דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

ניווט ואיתור מראי מקומות בתוספתא

2022
27 10 114 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 23/10/2022 12:00

    כמדומני שמציינים להמובא בDBS

    תאריך ההודעה המקורית: 23/10/2022 12:03

    כן נוהגים גם בעו"ה

  • תאריך ההודעה המקורית: 23/10/2022 12:03

    כן נוהגים גם בעו"ה

    תאריך ההודעה המקורית: 23/10/2022 12:10

    מהי המהדורה המצויה בDBS?
    יש פתרון למי שאין לו?

  • תאריך ההודעה המקורית: 23/10/2022 12:10

    מהי המהדורה המצויה בDBS?
    יש פתרון למי שאין לו?

    תאריך ההודעה המקורית: 23/10/2022 12:15

    יש לציין לוילנא

  • תאריך ההודעה המקורית: 23/10/2022 12:15

    יש לציין לוילנא

    תאריך ההודעה המקורית: 23/10/2022 15:54

    אגב, בענין זה של פרוייקט השו"ת חשבתי זה זמן להעלות את הנושא דלהלן, איני
    יודע אם פורום זה מתאים לכך, ואם לא אז אפשר למחוק (לתשומת לב ר' שמואל בלויא)

    בר אילן מביאים במאגר כמה וכמה ספרים מספרי יסוד ועוד, לפי מהדורות 'מדעיות'
    ולא לפי המקובל ולפי מה שמשתמשים, כי הם אוניברסיטה רשמית שה'מדע' (ה...) קובע
    ומוביל
    בתחילה הם לא ידעו עד כמה המאגר יתקבל בשורות הלומדים ובני התורה
    אבל למעשה בסופו של דבר המאגר התקבל בכל הזרמים וגם אצלנו הוא מקובל מאוד
    חשבתי אולי קיימת דרך כלשהי 'לשכנע' אותם להקליד מחדש [או כתוספת על הקיים] את
    המדרשים והתוספתות ומסכתות קטנות וכו' לפי דפוס וילנא אשר בו משתמשים לומדי
    ביהמ"ד כסדר
    יתכן שאם תבוא בקשה מרוכזת של הרבה לקוחות זה יגרום להם לחשוב על כך
    ולצורך כך פורום זה האוגד בתוכו כמה מאות עורכים יכול לשמש כבמה מתאימה

    מה אומרים החברים החשובים?

    בכ"ר

  • תאריך ההודעה המקורית: 23/10/2022 15:54

    אגב, בענין זה של פרוייקט השו"ת חשבתי זה זמן להעלות את הנושא דלהלן, איני
    יודע אם פורום זה מתאים לכך, ואם לא אז אפשר למחוק (לתשומת לב ר' שמואל בלויא)

    בר אילן מביאים במאגר כמה וכמה ספרים מספרי יסוד ועוד, לפי מהדורות 'מדעיות'
    ולא לפי המקובל ולפי מה שמשתמשים, כי הם אוניברסיטה רשמית שה'מדע' (ה...) קובע
    ומוביל
    בתחילה הם לא ידעו עד כמה המאגר יתקבל בשורות הלומדים ובני התורה
    אבל למעשה בסופו של דבר המאגר התקבל בכל הזרמים וגם אצלנו הוא מקובל מאוד
    חשבתי אולי קיימת דרך כלשהי 'לשכנע' אותם להקליד מחדש [או כתוספת על הקיים] את
    המדרשים והתוספתות ומסכתות קטנות וכו' לפי דפוס וילנא אשר בו משתמשים לומדי
    ביהמ"ד כסדר
    יתכן שאם תבוא בקשה מרוכזת של הרבה לקוחות זה יגרום להם לחשוב על כך
    ולצורך כך פורום זה האוגד בתוכו כמה מאות עורכים יכול לשמש כבמה מתאימה

    מה אומרים החברים החשובים?

    בכ"ר

    תאריך ההודעה המקורית: 23/10/2022 17:44

    אפשר בהחלט והנימוקים משכנעים, ומסתמא ממי שהחל את הפרוייקט לפני 40 שנה לא
    נשארו הרבה אנשים לפני גיל הפנסיא.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 23/10/2022 17:44

    אפשר בהחלט והנימוקים משכנעים, ומסתמא ממי שהחל את הפרוייקט לפני 40 שנה לא
    נשארו הרבה אנשים לפני גיל הפנסיא.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 23/10/2022 18:23

    מסכים בהחלט!

    רשימה של החיבורים שרגילים לציין אליהם, לא לפי המהדורה של בר אילן, תהיה לתועלת כלל העורכים, על כל פנים.

    From: [email protected] [email protected] On Behalf Of יצחק רוט
    Sent: Sunday, October 23, 2022 5:44 PM
    מאת: To: שמעון אסטרייכר
    מאת: Cc: איש יהודי [email protected]; חנן ל [email protected]; רפאל ברלב [email protected]; עריכה תורנית
    Subject: Re: [עריכה תורנית] ניווט ואיתור מראי מקומות בתוספתא

    אפשר בהחלט והנימוקים משכנעים, ומסתמא ממי שהחל את הפרוייקט לפני 40 שנה לא נשארו הרבה אנשים לפני גיל הפנסיא.

    אגב, בענין זה של פרוייקט השו"ת חשבתי זה זמן להעלות את הנושא דלהלן, איני יודע אם פורום זה מתאים לכך, ואם לא אז אפשר למחוק (לתשומת לב ר' שמואל בלויא)

    בר אילן מביאים במאגר כמה וכמה ספרים מספרי יסוד ועוד, לפי מהדורות 'מדעיות' ולא לפי המקובל ולפי מה שמשתמשים, כי הם אוניברסיטה רשמית שה'מדע' (ה...) קובע ומוביל

    בתחילה הם לא ידעו עד כמה המאגר יתקבל בשורות הלומדים ובני התורה

    אבל למעשה בסופו של דבר המאגר התקבל בכל הזרמים וגם אצלנו הוא מקובל מאוד

    חשבתי אולי קיימת דרך כלשהי 'לשכנע' אותם להקליד מחדש [או כתוספת על הקיים] את המדרשים והתוספתות ומסכתות קטנות וכו' לפי דפוס וילנא אשר בו משתמשים לומדי ביהמ"ד כסדר

    יתכן שאם תבוא בקשה מרוכזת של הרבה לקוחות זה יגרום להם לחשוב על כך

    ולצורך כך פורום זה האוגד בתוכו כמה מאות עורכים יכול לשמש כבמה מתאימה

    מה אומרים החברים החשובים?

