דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

בעילו"ש: בענין ד' כוסות

2023
6 5 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2023 10:26

    לכבוד הרבנים שליט"א
    א. היכן אוכל למצוא הסבר מדוע תקנו דוקא יין כנגד ד' לשונות של גאולה
    ולא דבר מאכל אחר.
    ב. האם ד' כוסות הם מצוה אחת או ד' מצוות נפרדות [נפק"מ לדוגמא במי שאין לו ד'
    כוסות].
    אני מודה ומברך בברכת הדיוט לעוזרים ומסייעים

    --
    חיוך של יהודי, יכול לקיים עולמות.

    שיחות הר"ן מ"ג
    "גַּם עַל־יְדֵי הַשִּׂמְחָה, יְכוֹלִין לְהַחֲיוֹת אָדָם אַחֵר. כִּי יֵשׁ
    בְּנֵי־אָדָם שֶׁיֵּשׁ לָהֶם יִסּוּרִים גְּדוֹלִים וְנוֹרָאִים רַחֲמָנָא
    לִצְלַן, וְאִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְסַפֵּר מַה שֶּׁבְּלִבָּם. וְהֵם הָיוּ
    רוֹצִים לְסַפֵּר אַךְ אֵין לָהֶם בִּפְנֵי מִי לְסַפֵּר וּלְהָשִׂיחַ עִמּוֹ
    אֶת כָּל אֲשֶׁר עִם לְבָבָם. וְהֵם הוֹלְכִים מְלֵאִים יִסּוּרִים
    וּדְאָגוֹת, וּכְשֶׁבָּא אָדָם עִם פָּנִים שׂוֹחֲקוֹת יָכוֹל לְהַחֲיוֹת
    אוֹתָם מַמָּשׁ, וּלְהַחֲיוֹת אָדָם אֵינוֹ דָּבָר רֵק, כִּי הוּא דָּבָר
    גָּדוֹל מְאֹד. (וּכְמוֹ שֶׁמּוּבָא בַּגְּמָרָא (תַּעֲנִית כב.): מֵהַנֵי
    תְּרֵי בַּדְחֵי שֶׁזָּכוּ לְמַה שֶּׁזָּכוּ עַל־יְדֵי זֶה שֶׁהָיוּ
    מְשַׂמְּחִים בְּנֵי אָדָם). "

  • תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2023 10:26

    לכבוד הרבנים שליט"א
    א. היכן אוכל למצוא הסבר מדוע תקנו דוקא יין כנגד ד' לשונות של גאולה
    ולא דבר מאכל אחר.
    ב. האם ד' כוסות הם מצוה אחת או ד' מצוות נפרדות [נפק"מ לדוגמא במי שאין לו ד'
    כוסות].
    אני מודה ומברך בברכת הדיוט לעוזרים ומסייעים

    --
    חיוך של יהודי, יכול לקיים עולמות.

    שיחות הר"ן מ"ג
    "גַּם עַל־יְדֵי הַשִּׂמְחָה, יְכוֹלִין לְהַחֲיוֹת אָדָם אַחֵר. כִּי יֵשׁ
    בְּנֵי־אָדָם שֶׁיֵּשׁ לָהֶם יִסּוּרִים גְּדוֹלִים וְנוֹרָאִים רַחֲמָנָא
    לִצְלַן, וְאִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְסַפֵּר מַה שֶּׁבְּלִבָּם. וְהֵם הָיוּ
    רוֹצִים לְסַפֵּר אַךְ אֵין לָהֶם בִּפְנֵי מִי לְסַפֵּר וּלְהָשִׂיחַ עִמּוֹ
    אֶת כָּל אֲשֶׁר עִם לְבָבָם. וְהֵם הוֹלְכִים מְלֵאִים יִסּוּרִים
    וּדְאָגוֹת, וּכְשֶׁבָּא אָדָם עִם פָּנִים שׂוֹחֲקוֹת יָכוֹל לְהַחֲיוֹת
    אוֹתָם מַמָּשׁ, וּלְהַחֲיוֹת אָדָם אֵינוֹ דָּבָר רֵק, כִּי הוּא דָּבָר
    גָּדוֹל מְאֹד. (וּכְמוֹ שֶׁמּוּבָא בַּגְּמָרָא (תַּעֲנִית כב.): מֵהַנֵי
    תְּרֵי בַּדְחֵי שֶׁזָּכוּ לְמַה שֶּׁזָּכוּ עַל־יְדֵי זֶה שֶׁהָיוּ
    מְשַׂמְּחִים בְּנֵי אָדָם). "

    תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2023 12:01

    השאלה הראשונה נוגעת ב"תורת המחשבה".
    אמליץ על ספר נפלא בשם "לילה כיום יאיר" של הרב באום, נמצא באוצר החכמה בגרסא
    השולחנית בלבד.

  • תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2023 12:01

    השאלה הראשונה נוגעת ב"תורת המחשבה".
    אמליץ על ספר נפלא בשם "לילה כיום יאיר" של הרב באום, נמצא באוצר החכמה בגרסא
    השולחנית בלבד.

    תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2023 12:29

    גם אני מצטרף להמלצה ספר מיוחד אם תרצה אשאיל לך,
    בנוגע לשאלה מקופיא זכור לי שהמקור זה ירושלמי
    ואם אינני טועה להגרש"ז יש שטיקל ע"ז ושם מבאר דמצוה מן המובחר ביין משום דהוי
    כנגד ד' לשונות של גאולה שכל לשון מוסיפה על לשון וכך גם פועל בהיין
    ראיתי זאת אם אינני טועה בכמוצא שלל רב על פסח.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2023 12:29

    גם אני מצטרף להמלצה ספר מיוחד אם תרצה אשאיל לך,
    בנוגע לשאלה מקופיא זכור לי שהמקור זה ירושלמי
    ואם אינני טועה להגרש"ז יש שטיקל ע"ז ושם מבאר דמצוה מן המובחר ביין משום דהוי
    כנגד ד' לשונות של גאולה שכל לשון מוסיפה על לשון וכך גם פועל בהיין
    ראיתי זאת אם אינני טועה בכמוצא שלל רב על פסח.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2023 14:24

    הרב ה"ארי" שלח בהסתרה שבתוך בהסתרה דהוי הליכות שלמה מועדים ח"ב

  • תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2023 12:01

    השאלה הראשונה נוגעת ב"תורת המחשבה".
    אמליץ על ספר נפלא בשם "לילה כיום יאיר" של הרב באום, נמצא באוצר החכמה בגרסא
    השולחנית בלבד.

    תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2023 15:16

    השאלה הראשונה, הראשון שדן בכך הוא המרדכי מסכת פסחים פרק מקום שנהגו רמז תריא
    שכתב וז"ל ,ולא יפחתו לו מד' כוסות פירוש גבאי צדקה לא יפחתו לו (*ד')
    [*מד'] כוסות כנגד ד' לישני גאולה [*והוצאתי אתכם. והצלתי אתכם. וגאלתי
    אתכם. ולקחתי אתכם. מ"י] וקשה דא"כ (*שמא) [*לימא. מ"י] ליבעי ארבע לחמים
    לכך י"מ כנגד ד' כוסות האמורים לישועה (ירושלמי) מנת חלקי וכוסי. כוס
    רויה. כוס ישועות דמשמע תרי: עכ"ל.
    וראה בהגדה של פסח מתיבתא באוצרות ההגדה עמוד ס שיש שם עשרה ביאורים על עניין זה.
    השאלה השניה היא בגמרא פסחים דף קט: כתוב שכל אחד מהארבע כוסות היא מצוה
    אחת וכך פסק המ"ב סימן תפג. ראה בהרחבה באוצרות ההגדה עמוד סז שכתבו
    שבגבורות השם פרק מט מבואר שארבע כוסות מעכבים זה את זה [מסתמא גם
    במתיבתא על הגמרא שם יש הרחבה בזה].

  • תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2023 12:01

    השאלה הראשונה נוגעת ב"תורת המחשבה".
    אמליץ על ספר נפלא בשם "לילה כיום יאיר" של הרב באום, נמצא באוצר החכמה בגרסא
    השולחנית בלבד.

    תאריך ההודעה המקורית: 23/01/2023 21:33

    מתוך דף על הדף פסחים קח.
    בגמ': נשים חייבות בארבעה כוסות.

    פירש"י שלשה כנגד ג' כוסות שנאמרו בפסוק זה וכוס פרעה בידי וגומר, ורביעי ברכת
    המזון. המכתב לחזקיהו (בתחילת הפרק ועיין מ"ש שם) העיר דרש"י כאן שינה מפירושו
    לעיל במשנה דחיוב ד' כוסות הוא כנגד ד' לשונות גאולה והוצאתי והצלתי וכו'.
    ובשדי חמד (מערכת חמץ ומצה סט"ו אות ו') הביא מש"כ אליו הגר"ח ברלין זצ"ל
    ליישב דברי רש"י עפ"י המבואר בשמות רבה דד' לשונות גאולה הן כנגד ד' הגאולות
    מד' הגזרות, ובמד"ר (בשלח פכ"ו) מפורשת הד' הגזרות א' וימררו את חייהם, ב' אם
    בן הוא והמיתן אותו, ג' כל הבן הילוד, וגזירה הרביעית מבוארת במדרש פרשת שמות
    גזרת תבן לא ינתן להם. וריב"ל דמחייב נשים בד' כוסות משום דאף הן היו באותו
    הנס, ע"כ דאין כוונתו משום ד' הגאולות מד' הגזרות, שהרי שתי גזרות לא נגזרו על
    הנשים, דהיינו אם בן הוא והמיתן אותו, וכל הבן הילוד היאורה תשליכוהו, ושפיר
    הביא כאן רש"י מקור נוסף לב' כוסות.

    מאת: [email protected]

    --

    בכבוד רבשמחה פרוינד[email protected]
    [email protected]

  • בעילו"ש: ילקוט גרשוני?

