האם יש מקום זמן וכוח. לשנות את השיג ושיח. לנפות את השפה. שתהיה צרופה.

[אליהו סלומון - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/02/2025 20:36

למי מהעורכים שיש לו סבלנות כוח זמן ואומץ
להניף את הדגל ולהתחיל ליזום שינוי איטי שיחלחל
במה דברים אמורים?
דיברו כאן לאחרונה על השפה הלמדנית הישיבתית,
שאיננו צריכים יותר להתבייש בה
מותר לכתוב "שייכות" ועוד כל מיני מילים למדניות
שבעבר, היו עורכים שהתביישו וניסו לכתוב מילים מכובסות - או להשאר בכתיבה
ענתיקית
היום כבר אפשר לכתוב עם כל הכללים הבהירים והמהוקצעים, ובכל זאת לכתוב את השפה
הישיבתית והשפה הלמדנית או הרבייס' האותנטית.
לא צריך לכתוב בפרימיטיביות כדי לצטט את רבי ברוך בער, ב"ה עלינו על הגל,
והכתיבה התורנית היא משובחת ומצויינת באיכות העריכה ואיננה צריכה להתבייש עוד
[מבחינת עריכה ומקצועיות] מצרותיה - החכמות החיצוניות.
גם ספר שיוצא ב"משנת רבי אהרן" שוה באיכות עריכתו לספר שיוצא במכון הרי פישל!

אם כן, רציתי לשאול
אולי הגיע הזמן
להרים חנית קולמוס ורומח עט ובמקלדת נסלק את המילים המחודשות שנכנסו לשפת הקודש
נוקיע ונחרים ככל שאפשר את חידושי בן יהודה שהיה מחלל שבת ואפיקורס
וככל האפשר נשתמש במילים קדושות ומקוריות
ולא במילים חלולות שיצרו אנשים חלולים ריקים ופוחזים

הנה רשימת מילים של בן יהודה
שהוא המציא
אָבָץ – מתכת כעין הבדיל, zinc. בהערה: בארמית אבצא… הוא בדיל, יש אומרים על
שם גונו הלבן. בערבית באצ'. ונמצא שרש זה בעברית שם עצם פרטי אֶבֶץ (יהושע יט,
כ)… ואִבְצָן (שופטים יב ח)… ובאין לנו צרך בשם אבץ להמתכת בדיל הרי הוא מופנה
ואפשר להשתמש בו להמתכת הדומה להבדיל…
אָדִיב – מי שמתנהג עם כל אדם באֲדִיבוּת, בדרך ארץ, polite. בהערה: נהוגה
עתה מלה זו בין המדברים עברית בארץ ישראל, לפי שמושו של אדיב בערבית, היה בעל
תרבות וד"א, ואולי גם בעברית הקדומה שמש שרש אדב במשמעה זו, וזה אולי מקורו של
השם אַדְבְּאֵל
אֲדִיבוּת – מנהגי דרך ארץ המקֻבלים להתנהג בהם, מפני כבוד הבריות, בין אדם
לחברו, politesse.
אָדִישׁ – אדם שאינו מתפעל משום דבר, indifferent. בהערה: מן אדש. [ושם מעיר
שזהו "פעל ארמי־סורי".]
אֲדִישׁוּת – טבע איש אָדִישׁ, indifférence.
אַדֶּמֶת – מחלה תצטין בנקודות אדֻמות המתהוות בעור על הגוף, measles.
בהערה: מן אדֹם במשקל לשמות המחלות כמו בַּהֶרֶת וכדומה… [הובא גם בשייכי
הערכים אָדֹם ומַחֲלָה.]
אָהַד – היתה לו לפלוני אהדה. [הובא והוגדר בשייכי הערך אַהֲבָה.]
אַהֲדָה – נטיה טבעית לאדם, לדבר מהדברים, sympathy. [בהערה מזכיר אב"י את
השמות הפרטיים אֹהַד ואֵהוּד. ובהמשך: "והנה בערבית יש פעל האד (השרש הוא הוד)
והַאוַד פרושו: לבו נטה לאיזה אדם, היה לו רגש של רצון אליו… והשם מהאודה,
נטית הלב, רצון… וחלופים כאלה בצרופי אותיות השרש בין שתי הלשונות… הוא דבר
מצוי… ובהשם אֹהַד ואֵהוּד היתה הכונה ילד שהלב נוטה אליו…"; הערך הובא גם
בשייכי הערך אַהֲבָה
אָהוּד – שהכל חשים אליו רגש של אהדה, של נטית הנפש, sympathetic.
אוֹפֵן (אוֹפֶנֶת, אוֹפְנִים, אוֹפְנוֹת) – רוכב אָפְנַיִם [הובא גם בשייכי
הערך עֲגָלָה. המילה אינה משמשת.]
אוֹפַנַּיִם > אָפנים.
*אִחֵל *(חידוש משמעות) – … ב) אִחל דבר לפלוני, השתוקק שיבוא לפלוני דבר זה,
ברך אותו, wish… אני מְאַחֵל לך כל טוּב, אני מְאַחֵל לך כי לך ותצליח בכל
דרכיך.
אֳמָנוּת – מלאכת אֳמָן, מצטינת ביפי וכו', art. [הניקוד המעודכן:
אָמָּנוּת.]
אָפְנָה – צורה, האופן שמתקבלים בעת מן העתים בפרט בעניני הלבושים והתכשיטים
והמנהגים וכיוצא בזה, mode. נתחדשה מלה זו בהשקפה שנת א' תתלו [לחורבן].
בהערה: שם נגזר מאוֹפן, אֹפֶן.
אָפְנָיִם – מכונה על שני אופנים ירכב האדם עליה ויניענה ברגליו ותרוץ
במהירות גדולה, bicycle… נתחדשה בהשקפה… [הובא גם בשייכי הערך עֲגָלָה, ושם
הערת העורך מ"צ סגל: "אבל לדעתי יש לנקד אוֹפַנַּיִם", וכך – *אוֹפַנַּיִם *–
הוא הניקוד התקני כיום.
אָפֹר – מגון האֵפֶר, ash gray. [הובא גם בשייכי הערך צֶבַע.]ק
אֶקְדָּח (הוספת משמעות) – … ב) כלי זין מורה בכח האש, והתיחד בזמן האחרון
להקנה הקטן, שבית קבול הכדור שלו סובב ומורים בו פעמים אחדות זו אחרי זו,
Revolver. בהערה: הצעתי השם הזה בהצבי לכלי הנשק הדוחה בכח האש, וגזרתיו מן
השרש קדח. [הובא גם בשייכי הערך מִלְחָמָה.][
אָרָד – מתכת, תערובת נחשת בעפרת [צ"ל בבדיל], bronze. בהערה: באשורית אֻרדו…
בֻּבָּה – דמות ילדה או אשה וכדומה, למשחק לבנות קטנות, doll poupée,.
בהערה: בשנוי התנועה הראשנה, מן השם בָּבָה.
בָּכִיר, *בְּכִירָה *– אח ואחות יתר בשנים [הובא בשייכי הערך אח.]
בִּצְבּוּץ [הובא בשייכי הערך אוֹר. ראו בִּצְבֵּץ. המילה אינה משמשת.]
בִּצְבֵּץ (הוספת משמעות) – … ג) השתמשו בו בדבור העברי במשמעת חזרת קרני
האור מגוף מלוטש. בהערה: …ובלשון ערבית של מצרים ישמש פעל זה גם במשמעת חזרת
קרני האור מגוף מלוטש… [הובא גם בשייכי הערך אוֹר. המילה אינה משמשת.]
גֶּבֶס – אבן גיר שיש בו חמץ גפרית, gypse. בהערה: צורה עברית מהשם גבסיס
שבמשנה מלשון יונית.
גְּלִידָה – יקראו בארץ ישראל המדברים עברית ממתק עשוי מסֻכר וביצים ונקפא
וקר כגליד. בהערה: משקל לְבִיבָה.
גָּמִישׁ – מה שסגולתו לְהִגָּמֵשׁ על נקלה, flexible. [הובא גם בשייכי הערך
כפף (הפועל).]
גְּמִישׁוּת – סגולת דבר נגמש. [הובא גם בשייכי הערך כפף (הפועל).]
גנדר) הִתְגַּנְדֵּר, מִתְגַּנְדֶּרֶת – מתגאה, משתדלת למצא חן בהתיפות
והתקשטות וכיוצא בזה… [בהערה מביא לראיה מתענית כג ע"ב: "…קא מגנדרא עלי
(רש"י: מתגדלת עלי מתוך גבהות יופיה)". וכן "בערבית ההמונית תע'נדר התהדר
והתיפה בכסות ובהליכה".]
גנְדְּרָן, גַּנְדְּרָנִית – מי שמשתדלת למצוא חן בעיני הגברים בהתיפות
והתקשטות ותנועות, וכיוצא בזה, coquettish.
גַּנְדְּרָנוּת – מדת הגנדרנית.
גַּנָּנָה, גַּנֶּנֶת – נהוג בדבור העברי בארץ ישראל, למי שיודעת לעסוק עם
הילדים בגן ילדים.
גְּרִיסָה (הוספת משמעות) –
דַּיָּל – שמש המביא המשקאות והמאכלים במסעדות ובתי הקהוה, Kellner. בהערה:
בארמית דיילא: דרגש בהו דיילא (פסחים פו ע"ב)… [במשמעות זו משמשת כיום המילה
מֶלְצָר, ואילו דַּיָּל הוא נותן שירותים במטוס וכדומה.]
דִּפְדֵּף (פועל יוצא) – דפדף את הספר, הפך את דפי הספר זה אחר זה, turn
over the leaves…
דַּשׁ – בבגד, כמו לשון נקפל לאחוריו במקום הפתיחה על החזה… בהערה: בארמית
דשא, משקל רבים דשי, מן דשא דלת: מפתח חלוקה פשוטא לא צריכא דאית ליה תרי דשי.
ופירש רש"י: שתי פתחים היינו לאותן לשונות…
הגִירָה – שם הפעולה מן הָגַר, יציאת אנשים ממקום מושבם בכונה לא לשוב עוד
שם אלא להשתקע בארץ אחרת, Emigration. [על המקור ראו הָגַר.]

