שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.
לעורכים: כיצד תגישו מועמדות להצעת עבודה בצורה נכונה
2022
172
פוסטים
19
כותבים
0
צפיות
1
עוקבים
-
-
תאריך ההודעה המקורית: 17/12/2022 22:55
א. הרב מעשה הכתב התכוון שהוא מכיר את אופן התנהלות העורכים. אבל הוא לא אמר
שמנהלים אמרו לו שהם מסכימים.
וכבר מילתי אמורה, שזה שרבים נוהגים, לא אומר שזה בסדר. ו"לא תהיה אחרי רבים
לרעות".
ב. השאלה היא, האם העורך הרוצה להתקבל לעבודת עריכה, רשאי להראות את קובץ
הדוגמה לעורך מומחה, אשר יתן לו הכוונה וביקורת כללית כיצד לערוך ובמה עליו
להשתפר. או שיכול להראות לחבירו רק קבצים אחרים שערך, ובהן לקבל ביקורות
וכדו', אך את קובץ הדוגמה עליו לערוך לגמרי בעצמו.ה' עשה את האדם ישר. בואו לא נבקש חשבונות רבים!
-
תאריך ההודעה המקורית: 17/12/2022 22:55
א. הרב מעשה הכתב התכוון שהוא מכיר את אופן התנהלות העורכים. אבל הוא לא אמר
שמנהלים אמרו לו שהם מסכימים.
וכבר מילתי אמורה, שזה שרבים נוהגים, לא אומר שזה בסדר. ו"לא תהיה אחרי רבים
לרעות".
ב. השאלה היא, האם העורך הרוצה להתקבל לעבודת עריכה, רשאי להראות את קובץ
הדוגמה לעורך מומחה, אשר יתן לו הכוונה וביקורת כללית כיצד לערוך ובמה עליו
להשתפר. או שיכול להראות לחבירו רק קבצים אחרים שערך, ובהן לקבל ביקורות
וכדו', אך את קובץ הדוגמה עליו לערוך לגמרי בעצמו.ה' עשה את האדם ישר. בואו לא נבקש חשבונות רבים!
תאריך ההודעה המקורית: 17/12/2022 23:04
יש רעיון מדהים מהרבי ר' בונם מפרשיסחא זצ"ל הגדרה בענין הבטחון, צריך לעשות
השתדלות לעשות איזה פעולה, ויוסף עשה פעולה גרועה ביקש משר המשקים שידע שלא
יעשה מה שמבקש ממנו, כזו פעולה זו פעולת השתדלות, לעשות מה ..............
ספר קול שמחה - פרשת מקץ
ג. במדרש רבה, (פ"ט ג) עה"פ (תהלים מ' ה) אשרי הגבר אשר שם ה' מבטחו, זה יוסף.
ולא פנה אל רהבים וכו', בשביל שאמר לשר המשקים זכרתני והזכרתני ניתוסף לו שתי
שנים. המאמר הזה תמוה. ולכאורה לא היה יוסף בטוח בה', שהרי אמר לשר המשקים
והזכרתני אל פרעה. אכן נראה דהענין הוא כך. דכל אדם צריך שיהיה בטחונו בה' בכל
הענינים, ובפרט יוסף הצדיק בודאי היה בטוח בה'. אכן הרמב"ן כתב (בספרו 'האמונה
והבטחון' פרק א') בפסוק ויחץ את העם, דיעקב המציא מקום לעזר השם כדי שלא יטריח
לפני המקום, כמאמר (שבת פ"ט ע"א) היה לך לעזרני, עיי'ש בספר עמודי שש. נמצא,
יוסף היה צריך לאיזה פעולה לעשות, כדברי הרמב"ן ז"ל, האף שהיה בטחונו בה'. אכן
איתא במדרש (פ"ט ז), דהשר המשקים באמת היה רוצה לבזות את יוסף לפני פרעה,
עיי"ש, ויוסף היה ידע מזה, אף על פי כן לא נמנע מלומר לו, כי היה בוטח בה'.
וזה פירוש המדרש, אשרי הגבר אשר שם ה' מבטחו וכו', שם דייקא, היינו שעושה
פעולה לעזר ה', ואף על פי כן בוטח בה' ולא פנה אל רהבים, כמו שכתבתי למעלה.
