שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.
הרחקת נזיקין - מסכת בבא קמא
2022
3
פוסטים
2
כותבים
0
צפיות
1
עוקבים
-
-
תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 18:34
מסברא זה קשור. כי הנושא של מזיקין הוא בבא קמא, ולא בבבא בתרא.
הנתיבות דוקא מחלק ביניהם, שלא קשורים.*נתיבות המשפט ביאורים סימן קנה ס"ק יח *
[יח] פטור מלשלם שהרוח הוא שסייעו. עיין ש"ך ס"ק י"ד, ונרשם בטעות, וצריך
להיות רשום על סעיף ל"ד פטור מלשלם.ועיין ש"ך סימן תי"ח ס"ק ד' שהביא בשם הרב המגיד [פי"ד מנזקי ממון ה"ז] מה
שתמה. ובש"ך שם תירץ שכאן בסימן קנ"ה הולך היפך מכחו, שכונתו להפיל העפר לארץ
ולא שילך למרחוק, משא"כ אש שהרוח מסייע על מה שכונתו שילך האש וכו'. אינו
מובן, דמה טעם הוא זה שהולך היפך מכונתו, וליהוי כאבנו וסכינו שהניחן בראש גגו
[ב"ק ו' ע"א], שכונתו לא היתה רק שיונח שם, ואפ"ה חייב כשהזיקו ברוח מצויה.לכן נראה לפענ"ד, דהנה לכאורה קשה על כל ההרחקות שמונה שם בפרק לא יחפור
בב"ב, ומביאן (הרמב"ן) [הרמב"ם] והמחבר בהלכות נזקי שכנים, וכן הא דב"ב דף
י"ח [ע"א] בסוגיא דחרדל קשה, הא כשהדבורים אוכלין החרדל או היונים בשדות, שורו
ממש הוא [אמת שהרמב"ן במלחמות [שם ט' ע"ב מדפי הרי"ף] כתב הטעם דלא קני להו רק
מפני דרכי שלום, והוא דחוק] ומד' אבות נזיקין הן, ואמאי אמרי רבנן דא"צ
להרחיק, ומשמע דאפילו בדיעבד פטורים, דהא אפילו בהרחקות שמחויבין להרחיק פטור
מלשלם בדיעבד, וא"כ קשה אמאי, הא הוי כד' אבות נזיקין. וכן קשה בב"ב כ"ג
[ע"א] גבי עורבים בדם, דהא הוי כדליל דלא אצנעיה והוציאו תרנגול של הפקר
דמבואר בב"ק דף י"ט ע"ב דחייב. וכן כל הדברים דחשיב בפרק לא יחפור ובהלכות
נזקי שכנים לכאורה בכלל ד' אבות נזיקין הן כשתדקדק בהן, כגון היזיקא דמתונתא
שהמים הולכין ומזיקין, מי גרע מבור המתגלגל ברגלי אדם או מהיזק שהולך ע"י רוח
מצויה דחייב, ומכ"ש במה ששיערו חכמים שילך המזיק בעצמו, וכיוצא בהן הרבה.
ומהתימה על התוס' בב"ב כ"ו [ע"א ד"ה זיקא] שהקשו גבי רקתא, דהיינו אש, ולא
הקשו אדבורים ויונים דהיינו שור, ועל כל הדברים היה להן להקשות כך דמד' אבות
נזיקין הן.וע"כ צ"ל, דהד' אבות נזיקין אינו חייב עליהן רק כשאפשר להחזיק ברשותו ובשמירה
שלא יזיקו, דאז רחמנא חייביה בשמירה וכשלא שמרו חייבין בתשלומין, אבל הני
דחשיב בפרק לא יחפור, הוא באופן דכשיתחייב לשלם ההיזק אין אפשרות לו לעשות
תשמיש זה ברשותו כלל, ויתבטל תשמיש זה מרשותו כיון דאי אפשר כלל בעשיה
ובשמירה, ובביטול רשות לא חייביה רחמנא.
וראיה לזה מב"ב דף כ"ג [ע"א] גבי אומני, דפריך והא אחזיק להו, דקשה היאך מהני
חזקה שלא לשמור הזיקו, וכי מועיל חזקה בד' אבות נזיקין. וכן משמע מרש"י [ד"ה
אפיקו] שפירש אפיקו לי קורקור, שלא (יזיקו) [יקיזו] עוד כאן. משמע דבהנך דברים
אי אפשר בשמירה רק בביטול התשמיש מרשות. ומשו"ה סובר ר' יוסי בב"ב [כ"ה ע"ב]
דעל הניזק להרחיק, דמהיכי תיתי יבטל רשות המזיק, יבטל רשות הניזק, דהא כשהניזק
ישמור עצמו לא יוזק, משא"כ בד' אבות נזיקין, אי אפשר להניזק לשמור דאין הניזק
יודע מתי יבוא המזיק, ולמזיק אפשר בשמירה, ובהנך דב"ב הוא להיפך, שהמזיק אי
אפשר לשמור הנזק כי אם בביטול התשמיש מרשותו, משו"ה לא חייביה רחמנא להמזיק.
ומשו"ה גבי רקתא בב"ב כ"ו [ע"א] לא פריך רק מגץ היוצא מתחת הפטיש ולא משאר אש,
דשאר אש אפשר בשמירה, משא"כ ברקתא וגץ שניהם שוין, דאי אפשר להן בשמירה רק
בביטול רשות.ולפי"ז אתי שפיר נמי בהא דאילן דסמוך לבור [שם כ"ה ע"ב], דלא תקשה הא השרשין
היוצאין הן שלו וכשמזיקין ליהוי כשורו ובורו שמזיקין דחייב. ולפי מה שכתבתי לא
קשה, כיון דאי אפשר להחזיקו בשמירה כי אם בביטול רשות מנטיעת אילנות, ולניזק
אפשר להרחיק ולשמור עצמו, בזה לא חייביה רחמנא למזיק.ולפ"ז לא קשה קושית הש"ך מסימן תי"ח, דכאן בסימן קנ"ה אי אפשר בשמירה כי אם
בביטול רשות מתשמישין אלו, ולהניזק אפשר להרחיק ולשמור עצמו שלא יוזק, לא
חייביה רחמנא, דרחמנא לא חייביה רק בשמירה, משא"כ בהך דסימן תי"ח דחייב מטעם
אש והוי מד' אבות נזיקין, ולא שייך שם ביטול רשות, ואפשר למזיק לשמור שלא
יזיק, ולא לניזק, חייב כמו בכל ד' אבות נזיקין.ובגץ היוצא מתחת הפטיש, אף דשם הוי ביטול רשות ואי אפשר בשמירה, מ"מ חייב,
מטעם שאמר בב"ב בתרא כ"ו [ע"א] משום דניחא ליה (למיזל) [דליזל], ומכה בכח כדי
שילך לחוץ, משו"ה חייב, ע"ש. כן נ"ל ברור.מאת: [email protected]
-
תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 18:34
מסברא זה קשור. כי הנושא של מזיקין הוא בבא קמא, ולא בבבא בתרא.
הנתיבות דוקא מחלק ביניהם, שלא קשורים.*נתיבות המשפט ביאורים סימן קנה ס"ק יח *
[יח] פטור מלשלם שהרוח הוא שסייעו. עיין ש"ך ס"ק י"ד, ונרשם בטעות, וצריך
להיות רשום על סעיף ל"ד פטור מלשלם.ועיין ש"ך סימן תי"ח ס"ק ד' שהביא בשם הרב המגיד [פי"ד מנזקי ממון ה"ז] מה
שתמה. ובש"ך שם תירץ שכאן בסימן קנ"ה הולך היפך מכחו, שכונתו להפיל העפר לארץ
ולא שילך למרחוק, משא"כ אש שהרוח מסייע על מה שכונתו שילך האש וכו'. אינו
מובן, דמה טעם הוא זה שהולך היפך מכונתו, וליהוי כאבנו וסכינו שהניחן בראש גגו
[ב"ק ו' ע"א], שכונתו לא היתה רק שיונח שם, ואפ"ה חייב כשהזיקו ברוח מצויה.לכן נראה לפענ"ד, דהנה לכאורה קשה על כל ההרחקות שמונה שם בפרק לא יחפור
בב"ב, ומביאן (הרמב"ן) [הרמב"ם] והמחבר בהלכות נזקי שכנים, וכן הא דב"ב דף
י"ח [ע"א] בסוגיא דחרדל קשה, הא כשהדבורים אוכלין החרדל או היונים בשדות, שורו
ממש הוא [אמת שהרמב"ן במלחמות [שם ט' ע"ב מדפי הרי"ף] כתב הטעם דלא קני להו רק
מפני דרכי שלום, והוא דחוק] ומד' אבות נזיקין הן, ואמאי אמרי רבנן דא"צ
להרחיק, ומשמע דאפילו בדיעבד פטורים, דהא אפילו בהרחקות שמחויבין להרחיק פטור
מלשלם בדיעבד, וא"כ קשה אמאי, הא הוי כד' אבות נזיקין. וכן קשה בב"ב כ"ג
[ע"א] גבי עורבים בדם, דהא הוי כדליל דלא אצנעיה והוציאו תרנגול של הפקר
דמבואר בב"ק דף י"ט ע"ב דחייב. וכן כל הדברים דחשיב בפרק לא יחפור ובהלכות
נזקי שכנים לכאורה בכלל ד' אבות נזיקין הן כשתדקדק בהן, כגון היזיקא דמתונתא
שהמים הולכין ומזיקין, מי גרע מבור המתגלגל ברגלי אדם או מהיזק שהולך ע"י רוח
מצויה דחייב, ומכ"ש במה ששיערו חכמים שילך המזיק בעצמו, וכיוצא בהן הרבה.
ומהתימה על התוס' בב"ב כ"ו [ע"א ד"ה זיקא] שהקשו גבי רקתא, דהיינו אש, ולא
הקשו אדבורים ויונים דהיינו שור, ועל כל הדברים היה להן להקשות כך דמד' אבות
נזיקין הן.וע"כ צ"ל, דהד' אבות נזיקין אינו חייב עליהן רק כשאפשר להחזיק ברשותו ובשמירה
שלא יזיקו, דאז רחמנא חייביה בשמירה וכשלא שמרו חייבין בתשלומין, אבל הני
דחשיב בפרק לא יחפור, הוא באופן דכשיתחייב לשלם ההיזק אין אפשרות לו לעשות
תשמיש זה ברשותו כלל, ויתבטל תשמיש זה מרשותו כיון דאי אפשר כלל בעשיה
ובשמירה, ובביטול רשות לא חייביה רחמנא.
וראיה לזה מב"ב דף כ"ג [ע"א] גבי אומני, דפריך והא אחזיק להו, דקשה היאך מהני
חזקה שלא לשמור הזיקו, וכי מועיל חזקה בד' אבות נזיקין. וכן משמע מרש"י [ד"ה
אפיקו] שפירש אפיקו לי קורקור, שלא (יזיקו) [יקיזו] עוד כאן. משמע דבהנך דברים
אי אפשר בשמירה רק בביטול התשמיש מרשות. ומשו"ה סובר ר' יוסי בב"ב [כ"ה ע"ב]
דעל הניזק להרחיק, דמהיכי תיתי יבטל רשות המזיק, יבטל רשות הניזק, דהא כשהניזק
ישמור עצמו לא יוזק, משא"כ בד' אבות נזיקין, אי אפשר להניזק לשמור דאין הניזק
יודע מתי יבוא המזיק, ולמזיק אפשר בשמירה, ובהנך דב"ב הוא להיפך, שהמזיק אי
אפשר לשמור הנזק כי אם בביטול התשמיש מרשותו, משו"ה לא חייביה רחמנא להמזיק.
ומשו"ה גבי רקתא בב"ב כ"ו [ע"א] לא פריך רק מגץ היוצא מתחת הפטיש ולא משאר אש,
דשאר אש אפשר בשמירה, משא"כ ברקתא וגץ שניהם שוין, דאי אפשר להן בשמירה רק
בביטול רשות.ולפי"ז אתי שפיר נמי בהא דאילן דסמוך לבור [שם כ"ה ע"ב], דלא תקשה הא השרשין
היוצאין הן שלו וכשמזיקין ליהוי כשורו ובורו שמזיקין דחייב. ולפי מה שכתבתי לא
קשה, כיון דאי אפשר להחזיקו בשמירה כי אם בביטול רשות מנטיעת אילנות, ולניזק
אפשר להרחיק ולשמור עצמו, בזה לא חייביה רחמנא למזיק.ולפ"ז לא קשה קושית הש"ך מסימן תי"ח, דכאן בסימן קנ"ה אי אפשר בשמירה כי אם
בביטול רשות מתשמישין אלו, ולהניזק אפשר להרחיק ולשמור עצמו שלא יוזק, לא
חייביה רחמנא, דרחמנא לא חייביה רק בשמירה, משא"כ בהך דסימן תי"ח דחייב מטעם
אש והוי מד' אבות נזיקין, ולא שייך שם ביטול רשות, ואפשר למזיק לשמור שלא
יזיק, ולא לניזק, חייב כמו בכל ד' אבות נזיקין.ובגץ היוצא מתחת הפטיש, אף דשם הוי ביטול רשות ואי אפשר בשמירה, מ"מ חייב,
מטעם שאמר בב"ב בתרא כ"ו [ע"א] משום דניחא ליה (למיזל) [דליזל], ומכה בכח כדי
שילך לחוץ, משו"ה חייב, ע"ש. כן נ"ל ברור.מאת: [email protected]
תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 18:36
שכויח גדול
--
בכבוד רבשמחה פרוינד[email protected]
[email protected]
שלום! נראה שהשיחה הזו מעניינת אותך, אבל עדיין אין לך חשבון.
נמאס לכם לגלול בין אותם הפוסטים בכל ביקור? כשנרשמים לחשבון, תמיד תחזרו בדיוק למקום שבו הייתם קודם, ותוכלו לבחור לקבל התראות על תגובות חדשות (בין אם במייל, ובין אם בהתראת פוש). תוכלו גם לשמור סימניות ולפרגן ב-upvote לפוסטים כדי להביע הערכה לחברי קהילה אחרים.
בעזרת התרומה שלך, הפוסט הזה יכול להיות אפילו טוב יותר 💗
הרשמה התחברות