    בכ"ר

    יש לציין לוילנא

    מהי המהדורה המצויה בDBS?

    יש פתרון למי שאין לו?

    כן נוהגים גם בעו"ה

    כמדומני שמציינים להמובא בDBS

    שלום וברכה לכל החו"ר היקרים.

    אני משתמש בבר אילן לאיתור מ"מ וכל פעם מחדש אני מסתבך עם המ"מ של התוספתא משום שהם אינם תואמים את אלו שבתוספתא שבש"ס המודפס.

    האם אפשר/מקובל לציין לתוספתא שבמהדורות שבבר אילן (ליברמן/צוקרמאנדל)?

    ואם לא, האם יש אפשרות יעילה יותר (לאחר שמצאתי בבר אילן) לאתר את המ"מ של התוספתא כפי הנדפס בש"ס שלפנינו, אולי קבצי טקסט של תוספתא התואמים את של זאת שלפנינו?

    תודה רבה למשיבים!

    --
    קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google.
    כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected].
    כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAK%2BGp9795AqWgzPXQmuTEhj2MM%2B_tGdi48uLrVpPQ9E%2B%2BuHSWQ%40mail.gmail.com https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAK%2BGp9795AqWgzPXQmuTEhj2MM%2B_tGdi48uLrVpPQ9E%2B%2BuHSWQ%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer .

    --
    קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google.
    כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected].
    כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAP1CF8%2BiVtkkG_DLhB1qRAcqSH5aKsvasMj-JaWTN8e-d5ea0A%40mail.gmail.com https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAP1CF8%2BiVtkkG_DLhB1qRAcqSH5aKsvasMj-JaWTN8e-d5ea0A%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer .

    --
    קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google.
    כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected].
    כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAOtkXc75kpHre%2Bu0YKUnCPeLDGKZt%2Bo7JO9PgEhDFBQKyt-rxQ%40mail.gmail.com https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAOtkXc75kpHre%2Bu0YKUnCPeLDGKZt%2Bo7JO9PgEhDFBQKyt-rxQ%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer .

    --
    קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google.
    כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected].
    כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAEm4TVfxMQXoURMJs-bUtFY_Pc-68Xn5i7mLK-9swgX-wkWfFw%40mail.gmail.com https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAEm4TVfxMQXoURMJs-bUtFY_Pc-68Xn5i7mLK-9swgX-wkWfFw%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer .

    --
    קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google.
    כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected].
    כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CALCmKgp083uj2te_RSbm%2BpPc9V1H%2BRWVRC%2B7xxv26mcTcJuDAA%40mail.gmail.com https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CALCmKgp083uj2te_RSbm%2BpPc9V1H%2BRWVRC%2B7xxv26mcTcJuDAA%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer .

  • תאריך ההודעה המקורית: 23/10/2022 18:23

    מסכים בהחלט!

    רשימה של החיבורים שרגילים לציין אליהם, לא לפי המהדורה של בר אילן, תהיה לתועלת כלל העורכים, על כל פנים.

    From: [email protected] [email protected] On Behalf Of יצחק רוט
    Sent: Sunday, October 23, 2022 5:44 PM
    מאת: To: שמעון אסטרייכר
    מאת: Cc: איש יהודי [email protected]; חנן ל [email protected]; רפאל ברלב [email protected]; עריכה תורנית
    Subject: Re: [עריכה תורנית] ניווט ואיתור מראי מקומות בתוספתא

    אפשר בהחלט והנימוקים משכנעים, ומסתמא ממי שהחל את הפרוייקט לפני 40 שנה לא נשארו הרבה אנשים לפני גיל הפנסיא.

    אגב, בענין זה של פרוייקט השו"ת חשבתי זה זמן להעלות את הנושא דלהלן, איני יודע אם פורום זה מתאים לכך, ואם לא אז אפשר למחוק (לתשומת לב ר' שמואל בלויא)

    בר אילן מביאים במאגר כמה וכמה ספרים מספרי יסוד ועוד, לפי מהדורות 'מדעיות' ולא לפי המקובל ולפי מה שמשתמשים, כי הם אוניברסיטה רשמית שה'מדע' (ה...) קובע ומוביל

    בתחילה הם לא ידעו עד כמה המאגר יתקבל בשורות הלומדים ובני התורה

    אבל למעשה בסופו של דבר המאגר התקבל בכל הזרמים וגם אצלנו הוא מקובל מאוד

    חשבתי אולי קיימת דרך כלשהי 'לשכנע' אותם להקליד מחדש [או כתוספת על הקיים] את המדרשים והתוספתות ומסכתות קטנות וכו' לפי דפוס וילנא אשר בו משתמשים לומדי ביהמ"ד כסדר

    יתכן שאם תבוא בקשה מרוכזת של הרבה לקוחות זה יגרום להם לחשוב על כך

    ולצורך כך פורום זה האוגד בתוכו כמה מאות עורכים יכול לשמש כבמה מתאימה

    מה אומרים החברים החשובים?

    בכ"ר

    יש לציין לוילנא

    מהי המהדורה המצויה בDBS?

    יש פתרון למי שאין לו?

    כן נוהגים גם בעו"ה

    כמדומני שמציינים להמובא בDBS

    שלום וברכה לכל החו"ר היקרים.

    אני משתמש בבר אילן לאיתור מ"מ וכל פעם מחדש אני מסתבך עם המ"מ של התוספתא משום שהם אינם תואמים את אלו שבתוספתא שבש"ס המודפס.

    האם אפשר/מקובל לציין לתוספתא שבמהדורות שבבר אילן (ליברמן/צוקרמאנדל)?

    ואם לא, האם יש אפשרות יעילה יותר (לאחר שמצאתי בבר אילן) לאתר את המ"מ של התוספתא כפי הנדפס בש"ס שלפנינו, אולי קבצי טקסט של תוספתא התואמים את של זאת שלפנינו?

    תודה רבה למשיבים!

    --
    קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google.
    כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected].
    כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAK%2BGp9795AqWgzPXQmuTEhj2MM%2B_tGdi48uLrVpPQ9E%2B%2BuHSWQ%40mail.gmail.com https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAK%2BGp9795AqWgzPXQmuTEhj2MM%2B_tGdi48uLrVpPQ9E%2B%2BuHSWQ%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer .

    --
    קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google.
    כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected].
    כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAP1CF8%2BiVtkkG_DLhB1qRAcqSH5aKsvasMj-JaWTN8e-d5ea0A%40mail.gmail.com https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAP1CF8%2BiVtkkG_DLhB1qRAcqSH5aKsvasMj-JaWTN8e-d5ea0A%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer .

    --
    קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google.
    כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected].
    כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAOtkXc75kpHre%2Bu0YKUnCPeLDGKZt%2Bo7JO9PgEhDFBQKyt-rxQ%40mail.gmail.com https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAOtkXc75kpHre%2Bu0YKUnCPeLDGKZt%2Bo7JO9PgEhDFBQKyt-rxQ%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer .

    --
    קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google.
    כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected].
    כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAEm4TVfxMQXoURMJs-bUtFY_Pc-68Xn5i7mLK-9swgX-wkWfFw%40mail.gmail.com https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAEm4TVfxMQXoURMJs-bUtFY_Pc-68Xn5i7mLK-9swgX-wkWfFw%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer .

    --
    קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google.
    כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected].
    כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CALCmKgp083uj2te_RSbm%2BpPc9V1H%2BRWVRC%2B7xxv26mcTcJuDAA%40mail.gmail.com https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CALCmKgp083uj2te_RSbm%2BpPc9V1H%2BRWVRC%2B7xxv26mcTcJuDAA%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer .

    תאריך ההודעה המקורית: 23/10/2022 18:31

    מה שזכור לי כעת:
    מד"ר ותנחומא יש גם המהדורא שבדפוסים.
    תנדב"א יש רק איש שלום ולא מה שבדפוסים. אבל לא ידוע לי היקף ההבדלים ביניהם.
    ספר האשכול יש רק מהדו' אלבק ולא רצ"ב אויערבאך (עם נחל אשכול), כידוע זה שני
    ספרים שונים לגמרי ולא שתי מהדורות.
    מרדכי יש רק מהדו' הדפוס ולא מרדכי השלם.

  • תאריך ההודעה המקורית: 23/10/2022 18:31

    מה שזכור לי כעת:
    מד"ר ותנחומא יש גם המהדורא שבדפוסים.
    תנדב"א יש רק איש שלום ולא מה שבדפוסים. אבל לא ידוע לי היקף ההבדלים ביניהם.
    ספר האשכול יש רק מהדו' אלבק ולא רצ"ב אויערבאך (עם נחל אשכול), כידוע זה שני
    ספרים שונים לגמרי ולא שתי מהדורות.
    מרדכי יש רק מהדו' הדפוס ולא מרדכי השלם.

    תאריך ההודעה המקורית: 23/10/2022 18:35

    בקשה מרוכזת לבר אילן נשמע רעיון טוב, אבח יכול להיות שפנייה מכל אחד מהקבוצה
    בנפרד יעשה רושם יותר גדול

  • תאריך ההודעה המקורית: 23/10/2022 18:35

    בקשה מרוכזת לבר אילן נשמע רעיון טוב, אבח יכול להיות שפנייה מכל אחד מהקבוצה
    בנפרד יעשה רושם יותר גדול

    תאריך ההודעה המקורית: 23/10/2022 21:37

    למי שיוכל לעזור תבוא עליו ברכה, טרם נענתי האם מי שמחזיק רק בבר אילן ורוצה
    לאתר מ"מ של תוספתא עליו לפתוח את התוספתא המופיעה בסוף הגמרא?

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 23/10/2022 21:37

    למי שיוכל לעזור תבוא עליו ברכה, טרם נענתי האם מי שמחזיק רק בבר אילן ורוצה
    לאתר מ"מ של תוספתא עליו לפתוח את התוספתא המופיעה בסוף הגמרא?

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 23/10/2022 23:27

    אלו קבצי טקסט שיש בידי שהורדו מספריא שלקח ממכון ממרא, יש לבדוק מה הנוסחא
    שלהם, לא כתוב ליברמן או צוקרמנדל.

    קבצים מצורפים:

  • תאריך ההודעה המקורית: 23/10/2022 23:27

    אלו קבצי טקסט שיש בידי שהורדו מספריא שלקח ממכון ממרא, יש לבדוק מה הנוסחא
    שלהם, לא כתוב ליברמן או צוקרמנדל.

    קבצים מצורפים:

    תאריך ההודעה המקורית: 24/10/2022 00:08

    יישר כח!

    בבדיקה נקודתית נראה שזה אכן תואם לתוספתא שבש"ס שלפנינו, אך נראה שאין שם
    חלוקה להלכות, אלא רק לפרקים.

    תודה רבה

  • תאריך ההודעה המקורית: 24/10/2022 00:08

    יישר כח!

    בבדיקה נקודתית נראה שזה אכן תואם לתוספתא שבש"ס שלפנינו, אך נראה שאין שם
    חלוקה להלכות, אלא רק לפרקים.

    תודה רבה

    תאריך ההודעה המקורית: 24/10/2022 20:53

    יש להעיר ש'ספריא' הם קונסרבטיבים
    אולי אין בזה נ"מ למעשה, אבל כדאי לדעת

  • תאריך ההודעה המקורית: 24/10/2022 20:53

    יש להעיר ש'ספריא' הם קונסרבטיבים
    אולי אין בזה נ"מ למעשה, אבל כדאי לדעת

    תאריך ההודעה המקורית: 25/10/2022 10:26

    בס"ד

    הנפק"מ [לענ"ד] היא שיש לשאול רב אם מותר להכנס לאתר שיש שם ספרים שאסור לקרוא
    בהם

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 25/10/2022 10:26

    בס"ד

    הנפק"מ [לענ"ד] היא שיש לשאול רב אם מותר להכנס לאתר שיש שם ספרים שאסור לקרוא
    בהם

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 25/10/2022 11:21

    בכנס בית הועד אתמול שאלתי את האנשים של פרוייקט השו"ת על עניין התוספתא והם
    אמרו שאמורה להיכנס תוספתא מהדורת וילנא.
    איני זוכר האם אמרו שכבר ב30 נכנסה או שעתידה להיכנס.

  • תאריך ההודעה המקורית: 25/10/2022 11:21

    בכנס בית הועד אתמול שאלתי את האנשים של פרוייקט השו"ת על עניין התוספתא והם
    אמרו שאמורה להיכנס תוספתא מהדורת וילנא.
    איני זוכר האם אמרו שכבר ב30 נכנסה או שעתידה להיכנס.

    תאריך ההודעה המקורית: 25/10/2022 11:27

    יישר כח על הבשורה המשמחת!

    מסתמא עתידה להיכנס כי אני עם פרויקט השו"ת גירסא 30 ואין שם תוספתא וילנא.

    תודה רבה!