הַפְתָּעָה – שם הפעולה מן הפתיע, במשמעות surprise.

הַצְהָרָה [הובא בהסתעפויות השורש צהר. הערת העורך נ"ה טור־סיני: "המלה
חֻדשה על ידי המחבר בקרוב בשנת 1910".]

הִתְגַּנְדְּרוּת – שם הפעולה מן הִתְגַּנְדֵּר. [ראו 'גנדר' לעיל.]

הִתְעַנְיְנוּת – שם הפעולה מן הִתְעַנְיֵן, במשמעות שימת לב בדבר והשתתפות
בו בחבה, בדאגה וכדומה. [ראו 'ענין' להלן.]

וְעָדָה, וַעֲדָה (הוספת משמעות) – … ב) וַעַד זמני להכין ענין מהענינים, או
מחלקה מיוחדת מועד הכללי שעוסקת באחד מסעיפי עניני הועד הכללי וכיוצא בזה…
בהערה: השתמשתי במשמעות זו בפעם הראשנה ב"השקפה" שנה ד כט…

וָרֹד – מגוַן הורד. [הובא גם בשייכי הערכים אָדֹם וצֶבַע.]

זֶהוּת – סגולת דבר שיאמרו עליו זהו בעצמו, שהוא שוה לדבר השני שויון גמור
ומחלט, identité; someness.

זִים – אבר הנשימה של חיות המים, הדגים וכדומה, ונמצא לא בפנים הגוף אלא
בחוץ, על פי רוב בראש הדג במקום נחיריו, gills. בהערה: בארמית זימא… [ומביא
ראיה מבבא בתרא עד ע"א.]

זִמְזוּם – קול שאון שמשמיעים קצת בעלי חיים בכנפיהם, כמו זבובים, יתושים,
וכדומה. בהערה: הברה מחקה הקול, וכן בערבית זמזם, ויש סוברים כי העם זמזֻמים
שבמקרא נקרא כך על שם קול דבורם הזר. [הובא גם בשייכי הערכים קוֹל ודְבוֹרָה.]

זִמְזֵם – השמיע קול זמזום, זִמְזֵם הזבוב, זִמְזֵם היתוש. [הובא גם בשייכי
הערך קוֹל.]

