דילוג לתוכן
פורום לעורך התורני

הפורום לעורך התורני
  1. דף הבית
  2. ארכיון: הקבוצה הישנה
  3. 2022
  4. ציון מקור מהרמ"א
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

ציון מקור מהרמ"א

2022
6 4 28 1
  • ש
    תאריך ההודעה המקורית: 25/07/2022 22:31

    איך מקובל לציין מקור להלכה שהוא הרמ"א, האם רמ"א או"ח סימן ב סעיף ג או
    שו"ע סימן ב סעיף ג בהג"ה.

    0
  • ש שמואל - ארכיון-2
    תאריך ההודעה המקורית: 25/07/2022 22:31

    איך מקובל לציין מקור להלכה שהוא הרמ"א, האם רמ"א או"ח סימן ב סעיף ג או
    שו"ע סימן ב סעיף ג בהג"ה.

    Y
    תאריך ההודעה המקורית: 25/07/2022 22:32

    א"צ לכתוב בהג"ה כי אין כאן שתי אפשרויות ונוהגים לכתוב הרמ"א באו"ח סי' פלוני
    סע' פלוני.

    0
  • Y y.rot7664 gmail - ארכיון
    תאריך ההודעה המקורית: 25/07/2022 22:32

    א"צ לכתוב בהג"ה כי אין כאן שתי אפשרויות ונוהגים לכתוב הרמ"א באו"ח סי' פלוני
    סע' פלוני.

    י
    תאריך ההודעה המקורית: 25/07/2022 23:10

    אחר המחילה זה לא מדויק, כיון שמלבד הרמ"א בהגה"ה יש גם דרכי משה על הטור, כך
    שיש לכתוב ברמ"א על השו"ע (או"ח סי' וכו'))

    Y 2 תגובות
    0
  • י יצחק פוזן - ארכיון
    תאריך ההודעה המקורית: 25/07/2022 23:10

    אחר המחילה זה לא מדויק, כיון שמלבד הרמ"א בהגה"ה יש גם דרכי משה על הטור, כך
    שיש לכתוב ברמ"א על השו"ע (או"ח סי' וכו'))

    Y
    תאריך ההודעה המקורית: 25/07/2022 23:13

    אה"נ יוסיף המילה שו"ע, ויכול גם לכתוב בהג"ה בשו"ע, אבל גם בלא זה, כשמתכוונים לדרכ"מ יש לכתוב הרמ"א בדרכ"מ, אבל בסתם הכוונה לשו"ע.

    מאת: From: אלי אפלבוים
    Sent: 25 Jul 2022 11:11 PM
    מאת: To: יצחק רוט
    מאת: Cc: שמואל [email protected]; עריכה תורנית
    Subject: Re: [עריכה תורנית] ציון מקור מהרמ"א

    אחר המחילה זה לא מדויק, כיון שמלבד הרמ"א בהגה"ה יש גם דרכי משה על הטור, כך שיש לכתוב ברמ"א על השו"ע (או"ח סי' וכו'))

    א"צ לכתוב בהג"ה כי אין כאן שתי אפשרויות ונוהגים לכתוב הרמ"א באו"ח סי' פלוני סע' פלוני.

    איך מקובל לציין מקור להלכה שהוא הרמ"א, האם רמ"א או"ח סימן ב סעיף ג או
    שו"ע סימן ב סעיף ג בהג"ה.

    0
  • י יצחק פוזן - ארכיון
    תאריך ההודעה המקורית: 25/07/2022 23:10

    אחר המחילה זה לא מדויק, כיון שמלבד הרמ"א בהגה"ה יש גם דרכי משה על הטור, כך
    שיש לכתוב ברמ"א על השו"ע (או"ח סי' וכו'))

    Y
    תאריך ההודעה המקורית: 25/07/2022 23:15

    מלבד זה שבדרכ"מ יש ס"ק ולא סעיף.