  • תאריך ההודעה המקורית: 25/10/2022 11:27

    יישר כח על הבשורה המשמחת!

    מסתמא עתידה להיכנס כי אני עם פרויקט השו"ת גירסא 30 ואין שם תוספתא וילנא.

    תודה רבה!

    תאריך ההודעה המקורית: 25/10/2022 11:33

    בשמחה.
    כמובן שכדאי לברר במפגיע קודם השדרוג אם אכן התוספתא נכנסה.
    יש לציין שהבנתי מדבריהם כי הם עוברים כמעט על כל הפניות שנשלחות אליהם ויש
    אנשי צוות המיועדים לזה.
    כך שבהערה חשובה מעין זו כדאי לשאול אותם ישירות.
    נשמע שהם מאוד קשובים ללקוחות.
    ברכה והצלחה.

  • תאריך ההודעה המקורית: 25/10/2022 11:33

    בשמחה.
    כמובן שכדאי לברר במפגיע קודם השדרוג אם אכן התוספתא נכנסה.
    יש לציין שהבנתי מדבריהם כי הם עוברים כמעט על כל הפניות שנשלחות אליהם ויש
    אנשי צוות המיועדים לזה.
    כך שבהערה חשובה מעין זו כדאי לשאול אותם ישירות.
    נשמע שהם מאוד קשובים ללקוחות.
    ברכה והצלחה.

    תאריך ההודעה המקורית: 25/10/2022 11:46

    אכן גם אני שמעתי מהם אתמול כדברים האלה
    אך רמזו ברמז עבה וכמעט אמרו במפורש שזה לא סופי ויש עדיין דיונים על כך
    הערתי להם גם לגבי מס' קטנות ועוד כמה ספרי חז"ל

    ככלל, הבנתי מהם שהם נמצאים בבעיית תקציב חמורה, הם לא אוספים תרומות וההכנסות
    הינן רק מהלקוחות, ומאחר ואינם מתמחרים את תוצרתם במחירים מרקיעי שחקים (כאוצר
    החכמה לדוגמא) התוצאה היא בהתאם
    לכן הם דנים שוב ושוב בכל שדרוג ובכל הוספת ספר מה עדיף על פני מה ומה קודם למה
    וזו הסיבה להרבה מאוד שדרוגים וספרים שעדיין אינם קיימים בתוכנה, אע"פ שעז
    רצונם ורצון הלקוחות לראותם מותקנים בפנים.

    לגבי פניות הלקוחות, את ההחלטות לגבי אילו שדרוגים לערוך ואיזה ספרים להוסיף,
    הם מקבלים בעיקר לפי פניות הלקוחות
    לכן חשוב לפנות אליהם בכל דבר וענין אפי' דברים פעוטים

    בכ"ר

  • תאריך ההודעה המקורית: 25/10/2022 11:46

    אכן גם אני שמעתי מהם אתמול כדברים האלה
    אך רמזו ברמז עבה וכמעט אמרו במפורש שזה לא סופי ויש עדיין דיונים על כך
    הערתי להם גם לגבי מס' קטנות ועוד כמה ספרי חז"ל

    ככלל, הבנתי מהם שהם נמצאים בבעיית תקציב חמורה, הם לא אוספים תרומות וההכנסות
    הינן רק מהלקוחות, ומאחר ואינם מתמחרים את תוצרתם במחירים מרקיעי שחקים (כאוצר
    החכמה לדוגמא) התוצאה היא בהתאם
    לכן הם דנים שוב ושוב בכל שדרוג ובכל הוספת ספר מה עדיף על פני מה ומה קודם למה
    וזו הסיבה להרבה מאוד שדרוגים וספרים שעדיין אינם קיימים בתוכנה, אע"פ שעז
    רצונם ורצון הלקוחות לראותם מותקנים בפנים.

    לגבי פניות הלקוחות, את ההחלטות לגבי אילו שדרוגים לערוך ואיזה ספרים להוסיף,
    הם מקבלים בעיקר לפי פניות הלקוחות
    לכן חשוב לפנות אליהם בכל דבר וענין אפי' דברים פעוטים

    בכ"ר

    תאריך ההודעה המקורית: 25/10/2022 11:54

    ליתר דיוק,
    יש להם תקציב מהאוניברסיטה וכו' וכו' ואכ"מ.
    אלא שאת ענין המכירות הם מסרו לזכיין חיצוני, שהוא מנהל את השיווק והתמחור
    וכו', והוא פועל כמערכת עצמאית.

    לגופו של נידון,
    אין שום בעיה להוסיף תוספתא בגירסת וילנא וכיוצ"ב, זה עולה 2 ש"ח, ומן הסתם
    כבר יש להם את הטקסט של זה מוכן,
    עיקר הנידונים שלהם הם מבחינה אקדמית. הם כל הזמן דנים איך מצד אחד להיות
    מקובלים בעולם התורה והישיבות, ומצד שני להשאר "אקדמים", ולדעתם תוספתא וילנא
    זה לא מסודר אקדמי.

    בשנת 1991, התמנתה ועדה מייעצת אקדמית, שתפקידה להמליץ ולפקח על מדיניות
    הפרויקט הן ביחס לקביעת התחומים שיהיו בתקליטור, הן ביחס לסוג הספרים
    והמהדורות שייקלטו, ועוד עניינים הקרובים לכך.
    כיו"ר הוועדה כיהן פרופ' יעקב
    שפיגל
    מהמחלקה לתלמוד וחבריה היו: פרופ' אביעזרי פרנקל ופרופ' לייב מוסקוביץ.

    כיום:

    ראש הפרויקט – פרופ' משה לוינשטיין
    מנכ"ל – הרב ד"ר אלכס טל
    סמנכ"ל טכנולוגיה – ד"ר יהונתן שלר
    יועץ אקדמי – פרופ' יעקב שפיגל

    ב-1991 https://he.wikipedia.org/wiki/1991 החל שפיגל לשמש כיושב ראש ועדה
    מייעצת אקדמית שהופקדה על קליטת הספרות התורנית
    https://he.wikipedia.org/wiki/ספרות_תורנית
    בפרויקט
    השו"ת. תפקיד הוועדה הוא לקבוע אילו ספרים יתווספו לפרויקט ובאיזו מהדורה
    https://he.wikipedia.org/wiki/מהדורה של
    ספרים אלו יש להשתמש.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 25/10/2022 11:54

    ליתר דיוק,
    יש להם תקציב מהאוניברסיטה וכו' וכו' ואכ"מ.
    אלא שאת ענין המכירות הם מסרו לזכיין חיצוני, שהוא מנהל את השיווק והתמחור
    וכו', והוא פועל כמערכת עצמאית.