זַמֶּרֶת – אשה שאומנותה לזמר, chanteuse. בהערה: משקל נקבה מן זַמָּר.
בסורית זמרתא… ותרגם בן זאב מְזַמֶּרֶת, אבל יותר היה ראוי לתרגם זַמֶּרֶת
בהסכמה להסורי, ובפרט אחרי שיש בעברית המשקל הזכר זַמָּר.

חֲבִיתָה – מאכל עשוי מביצים טרופות ואפויות במחבת, Omelette. בהערה: מן
חבת, משקל פְּעִילָה כמו לְבִיבָה, שהוא משקל שמות רוב המאכלים גם בערבית,
וכמו חבת, חבית, שנגזר משרש זה במשמעות אפיה במחבת בעניני הקרבנות. [הובא גם
בשייכי הערך בֵּיצָה.]

*חֲבֵרָה *(הוספת משמעות) – … ובמשמעות נערה לומדת יחד עם נערה אחרת בבית ספר,
או עובדת אתה יחד איזו עבודה, או מתהלכת אתה תמיד, camarade.

חֲגִיגִי – מטבע ודרך של חגיגה, solemn. [הובא גם בשייכי הערך חַג.]

חַיְדַּק [הובא ללא הגדרה בשייכי הערך מַחֲלָה. המשמעות הרווחת: בקטריה.]

חַיָּל – אחד מאנשי הצבא. בהערה: בערבית חַיַּאל, איש צבא מחיל הרוכבים.
[הובא גם בשייכי הערך מִלְחָמָה.]

חֲמָמָה – מקום חם לגדול אילנות מאקלים יותר חם. [הובא בשייכי הערך אִילָן.]

יָזְמָה – שה"פ ועצם המעשה שיזם איש לעשות, entreprise. בהערה: משקל
חָכְמָה. [המילה בנויה מן הפועל יזם, ובהערה על הפועל: "…רק שיש ליחס לפעל זה
גון קצה אחר מהפעל זמם, והוא התחלת מעשה חדש פחות או יותר קשה".]

כְּפָפָה [הובא ללא ניקוד וללא הגדרה בשייכי הערך יָד.]

כְּרוּבִית – שֵם למין כרוב שראשו מלא דבר לבן כהה דומה קצת לגרעינים לבנים,
cauliflower.

כַּתָּבָה – מה שהכַּתָּב כֹתב להעתון על המארעות שבמקומו, Korrespondenz.

*כְּתִיב *(הוספת משמעות) – …ג) צורת המלים של הלשון כמו שהן צריכות להכתב על
פי הדקדוק, Orthographie.

לְטִיפָה – שם הפעולה מן לָטַף. [על המקור ראו לעיל.]

לִטֵּף – את פלוני, החליק אותו בידיו, ובכלל התנהג ברֹך. [בהערה מביא מראי
מקום החל מלוח לונץ תרס"ד.]

מָבוֹךְ – מקום שאדם נבוך ואינו יודע איך לצאת משם, Labyrinth, ובהשאלה,
מָבוֹךְ שבאזן וכדומה. [הובא גם בשייכי הערך אֹזֶן.]

מְבוּכָה (הוספת משמעות) – … ב) כמו מָבוֹךְ הקודם [ולראיה אב"י מביא שתי
דוגמאות מספרות זמנו. המילה אינה משמשת במשמעות זו.]

מִבְרָק – הודעה באה מרחוק במהירות הברק בכח חשמלי, Telegramme.

מִבְרשׁת – לוח קבועים בו שערות פחות או יותר קשות לנקות בו האבק וכדומה
מבגדים, brush. בהערה: בערבית ההמונית מברשׁה מן הפעל ברשׁ בערבית. אבל אפשר
שאין זה שרש שמי. [הצורה המשמשת: מִבְרֶשֶׁת.]

מַגֶּבֶת – מטפחת של בד וכדומה לנגב הידים, towel.

מַגְהֵץ – כלי ברזל מחֻמם לגהץ בו את הבגדים, flat-iron. [הובא גם בשייכי
הערך כְּבִיסָה.]

מַגָּשׁ – כלי כעין לוח שטוח וזר סביב להגיש עליו מטעמים, tray. [הובא גם
בשייכי הערך כְּלִי.]

מִדְרָכָה (הוספת משמעות) – … ב) צדי הדרכים והרחובות המתֻקנים בפרט להליכות
אדם ברגליהם, Trottoir.

מִדְרָשָׁה – שֵׁם לבית־ספר תיכון, בין בית־ספר למתחילים ובין בתי־הספר
העליונים. בהערה: כך בערבת, מדרשׂה.

מְהַגֵּר – מי שיוצא מארץ מושבו במחשבה לבלי שוב אליה עוד ובא להתאחז בארץ
אחרת, Emigrant. בהערה: בערבית מהאג'ר, מן פעל הגר. [ראו לעיל ערך הגר.]

מַהְפֵּכַנִּי – מי שנוטה למעשה מהפכות במדינה, מי שמשתתף במהפכות,
Revolutionär. [הצורה המשמשת: מַהְפְּכָן.]

מֶחֱלָבָה – מקום שעוסקים בחלב, למכירה וכדומה. [הובא בשייכי הערך חָלָב.
הצורה המשמשת: מַחְלָבָה.]

מַכּוֹשׁ (הוספת משמעות) – … ד) בלשון הדבור החדש בארץ ישראל, כל אחד ואחד
מהפטישים הקטנים שמכים על הנימים בכלי הנגינה. [הובא גם ברשימת שייכי הערך
נְגִינָה. המילה אינה משמשת במשמעות זו.]

מִכְלָלָה – בית מדרש עליון לחכמות ומדעים, University. [המילה אינה משמשת
תמורת אוניברסיטה, אך עם השנים מצאה את דרכה לעברית כחלופה למילה קולג'.]

מִכְתָּבָה (הוספת משמעות) – … ב) שלחן כתיבה לעבודה בעמידה, writing-desk.
בהערה: בערבית מכתב. [הובא גם בשייכי הערך כתב (הפועל).]