    מאת: From: אלי אפלבוים
    Sent: 25 Jul 2022 11:11 PM
    מאת: To: יצחק רוט
    מאת: Cc: שמואל [email protected]; עריכה תורנית
    Subject: Re: [עריכה תורנית] ציון מקור מהרמ"א

    אחר המחילה זה לא מדויק, כיון שמלבד הרמ"א בהגה"ה יש גם דרכי משה על הטור, כך שיש לכתוב ברמ"א על השו"ע (או"ח סי' וכו'))

    א"צ לכתוב בהג"ה כי אין כאן שתי אפשרויות ונוהגים לכתוב הרמ"א באו"ח סי' פלוני סע' פלוני.

    איך מקובל לציין מקור להלכה שהוא הרמ"א, האם רמ"א או"ח סימן ב סעיף ג או
    שו"ע סימן ב סעיף ג בהג"ה.

    0
  • Y y.rot7664 gmail - ארכיון
    תאריך ההודעה המקורית: 25/07/2022 23:15

    מלבד זה שבדרכ"מ יש ס"ק ולא סעיף.

    מאת: From: אלי אפלבוים
    Sent: 25 Jul 2022 11:11 PM
    מאת: To: יצחק רוט
    מאת: Cc: שמואל [email protected]; עריכה תורנית
    Subject: Re: [עריכה תורנית] ציון מקור מהרמ"א

    אחר המחילה זה לא מדויק, כיון שמלבד הרמ"א בהגה"ה יש גם דרכי משה על הטור, כך שיש לכתוב ברמ"א על השו"ע (או"ח סי' וכו'))

    א"צ לכתוב בהג"ה כי אין כאן שתי אפשרויות ונוהגים לכתוב הרמ"א באו"ח סי' פלוני סע' פלוני.

    איך מקובל לציין מקור להלכה שהוא הרמ"א, האם רמ"א או"ח סימן ב סעיף ג או
    שו"ע סימן ב סעיף ג בהג"ה.

    א
    תאריך ההודעה המקורית: 27/07/2022 01:56

    מקובל שבד"כ רמ"א זה הגה וד"מ זה דרכי משה, ולא מחליפים.

    [image: Mailtrack]
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    Sender
    notified by
    Mailtrack
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    27.07.22,
    01:55:25

    0
התחברו כדי לפרסם תגובה

  • א

    הפרש לשון

    2022 מקורות תורניים שפות
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    31 צפיות
    ח
    תאריך ההודעה המקורית: 09/08/2022 11:54 בתאריך יום א׳, 22 במאי, 0:29 שאל הרב שמואל עוזר קאפף שאלה זו בקבוצה, מצאתי לקדוש א' לפני 200 שנה שכתב וז"ל: חילוק בין לשון בריאה אל עשיה, דבר הנעשה רק סיבה כדי להגיע לענין אחר. הראשון נקרא בריאה דאין זה תכלית המכוון, רק השני שהוא תכליתו עשיה נקרא. האם ידוע לאחד מן העורכים החשובים מקור קדום לזה? בברכה ובתודה מראש.
  • Y

    הדרכה בענין ציון מקור בעשרה מאמרות

    2022 מקורות תורניים עשרה מאמרות
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    16 צפיות
    Y
    תאריך ההודעה המקורית: 28/08/2022 15:52 יש לפעמים שמציינים ומביאים דבר מעשרה מאמרות, ובאמת חלק השורשי של העניין נמצא אכן בעשרה מאמרות, אבל כל הפירוש מה שמובא אינו בנמצא אלא במפרשיו, זה מקובל ככה, או זה טעות ספציפי? [image: Mailtrack] https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Sender notified by Mailtrack https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& 28.08.22, 15:48:24
  • ע

    חיפוש מקור לויכוח בין חז"ל לצדוקים בפסוק לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת

    2022 מקורות תורניים הלכה ומנהג
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    15 צפיות
    ח
    תאריך ההודעה המקורית: 11/09/2022 16:44 נראה לי שכאן המקור ראב"ע פירוש א - הקצר: https://www.mgketer.org/mikra/2/35/3/mg/17 וטעם לא תבערו - בעבור שאמר בפסח "כל מלאכה לא יעשה בהם אך אשר יאכל לכל נפש" (שמ' יב , טז) , אסר עשות מאכל הנפש בשבת , כי לא יעשה מאכל כי אם בהדלקת האש. והשם יכפיל שכר הגאון , שהשיב תשובות גמורות על הצדוקים האוסרים נר בשבת. ופעם אחת התחבר עימי אחד מהם , ואמרתי לו , שנעזוב דברי הקבלה (ראה מכיל' ויקהל שבתא א) ונרדוף אחרי הכתוב לבדו; אז שמח. וָאשאלהו לאמר: מי אסר להדליק הנר בליל שבת אחר שקוע השמש? אז ענה ואמר: לא תבערו אש! גם אני עניתי , כי הכתוב לא הזכיר הלילה , כי אם היום; וכן "וביום השמיני ימול בשר ערלתו" (וי' יב , ג) - לא נמול בלילה. אז ענה: "ויהי ערב ויהי בקר יום אחד" (בר' א , ה) - שניהם נקראו 'יום' , והערב קודם הבוקר. גם אני השיבותי , כי זה לא יתכן , כי הכתוב אומר "ויקרא אלהים לאור יום" (שם) , ואיך יסתור דבריו לקרוא האור והחשך 'יום'? וכבר פרשתיו (שם). וכתוב "לילה ויום" (מ"א ח , כט); "ויום ולילה" (בר' ח , כב); "שלשת ימים לילה ויום" (אס' ד , טז); "שלשה ימים ושלשה לילות" (ש"א ל , יב)? אז השיב: "מערב ועד (בנוסחנו: עד) ערב תשבתו שבתכם" (וי' כג , לב). גם אני עניתי , כי זה הכתוב הוא על יום הכיפורים לבדו; והראיה , שאמר "שבתכם" , לשון יחיד , ולא אמר 'שבתותיכם' , כמו "ואת שבתותי תשמרו" (וי' יט , ג); ועוד , כי השבת לא תקָרא 'שבתכם' כי אם 'שבת יי'' , כמו "אך את שבתותי" (שמ' לא , יג). רק יום הכיפורים נקרא כן: "שבת שבתון הוא לכם" (וי' כג , לב) , ולא מצאנו שאמר בו 'שבת ליי''. ולמה אאריך , ופסוק "מערב ועד ערב" לא נאמר כי אם ביום הכיפורים , ובו כתוב "בתשעה לחדש בערב" (שם) , והנה היום קודם הלילה; וכן "שנים ליום עולה תמיד. את הכבש אחד תעשה בבקר ואת הכבש השני תעשה בין הערבים" (במ' כח , ג - ד) שהוא ערב כבוא השמש , כאשר הוא כתוב בפסח (ראה דב' טז , ו). אז השתבש הצדוקי , ואחר ימים בא אלי לאמר: הנה "כי כל אכל חמץ... מיום הראשון עד יום השביעי" (שמ' יב , טו); גם "אשר תזבח בערב ביום הראשון לבקר" (דב' טז , ד)! אז עניתי ואמרתי לו: גם בפסח כתוב "בארבעה עשר יום לחדש בערב תאכלו מצות" (שמ' יב , יח) , וכבר הזהיר על הלילה "על מצות ומרורים" (שם , ח) , ושב להזהיר מתחלת יום ראשון ועד יום השביעי בערב (ראה שם , יח); והעד , שלא אמר בשבת: 'ביום הששי בערב תשבתו' , רק אמר משה לישראל ביום הששי: "שבתון שבת קדש ליי' מחר" (שמ' טז , כג) , ולא אמר: זה הערב הבא. גם "ביום הראשון לבקר" (דב' טז , ד) איננה ראיה , כי פירושו הוא: הבשר שתזבח בערב - לא ילין ממנו לבקר יום הראשון; והטעם , שלא ישאר ממנו עד בקר יום ראשון. אז הלך בחמת רוחו על נפשו (ע"פ יח' יג , יד). והנה הוא שב אחר חֹדש אלי , והוא שמח וטוב לב , בעבור שמצא "היום הזה יום בשורה הוא" (מ"ב ז , ט) , ושם כתוב "וחכינו עד אור הבקר"! אז עניתי: כאילו אין 'יום' כי אם זה! והלא כתוב בתורה "ביום הכותי כל בכור" (במ' ג , יג) - ובחצי הלילה היתה מכת בכורים (ראה שמ' יב , כט)! רק פירוש 'יום' - על שני דרכים: האחד - ביום ובלילה; והשני - זמן ועת , כמו "והיה ביום ההוא" (יש' יז , ד); וכן "אתה עבר היום את הירדן" (דב' יט , א). והזכרתי אלה הדברים , בעבור שיוכל האדם המבין לפרש הכתובים לטעמים רבים; על כן אנחנו צריכים בדברי כל המצות לקבלה ומסורת ותורה שבעל פה , כאשר התחלתי בספר הזה (ראה הקדמתו לבראשית).
  • B