    לגופו של נידון,
    אין שום בעיה להוסיף תוספתא בגירסת וילנא וכיוצ"ב, זה עולה 2 ש"ח, ומן הסתם
    כבר יש להם את הטקסט של זה מוכן,
    עיקר הנידונים שלהם הם מבחינה אקדמית. הם כל הזמן דנים איך מצד אחד להיות
    מקובלים בעולם התורה והישיבות, ומצד שני להשאר "אקדמים", ולדעתם תוספתא וילנא
    זה לא מסודר אקדמי.

    בשנת 1991, התמנתה ועדה מייעצת אקדמית, שתפקידה להמליץ ולפקח על מדיניות
    הפרויקט הן ביחס לקביעת התחומים שיהיו בתקליטור, הן ביחס לסוג הספרים
    והמהדורות שייקלטו, ועוד עניינים הקרובים לכך.
    כיו"ר הוועדה כיהן פרופ' יעקב
    שפיגל
    מהמחלקה לתלמוד וחבריה היו: פרופ' אביעזרי פרנקל ופרופ' לייב מוסקוביץ.

    כיום:

    ראש הפרויקט – פרופ' משה לוינשטיין
    מנכ"ל – הרב ד"ר אלכס טל
    סמנכ"ל טכנולוגיה – ד"ר יהונתן שלר
    יועץ אקדמי – פרופ' יעקב שפיגל

    ב-1991 https://he.wikipedia.org/wiki/1991 החל שפיגל לשמש כיושב ראש ועדה
    מייעצת אקדמית שהופקדה על קליטת הספרות התורנית
    https://he.wikipedia.org/wiki/ספרות_תורנית
    בפרויקט
    השו"ת. תפקיד הוועדה הוא לקבוע אילו ספרים יתווספו לפרויקט ובאיזו מהדורה
    https://he.wikipedia.org/wiki/מהדורה של
    ספרים אלו יש להשתמש.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 25/10/2022 11:55

    כמובן חשוב לשלוח בקשות מהציבור,
    כמו שהזכירו זה משפיע מאוד על קבלת ההחלטות.
    (לכל הפחות שיכניסו שתי סוגי מהדורות, כמו שעשו בכמה דברים)

  • תאריך ההודעה המקורית: 25/10/2022 11:55

    כמובן חשוב לשלוח בקשות מהציבור,
    כמו שהזכירו זה משפיע מאוד על קבלת ההחלטות.
    (לכל הפחות שיכניסו שתי סוגי מהדורות, כמו שעשו בכמה דברים)

    תאריך ההודעה המקורית: 25/10/2022 12:02

    מה עניינם של 2 ש"ח?
    עכ"פ מעניין שהם לא עשו מנגנון דומה לתורת אמת של הוספת ספרים באופן עצמאי ע"י
    הלקוח.
    או שיש ואיני יודע.

  • 0 הצבעות
    28 פוסטים
    165 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 25/07/2022 12:09 גם לי בתור מתווך יוצא להיפגש במקרים של כאלו ש'שוכחים' מהתשלום שהתחייבו חושב שבגלגול הבא תהיה לי פרנסה ברווח...
  • שוטנשטיין סרוק בקובץ

    2022 מקורות תורניים כלים תורניים
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    19 צפיות
    ח
    תאריך ההודעה המקורית: 04/08/2022 17:31 מצורף קישור לשוטנשטיין https://drive.google.com/drive/folders/1LW7rbzSlcuOY5MyixhD825bbnXakDQrX?usp=sharing
  • טורי אבן - קונטרס אחרון

    2022 מקורות תורניים הלכה ומנהג
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    13 צפיות
    ע
    תאריך ההודעה המקורית: 09/08/2022 23:05 ייש"כ.
  • 0 הצבעות
    15 פוסטים
    51 צפיות
    י
    המשך ההודעה המקורית (חלק 2/2) אכן דברינו מותאמים רק עם דברי שו"ת פנים מאירות (בהקדמה) אשר האריך לבאר, דהא דשפתותיו דובבות, אינו מחייב שהאומר שמועה יזכיר שם אומרה. דהגם שיאמר סתם, או בשם אחרים, קמי שמיא גליא, היולדה והמחזיקה, ושפתותיו דובבות. אך הקפידה שהיו מקפידים לומר בשם אומרה, טעמא, דכשיאמרו השמועה משם אומרה, והוא אדם גדול, השומע ישמע, ומקבלה. וגורסין אותה, ונותנין לב ללומדה, ועי"ז האומרה, שפתותיו דובבות. וציין שם למה שמצינו בכותבות (כה:) שר"ל שמע דבר הלכה מר' אלעזר, ולא קיבל ממנו. ואח"כ שמע דבר זה מר' יוחנן, ונסתכל על ר' אלעזר בעין רעה. שלא אמר לו קודם לכן, ששמע כן מר' יוחנן. והיינו דאם היה אומר לו ר' אלעזר, שר' יוחנן אמר דבר זה, היה מקבל ממנו. וכן ציין לגמ' בשבת (כא:) שאמרו לאביי הלכה משמו של ר' ירמיה, ולא קיבלה. ואח"כ אמרוה לו משמו של ר' יוחנן, וקיבלה. ע"ש. ולאור דברים אלו, הרי שמתבאר היטב כיסוד המבואר, כי כל השיקולים של אמירת דבר בשם אומרו, וחשש הגזל וכו', הכל הוא רק לאחר ששוקלים בפלס, שלא יצא היזק והפסד לגוף החידוש, ע"י מה שיאמרו בשם אומרו, אך אם החידוש בעצמו ירד מרום ערכו מחמת הזכרת שם אומרו, שב ואל תעשה עדיף. [אמנם עי' בשם הגדולים (מע' ספרים אות ז' [כו] ערך ספר הזכרונות) אשר האריך מתחילה לצדד כדברי הפמ"א, אך בסופו קצת מפקפק, דדורות האחרונים יתכן שיש יותר צורך להקפיד להזכיר את השם, דרק בהזכרה מפורשת יוזכר המחבר לטובה ויוסר ממנו כל קטרוג, יעו"ש. ויל"ע האם יש הכרח לדברים]. עוד יש לי לציין, בייחס למה שכתבתי במכתב הקודם וכפי שדברו מזה הפוסקים, דאין ביכולת בעל החידו"ת, לעכב מיד האחרים מלהפיץ את דברי תורתו ברבים. עי' בזה בשו"ת משיב דבר (ח"א סי' כ"ד), ובשו"ת בצל החכמה (ח"ד סי' פ"ד). בכבוד רב, יצחק אברהם ועוד מאמר שנשלח בהקשר לפולמוס הנ"ל: האם מותר להעתיק מאמרים על שם כותב אחר? מו"מ בפרטי הדין והמתסעף מהות האיסור בפרשתנו (ח, י"ז) "ואמרת בלבבך כחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה". המבואר כי תשוקת האדם לכבוד מתבטאת בנטילת מעשי הקב"ה, כאילו הם ממנו, אך ממשיך הפסוק (י"ח) "וזכרת את ה' אלהיך כי הוא הנתן לך כח לעשות חיל למען הקים את בריתו אשר נשבע לאבתיך כיום הזה" על האדם להיות תדיר זכרון הקב"ה למען לא יטול כביכול מעשה הקב"ה כאילו הם ממנו. כמו"כ במעשי האדם יש נוטלים עטרה לראשם ממעשי השני, ומתגאה בעטרה לא לו. אנו נדון במאמר זה בפרטי איסור לקחת דברי חברו ולענדם עטרה לראשו. הגדרת האיסור "אמר רבי חנינא כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם שנאמר ותאמר אסתר למלך בשם מרדכי" (מגילה ט"ו א') יש לדון בגדר האיסור בהעתקת דברי תורה של אחר, ומלבד הענין האמור של "כל האומר דבר בשם אמרו מביא גאולה לעולם", שהוא ענין להקפיד על בעל המימרא, וע"י זה מקרב הגאולה. לכאורה מצינו בזה פרטי דינים המורים על ענינים נוספים לאיסור וכמבואר. פרטי הדין לכאורה מצינו בזה ז' ענינים לאיסור: [א] בתוספתא ב"ק פ"ז ה"ג איתא: שבעה גנבים הן וכו'. המתגנב מאחר חבר והולך ושונה פרקו אע"פ שנקרא גנב. המבואר מזה דנתחדש כעין איסור גניבה, דשייך גניבה בד"ת. [ב] עוד שם איתא: שבעה גנבין הן הראשון שבכולם גונב דעת הבריות. ועתה כשמעתיק דברי חברו עובר בגניבת דברים שע"י יראה כאילו יש בו דעה ממה שאין בו[1]<file:///C:/Users/User1/Desktop/%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%A1%D7%99%D7%9F/%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%9D/%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%9D%20%D7%9E%D7%94%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA%20%D7%9C%D7%90%20%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%95%D7%AA%20%D7%95%D7%A6%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%AA%20%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA/%D7%94%D7%90%D7%9D%20%D7%9E%D7%95%D7%AA%D7%A8%20%D7%9C%D7%94%D7%A2%D7%AA%D7%99%D7%A7%20%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D%20%D7%9C%D7%9C%D7%90%20%D7%A9%D7%9D%20%D7%94%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%91.docx#_ftn1>. [ג] איתא בגמ' יבמות צ"ו ב׳ אגורה באהליך עולמים - אמר דוד: רבונו של עולם יהי רצון שיאמרו שמועה מפי בעולם הזה כדי שיהיו שפתותיי דובבות בקבר ע"ש. והיכא שלא מזכיר שם חברו ע"י זה מפסיד את חברו בהפסד גדול, דעל ידו לא ידובבו שפתותיו (ועי' בסמוך מה שנביא בשם הפנים מאירות). [ד] במסכת אבות פ"ו מ"ז איתא דאחד ממ׳׳ח קניני התורה זה האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם, ועתה כשאינו מזכיר שמו ע"י מופסד גאולה לעולם. [ה] עובר משום מדבר שקר תרחק, כדמוכח לקמן. (ויש לחלק בין זה לבין גונב דעת וכדבסמוך). [ו] הא דע"י שידעו מי הוא בעל השמועה ידעו כמו מי לפסוק (כגון פלוגתא דאביי ורבא דהלכתא תמיד כרבא חוץ מיע"ל קג"ם כמבואר בקידושין (נ"ב א' ובעוד). דאיתא בכתובות כ"ח ב' ר"ל דקפיד אתנא דלא דייק בבעל השמועה, דאם היה יודע מיהו בעל השמועה (שהיה ראוי לסמוך עליו) היה פוסק כמותו. ודו"ק. ועתה נדון בפרטי הדין בעז"ה. [א] 'גונב תורה' בשו"ת קנה בושם להגר"מ בראנסדארפער זצ"ל ח"ג סי' קי"ח בא' ששאל אם שומע קושיא בתוך לימודו אם מותר לו להקדים ולשאול את שאלתו כאילו יצאו ממנו הדברים אם יש בזה איסור גניבה או לא. וכתב לו דלא שייך בזה איסור גניבה כיון דהתוה"ק היא מורשה לכל אחד ואחד מעמ"י (שמו"ר ל"ג ז'). אבל צריך לחוש לגניבת דעת. ע"כ ת"ד. והמוכח מדבריו דלא שייך בזה איסור גניבה כלל (אפילו לא כעין) כיון דהתורה שייכת לכולם ואין שייך תורה ששייכת למישהו. ודבריו צ"ב לענ"ד דבהדיא בתוספתא נתבאר דשייך בזה גופייהו איסור ומדוע רק מטעמא דגניבת דעת. ועוד איכא להעיר על דבריו דבגמ׳ קדושין ל"ב א' איתא גבי רב שמחל על כבודו, כבודו מחול כיון דדריש כי אם בתורת ה׳ חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה, דבריש הפסוק הוא תורת ה', ובסיפא זה תורתו, אלא כיון שעמל בה נקראת כבר תורה שלו. וזה לא כ"כ משמע מדברי הקנה בושם. ואפשר אכתי לחלק דבעלות ממונית לא שייך על תורה ולהכי לא שייך גניבה בד"ת, אבל נמי שייך בעלות על התורה מצד יחס האדם כלפי התורה שעמל בה ודו"ק בזה. [ב] גניבת דעת האומר ד"ת שאינם שלו- כאילו נאמרו על ידו, הינם בכלל גניבת דעת- שגונב דעת השומעים ויחשבו ע"י זה שהוא חכם, וזה חלוק משקר (ויבואר יותר לקמן בערך שקר) כיון שלא משקר שזה ממנו אלא גורם לשומעים לחשוב כאילו זה ממנו וכמבואר בתוספתא דלעיל. במרדכי ב"מ כ"ט ב' וז"ל "המפקיד ס"ת אצל חברו גולל כל י"ב חודש ולא יקרא בו לכתחילה, פירש רב יודא גאון כשם שאסור לקרות בו כך אסור להעתיק ממנו אפילו אות אחת שלא ברשות דמרע לי' לפקדון, וה"מ בבור וע"ה אבל חבר ות"ח מותר לקרות בו ומותר להעתיק ממנו ואפילו לכתחילה שלא ברשות, והוא כשאין לו כיוצא בו, לפי שכשהפקידו אצלו יודע היה שהנפקד חבר וילמוד בו ואדעתא דהכין הפקיד אצלו. ע"כ. העולה מדברי ר"י גאון, דמותר להעתיק אפילו דשלא ברשות דאדעתא דהכין הפקיד אצלו, ועוד מוכח דשייך בעלות על דבר כזה. ועי' ש"ך סי' רצ"ב ס"ק ל"ה דהביא מקור לד' ר"י גאון מהתוספתא דלעיל ומוכיח דמותר להעתיק. וע"ע בסוף דבריו דפוסק דמותר להעתיק ספר חברו אפילו חברו מקפיד על ההעתקה מטעמא דהתוספתא. ויש להעיר על דבריו דכל מה שנתבאר בתוספתא הוא על גניבת דברי חברו באופן שיראה כאילו הוא אמרו, דזה מיקרי גנב, וא״כ מה מוכיח דמותר להעתיק דברי חברו ללא רשות דמיירי בכלל אפילו בספר שחברו לא כתבו. דהיינו הש"ך מוכיח מהתוספתא דין שסתמא דמותר להעתיק מספר ששייך לחברו ללא רשות הרי הדין בתוספתא הוא לגבי לגנוב את דברי תורתו שחבירו גופיה חידש. ואינו קשור לדיני גניבת ד"ת חברו. [ג] שפתיו דובבות בקבר ובטעמא דיהיו שפתותיו דובבות בקבר. ויש לציין דכ״ז מיירי כשמזכיר במותו. וצ״ב דיזכיר שם בעל המימרא ובשמיא יודעים מיהו בעל המימרא ואת שפתיו ידובבו. ומבאר בשו״ת פנים מאירות (בהקדמה) דבאמת לא צריך להקפיד כולי האי בשם בעל המימרא דבגמ׳ יבמות צ״ו ב׳ נתבאר דרבי יוחנן קפיד אבעל אמימרא, ומבואר שם, דכל ־מה שהקפיד רבי יוחנן הוא רק היכא דזה נפקא מינה להלכה שיבואו מזה לידי פסיקת הלכה ובאמת א״צ להקפיד בשמועה שאין בה נפק״מ (כגון חידוש באגדה וכו׳) ובזה יש לבאר ד׳ הגמ׳ קידושין מ״ג א׳ אמר רב יצחק אנא לא רבי אבין ברבי חייא ולא רבי אבין בר כהנא אלא רבי אבין סתם, למאי נפק״מ למירמה דידיה אדידיה, דהיינו דרב יצחק דקדק מיהו בעל המימרא והנפק״מ להלכה. וזה צ״ב דא״כ נימא שפיר נפק״מ למי ידובבו שפתיו בקבר. שמע מינה, דצריך לדקדק טובא בשם בעל המימרא, היכא דזה להלכה. [ד] כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם "כל האומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם" "כל ת''ח[2]<file:///C:/Users/User1/Desktop/%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%A1%D7%99%D7%9F/%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%9D/%D7%A4%D7%95%D7%9C%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%99%D7%9D%20%D7%9E%D7%94%D7%93%D7%95%D7%A8%D7%95%D7%AA%20%D7%9C%D7%90%20%D7%A1%D7%95%D7%A4%D7%99%D7%95%D7%AA%20%D7%95%D7%A6%D7%A8%D7%95%D7%A4%D7%95%D7%AA%20%D7%A9%D7%95%D7%A0%D7%95%D7%AA/%D7%94%D7%90%D7%9D%20%D7%9E%D7%95%D7%AA%D7%A8%20%D7%9C%D7%94%D7%A2%D7%AA%D7%99%D7%A7%20%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D%20%D7%9C%D7%9C%D7%90%20%D7%A9%D7%9D%20%D7%94%D7%9B%D7%95%D7%AA%D7%91.docx#_ftn2> שאומרים דבר שמועה מפיו בעולם הזה שפתותיו דובבות בקבר". וצ״ב אמאי בעי ב׳ מימרות להך דינא. ואמאי לא הביא רבי יוחנן מימרא זו לראיה שצריך לדעת שם בעל המימרא. ובמהרש״א (יבמות שם) מתרץ קושיא זו (השנייה) דטעמא דכל האומר דבר וכו׳ הוא דין כללי כלפי העולם ולא כלפי אותה בעל המימרא. אבל איפה שבעל המימרא מת, עתה מפסידו הפסד גדול ע״י שאין מזכיר השמועה ממנו. ובטעמא דהמביא גאולה לעולם, אינו מפסידו בזה, אם אינו מזכיר בשמו על ידי זה. (ויש להעיר דאכתי שייך שינזק ע״י שיתאחר הגאולה ולא יקום לתחיה״מ ודו״ק). אך אכתי צ״ב מפני מה בקניני התורה הזכיר דווקא טעם זה ולא הטעם השני דאכתי לפי דברי המהרש״א הטעם של שפניו דוברות הוא יותר חמור מכל האומר דבר בשם אומרו, והנראה ליישב בפשיטות דמח' קניני התורה זה דברים ברובם של בין אדם לחברו (נושא בעול עם הבריות וכו') דע"י העבודה שלו הוא רוכש עוד מעלה ממ"ח הקנינים. וטעמא דשפתיו דובבות הרי מיידי באחד שמת כבר ולהכי לא מצי למינקט הך טעמא אלא כל האומר דבר בשם אומרו דזה שיך בחיים ומח׳ קניני התורה מיירי בב״א לחברו ודו״ק וכדמוכח להדיא גמ׳ מגילה ט״ו א׳ ממרדכי ואסתר ופשוט. [ה] מדבר שקר תרחק ובטעמא דעובר משום מדבר שקר תרחק (שיש לחלקו מטעם גניבת דעת הבריות היכא שכותב דבר תורה של חברו ואינו מפרסמו דאז לא גונב דעת הבריות, אלא עובר על שקר כאילו הדברים יצאו ממנו ודו״ק החילוק). לענ"ד יש ראיה מוכרחת מגמ' שבועות ל"א א' מנין לתלמיד שיושב לפני רבו ורואה זכות לעני וחוב לעשיר מנין שלא ישתוק תלמוד לומר מדבר שקר תרחק. מנין לתלמיד שרואה את רבו שטועה בדין שלא יאמר אמתין לו עד שיגמרנו ואסתרנו ואבננו משלי כדי שיקרא הדין על שמי ת״ל מדבר שקר תרחק. וצ"ב אמאי התלמיד צריך לתקן את רבו מיד, דמאי שייך מדבר שקר תרחק בזה, הרי בוודאי יודע התלמיד איזה דין שנשמט מרבו, וא"כ אדרבה שפיר מתקנו בסוף ושפיר קרי לדין על שם התלמיד, ואדרבה אם נימא דצריך לתקנו מיד בוודאי יצא שקר שהדין יקרא ע״ש הרב. והרי התלמיד חידש את הדין ובוודאי צריך להקראות על שמו וצ"ע. וא״ת דאתי לאשמועינן שצריך לתקנו מיד כדי שלא יצא שקר מפי הרב, הרי כבר זה השמענו בסמוך במימרא נפרדת דאסור לעשות כן. וצ״ב. וצ״ל דבאמת אין הדין נקרא על שם התלמיד כיון שהרב דן את הדין ועל ידו הובררה נקודה נוספת, אבל באמת הדין הוא ע״ש הרב אלא ע״כ מוכח דאסור לאדם להראות דשייך אליו דין אשר בעצם לא יצא ממנו ויש בזה איסור של מדבר שקר תרחק. [ו] ידיעת שם בעל המימרא- נפק"מ לפסיקת הלכה ובטעמא אחרינא דע״י זה ידעו כמו מי לפסוק. הנה כבר הובא ד׳ שו״ת פנים מאירות בקצרה, דטעמא דקפיד רבי יוחנן מיהו בעל השמועה, הוא מכיון דאחר פטירתו יבואו לחזור על שמועתו. אבל אם לא ידעו מיהו בעל המימרא לא יחזרו על דבריו וא״כ שפתיו לא ידובבו בקבר. וע״י זה יפסיד. אבל באמת שפתיו ידובבו אם תוזכר המימרא בלא שמו רק יווצר מזה הפסד דאחר פטירתו וכנ׳׳ל. אך אם זה דבר הלכה לא זאת שלא יחזרו על שמועותיו, אלא גם אם יחזרו על שמועותיו לא יסמכו על זה כיון דלא נודע מיהו בעל המימרא אז ודאי לא תוזכר שמועתו. והנה שיטת הפנים מאירות דכל מה דבעי להזכיר שם ההלכה הוא רק מחמת שאח׳׳כ יבואו לפסוק הלכה כמותם וע׳׳י זה יותר ידובבו שפתותיהם בקבר. והחיד״א בשם הגדולים (מערכת ספרים ו׳ ספר הזכרונות) הוכיח כדבריו דרבי הקדוש כתב הרבה הלכות בסתם משנה ולא פירש מיהו בעל המימרא כיון דהיות דהלכה כסתם משנה א״כ יפסקו כמו זה, ולא חייש לפרש מיהו בעל המימרא. אך בזה יש להעיר דאכתי קי״ל קידושין נ״ג א׳ דסתם הלכה ר״מ היא, וא״כ שפיר תו ידעי׳ מיהו בעל המימרא, ואכתי לא מוכח וצ"ב. אך בהקדמה לספר דברי נחמיה (בהקדמת בן המחבר) פליג על דברי הפנים מאירות, וס״ל דודאי זכות הוא למחבר הספר שיקרא השמועה על שמו, וזה הוכיח דאיתא גמי סנהדרין צ״ג ב׳ נחמיה בן חכליה לא זכה שיקרא שמו על ספרו, וא״כ מוכח בהדיא דאע״ג דזה דברים שאין בהם נפק״מ להלכה (ובוודאי דבנ״ך לא שייך למימר דפסקינן כמר זה, דוודאי אין מאן דפליג על הנ״ך) אם כל זאת - עניין שיקרא על שם בעל המימרא. אך מביא עוד גמי הוריות י״ג ב׳ דקנסו לר׳׳נ ולר"ל דלא תאמר הלכה משמם, ואע״ג דפוסקים כמותם, ומוכח בהדיא דזה הוי ענין שיקרא ע״ש.
  • יש כזה דבר ש"ך עה"ת???