והבן מאד: -
תאריך ההודעה המקורית: 17/12/2022 22:55
א. הרב מעשה הכתב התכוון שהוא מכיר את אופן התנהלות העורכים. אבל הוא לא אמר
שמנהלים אמרו לו שהם מסכימים.
וכבר מילתי אמורה, שזה שרבים נוהגים, לא אומר שזה בסדר. ו"לא תהיה אחרי רבים
לרעות".
ב. השאלה היא, האם העורך הרוצה להתקבל לעבודת עריכה, רשאי להראות את קובץ
הדוגמה לעורך מומחה, אשר יתן לו הכוונה וביקורת כללית כיצד לערוך ובמה עליו
להשתפר. או שיכול להראות לחבירו רק קבצים אחרים שערך, ובהן לקבל ביקורות
וכדו', אך את קובץ הדוגמה עליו לערוך לגמרי בעצמו.ה' עשה את האדם ישר. בואו לא נבקש חשבונות רבים!
תאריך ההודעה המקורית: 17/12/2022 23:10
ראשית, הצגת דעת החולקים כהתנהגות של 'חוסר יושר' וכ'הליכה אחרי רבים לרעו'ת,
לא הופכת את מעשיהם לשליליים, זו דעתך ויש שיטענו ש'רחמנא ליצלן' דווקא מ'דעתא
דידך'.כוונתי בזה שנפסיק לחלק ציונים לדעת החולקים ונדון בשאלה באופן ענייני, אפשר
גם עם מקורות הלכתיים או דבריהם של מנהלי מכונים.יש להוסיף כי יתכן שיהיו מנהלי מכונים שלא יתרגשו מכך שתיעזר באחרים מאחר
שדרישות התפקיד יסננו את אלו שאינם מתאימים גם אם יקבלו הכוונה כללית, ואילו
אחרים יתייחסו לזה בחומרה, אספר כי כשלמדתי בישיבה גדולה עשו לנו מבחן בלימוד
חומר חדש ושאלות, והמבחן עצמו היה עם גמרא פתוחה, ובכל זאת היה המבחן קשה
מאוד, והיה על הנבחנים 'לשבור את הראש' כפשוטו על מנת לענות על השאלות.
לעומת זאת רוב ככל המבחנים אינם עם גמרא פתוחה כיון שהתשובה די גלויה.
הסיבה לכך היא בקושי המבחן, ומינה לעריכת הדוגמא למכונים השונים, וכל ערום
יעשה בדעת. -
תאריך ההודעה המקורית: 17/12/2022 23:10
ראשית, הצגת דעת החולקים כהתנהגות של 'חוסר יושר' וכ'הליכה אחרי רבים לרעו'ת,
לא הופכת את מעשיהם לשליליים, זו דעתך ויש שיטענו ש'רחמנא ליצלן' דווקא מ'דעתא
דידך'.כוונתי בזה שנפסיק לחלק ציונים לדעת החולקים ונדון בשאלה באופן ענייני, אפשר
גם עם מקורות הלכתיים או דבריהם של מנהלי מכונים.יש להוסיף כי יתכן שיהיו מנהלי מכונים שלא יתרגשו מכך שתיעזר באחרים מאחר
שדרישות התפקיד יסננו את אלו שאינם מתאימים גם אם יקבלו הכוונה כללית, ואילו
אחרים יתייחסו לזה בחומרה, אספר כי כשלמדתי בישיבה גדולה עשו לנו מבחן בלימוד
חומר חדש ושאלות, והמבחן עצמו היה עם גמרא פתוחה, ובכל זאת היה המבחן קשה
מאוד, והיה על הנבחנים 'לשבור את הראש' כפשוטו על מנת לענות על השאלות.
לעומת זאת רוב ככל המבחנים אינם עם גמרא פתוחה כיון שהתשובה די גלויה.
הסיבה לכך היא בקושי המבחן, ומינה לעריכת הדוגמא למכונים השונים, וכל ערום
יעשה בדעת. -
-
תאריך ההודעה המקורית: 17/12/2022 23:30
נראה שבזה תם הויכוח זה אומר בכה וזה אומר בכה. ולהבנתי, לכל צד יש סברא
והיגיון.העורך צריך להיות ירא שמים ועם שכל בריא, ולהביא בחשבון שאם יכנס לעבודה שאין
הוא ראוי לה, עתיד הוא ליתן את הדין בין בדיני אדם ובין בדיני שמים ולא תצמח
לו מזה טובה כלשהי, ואם הצליח לשַטות במנהל בעריכת הדוגמא לא בהכרח שיוכל
לעשות זאת לאורך זמן.יש להוסיף שכמובן כאשר ישנן הוראות מפורשות כיצד לערוך את הדוגמא אין לשנות
מהן בכהוא זה.לגבי הטענה שהמנהל רוצה לדעת אם אתה יודע כיצד לפסק. איני מדבר על 'לדעת כיצד
לפסק' אלא על ספק נקודתי שאתה נעזר בדיבוק חברים על מנת להכריע בו. דבר שמן
הסתם תעשה לאורך העבודה עד שתהיה 'אוטוריטה' בתחום הפיסוק, וגם אז יש לעתים
ספקות.. -
תאריך ההודעה המקורית: 17/12/2022 23:38
א. הוויכוח לא תם. הוא יוכרע ע"פ שמיעת חוו"ד של המנהלים.
ב. שים לב שאתה והארי מדברים על עניינים שונים. הוא אומר שאפשר לקבל הכוונה
כללית, כגון פחות ו' החיבור, חלוקה לפסקאות וכדו'. אתה אומר שכל ההיתר הוא רק
להתייעץ על פסיק *מסוים *מתוך כל הקובץ. לדעתי הכל אסור. ואם התייעצת על איזה
פסיק, עליך ליידע בכך את מנהל המכון, משום שגם אם לא הורה בפירוש, מסתבר
שרצונו שתעשה לבדך את כל הקובץ, בלי היתרים ובלי פלפולים.
ג. מה הקשר של מבחן עם גמרא פתוחה?
גם שם, אפילו נתנו לך מבחן קשה, אסור לך לעשותו על דעת עצמך עם גמרא פתוחה!
אתה חייב לקבל אישור לכך. -
תאריך ההודעה המקורית: 17/12/2022 23:38
א. הוויכוח לא תם. הוא יוכרע ע"פ שמיעת חוו"ד של המנהלים.
ב. שים לב שאתה והארי מדברים על עניינים שונים. הוא אומר שאפשר לקבל הכוונה
כללית, כגון פחות ו' החיבור, חלוקה לפסקאות וכדו'. אתה אומר שכל ההיתר הוא רק
להתייעץ על פסיק *מסוים *מתוך כל הקובץ. לדעתי הכל אסור. ואם התייעצת על איזה
פסיק, עליך ליידע בכך את מנהל המכון, משום שגם אם לא הורה בפירוש, מסתבר
שרצונו שתעשה לבדך את כל הקובץ, בלי היתרים ובלי פלפולים.
ג. מה הקשר של מבחן עם גמרא פתוחה?
גם שם, אפילו נתנו לך מבחן קשה, אסור לך לעשותו על דעת עצמך עם גמרא פתוחה!
אתה חייב לקבל אישור לכך.תאריך ההודעה המקורית: 17/12/2022 23:46
אולי באמת התייעצות על פסיק מסוים מותרת.
אבל אם כך, זה אינו שייך לדיון.
הדיון החל בהצעתי, שלפני שהעורך מגיש קובץ דוגמה, יערוך קבצים אחרים וישלח
למומחה, והמומחה יעיר לו הערות שישפרו את אופן עריכתו.
על כך טען הארי, שדי בהערות על קובץ הדוגמה.
אנחנו לא דיברנו על התייעצות על פסיק מסוים בקובץ וכדו', אלא להגיש את הקובץ
למומחה, והוא יעיר בו הערות מחכימות. האם זה אפשרי בקובץ הדוגמה?
אני גם מדייק ממה שאתה עצמך כתבת לעיל: "אם העורך רוצה לדעת קוים כלליים
והתאמה לסגנון המכון המדובר ומתייעץ עם מומחים לצורך כך, או שעושה אצלם
'הכשרה' לשם התאמה לאותו מכון". משמע מדבריך שאין מדובר בהתייעצות על איזה
פסיק או משפט נקודתי. וכן מובן גם מהמשך דבריך שם, שעורך מומחה עזר לך בכך
שכיוון אותך לסגנון המבוקש. לא משמע שרק התייעצת על איזה פסיק או משפט נקודתי. -
תאריך ההודעה המקורית: 17/12/2022 23:38
א. הוויכוח לא תם. הוא יוכרע ע"פ שמיעת חוו"ד של המנהלים.
ב. שים לב שאתה והארי מדברים על עניינים שונים. הוא אומר שאפשר לקבל הכוונה
כללית, כגון פחות ו' החיבור, חלוקה לפסקאות וכדו'. אתה אומר שכל ההיתר הוא רק
להתייעץ על פסיק *מסוים *מתוך כל הקובץ. לדעתי הכל אסור. ואם התייעצת על איזה
פסיק, עליך ליידע בכך את מנהל המכון, משום שגם אם לא הורה בפירוש, מסתבר
שרצונו שתעשה לבדך את כל הקובץ, בלי היתרים ובלי פלפולים.
ג. מה הקשר של מבחן עם גמרא פתוחה?
גם שם, אפילו נתנו לך מבחן קשה, אסור לך לעשותו על דעת עצמך עם גמרא פתוחה!
אתה חייב לקבל אישור לכך.תאריך ההודעה המקורית: 17/12/2022 23:48
בלי להיכנס לוויכוח הלוהט בענין עזרה לחבר, ה’ברוך’ כאן הוא שמנהל מזמין דוגמא
מעובד, ולא מסביר כלל מה מטרתו, מה הוא רוצה לבדוק?הוא בודק אם הניסוח מספיק תורני? או האם השפה מספיק עדכנית?
הוא בודק האם החומר מפוסק בתדירות? או אם אין ריבוי פסיקים קוטעים?
הוא בודק האם יש מספיק הערות? או האם אין הערות מכבידות מדי?לכן גם עורך ותיק שיבא להגיש מועמדות למכון שלא מכירים אותו, בדר”כ הוא ייכשל
בהכנת הדוגמא, כי הוא לא יצליח לקלוע לגחמותיו של המנהל התורן.לכן לענ”ד מנהל שלא פירט בבקשת הדוגמא מה הדרישות של המכון, אין לו שום זכות
להביע דעה בנושא המדובר. -
תאריך ההודעה המקורית: 17/12/2022 23:46
אולי באמת התייעצות על פסיק מסוים מותרת.
אבל אם כך, זה אינו שייך לדיון.
הדיון החל בהצעתי, שלפני שהעורך מגיש קובץ דוגמה, יערוך קבצים אחרים וישלח
למומחה, והמומחה יעיר לו הערות שישפרו את אופן עריכתו.
על כך טען הארי, שדי בהערות על קובץ הדוגמה.
אנחנו לא דיברנו על התייעצות על פסיק מסוים בקובץ וכדו', אלא להגיש את הקובץ
למומחה, והוא יעיר בו הערות מחכימות. האם זה אפשרי בקובץ הדוגמה?
אני גם מדייק ממה שאתה עצמך כתבת לעיל: "אם העורך רוצה לדעת קוים כלליים
והתאמה לסגנון המכון המדובר ומתייעץ עם מומחים לצורך כך, או שעושה אצלם
'הכשרה' לשם התאמה לאותו מכון". משמע מדבריך שאין מדובר בהתייעצות על איזה
פסיק או משפט נקודתי. וכן מובן גם מהמשך דבריך שם, שעורך מומחה עזר לך בכך
שכיוון אותך לסגנון המבוקש. לא משמע שרק התייעצת על איזה פסיק או משפט נקודתי. -
תאריך ההודעה המקורית: 17/12/2022 23:48
בלי להיכנס לוויכוח הלוהט בענין עזרה לחבר, ה’ברוך’ כאן הוא שמנהל מזמין דוגמא
מעובד, ולא מסביר כלל מה מטרתו, מה הוא רוצה לבדוק?הוא בודק אם הניסוח מספיק תורני? או האם השפה מספיק עדכנית?
הוא בודק האם החומר מפוסק בתדירות? או אם אין ריבוי פסיקים קוטעים?
הוא בודק האם יש מספיק הערות? או האם אין הערות מכבידות מדי?לכן גם עורך ותיק שיבא להגיש מועמדות למכון שלא מכירים אותו, בדר”כ הוא ייכשל
בהכנת הדוגמא, כי הוא לא יצליח לקלוע לגחמותיו של המנהל התורן.לכן לענ”ד מנהל שלא פירט בבקשת הדוגמא מה הדרישות של המכון, אין לו שום זכות
להביע דעה בנושא המדובר.תאריך ההודעה המקורית: 17/12/2022 23:53
צא מנקודת הנחה שהמנהל רוצה לבדוק את היכולות שלך בכל התחומים!
זכותו לא לפרט מה הוא רוצה (גם אם היה עדיף שיפרט), וזה לא מתיר לך לשקר
ולגזול דעת!
די לבקש חשבונות רבים. די ללכת אחרי רבים לרעות. תחשוב שזה כמו מאכל שאתה קונה
בלי כשרות או עם כשרות מפוקפקת...
גזל לא פחות חמור!מאת: [email protected]
-
תאריך ההודעה המקורית: 17/12/2022 23:53
צא מנקודת הנחה שהמנהל רוצה לבדוק את היכולות שלך בכל התחומים!
זכותו לא לפרט מה הוא רוצה (גם אם היה עדיף שיפרט), וזה לא מתיר לך לשקר
ולגזול דעת!
די לבקש חשבונות רבים. די ללכת אחרי רבים לרעות. תחשוב שזה כמו מאכל שאתה קונה
בלי כשרות או עם כשרות מפוקפקת...
גזל לא פחות חמור!מאת: [email protected]
-
תאריך ההודעה המקורית: 18/12/2022 00:03
לא.
אני פשוט בן אדם שאוהב את האמת (לכן כבר היו לי הרבה ויכוחים בקבוצה הזאת.
למשל, התווכחתי פעם על כך שבעלי תשובה אינם פחותים מחרדים מלידה. ולכן הרבה
טעו לחשוב שאני בעל תשובה. בדומה לזה, הבאתי דעות של רב מסוים, ולכן הרבה טעו
שאני תלמידו. אני לא! אני פשוט אוהב את האמת, ולא מתרשם מכך שרוב האנשים אינם
מסכימים איתי! זה הכל). -
תאריך ההודעה המקורית: 18/12/2022 00:03
לא.
אני פשוט בן אדם שאוהב את האמת (לכן כבר היו לי הרבה ויכוחים בקבוצה הזאת.
למשל, התווכחתי פעם על כך שבעלי תשובה אינם פחותים מחרדים מלידה. ולכן הרבה
טעו לחשוב שאני בעל תשובה. בדומה לזה, הבאתי דעות של רב מסוים, ולכן הרבה טעו
שאני תלמידו. אני לא! אני פשוט אוהב את האמת, ולא מתרשם מכך שרוב האנשים אינם
מסכימים איתי! זה הכל).תאריך ההודעה המקורית: 18/12/2022 00:07
אני שוב רוצה לחדד.
הרב מעשה הכתב כתב סברא נכונה: להתייעץ על פסיק נקודתי זה לגיטימי, שהרי גם
בהמשך, מהלך העבודה במכון, יתכן שיתייעץ בכה"ג.
אבל הוא גם כתב, שהיתר התערבות המומחה הוא בהתוויית סגנון העריכה וכל עוד לא
ניכר שפנים חדשות באו לכאן.
לזה אני לא מסכים.
אין היתר לשאול על יותר מאיזה פסיק אחד או ניסוח אחד. וכל שכן שאין שום היתר
לתת את הקובץ למומחה, שיעיין בו ויעיר הערות! -
תאריך ההודעה המקורית: 18/12/2022 00:07
אני שוב רוצה לחדד.
הרב מעשה הכתב כתב סברא נכונה: להתייעץ על פסיק נקודתי זה לגיטימי, שהרי גם
בהמשך, מהלך העבודה במכון, יתכן שיתייעץ בכה"ג.
אבל הוא גם כתב, שהיתר התערבות המומחה הוא בהתוויית סגנון העריכה וכל עוד לא
ניכר שפנים חדשות באו לכאן.
לזה אני לא מסכים.
אין היתר לשאול על יותר מאיזה פסיק אחד או ניסוח אחד. וכל שכן שאין שום היתר
לתת את הקובץ למומחה, שיעיין בו ויעיר הערות!תאריך ההודעה המקורית: 18/12/2022 00:22
שאלתי מנהל מכון.
השאלה:
שבוע טוב
אני בקבוצת עורכים, והתפתח דיון האם מבקש עבודת עריכה ששולח דוגמת עריכה
למכון, רשאי להיעזר בה בעורך מומחה.
אני טענתי שאין שום היתר. הוא יכול להיעזר במומחה, בקבצים אחרים שערך, על מנת
לקבל הכוונה וביקורת. אבל על קובץ הדוגמה עליו לעבוד בעצמו ולבדו.
אך אחרים טענו, שאם מדובר בביקורת כללית, ולא באופן שהקובץ נעשה "פנים חדשות"
ע"י המומחה, מותר להיעזר בעורך מומחה.
אמרתי להם שאין לי כל ספק שמנהלי המכונים לא יסכימו לכך.הייתי שמח אם תוכל לחוות דעתך בנידון.
תודה
וכל טובהתשובה:
שבוע טוב ומבורך.
אני חושב שאפשר ואף רצוי לקבל הדרכה מעורך מומחה, על צורת העריכה הדרושה,
ולקבל טיפים שונים ממנו, על מנת שיוכל לערוך משהו טוב, כדי שיוכל להיות לו
לעזר גם בהמשך העריכה.
אבל בוודאי לא לתת לעורך אחר לעבור ולתקן בקובץ עצמו של הדוגמה. כי בסופו של
דבר אם שולח הדוגמה אכן ימשיך בעריכה, הוא לא יוכל לספק את אותה איכות בעצמו
ואז יתברר שהסיכום היה מקח טעות. -
תאריך ההודעה המקורית: 18/12/2022 00:22
שאלתי מנהל מכון.
השאלה:
שבוע טוב
אני בקבוצת עורכים, והתפתח דיון האם מבקש עבודת עריכה ששולח דוגמת עריכה
למכון, רשאי להיעזר בה בעורך מומחה.
אני טענתי שאין שום היתר. הוא יכול להיעזר במומחה, בקבצים אחרים שערך, על מנת
לקבל הכוונה וביקורת. אבל על קובץ הדוגמה עליו לעבוד בעצמו ולבדו.
אך אחרים טענו, שאם מדובר בביקורת כללית, ולא באופן שהקובץ נעשה "פנים חדשות"
ע"י המומחה, מותר להיעזר בעורך מומחה.
אמרתי להם שאין לי כל ספק שמנהלי המכונים לא יסכימו לכך.הייתי שמח אם תוכל לחוות דעתך בנידון.
תודה
וכל טובהתשובה:
שבוע טוב ומבורך.
אני חושב שאפשר ואף רצוי לקבל הדרכה מעורך מומחה, על צורת העריכה הדרושה,
ולקבל טיפים שונים ממנו, על מנת שיוכל לערוך משהו טוב, כדי שיוכל להיות לו
לעזר גם בהמשך העריכה.
אבל בוודאי לא לתת לעורך אחר לעבור ולתקן בקובץ עצמו של הדוגמה. כי בסופו של
דבר אם שולח הדוגמה אכן ימשיך בעריכה, הוא לא יוכל לספק את אותה איכות בעצמו
ואז יתברר שהסיכום היה מקח טעות.תאריך ההודעה המקורית: 18/12/2022 00:38
"אבל בוודאי לא לתת לעורך אחר לעבור ולתקן בקובץ עצמו של הדוגמה. כי בסופו של
דבר אם שולח הדוגמה אכן ימשיך בעריכה, הוא לא יוכל לספק את אותה איכות בעצמו
ואז יתברר שהסיכום היה מקח טעות"
שים לב לכמה דברים:
"לעבור ולתקן בקובץ עצמו". זה ודאי לא הנידון דידן (לפחות לא איתי), וגם אני
פסלתי את אופן הסיוע הלז לעיל. אני דנתי על הַכְוונה ועל ביקורת כללית:
'אתה צריך לשים לב שהחומר יהיה מפוסק יותר', 'אתה מרבה להוסיף פסיקים יותר
מהצורך'
'אתה מרבה להביא מקורות שלכאורה לא מוסיפים לעניין או להיפך'.
'הם מצפים לכתיבה יותר קולחת/ישיבתית/ספרותית'
'למראית העין ישנן סתירות פנימיות' וכו'.
אלו הערות שמכוונות את הכותב לתת תפוקה טובה יותר ואין הן מסייעות לו באופן
העריכה בכהוא זה! התוצאה הסופית תהיה חומר שהעורך עשה מתחילתו ועד סופו.
הוא כתב שם:
*כי בסופו של דבר אם שולח הדוגמה אכן ימשיך בעריכה, הוא לא יוכל לספק את אותה
איכות בעצמו ואז יתברר שהסיכום היה מקח טעות. *
את הטענה הזו העלינו קודם והיא עיקר העניין!
כאשר העורך נעזר באחרים באופן שאין הוא מסוגל להגיע לתוצאה הזו ללא עזרה, הרי
שהסיכום הינו מקח טעות! אולם אם העזרה הייתה הכוונה ומיקוד שסייעו לעורך להבין
טוב יותר את אשר לפניו, הרי שהסיכום אינו מקח טעות שכן העורך דנן מסוגל לעמוד
בגבורה בדרישות!לעתים נדרש מהעורך סגנון שאינו מתורגל בו כ"כ, ועל כן הוא מתייעץ עם
מומחים/מנוסים וכיו"ב, על מנת לוודא שתפס את הפרינציפ.
ועתה כאשר מדובר במנהל שמעוניין לבחון את יכולתו של העורך לקלוט בן רגע ע"פ
ההכוונה הכללית או ע"פ עבודת דוגמא את אופן העריכה הנדרש, אה"נ שאין להיעזר
באף אדם.
אך רוב ככל הבוחנים מעוניינים לוודא *התאמה *דהיינו שבכוחו של העורך לעשות את
העבודה הנדרשת, ובד"כ אין הדגש על דקויות אלא על היכולת הכללית.שוב, כאשר את עצם ה'עבודה' העורך עושה לבד. כפשוטו וכמדרשו, אין חשש מעזרה
ומהכוונה כללית, כיון שאיכות העבודה מעידה שהעורך מסוגל להתמודד עם העבודות
שהמכון יציע לו.
יתכן שאני טועה, אך זו ההתרשמות שלי מהאנשים שעבדתי עמם בימי חלדי.
ויתכן שהאמת היא איפשהו באמצע. -
תאריך ההודעה המקורית: 18/12/2022 00:38
"אבל בוודאי לא לתת לעורך אחר לעבור ולתקן בקובץ עצמו של הדוגמה. כי בסופו של
דבר אם שולח הדוגמה אכן ימשיך בעריכה, הוא לא יוכל לספק את אותה איכות בעצמו
ואז יתברר שהסיכום היה מקח טעות"
שים לב לכמה דברים:
"לעבור ולתקן בקובץ עצמו". זה ודאי לא הנידון דידן (לפחות לא איתי), וגם אני
פסלתי את אופן הסיוע הלז לעיל. אני דנתי על הַכְוונה ועל ביקורת כללית:
'אתה צריך לשים לב שהחומר יהיה מפוסק יותר', 'אתה מרבה להוסיף פסיקים יותר
מהצורך'
'אתה מרבה להביא מקורות שלכאורה לא מוסיפים לעניין או להיפך'.
'הם מצפים לכתיבה יותר קולחת/ישיבתית/ספרותית'
'למראית העין ישנן סתירות פנימיות' וכו'.
אלו הערות שמכוונות את הכותב לתת תפוקה טובה יותר ואין הן מסייעות לו באופן
העריכה בכהוא זה! התוצאה הסופית תהיה חומר שהעורך עשה מתחילתו ועד סופו.
הוא כתב שם:
*כי בסופו של דבר אם שולח הדוגמה אכן ימשיך בעריכה, הוא לא יוכל לספק את אותה
איכות בעצמו ואז יתברר שהסיכום היה מקח טעות. *
את הטענה הזו העלינו קודם והיא עיקר העניין!
כאשר העורך נעזר באחרים באופן שאין הוא מסוגל להגיע לתוצאה הזו ללא עזרה, הרי
שהסיכום הינו מקח טעות! אולם אם העזרה הייתה הכוונה ומיקוד שסייעו לעורך להבין
טוב יותר את אשר לפניו, הרי שהסיכום אינו מקח טעות שכן העורך דנן מסוגל לעמוד
בגבורה בדרישות!לעתים נדרש מהעורך סגנון שאינו מתורגל בו כ"כ, ועל כן הוא מתייעץ עם
מומחים/מנוסים וכיו"ב, על מנת לוודא שתפס את הפרינציפ.
ועתה כאשר מדובר במנהל שמעוניין לבחון את יכולתו של העורך לקלוט בן רגע ע"פ
ההכוונה הכללית או ע"פ עבודת דוגמא את אופן העריכה הנדרש, אה"נ שאין להיעזר
באף אדם.
אך רוב ככל הבוחנים מעוניינים לוודא *התאמה *דהיינו שבכוחו של העורך לעשות את
העבודה הנדרשת, ובד"כ אין הדגש על דקויות אלא על היכולת הכללית.שוב, כאשר את עצם ה'עבודה' העורך עושה לבד. כפשוטו וכמדרשו, אין חשש מעזרה
ומהכוונה כללית, כיון שאיכות העבודה מעידה שהעורך מסוגל להתמודד עם העבודות
שהמכון יציע לו.
יתכן שאני טועה, אך זו ההתרשמות שלי מהאנשים שעבדתי עמם בימי חלדי.
ויתכן שהאמת היא איפשהו באמצע. -
תאריך ההודעה המקורית: 18/12/2022 00:38
"אבל בוודאי לא לתת לעורך אחר לעבור ולתקן בקובץ עצמו של הדוגמה. כי בסופו של
דבר אם שולח הדוגמה אכן ימשיך בעריכה, הוא לא יוכל לספק את אותה איכות בעצמו
ואז יתברר שהסיכום היה מקח טעות"
שים לב לכמה דברים:
"לעבור ולתקן בקובץ עצמו". זה ודאי לא הנידון דידן (לפחות לא איתי), וגם אני
פסלתי את אופן הסיוע הלז לעיל. אני דנתי על הַכְוונה ועל ביקורת כללית:
'אתה צריך לשים לב שהחומר יהיה מפוסק יותר', 'אתה מרבה להוסיף פסיקים יותר
מהצורך'
'אתה מרבה להביא מקורות שלכאורה לא מוסיפים לעניין או להיפך'.
'הם מצפים לכתיבה יותר קולחת/ישיבתית/ספרותית'
'למראית העין ישנן סתירות פנימיות' וכו'.
אלו הערות שמכוונות את הכותב לתת תפוקה טובה יותר ואין הן מסייעות לו באופן
העריכה בכהוא זה! התוצאה הסופית תהיה חומר שהעורך עשה מתחילתו ועד סופו.
הוא כתב שם:
*כי בסופו של דבר אם שולח הדוגמה אכן ימשיך בעריכה, הוא לא יוכל לספק את אותה
איכות בעצמו ואז יתברר שהסיכום היה מקח טעות. *
את הטענה הזו העלינו קודם והיא עיקר העניין!
כאשר העורך נעזר באחרים באופן שאין הוא מסוגל להגיע לתוצאה הזו ללא עזרה, הרי
שהסיכום הינו מקח טעות! אולם אם העזרה הייתה הכוונה ומיקוד שסייעו לעורך להבין
טוב יותר את אשר לפניו, הרי שהסיכום אינו מקח טעות שכן העורך דנן מסוגל לעמוד
בגבורה בדרישות!לעתים נדרש מהעורך סגנון שאינו מתורגל בו כ"כ, ועל כן הוא מתייעץ עם
מומחים/מנוסים וכיו"ב, על מנת לוודא שתפס את הפרינציפ.
ועתה כאשר מדובר במנהל שמעוניין לבחון את יכולתו של העורך לקלוט בן רגע ע"פ
ההכוונה הכללית או ע"פ עבודת דוגמא את אופן העריכה הנדרש, אה"נ שאין להיעזר
באף אדם.
אך רוב ככל הבוחנים מעוניינים לוודא *התאמה *דהיינו שבכוחו של העורך לעשות את
העבודה הנדרשת, ובד"כ אין הדגש על דקויות אלא על היכולת הכללית.שוב, כאשר את עצם ה'עבודה' העורך עושה לבד. כפשוטו וכמדרשו, אין חשש מעזרה
ומהכוונה כללית, כיון שאיכות העבודה מעידה שהעורך מסוגל להתמודד עם העבודות
שהמכון יציע לו.
יתכן שאני טועה, אך זו ההתרשמות שלי מהאנשים שעבדתי עמם בימי חלדי.
ויתכן שהאמת היא איפשהו באמצע. -
שלום! נראה שהשיחה הזו מעניינת אותך, אבל עדיין אין לך חשבון.
נמאס לכם לגלול בין אותם הפוסטים בכל ביקור? כשנרשמים לחשבון, תמיד תחזרו בדיוק למקום שבו הייתם קודם, ותוכלו לבחור לקבל התראות על תגובות חדשות (בין אם במייל, ובין אם בהתראת פוש). תוכלו גם לשמור סימניות ולפרגן ב-upvote לפוסטים כדי להביע הערכה לחברי קהילה אחרים.
בעזרת התרומה שלך, הפוסט הזה יכול להיות אפילו טוב יותר 💗
הרשמה התחברות