מִלּוֹן – ספר מקֻבצות בו כל המלים שבלשון מהלשונות ומסֻדרות על פי סדר א"ב
שיקל לאדם למצאן, ומבוארות על פי משמעתן וגזרותיהן מהשרשים, Dictionary. [הובא
גם בשייכי הערך לָשׁוֹן.]

מִמְחָטָה – מטפחת שמוחטין בה האף. בהערה: מן שרש מחט.

מָנוּי – מי ששלם סכום קצוב בעד ספר או עתון, subscriber.

מֻנָּח, מֻנָּחִים [הובא ללא הגדרה בשייכי הערך לָשׁוֹן. ובמקומו בסדר
האל"ף־בי"ת לא הובא מֻנָּח במשמעות החדשה term.]

מְנָיָה – החלק שאדם משתתף ולוקח בדבר מסחר וכדומה, stock (share).

מִסְבָּאָה – בית שבאים שם לשתות יין, tavern. בהערה: מן סבא. [הובא גם
בשייכי הערך יַיִן.]

מִסְמָךְ (הוספת משמעות) – … ב) כתב מאֻמת, שיש לסמך עליו בדבר מהדברים
כעדות וראיה וכיוצא בזה, document.

מִסְעָדָה (הוספת משמעות) – … ב) מקום שבני אדם יסעדו שם את לבם במאכל
ומשתה, Restaurant.

*מַעְבָּדָה *(הוספת משמעות) – … ב) מקום של עבודה, בפרט מיוחד לעבודת נסיונות
של חכמת הכמיה, Laboratorium.

מַעֲטָפָה – כמו מַעֲטֶפֶת, בלשון הדבור בארץ ישראל ישתמשו בו למכסה כעין
כיס לכסתות וכיוצא בזה, pillow case, ולמכסה כעין כיס של ניר ישימו בו מכתב,
envelope. [למשמעות הראשונה משמשת המילה צִפָּה.]

מַעֲלֶה־וּמוֹרִיד – שם להמכונה המעלה ומורדת, lift. בהערה: שֵׁם מרכב אחד
כמו מכניס־ומוציא (תוספתא בבא מציעא יא יג). [בא ליד הערך א. מַעֲלֶה. החלופה
המשמשת: מַעֲלִית.]

מֻעְמָד – מֻעמד לבחירות וכיוצא בזה, candidate. [הניקוד כיום הוא מֻעֲמָד
לצד מָעֳמָד.]

מַעַן (הוספת משמעות) – … ב) שֵׁם ומקום דירה ששולח מכתב כותב על גב מכתבו
למען ידעו למצא את האיש שאליו נשלח המכתב, address. בהערה: בערבית ענואנ,
עניאנ.

מַעֲצָמָה – ארץ עומדת ברשות עצמה ונהוגה ביד חזקה, power… מַעֲצָמָה אדירה,
great power. בהערה: מן עצם. [הובא גם בשייכי הערך כֹּחַ.]

מַעֲשֵׁנָה – ארֻבּת עשן, שפֹפרת שדרך בה יוצא העשן מהתנור וכדומה, chimney.
[כיום מַעֲשֵׁנָה היא מתקן לעישון בשר וכדומה.]

מַפּוּחִית – כלי הנגינה Harmonium. [הובא ליד הערך מַפּוּחַ והובא גם
בשייכי הערך נְגִינָה. כיום המילה משמשת בעיקר כקיצור של מפוחית פה.]

מַפְצֵח – כלי לפצע בו אגוזים וכדומה, nut-cracker. [הובא גם בשייכי הערך
אֱגוֹז.

מֻקְדָּם (תואר הפועל) – עוד מֻקְדָּם, רגיל בדבור בארץ ישראל במשמע עדין לא
הגיע הזמן וכדומה. [הובא בערך קדם (פועל) – הָפעל בינוני.]

*מַקּוֹר *(הוספת משמעות) – … ב) שֵׁם להחרטום של העופות, beak [בהערה: בארמית
מַקּוֹרָא…]

מִקְלַחַת – כלי רחיצה, צנור מים שבקצהו כעין כברה המקַלּחת מים על אברי
האדם המתרחץ, douche.

מַקְלֵעַ – נשק מכוני [=מכני], הקולע כדורים וחצים בכח דחיפה עזה, אבק שרפה
וכדומה, canon. [הובא גם בשייכי הערך מִלְחָמָה.]

מַשְׁאֵבָה – מכונה לשאב מים על ידי שפופרת בכח הרקת האויר מן השפופרת,
pompe.

מַשְׁאֵפָה – מכונה לשאף בו האויר מאיזה מקום למען תהיה שם ריקות אמתית.
[הובא בשייכי הערך אַוֵּיר (=אֲוִיר). המילה אינה משמשת במשמעות זו. במונחי
האקדמיה תשע"ד (2014) מַשְׁאֵפָה היא מכשיר אינהלציה.]

מִשְׁטָרָה – שלטון השוטרים וקבוץ כל השוטרים יחד, police.

מִשְׁקֶפֶת – מִשְׁקֶפֶת הַמֶרְחָק, שפופרת של הבטה למרחוק, télescope […]
ופשט השמוש בשם זה גם במשמעות lorgnette. [המילה אינה משמשת תמורת טלסקופ.]

מִשְׂרָד – מקום, בית או חדר, להנהגת עסק מה, Bureau.

מִשְׂרָדִי – של משרד, מטבע משרד וכדומה. [הובא בשולי הערך מִשְׂרָד.]

מִשְׁתְּלָה – מקום ישתלו שם נטעים רכים הרבה, לשתלם אחרי כן במקומם.
[ובשייכי הערך אֲדָמָה הובא מִשְׁתָּלָה (בקמץ בתי"ו), ובשייכי הערך אִילָן
שוב מִשְׁתְּלָה (בשווא בתי"ו). הניקוד התקני: מִשְׁתָּלָה.]

נַזֶּלֶת – חלי, שלֵחוֹת נֹזלות מהאף, a cold (in the head). [הובא גם בשייכי
הערך אַף, ושם ההגדרה: "מדוה האף, שנוזלים ממנו מי האף תמיד".]

נַקְנִיק – מעי ממֻלא בבשר וכדומה, saussage. [ובהערת העורך מ"צ סגל: "השוה
נוקניקה אשתכח בכנישתא דכולי (ירושלמי שקלים ז ג), (בבלי ז ב). מיונית ורומית,
Lucanica…"]

סְמוּקָה – אדמימות הפנים. [הובא בשייכי הערך פָּנִים. המילה אינה משמשת.]

