דילוג לתוכן
ראש השנה תשפ"ז
00
שנ'
00
דק'
00
שע'
00
ימים
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

שאלה בניסוח לשוני

2023
2 2 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 23/01/2023 20:36

    לפני קטע זה מהריעב"ץ (אהלות פ"ט), ואני צריך לציין בהערות שוליים את המקורות
    ומה שנכתב בהם, השאלה היא האם זה לעניין לפתוח כמה הערות זו אחר זו בלשון
    "שנינו במשנה", נראה שלא, אז מה כן ?
    בתודה מראש לכל המשיבים !
    [image: image.png]
    [image: image.png]

  • תאריך ההודעה המקורית: 23/01/2023 20:36

    לפני קטע זה מהריעב"ץ (אהלות פ"ט), ואני צריך לציין בהערות שוליים את המקורות
    ומה שנכתב בהם, השאלה היא האם זה לעניין לפתוח כמה הערות זו אחר זו בלשון
    "שנינו במשנה", נראה שלא, אז מה כן ?
    בתודה מראש לכל המשיבים !
    [image: image.png]
    [image: image.png]

    תאריך ההודעה המקורית: 23/01/2023 21:14

    שנינו במשנה... עוד שנינו... ובמסכת פלונית אמרו... ובמשנה ג שם אמרו... ועוד
    אמרו בפרק ד שם... ובמסכת פלונית שנו... וכן הביאה המשנה ביבמות...

    מאת: [email protected]

  • שאלה בניסוח

    2023
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    ח
    תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2023 08:51 אפשר: שנינו במסכת נזיר (פ"ז מ"ג) "אבל הסככות והפרעות וכו' על אלו אין הנזיר מגלח", ופירש הרע"ב (ד"ה אבל) "אילן שיש לו ענפים מובדלים זה מזה, ויש כזית מן המת תחת אחד מהן, ועבר הנזיר, ואין ידוע אם עבר תחת ענף המאהיל על המת". *אמנם *הר"ש *כתב *שטומאת סככות ופרעות אינה אלא מדרבנן, ופירש בדברי המשנה שסככות הם ענפים שאין בכל אחד מהם טפח, *אך *אם הם "יכולים לקבל מעזיבה", מצטרפים כדי להאהיל על הטומאה, אמנם מדאורייתא אפילו אויר כל שהוא מפסיק בין אהל לאהל. *והקשה התוי"ט שהרי לפי דעת הר"ש נמצא שגם *אם הנזיר יעבור בודאי תחת הענף שמאהיל על הטומאה, לא יטמא אלא מדרבנן, מכיון שטומאת סככות ופרעות מדרבנן היא. ב-יום ראשון, 22 בינואר 2023 בשעה 02:16:26 UTC+2, chalulchalul כתב/ה:
  • שאלה

    2023
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    כ
    תאריך ההודעה המקורית: 13/03/2023 08:33 תודה לזה התכוונתי
  • שאלות בניסוח לשוני

    2023
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 02/05/2023 14:45 א. נהניתי מהתשובה וההנמקה של הרב יאיר וייס ומצטרף לדעתו בענין ב. לשון הפסוק [עדיף בשלמות] ובסוגריים עגולות מקור כגון : יְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם רְבִיעִי (בראשית א יט) וַ
  • שאלה בניסוח

    2023
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    0 צפיות
    ז
    תאריך ההודעה המקורית: 18/06/2023 11:02 משלחן ערוך לכאורה אי אפשר להביא ראיה
  • שאלה בניסוח

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    ע
    תאריך ההודעה המקורית: 12/06/2023 18:31 אתה מזכיר את הסיפור עם אחד שלא מצא חניה, והתפלל לה' שימצא חניה, והנה לפתח בדיוק רכב יוצא ומתפנה לו מקום לחנות, ואז הוא אומר אוי רבש"ע, סליחה, כבר הסתדרתי..... מאת: [email protected]
  • התייעצות בניסוח לשוני

    2023
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 27/06/2023 13:44 כלומר - תלוי אם הוא פירש או כתב כגון רש"י הראשון על הש"ס פירש את דברי המשנה משנה. מאימתי קורין את שמע בערבין משעה שהכהנים נכנסים לאכול בתרומתן: כהנים שנטמאו וטבלו, והעריב שמשן, והגיע עתם לאכול בתרומה. אבל בד"ה שאחריו רש"י הוסיף על דברי המשנה ולכן יותר מתאים כתב עד סוף האשמורה הראשונה - שליש הלילה, כדמפרש בגמרא, (/ברכות/ דף ג א) ומשם ואילך עבר זמן, דלא מקרי תו זמן שכיבה, ולא קרינן ביה בשכבך, ומקמי הכי נמי לאו זמן שכיבה, לפיכך הקורא קודם לכן - לא יצא ידי חובתו, אם כן למה קורין אותה בבית הכנסת, - כדי לעמוד בתפלה מתוך דברי תורה, והכי תניא בברייתא בברכות ירושלמי, ולפיכך, חובה עלינו לקרותה משתחשך, ובקריאת פרשה ראשונה שאדם קורא על מטתו - יצא. בשורה האחרונה שרש"י מוסיף שבפרשה ראשונה יצא, אין זה פירוש לדברי המשנה, ולכן מתאים לכתוב: וכתב רש"י וכו'
  • שאלה בניסוח

    2023
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 14/05/2023 17:25 תודה לכולם בסוף החלטתי שעדיף להחליף את כל הקטע הזה, וזהו. בכ"א המון תודות ורוב הצלחות אשריכם -- בכבוד רבשמחה פרוינד[email protected] [email protected]
  • שאלה

    2023
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 17/07/2023 21:20 תיקון: alt+b