    מקור דברי הגר"א

    2022
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    20 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 22/09/2022 15:49 בסה"ק ליקו"מ זה מובא גם
  • י

    כתבי יד מבית המדרש לרבנים באמריקה

    2022 מקורות תורניים כתבי יד
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    16 צפיות
    G
    תאריך ההודעה המקורית: 26/10/2022 01:54 אם זה המקום עליה דיברתי, אפשר לשלוח להם אימייל, אני קיבלתי מהם שני כתבי יד של פירושי הגר"א מאוד בקלות מהם בחינם. אבל היו עוד כתבי יד שלא רצו לתת, כנראה צריך לשלם עליהם, אז בזה זה תלוי. אבל קודם שאתם בודקים, תבדקו אם אין את הכתב יד באוניברסיטה הלאומית בירושלים, יש להם מכון לתצלומי כתב יד עם צילומים מהרבה הספריות בעולם.
  • ז

    תנ"ך מסודר על אקסל

    2022 מקורות תורניים כלים תורניים עזרים
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    14 צפיות
    ז
    תאריך ההודעה המקורית: 27/10/2022 17:13 הנני צריך לתנ"ך מסודר על אקסל - כל פסוק בשורה בפני עצמו עדיף בלי ניקוד יישר כח
  • א

    מקור - הגר"א שתכשיט לאשה לפי מעלתה

    2022
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    11 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 23/11/2022 11:07 היכן יש בדברי הגר"א שהתכשיט לאשה הוא כפי מעלתה. למשל נזם בחוטם - לאשה שמעלתה קשורה לענין הרוח שבחוטם וכו'
  • מ

    חיפוש מקור

    2022
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    6 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 13/12/2022 12:37 אני מחפש מקור לכך שרק מי שעשה מעשה בפועל אפשר לומר עליו שעובד את ה' מאהבה אך כל עוד שלא עשה אלא רק במחשבה לא ניתן לומר שעבד את ה' מאהבה. נפ"מ לצורך העניין, במקרה שאדם חשב לעשות מצוה באופן שמעלה עליו הכתוב כאילו עשאה, שא"א לומר עליו כאילו עשאה מאהבה כיון שצריך מעשה ממש. וכן בעקידת יצחק ה' לא הסתפק במה שאברהם 'מוכן' במחשב לעקוד את יצחק אלא רצה שיעקוד בפועל ובכך תיחשב לו עבודה מאהבה. יישר כח למסייעים ושכמ"ה. "אשר תשים לפניהם - אמר לו הקב"ה למשה, לא תעלה על דעתך לומר, אשנה להם הפרק וההלכה ב' או ג' פעמים עד שתהא סדורה בפיהם כמשנתה, ואיני מטריח עצמי להבינם טעמי הדבר ופירושו, לכך נאמר אשר תשים לפניהם, כשלחן הערוך ומוכן לאכול לפני האדם".

0

מחובר

1.1k

משתמשים

14.3k

נושאים

64.4k

פוסטים