סָנִיף, סְנִיף – חלק מדבר, סעיף, ובפרט סָניף של בית מסחר או מוסד שמרכזו
במקום אחר, branch.

עִירִיָּה – חֶבר עיר, הסתדרות תושבי העיר, municipality.

(ענין) הִתְעַנְיֵן [הפועל הובא כחידושו של בן־יהודה בערך הִתְעַנְיְנוּת,
אבל במקומו באות ע' לא צוין בסימן חידושיו.]

עֲנָקִי – כמו עֲנָק, גבה קומה מאד, ובכלל גדול מאד.

עיקִבי – מי שהולך בעקבות עצמו וכדומה, ובהשאלה, מי שאינו נוטה הצדה
מהעקבות, מי שהולך עד הסוף בדבר, בדעה וכדומה, coséquent.

עִשְׂבִּיָּה – אֹסף של צמחים ועשבים מיֻבשים, Herbarium.

עִתּוֹן – גליון של חדשות וכדומה המופיע לעת קבועה, newpaper.

פְּלִישָׁה – שם הפעולה מן ב. פָּלַשׁ, חדירה והגירה אל ארץ מן הארצות,
immigration… ונהוג בדבור אף במשמעות של פלישת צבא: invasion. [המילה אינה
משמשת במשמעות הראשונה.]

פָּעִיל – בעל פְּעֻלָּה, זריז לפעֹל, active.

פְּצָצָה – בית קבול הממֻלא חמר מפוצץ, bombe, mine. [הערת העורך נ"ה
טור־סיני: "היום מבדילים בין פצצה Bombe ובין מוקש Mine". הובא גם בשייכי הערך
מִלְחָמָה.]

*צִבְיוֹן *(הוספת משמעות) – … ובמשמעות חשק פתאמי, חליפת מצב הרוח, caprice
[המילה המשמשת: גַּחֲמָה.]

קֶבֶס, קֹבֶס – געל, בחילה, disgust.

קָדוֹחַ – מי שמלאכתו לקדח במקדח ולנקב מרגליות. [המילה אינה משמשת.]

קִדְמָה – התקדמות, progress.

קִדְמִי – ונהוגה המלה במשמעות פונה לצד הפָּנים.

קְטִינָה – קטינת אדמה, שטח קרקע. [המילה אינה משמשת.]

קִיצוֹנִי – כמו א. קיצון, ביחוד קיצוני בדעות, מרחיק לכת.

קִיצוֹנִיּוּת – תכונת הקיצוני.

קְצִיצָה (הוספת משמעות) – … וקְצִיצָה במשמעות חתיכה שטוחה, קצוצה ומבֻשלת
או מטֻגנת, minced cutlet.

רִבָּה – שִׁמּוּרֵי פֵּרוֹת מבֻשלים בסֻכר או בדבש, jam. [הערת העורך נ"ה
טור־סיני: "מלה זו חדש אותה המחבר על פי הערבית מֻרַבַּי הבאה גם במקורות
עברים […]"]

*רִהוּט *– מעשה המרַהט את ביתו ברהיטים, השם רהיטים בדירתו.

רַכֶּבֶת – א) מסע הקרונות שבמסלת הברזל, train… ב) מסלת ברזל, railway.
[סימן חידושי בן־יהודה הובא באזכור המילה בהסתעפויות השורש רכב, ואולם במקומו
הסדיר צוין לימינה הסימן המורה על מילים מחודשות "שחדשו אחרים".]

רְצִינוּת – תכונת האדם והדבר הרָצִין, כֹּבד ראש, seriousness.

רְצִינִי – כמו רָצִין.

רִשְׁמִי – מטעם השלטון, הפקידות, המשרה וכדומה ולא כאדם פרטי, official.
[הערת העורך נ"ה טור־סיני: "על פי הערבית רַשְׂמִי באותה משמעות".]

שָׁנִית – מין מחלה מדבקת מצויה ביחוד בין ילדים שסימנה החיצוני התכסות הגוף
בכתמים אדמים, scarlet fever.

שָׁעוֹן – כלי מורה השעות, watch, clock.

תְּאוּרָה – אורות מדליקים לאות שמחה. [ההגדרה הראשונה היא "הארת אור, מערכת
אורות", ובמשמעות זו היא מיוחסת ל"מלים מהספרות שלאחרי התלמוד, מימי הגאונים
ואילך". המילה במשמעות המחודשת הובאה גם בשייכי הערך אוֹר, והגדרתה שם "אורות
שידליקו לאות שמחה, כבוד". המילה אינה משמשת במשמעות המחודשת.]

תַּגְלִית – גִלוי דבר שלא היה ידוע.

תִּזְמֹרֶת – כמו זִמור, נגון […] – והיום נוהג השם במשמעות להקה של מנגנים
בכלי נגינה שונים, orchester [דברי העורך נ"ה טור־סיני.]

תַּכְשִׁיר – חמר שהָכשר לתרופה או לשמוש מדעי, Preparation.

תִּמְרוּן, תִּמְרוֹן – תרגיל צבאי, manoevre… [הערת העורך נ"ה טור־סיני:
"מלה שחדש אותה המחבר על פי הערבית תַמְרִין משרש מרן במשמעות תרגיל, והיום
המלה משמשת גם בהשאלה כשמושי המלה הלועזית הנזכרת". הובא גם בשייכי הערך
מִלְחָמָה.]

תִּסְבֹּכֶת [המילה מובאת בהסתעפויות השורש סבך. המשמע הרווח: סבך, ערבוביה.]

תַּפְנִית – כוון, direction. [הערת העורך נ"ה טור־סיני: "במשמעות זו חדש
המחבר מלה זו […], והיום משמש השם במשמעות פניה, turning".]

תַּצְפִּית – שם הפעולה מן צפה, observation. [הערת העורך נ"ה טור־סיני: "
חדושו של המחבר, שהשתמש בו בעתונו הצבי ושהביא אותו במלונו העברי הקטן עם
תרגום ליהודית ורוסית".]

תַּרְגִיל – אִמוּן של אנשי צבא או של תלמידים המתרגלים במלאכתם וכדומה:
exercise. [הערת העורך נ"ה טור־סיני: "על פי הבנה זו של תִּרְגֵּל שבמקרא".
הובא גם בשייכי הערך מִלְחָמָה.]
אָבָץ https://hebrew-academy.org.il/keyword/אָבָץ
, אָדִיב
https://hebrew-academy.org.il/keyword/אָדִיב
, אֲדִיבוּת
https://hebrew-academy.org.il/keyword/אֲדִיבוּת
, אָדִישׁ
https://hebrew-academy.org.il/keyword/אָדִישׁ
, אֲדִישׁוּת
https://hebrew-academy.org.il/keyword/אֲדִישׁוּת
, אַדֶּמֶת
https://hebrew-academy.org.il/keyword/אַדֶּמֶת
, אָהַד (פועל)
https://hebrew-academy.org.il/keyword/אָהַד_פועל
, אַהֲדָה
https://hebrew-academy.org.il/keyword/אַהֲדָה
, אָהוּד
https://hebrew-academy.org.il/keyword/אָהוּד
, אֲוִירוֹן
https://hebrew-academy.org.il/keyword/אֲוִירוֹן
, אוֹפַנַּיִם
https://hebrew-academy.org.il/keyword/אוֹפַנַּיִם
, אִחֵל (פועל)
https://hebrew-academy.org.il/keyword/אִחֵל_פועל
, אָכֹם
https://hebrew-academy.org.il/keyword/אָכֹם,
אָמָּנוּת
https://hebrew-academy.org.il/keyword/אָמָּנוּת
, אָפְנָה
https://hebrew-academy.org.il/keyword/אָפְנָה
, אָפֹר
https://hebrew-academy.org.il/keyword/אָפֹר,
אֶקְדָּח
https://hebrew-academy.org.il/keyword/אֶקְדָּח
, אָרָד
https://hebrew-academy.org.il/keyword/אָרָד,
בֻּבָּה
https://hebrew-academy.org.il/keyword/בֻּבָּה
, בָּכִיר
https://hebrew-academy.org.il/keyword/בָּכִיר
, גֶּבֶס
https://hebrew-academy.org.il/keyword/גֶּבֶס
, גְּלִידָה
https://hebrew-academy.org.il/keyword/גְּלִידָה
, גָּמִישׁ
https://hebrew-academy.org.il/keyword/גָּמִישׁ
, גְּמִישׁוּת
https://hebrew-academy.org.il/keyword/גְּמִישׁוּת
, גַּנְדְּרָן
https://hebrew-academy.org.il/keyword/גַּנְדְּרָן
, גַּנֶּנֶת
https://hebrew-academy.org.il/keyword/גַּנֶּנֶת
, גִּפֵּר (פועל)
https://hebrew-academy.org.il/keyword/גִּפֵּר_פועל
, דַּיָּל
https://hebrew-academy.org.il/keyword/דַּיָּל
, דִּפְדֵּף
https://hebrew-academy.org.il/keyword/דִּפְדֵּף
, דַּשׁ
https://hebrew-academy.org.il/keyword/דַּשׁ,
הֲגִירָה
https://hebrew-academy.org.il/keyword/הֲגִירָה
, הַפְתָּעָה
https://hebrew-academy.org.il/keyword/הַפְתָּעָה
, הַצְהָרָה
https://hebrew-academy.org.il/keyword/הַצְהָרָה
, הִתְגַּנְדֵּר (פועל)
https://hebrew-academy.org.il/keyword/הִתְגַּנְדֵּר_פועל
, הִתְעַנְיֵן
https://hebrew-academy.org.il/keyword/הִתְעַנְיֵן
, הִתְעַנְיְנוּת
https://hebrew-academy.org.il/keyword/הִתְעַנְיְנוּת
, וַעֲדָה
https://hebrew-academy.org.il/keyword/וַעֲדָה
, וָרֹד
https://hebrew-academy.org.il/keyword/וָרֹד,
זִבְדָּה
https://hebrew-academy.org.il/keyword/זִבְדָּה
, זֶהוּת
https://hebrew-academy.org.il/keyword/זֶהוּת
, זִים https://hebrew-academy.org.il/keyword/זִים,
זִמְזוּם
https://hebrew-academy.org.il/keyword/זִמְזוּם
, זִמְזֵם (פועל)
https://hebrew-academy.org.il/keyword/זִמְזֵם_פועל
, חֲבִיתָה
https://hebrew-academy.org.il/keyword/חֲבִיתָה
, חֲבֵרָה
https://hebrew-academy.org.il/keyword/חֲבֵרָה
, חֲגִיגִי
https://hebrew-academy.org.il/keyword/חֲגִיגִי
, חָזִיָּה
https://hebrew-academy.org.il/keyword/חָזִיָּה
, חֲזִית
https://hebrew-academy.org.il/keyword/חֲזִית
, חַיְדַּק
https://hebrew-academy.org.il/keyword/חַיְדַּק
, חַיָּל
https://hebrew-academy.org.il/keyword/חַיָּל
, חֲמָמָה
https://hebrew-academy.org.il/keyword/חֲמָמָה
, יָזְמָה
https://hebrew-academy.org.il/keyword/יָזְמָה
, יַמִּיָּה
https://hebrew-academy.org.il/keyword/יַמִּיָּה
, כְּפָפָה
https://hebrew-academy.org.il/keyword/כְּפָפָה
, כְּרוּבִית
https://hebrew-academy.org.il/keyword/כְּרוּבִית
, כַּתָּבָה
https://hebrew-academy.org.il/keyword/כַּתָּבָה
, כְּתִיב
https://hebrew-academy.org.il/keyword/כְּתִיב
, לִטֵּף (פועל)
https://hebrew-academy.org.il/keyword/לִטֵּף_פועל
, לָמַד (פועל)
https://hebrew-academy.org.il/keyword/לָמַד_פועל
, מָבוֹךְ
https://hebrew-academy.org.il/keyword/מָבוֹךְ
, מְבוּכָה
https://hebrew-academy.org.il/keyword/מְבוּכָה
, מִבְרָק
https://hebrew-academy.org.il/keyword/מִבְרָק
, מִבְרֶשֶׁת
https://hebrew-academy.org.il/keyword/מִבְרֶשֶׁת
, מַגֶּבֶת
https://hebrew-academy.org.il/keyword/מַגֶּבֶת
, מַגְהֵץ
https://hebrew-academy.org.il/keyword/מַגְהֵץ
, מַגָּשׁ
https://hebrew-academy.org.il/keyword/מַגָּשׁ
, מִדְרָכָה
https://hebrew-academy.org.il/keyword/מִדְרָכָה
, מִדְרָשָׁה
https://hebrew-academy.org.il/keyword/מִדְרָשָׁה
, מְהַגֵּר
https://hebrew-academy.org.il/keyword/מְהַגֵּר
, מַהְפְּכָן
https://hebrew-academy.org.il/keyword/מַהְפְּכָן
, מוּז https://hebrew-academy.org.il/keyword/מוּז,
מַחְלָבָה
https://hebrew-academy.org.il/keyword/מַחְלָבָה
, מַחֲלֵץ
https://hebrew-academy.org.il/keyword/מַחֲלֵץ
, מִכְלָלָה
https://hebrew-academy.org.il/keyword/מִכְלָלָה
, מִכְתָּבָה
https://hebrew-academy.org.il/keyword/מִכְתָּבָה
, מִלּוֹן
https://hebrew-academy.org.il/keyword/מִלּוֹן
, מִמְחָטָה
https://hebrew-academy.org.il/keyword/מִמְחָטָה
, מָנוּי
https://hebrew-academy.org.il/keyword/מָנוּי
, מֻנָּח
https://hebrew-academy.org.il/keyword/מֻנָּח
, מְנָיָה
https://hebrew-academy.org.il/keyword/מְנָיָה
, מִסְבָּאָה
https://hebrew-academy.org.il/keyword/מִסְבָּאָה
, מִסְמָךְ
https://hebrew-academy.org.il/keyword/מִסְמָךְ
, מִסְעָדָה
https://hebrew-academy.org.il/keyword/מִסְעָדָה
, מַעְבָּדָה
https://hebrew-academy.org.il/keyword/מַעְבָּדָה
, מַעֲטָפָה
https://hebrew-academy.org.il/keyword/מַעֲטָפָה
, מָעֳמָד
https://hebrew-academy.org.il/keyword/מָעֳמָד
, מַעַן
https://hebrew-academy.org.il/keyword/מַעַן,
מַעֲצָמָה
https://hebrew-academy.org.il/keyword/מַעֲצָמָה
, מַעֲשֵׁנָה
https://hebrew-academy.org.il/keyword/מַעֲשֵׁנָה
, מַפּוּחִית
https://hebrew-academy.org.il/keyword/מַפּוּחִית
, מֻקְדָּם
https://hebrew-academy.org.il/keyword/מֻקְדָּם
, מַקּוֹר
https://hebrew-academy.org.il/keyword/מַקּוֹר
, מִקְלַחַת
https://hebrew-academy.org.il/keyword/מִקְלַחַת
, מַקְלֵעַ
https://hebrew-academy.org.il/keyword/מַקְלֵעַ
, מַשְׁאֵבָה
https://hebrew-academy.org.il/keyword/מַשְׁאֵבָה
, מִשְׁוֶרֶת
https://hebrew-academy.org.il/keyword/מִשְׁוֶרֶת
, מִשְׁטָרָה
https://hebrew-academy.org.il/keyword/מִשְׁטָרָה
, מִשְׁקֶפֶת
https://hebrew-academy.org.il/keyword/מִשְׁקֶפֶת
, מִשְׂרָד
https://hebrew-academy.org.il/keyword/מִשְׂרָד
, מִשְׂרָדִי
https://hebrew-academy.org.il/keyword/מִשְׂרָדִי
, מִשְׁתָּלָה
https://hebrew-academy.org.il/keyword/מִשְׁתָּלָה
, נַזֶּלֶת
https://hebrew-academy.org.il/keyword/נַזֶּלֶת
, נְטִיפָה
https://hebrew-academy.org.il/keyword/נְטִיפָה
, נַקְנִיק
https://hebrew-academy.org.il/keyword/נַקְנִיק
, סְנִיף
https://hebrew-academy.org.il/keyword/סְנִיף
, עִירִיָּה
https://hebrew-academy.org.il/keyword/עִירִיָּה
, עֲנָקִי
https://hebrew-academy.org.il/keyword/עֲנָקִי
, עֲקִיבוּת
https://hebrew-academy.org.il/keyword/עֲקִיבוּת
, עִשְׂבִּיָּה
https://hebrew-academy.org.il/keyword/עִשְׂבִּיָּה
, עִתּוֹן
https://hebrew-academy.org.il/keyword/עִתּוֹן
, פְּלִישָׁה
https://hebrew-academy.org.il/keyword/פְּלִישָׁה
, פָּעִיל
https://hebrew-academy.org.il/keyword/פָּעִיל
, פְּצָצָה
https://hebrew-academy.org.il/keyword/פְּצָצָה
, צִבְיוֹן
https://hebrew-academy.org.il/keyword/צִבְיוֹן
, קֶבֶס
https://hebrew-academy.org.il/keyword/קֶבֶס,
קִדְמָה
https://hebrew-academy.org.il/keyword/קִדְמָה
, קִיצוֹנִי
https://hebrew-academy.org.il/keyword/קִיצוֹנִי
, קִיצוֹנִיּוּת
https://hebrew-academy.org.il/keyword/קִיצוֹנִיּוּת
, קְצִיצָה
https://hebrew-academy.org.il/keyword/קְצִיצָה
, רְאִינוֹעַ
https://hebrew-academy.org.il/keyword/רְאִינוֹעַ
, רִבָּה
https://hebrew-academy.org.il/keyword/רִבָּה
, רִהוּט
https://hebrew-academy.org.il/keyword/רִהוּט
, רַכֶּבֶת
https://hebrew-academy.org.il/keyword/רַכֶּבֶת
, רְצִינוּת
https://hebrew-academy.org.il/keyword/רְצִינוּת
, רְצִינִי
https://hebrew-academy.org.il/keyword/רְצִינִי
, רִשְׁמִי
https://hebrew-academy.org.il/keyword/רִשְׁמִי
, שָׁנִית
https://hebrew-academy.org.il/keyword/שָׁנִית
, שָׁעוֹן
https://hebrew-academy.org.il/keyword/שָׁעוֹן
, תְּאוּרָה
https://hebrew-academy.org.il/keyword/תְּאוּרָה
, תַּבְחִין
https://hebrew-academy.org.il/keyword/תַּבְחִין
, תַּגְלִית
https://hebrew-academy.org.il/keyword/תַּגְלִית
, תִּזְמֹרֶת
https://hebrew-academy.org.il/keyword/תִּזְמֹרֶת
, תַּחְרִים
https://hebrew-academy.org.il/keyword/תַּחְרִים
, תַּכְשִׁיר
https://hebrew-academy.org.il/keyword/תַּכְשִׁיר
, תִּמְרוֹן
https://hebrew-academy.org.il/keyword/תִּמְרוֹן
, תִּמְרוּן
https://hebrew-academy.org.il/keyword/תִּמְרוּן
, תִּסְבֹּכֶת
https://hebrew-academy.org.il/keyword/תִּסְבֹּכֶת
, תַּפְנִית
https://hebrew-academy.org.il/keyword/תַּפְנִית
, תַּצְפִּית
https://hebrew-academy.org.il/keyword/תַּצְפִּית
, תַּרְגִּיל
https://hebrew-academy.org.il/keyword/תַּרְגִּיל

