תאריך ההודעה המקורית: 04/02/2025 20:49

    בשיעור שאני עורך נאמר כך:

    א. איתא לדייק על הלשון חייבים להודות ולא אמר צריכים להודות כלשון המורגל בכל
    מקום. כי מי שמודה בגלל שהוא חייב אינו הודאה אמיתית, לכן אמר שצריכים. ההרגשה
    מחייבת.

    ב. אף שכל הקרבנות בטלות לעתיד לבוא, אבל קרבן תודה אינה בטילה (ויק"ר ט, ז).
    אף שלכאורה לא יהיו חולים ויושבי בית האסורים וכדו', אבל אדרבה, על זה עצמו יש
    להביא תודה שאין חטאים וחולאים, יש להביא כל יום תודה לכן לא יבטל לעתיד.

    ולא מצאתי מקור לע"ע
    אשמח לעזרה לפחות על אחד מהם
    תודה רבה

    תאריך ההודעה המקורית: 04/02/2025 20:58

    אגב, הצירוף 'איתא לדייק' לא מקובל/מתקבל.

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 04/02/2025 20:49

    בשיעור שאני עורך נאמר כך:

    א. איתא לדייק על הלשון חייבים להודות ולא אמר צריכים להודות כלשון המורגל בכל
    מקום. כי מי שמודה בגלל שהוא חייב אינו הודאה אמיתית, לכן אמר שצריכים. ההרגשה
    מחייבת.

    ב. אף שכל הקרבנות בטלות לעתיד לבוא, אבל קרבן תודה אינה בטילה (ויק"ר ט, ז).
    אף שלכאורה לא יהיו חולים ויושבי בית האסורים וכדו', אבל אדרבה, על זה עצמו יש
    להביא תודה שאין חטאים וחולאים, יש להביא כל יום תודה לכן לא יבטל לעתיד.

    ולא מצאתי מקור לע"ע
    אשמח לעזרה לפחות על אחד מהם
    תודה רבה

    תאריך ההודעה המקורית: 04/02/2025 22:26

    ראיתי בחמדת ימים בזה הלשון

    (2) ספר חמדת ימים - פסח - פרק ו
    מזה הטעם כל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח, על אודות כי היא תהיה שורש
    פורה גאולתנו ופדיון נפשנו מגלות החיל הזה, ותיטב לה' להלל לשבח לפאר ולרומם
    שמו ברבים. ועל דרך זה אמרו ארבעה "צריכים" להודות ולא "חייבים", לרמוז כי
    צריכים המה להבא, דהואיל ולא כופים בטובו, יוסיף הוא יתברך ידו שנית לעשות
    עמהם נסים ונפלאות:

    ולפיכך עיקר האהבה והיראה הוא בלב ובכוונה טובה ולא באמור הדברים בפיו
    ובשפתיו, ולבו רחק מהם. אשר עושה אלה כופר בטובתו של הקב"ה הגומל לחייבין
    טובות שגמלנו ברחמיו וברוב ח

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 04/02/2025 22:26

    ראיתי בחמדת ימים בזה הלשון

    (2) ספר חמדת ימים - פסח - פרק ו
    מזה הטעם כל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח, על אודות כי היא תהיה שורש
    פורה גאולתנו ופדיון נפשנו מגלות החיל הזה, ותיטב לה' להלל לשבח לפאר ולרומם
    שמו ברבים. ועל דרך זה אמרו ארבעה "צריכים" להודות ולא "חייבים", לרמוז כי
    צריכים המה להבא, דהואיל ולא כופים בטובו, יוסיף הוא יתברך ידו שנית לעשות
    עמהם נסים ונפלאות:

    ולפיכך עיקר האהבה והיראה הוא בלב ובכוונה טובה ולא באמור הדברים בפיו
    ובשפתיו, ולבו רחק מהם. אשר עושה אלה כופר בטובתו של הקב"ה הגומל לחייבין
    טובות שגמלנו ברחמיו וברוב ח

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 04/02/2025 22:28

    א. זו אכן טעות
    והנכון:
    למה כתוב 'צריכים' ולא 'חייבים'

    ב. החמד"י קצת דומה, אך לא לזה הכוונה

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 04/02/2025 22:28

    א. זו אכן טעות
    והנכון:
    למה כתוב 'צריכים' ולא 'חייבים'

    ב. החמד"י קצת דומה, אך לא לזה הכוונה

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2025 01:30

    אולי הרב המחבר הוא עצמו שחידש את שני החידושים הללו?

  • תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2025 01:30

    אולי הרב המחבר הוא עצמו שחידש את שני החידושים הללו?

    תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2025 01:39

    אפשרות קיימת
    אך
    א. על הראשון אומר שראה
    ב. אילו לא חידושים כ"כ מחודשים ורחוק לומר שאינם כתובים

  • תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2025 01:39

    אפשרות קיימת
    אך
    א. על הראשון אומר שראה
    ב. אילו לא חידושים כ"כ מחודשים ורחוק לומר שאינם כתובים

    תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2025 12:06

    ב'. יש בבאר משה לאדמו"ר מאוז'רוב מעין זה בחומש ויקרא עה"פ 'וכי תזבחו זבח
    תודה'.

  • בירור מקור

    2025
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 13/02/2025 15:45 ישר כח גדול מאת: [email protected]
  • בקשת עזרה

    2025
    1
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2025 23:04 שלום לאחרונה כשאני פותח את המחשב מופיעה ההודעה המצ"ב, כיצד ניתן להיפטר ממנה? -- קבצים מצורפים: תמונה בהתחלה.PNG
  • חיפוש מקור

    2025
    13
    0 הצבעות
    13 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 20/02/2025 02:22 בכל אופן זה מחלוקת תנאים אם היו נגעי בתים או לא. דלמ"ד לא היה ולא עתיד להיות וי"א שכי תבואו וכו' ונתתי נגע זה ברכה ובהכרח שהיו מאת: [email protected]
  • חיפוש מקור

    2025
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 14/01/2025 18:29 לא הבנתי מה הכוונה ’ראיתי בכמה מקומות’ ואולי הכוונה למובא בגמ’ פסחים נז. עי”ש אף שלא מפורש שם מה שביקשתם. --
  • חיפוש מקור

    2025
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    ב
    תאריך ההודעה המקורית: 11/01/2025 21:10 יש דומה לזה בסידור היעב"ץ שנזדמן למחבר הלכות שופר בסימן תקפו --
  • חיפוש מקור

    2025
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 05/01/2025 19:37 תודה רבה ! אם ברצונכם לקבל אחת לשבוע את מאמרי 'המאושרים' של ארגון אשרינו, בעברית ובאנגלית, המתפרסמים בעיתונות החרדית, כתבו מייל [ריק] ל: [email protected] [למי שניסה ולא עלה בידו - הקישור תוקן היום י"ט כסליו] --
  • בירור מקור

    2025
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 18/02/2025 15:15 הרה"ק ר' נחמן מברסלב שיש"ק (ברסלב) ח"ב אות מו רַבֵּנוּ אָמַר: "הָעוֹלָם אוֹמְרִים שֶׁצַּדִּיק אֵינוֹ יָכוֹל לִטְעוֹת, וּבְאִם הוּא טוֹעֶה הֲרֵי אֵינוֹ צַדִּיק "וֶוערְט עֶר אוֹיס צַדִּיק <#E2970,0,ב-מו^^16211!>", אֲנִי אוֹמֵר שֶׁצַּדִּיק כֵּן יָכוֹל לִטְעוֹת וּבְאִם הוּא טוֹעֶה עֲדַיִן צַדִּיק הוּא "וֶוערְט עֶר נִישְׁט אוֹיס צַדִּיק <#E2970,0,ב-מו^^16335!>". [רַבֵּנוּ אָמַר: "פָּעַלְתִּי אֵצֶל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁמָּתַי שֶׁיְּדַבְּרוּ מִמֶּנִּי, יִהְיֶה לַמְדַבְּרִים הִרְהוּר תְּשׁוּבָה". "אִיךְ הָאבּ גִּפּוֹעֵלְט בַּיי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ אַז וֶוען מֶען וֶועט רֶעדְן פוּן מִיר זָאל מֶען הָאבְּן אַ הִרְהוּר תְּשׁוּבָה":] אברהם לוי 0533148981
  • בירור מקור

    2025
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 13/02/2025 00:30 ישנו מעשה קדמון ידוע על האיש שלמד כל ימיו במסכת חגיגה, וכשנפטר לבית עולמו באה אישה וספדה לו ודאגה לקבורתו. המעשה מופיע בשני ספרי מנורת המאור לרבי יצחק אבוהב ורבי אברהם אנקווה. ועוד. שאלתי היא היכן מופיע שהמליצו על כך את הפסוק מפרשת משפטים "אם בגפו יבוא בגפו יצא ואם בעל אשה הוא ויצאה אשתו עמו"?.

1

מחובר

793

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים