דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

ביאור לשוני

2023
8 5 24 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 03/01/2023 21:01

    מהו ביאור המילים "זהו לישנא קייטא",
    בתודה מראש לכל העונים !
    [image: image.png]

  • תאריך ההודעה המקורית: 03/01/2023 21:01

    מהו ביאור המילים "זהו לישנא קייטא",
    בתודה מראש לכל העונים !
    [image: image.png]

    תאריך ההודעה המקורית: 03/01/2023 21:31

    לשון קצרה.
    [image: image.png]

  • תאריך ההודעה המקורית: 03/01/2023 21:31

    לשון קצרה.
    [image: image.png]

    תאריך ההודעה המקורית: 03/01/2023 22:17

    לשון קלילה ואינה מדוייקת מצינו לשון זה כמה וכמה פעמים עיין רעק"א על שו"ע
    חו"מ סי' ל' סעי' ה'. וביאור הלכה סי' רס"ד סעי' ב' ויש עוד רבות כהנה.

  • תאריך ההודעה המקורית: 03/01/2023 22:17

    לשון קלילה ואינה מדוייקת מצינו לשון זה כמה וכמה פעמים עיין רעק"א על שו"ע
    חו"מ סי' ל' סעי' ה'. וביאור הלכה סי' רס"ד סעי' ב' ויש עוד רבות כהנה.

    תאריך ההודעה המקורית: 04/01/2023 01:37

    הנוסח הזה מופיע כבר בראשונים לעשרות (עיין בר אילן)
    ובאמת צ"ע משמעותו, כי 'קייטא' זה קיץ (שלהי דקייטא, בי קייטא ועוד)
    והיכן מצינו ש'קצרה'/'קלילה'' אומרים 'קייטא'??

  • תאריך ההודעה המקורית: 04/01/2023 01:37

    הנוסח הזה מופיע כבר בראשונים לעשרות (עיין בר אילן)
    ובאמת צ"ע משמעותו, כי 'קייטא' זה קיץ (שלהי דקייטא, בי קייטא ועוד)
    והיכן מצינו ש'קצרה'/'קלילה'' אומרים 'קייטא'??

    תאריך ההודעה המקורית: 04/01/2023 04:52

    היכן מצינו?! ראה באיגרת רב שרירא שהבאתי לעיל!
    ומשם מוכח שקייטא זה 'קצרה', ולא כפי שכתבו קודם: 'לא מדויקת'. ודוק בלשון רב
    שרירא שם, שהרי לא שייך להתבטא על ר"מ שכתב בלשון שאינה מדויקת. אמנם יתכן
    שבזמנו של רעק"א המשמעות התפתחה גם ל'לא מדויקת'.
    וגבי הקשר בין הקיץ לקצר, אולי משום שהלילות מתקצרים.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 04/01/2023 04:52

    היכן מצינו?! ראה באיגרת רב שרירא שהבאתי לעיל!
    ומשם מוכח שקייטא זה 'קצרה', ולא כפי שכתבו קודם: 'לא מדויקת'. ודוק בלשון רב
    שרירא שם, שהרי לא שייך להתבטא על ר"מ שכתב בלשון שאינה מדויקת. אמנם יתכן
    שבזמנו של רעק"א המשמעות התפתחה גם ל'לא מדויקת'.
    וגבי הקשר בין הקיץ לקצר, אולי משום שהלילות מתקצרים.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 04/01/2023 10:01

    נראה ש'קייטא' הוא מלשון קטוע
    מצורף צילום מהערוך השלם
    [image: image.png]

    --
    בברכה
    אפרים קלירס
    0527622769

  • תאריך ההודעה המקורית: 04/01/2023 10:01

    נראה ש'קייטא' הוא מלשון קטוע
    מצורף צילום מהערוך השלם
    [image: image.png]

    --
    בברכה
    אפרים קלירס
    0527622769

    תאריך ההודעה המקורית: 04/01/2023 15:06

    סתם מעניין, מי כתב את הפירוש הזה? זה לא הערוך בעצמו כמובן. ואם זה המו"ל,
    מדוע הדברים לא באים בסוגריים או בציון א"ה (אמר העורך)? ומי כתב את שאר
    הפירושים בעמוד שם?

  • תאריך ההודעה המקורית: 04/01/2023 15:06

    סתם מעניין, מי כתב את הפירוש הזה? זה לא הערוך בעצמו כמובן. ואם זה המו"ל,
    מדוע הדברים לא באים בסוגריים או בציון א"ה (אמר העורך)? ומי כתב את שאר
    הפירושים בעמוד שם?

    תאריך ההודעה המקורית: 04/01/2023 15:13

    כנראה הכוכבית מציינת שזו תוספת.

  • ביאור בפרי מגדים

    2023
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    15 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 15/01/2023 10:52 בס"ד איני מהמשיבים, אבל חשבתי קצת על זה הלשון 'הא' משמע לכאו' שהפמ"ג מוכיח משהו מהלבוש, אם כי כבודו צודק שתוכן הדברים מסתדר יותר להיפך, וכמו שכבודו כתב. [הניקוד מטעה פה גם, כי הנקודה לפני תיבת ועיין, והפסיק אחרי תיבת גזירה, מבארים ללומד ללא מילים שהסיפא היא הכרח מדברי הלבוש. דאל"כ, היה צריך לפסק כך: שיעור שופר ארבעה גודלים היינו מדרבנן, מן התורה אין לו שיעור, עיין בפוסקים, ואם כן כשאין שופר כי אם מה שפסול מדרבנן יש לומר לא העמידו דבריהם, עיין סימן תרכ"ט במ"א אות כ"ב*,* ועיין לבוש [סוף סעיף ט] מדרבנן שלא יאמרו לתוך ידו הוא תוקע, דומה ממש להתם [סימן תרכט] מטעם גזירה*.* הא כל שפסלו חכמים דנראה כאילו אינו שופר וכדומה, בהא יש לומר אף שאין שופר אחר נמי אין תוקע בזה, והבן: ]. למעשה יש כאן איזה הרגש שיש פה איזה ראיה מהלבוש, ולכאו' צ"ב מה התחדש לו שם.
  • עזרה לשוני

    2023
    9
    0 הצבעות
    9 פוסטים
    33 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 24/01/2023 13:24 חזק.
  • למד לשוני דבר צחות

    2023
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    27 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 23/02/2023 23:23 התשובה היא ש*מתחילים באמצע הסיפור. * (כדאי לעבור על שוטנשטיין ולראות איך מציגים דברים כאלו בהערות). לדוגמא: "ואיך אעשה הרעה הזאת לאבי" הערה - כאשר יוסף ביקש להשאיר את בנימין תחת ידו, יהודה ניסה לשנות את דעתו, ובתוך הדברים הוסיף כי אין לו פנים לעלות אל אביו בלא בנימין. (כמובן סתם קשקשתי דברים, בלי כוונה למשהו). יכול להיות שצריך להדגים את זה יותר טוב, מחילה שאין לי זמן להרחיב. תבדוק בשוטנשטיין, עשו את זה מושלם.
  • שאלות בניסוח לשוני

    2023
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    22 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 02/05/2023 14:45 א. נהניתי מהתשובה וההנמקה של הרב יאיר וייס ומצטרף לדעתו בענין ב. לשון הפסוק [עדיף בשלמות] ובסוגריים עגולות מקור כגון : יְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם רְבִיעִי (בראשית א יט) וַ
  • ביאור משולב שהתהפך.

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    12 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 25/06/2023 22:27 אשמח לקבל את עזרתכם, בעניין ביאור משולב שקטע ממנו התהפך, המודגש הפך ללא מודגש וההיפך. ממה זה קרה? ואיך אני מתקן זאת, בהיות שזה קרה רק בקטע אחד מכל המסמך.
  • ביאור משפט

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    9 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 25/07/2023 18:46 שלום וברכה, אשמח אם מי מהרבנים החשובים יוכל להאיר את עיני בהבנת המשפט המוזרח: [image: image.png]
  • ביאור משפט

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    10 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 25/07/2023 19:18 המקור הוא מהגהות זכרון משה על האוה"ח הקדוש, פרשת מקץ. ב-יום שלישי, 25 ביולי 2023 בשעה 18:47:30 UTC+3, יעקב וניט כתב/ה:
  • ביאור תיבת בעלופ"א

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    10 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 03/09/2023 15:20 בכלי יקר לאניידו כתב וז"ל: ואמר יעשרנו המלך עושר גדול לפי שיש עושר קטן והוא אם יתן לו המלך אלף אלפי זהובים לאחד הנה הוא הולך ומתמעט אכן אם יתן לו המלך פרס גדול דבר יובא לו כמשפט המלך ירום הודו בעלופ"א שנותן לשריו ועבדיו זהו עושר גדול בלתי מתמעט מה פשרה של תיבה זו? "אשר תשים לפניהם - אמר לו הקב"ה למשה, לא תעלה על דעתך לומר, אשנה להם הפרק וההלכה ב' או ג' פעמים עד שתהא סדורה בפיהם כמשנתה, ואיני מטריח עצמי להבינם טעמי הדבר ופירושו, לכך נאמר אשר תשים לפניהם, כשלחן הערוך ומוכן לאכול לפני האדם".

0

מחובר

1.1k

משתמשים

14.3k

נושאים

64.4k

פוסטים