דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

חיפוש מקור לכפילות א"מ, מחה והעבר פשעינו, מחוק ברחמיך

2022
2 2 10 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 27/10/2022 20:36

    שלום רב
    שמעתי פירוש, על כפילות בקשת אבינו מלכינו, מחה וכו', מחוק שטרי חובתינו,
    שהראשון - קאי על העבירות הפרטיים של כאו"א
    והשני - קאי על שטרי חוב, שיש לנו מחמת עבירות כלל הציבור, שאנו חייבים עליהם
    מדין ערבות.

    אולי מי מהתלמידי חכמים יודע מקור לפירוש הנ"ל
    תודה רבה

  • תאריך ההודעה המקורית: 27/10/2022 20:36

    שלום רב
    שמעתי פירוש, על כפילות בקשת אבינו מלכינו, מחה וכו', מחוק שטרי חובתינו,
    שהראשון - קאי על העבירות הפרטיים של כאו"א
    והשני - קאי על שטרי חוב, שיש לנו מחמת עבירות כלל הציבור, שאנו חייבים עליהם
    מדין ערבות.

    אולי מי מהתלמידי חכמים יודע מקור לפירוש הנ"ל
    תודה רבה

    תאריך ההודעה המקורית: 31/10/2022 02:32

    קבצים מצורפים:

  • 0 הצבעות
    10 פוסטים
    147 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 21/07/2022 19:02 רעיון יפה
  • 0 הצבעות
    3 פוסטים
    52 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 21/07/2022 09:15 כוונתי הייתה ביחס לרב השואל מעתיק לשונו: מובא בזוה"ק דישנם שני אופני בחירה היינו בחירה וברירה, והנה ענין הברירה הוא כשיש שני מינים אחד טוב ואחד רע והוא בורר ומוציא הטוב מהרע זה נקרא ברירה אולם במקום ששניהם שוים ובוחר באחד מהם בלי שום טעם ומעלה שיש לאחד על השני אז נקרא דבר זה בשם בחירה מאת: [email protected]
  • ספרי אבולעפיה

    2022 מקורות תורניים
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    17 צפיות
    ח
    תאריך ההודעה המקורית: 27/07/2022 17:14 א. יישר כח, כדבריך כן הוא. לתועלת החברים ארשום כאן טעות בסדר ספרי ה"ר אבועלפיא שכמה נמשכו אחריו, הנה בשנת שט"ז נדפס בפירארו ספר 'לקוטי שכחה ופאה' ובו אסופת סודות בקבלה על סדר האגדות מראשוני המקובלים בספרד, בסוף הספר יש קטע 'סוד אמת ויציב וקידוש שבת' מאת המקובל מה"ר דוד מאריינטי מספרד ושם נתבאר היאך יהלמו תיבות הקידוש לל"ה תיבות ולא יותר כמבואר בתיקו"ז [תיקון מ"ז פד.]. השל"ה ציטט מובאה זו בספרו [מסכת שבת תורה אור אות צד - מהד' יד רמה], ומשם לסידורו ערבית לליל שבת. בספר הסידור [מונסי תשסג] עמ' תלא כתב ה"ר אליהו מטוסוב כי ספר לקוטי שכחה ופאה הוא מכתיבת מה"ר אבולעפיא, ולכן מקורו מפוקפק. [ואחריו מחבר הספר הנפלא שבו אני עוסק]. ומאחר שעברתי על הספר ולא ראיתי שום דמיון לספרי מה"ר אבולעפיא, אלא שמצאתי בדפוס צילום מספר הנ"ל בשנת תשל"ח צורף אליו ספר וזאת ליהודה [כפי שנמצא הרבה בספרי צילום]. ומצד שנכרכו שני הספרים יחדיו, בא לכלל טעות..
  • 0 הצבעות
    20 פוסטים
    134 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 21/07/2022 22:05 עולות בצורה משמעותית [בלי אחריות..]
  • חיפוש מקור.

    2022 מקורות תורניים
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    13 צפיות
    Y
    תאריך ההודעה המקורית: 02/10/2022 15:19 בפשטות דבריכם מוכרחים דבזבחים לכאו' אין לזה זכר, וכל ראייתו מכללות הסוגיא במנחות. ועי' ברא"ש פסחים פ"ב סי' כ"ג שדחה הראיה בתוקף כדברי המיוחס לר"ן, ועי' שעה"מ איסורי מזבח פ"ה הי"א שכ' דגם דעת הרמב"ם כן, והרא"ה סובר דאף בדברים הנאכלים יש מ"ע דמליחה והרשב"א דחה דבריו. ובכל אלה לא נמצא לע"ע שום מ"מ לא בזבחים ולא במנחות.
  • חיפוש מקור

    2022
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    17 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2022 11:11 *אבל זה חומרא, ותיבת לי נשמט. [] מאת: [email protected]
  • חיפוש מקור

    2022
    17
    0 הצבעות
    17 פוסטים
    70 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 22/08/2022 23:52 יפה, ייש"כ.
  • חיפוש מקור

    2022
    14
    0 הצבעות
    14 פוסטים
    39 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 04/12/2022 13:10 בפשטות המקביל של 'קלף' בלשה"ק היא 'פצל' מלשון הכתוב "ויפצל בהם פצלות לבנות" ותרגומו: "וקליף בהון קלפין חִוָּרין". אשר על כן ככל הנראה שורש קלף (ייתכן גם גלף שהוא בעל משמעות דומה) הוא מארמית. ברכה והצלחה.

0

מחובר

1.1k

משתמשים

14.3k

נושאים

64.4k

פוסטים