[rafael dilman - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/02/2025 21:22

לא הבנתי מה העניין ברשימה הזאת. הוויכוח על העברית הוא ישן, ולא יוכרע כאן.
עכ"פ, אם כבר, אין שום משמעות לרשימה הלא-ארוכה של מילים שחידש ב"י עצמו יותר
מהרשימה הארוכה של המילים המחודשות (המחדש העיקרי אאל"ט זה שלונסקי, והיו עוד
הרבה).

מאת: [email protected]

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/02/2025 21:49

לענ"ד אין שום צורך להיכנס למאבק.

פשוט תשתמש בלשון הקודש יפה ויראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליה וממך יראו
וכן יעשו.

אני משתדל זמן רב להתנסח (בעריכה) בלשון הקודש בלי תוספות ככל שניתן ולא רואה
צורך להילחם על זה.

כמו כן הגמרא לא נמנעת כלל משימוש במילים יווניות כאשר הן מגדירות דברים שאין
להם ביטוי מתאים.

מאת: [email protected]

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/02/2025 23:43

לרב סלומון. אם כבר, אז תביא תחלופות בלשון הקודש לכל הרשימה שהבאת.
אגב, האם במקום המילה עגבניה, תכתוב: בנדורה?

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/02/2025 23:46

פּאָמידאָר

מאת: [email protected]

[יצחק וסרמן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 13/02/2025 01:13

לא חושב שהשייגץ הנ"ל היה כ"כ מוכשר להמציא כ"כ הרבה מילים.

כל שפה שמשתמשים בה תדיר הרי היא משתנה ומתעדכנת. זו המציאות.

מסיבה זו גם, הרבה מילים מלועזית נכנסים למילון, חלקם מקורם באידיש. כמדומני:
להשפריץ, להתגלש וכו'.

כמו שהאידיש השתנתה והיא התרחקה מטחווי קשת מזו המקורית שגם היא הייתה שונה
בכל חבל ארץ.

המלחמה א"כ לא ברורה דיה.

[אליהו סלומון - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 13/02/2025 01:20

הכל שוה
כדי לעורר את הישן שחיפש כפפות שיעירו אותו תוך כדי העריכה

מאת: [email protected]

[חיים סופר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 13/02/2025 18:09

מי שמעדיף לכתוב בסגנון מסויים, כדאי שגם יציין את זה בקורת חיים.

מאת: [email protected]

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 14/02/2025 00:21

רציתי לשתף את החברים בדבר שנתקלתי היום, והפתיע גם אותי.
אני עורך ספר שנכתב לפני כמאה שנה ("אוהל משה"), במאמר מסוים כתבתי את המילה:
"בפועל". והאמת לבי נקש בי, כי אני מחויב לסגנון של לשון הקודש טהורה, לכן
הוספתי בצד בסקירה: אפשר לשנות ל"ממש" או "להדיא".
והנה היום עשיתי חיפוש בתוך ספרי הרב המחבר שבאוצה"ח, ומצאתי עשרות רבות פעמים
שכתב "בפועל"!
וזכורני שבקבוצה מישהו חיפש פעם מילה חלופית למילה בפועל. היא נשמעת ומתנגנת
כמילה בעברית. אך לא! היא בלשה"ק טהורה, והשתמשו בה בספרי חסידות בדורות
שעברו. אלא מאי, היא לכאורה מתנגנת כעברית? זה רק משום הבורות בלשה"ק, שלא
יודעים שהמילה בלה"ק, ולא רגילים להשתמש בה, ובפרט אלו שלא מדברים בלה"ק כשפת
הדיבור הרגילה בחיי היום יום אלא באידיש או אנגלית, וממילא נדמה להם שכל מילה
שניה היא בעברית. אז זה לא ענין של ניגון וקו מסוים בכתיבה אלא של בורות
גרידא! וה"ה לנידונים דומים.

[במיעוט שיחה - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 14/02/2025 00:51

ברור. "בפועל ממש" ביטוי נפוץ מאוד

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 14/02/2025 00:58

ברור שמה?
בזמנו היה כאן דיון על מילה חלופית ואף אחד לא ידע לומר שזו מילה בלה"ק.

[אליהו סלומון - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 14/02/2025 15:51

"בפועל" במובן שאיננו רק "בכוח"
זה דבר נפוץ מאד, בחסידות וכנראה מהקבלה
אבל היום מקובל לקרוא "בפועל" במובן של "תכלית" - "למעשה"
אדם אומר הרבה דברים אבל בפועל הוא לא עושה כלום
נאה דורש ואין נאה מקיים
וכן כיו"ב
וזה לא ממש מה שהיה מקובל
לפעמים קשה להשתמש בסלנג
עד שזה מתאזרח לגמרי ונעשה מילה לגיטימית

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 14/02/2025 17:05

לא. אני מדבר במשמעות לעשות למעשה ולא רק בכח. זה ראיתי עשרות דוגמאות באוהל
משה.

מאת: [email protected]