    2022 מקורות תורניים ספרים תורניים
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    12 צפיות
    0
    תאריך ההודעה המקורית: 01/09/2022 13:20 זה מה שאמור להיות כתוב בספר שם. כך שאולי מישהו יכול לעזור לי דרך זה לפענח באיזה ספר מדובר. שבני ישראל במצרים היו משתתפים כל אחד בצער של חבירו, וסייעו זה לזה, וכשאחד סיים את עבודתו מוקדם הוא היה הולך לראות איך יכול לעזור לאחרים. שכוייחחח [image: Mailtrack] https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Sender notified by Mailtrack https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& 01.09.22, 13:19:24
  • 0 הצבעות
    10 פוסטים
    42 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 20/10/2022 21:40 תמהני אם מושג זה זקוק למקור, הלא זהו אחד מעיקרי היהדות כי ידוע שהתורה לא ניתנה לנו אלא כדי לתקן את המידות (כך מובא בספרי כל החכמים מכל העדות החוגים והשיטות, בניסוחים שונים, כמו דרך ארץ קדמה לתורה, האדם לא נברא אלא לשבר את הטבע, ת"ח שאין בו דעת נבלה טובה הימנו וכו' וכו') מעתה, אם קיימת דרך חלופית, נמצא שהתורה אינה אלא דרך נוספת לאלו ש'לא התסדרו' עם הדרך החלופית וכיו"ב, ובסגנון של 'אם לא הצלחתם תנסו ע"י התורה' משפט כזה הס מלהזכיר כמובן אין זאת אלא שהתורה היא הדרך היחידה לתקן את המידות, וכל שאר הדרכים אינן מציגות אלא תחפושת של מידות טובות. בכל הכבוד הראוי מאת: [email protected]
  • דרוש עורך ראשי

    2022 עריכה תורנית מקורות תורניים כתיבה תורנית
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    13 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 26/10/2022 23:42 שלום וברכה למכון ותיק ומבוסס שעומד לפני תחילת פרויקט חדש, דרוש עורך ראשי בעל ניסיון בניהול צוות העורכים והמבקרים. תנאים טובים למתאים! אם אתה חושב שאתה מתאים, נא פנה אלינו במייל האישי.
  • 0 הצבעות
    2 פוסטים
    13 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 30/10/2022 22:41 מעבר יבוק מאת: [email protected]

0

מחובר

1.1k

משתמשים

14.3k

נושאים

64.4k

פוסטים