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    5
    תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2023 14:40 לחו"ר ה' עליהם יחיו במתיבתא על כתובות קיב: [מצ"ב] מופיע ספר ילקוט הגרשוני, וגם לאחר חיפושים - לא ידוע היכן נמצאים הדברים שהובאו שם. אשמח מאוד לקבל מידע בענין. בתודה מקרב לב -- חיוך של יהודי, יכול לקיים עולמות. שיחות הר"ן מ"ג "גַּם עַל־יְדֵי הַשִּׂמְחָה, יְכוֹלִין לְהַחֲיוֹת אָדָם אַחֵר. כִּי יֵשׁ בְּנֵי־אָדָם שֶׁיֵּשׁ לָהֶם יִסּוּרִים גְּדוֹלִים וְנוֹרָאִים רַחֲמָנָא לִצְלַן, וְאִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְסַפֵּר מַה שֶּׁבְּלִבָּם. וְהֵם הָיוּ רוֹצִים לְסַפֵּר אַךְ אֵין לָהֶם בִּפְנֵי מִי לְסַפֵּר וּלְהָשִׂיחַ עִמּוֹ אֶת כָּל אֲשֶׁר עִם לְבָבָם. וְהֵם הוֹלְכִים מְלֵאִים יִסּוּרִים וּדְאָגוֹת, וּכְשֶׁבָּא אָדָם עִם פָּנִים שׂוֹחֲקוֹת יָכוֹל לְהַחֲיוֹת אוֹתָם מַמָּשׁ, וּלְהַחֲיוֹת אָדָם אֵינוֹ דָּבָר רֵק, כִּי הוּא דָּבָר גָּדוֹל מְאֹד. (וּכְמוֹ שֶׁמּוּבָא בַּגְּמָרָא (תַּעֲנִית כב.): מֵהַנֵי תְּרֵי בַּדְחֵי שֶׁזָּכוּ לְמַה שֶּׁזָּכוּ עַל־יְדֵי זֶה שֶׁהָיוּ מְשַׂמְּחִים בְּנֵי אָדָם). " קבצים מצורפים: ילקוט הגרשוני סוף כתובות.pdf
  • בעילו"ש: 'חוקה' בקדשים

    2023
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    ח
    תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2023 23:34 נסה להסתעף מהא: מנחות יט ע"א אמר רב כל מקום שנאמר תורה וחוקה אינו אלא לעכב ומהא דהגמרא בזבחים בכמה דוכתי אומרת: אשכחן למצוה, לעכב מנלן?
  • שאלה בעילו"ש: חיפוש ד' הגרי"ז עה"פ 'ופרצת'

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    צ
    תאריך ההודעה המקורית: 12/03/2023 10:56 שלחו את זה: חידושי הגרי"ז סימן נב ויצא (כ"ח, י"ג - י"ד) הארץ אשר אתה שוכב עליה לך אתננה ולזרעך, והיה זרעך כעפר הארץ ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה. והנה לקמן בפר' ויחי (מ"ט, כ"ו) איתא ברכות אביך גברו על ברכות הורי עד תאות גבעות עולם, וכ' רש"י לפי שהברכות שלי גברו עד סוף גבולי גבעות עולם שנתן לי ברכה פרוצה בלי מצרים מגעת עד ד' קצות העולם שנא' ופרצת ימה וכו' מה שלא אמר לאברהם וליצחק עכ"ל, והביאור בזה דלאברהם ויצחק הובטחה ארץ ישראל עצמה וליעקב הובטח נוסף על זה גם שכל מה שיכבשו ישראל יכנס בכלל ארץ ישראל, וזה אין גבולים, וזו היא הנחלה בלא מצרים שהובטחה ליעקב בלבד. והנה ברש"י כאן איתא שקיפל הקדוש ברוך הוא את כל א"י תחתיו, וזה שייך רק על א"י עצמה, אך לא על הנחלה בלי מצרים שהובטחה לו דעדיין אין שם א"י עליה, ורק דין הוא שאם יכבשו ישראל אפילו את כל העולם כולו יכלל הכל בכלל א"י, וע"ז הרי ל"ש הנס של קיפל תחתיו, וזהו שאמר לו "הארץ אשר אתה שוכב עליה לך אתננה", וזה קאי על א"י עצמה שהיתה כולה תחתיו, ונוסף ע"ז אמר לו "ופרצת ימה וקדמה וכו'" וזו הוי הבטחה וברכה על הנחלה בלי מצרים, ואמר לו זה בלשון "ופרצת" דעדיין אין זה בכלל א"י ורק ע"י "ופרצת" יזכה בזה ויכלל הכל בכלל ארץ ישראל וכמשנ"ת. -- חיוך של יהודי, יכול לקיים עולמות. שיחות הר"ן מ"ג "גַּם עַל־יְדֵי הַשִּׂמְחָה, יְכוֹלִין לְהַחֲיוֹת אָדָם אַחֵר. כִּי יֵשׁ בְּנֵי־אָדָם שֶׁיֵּשׁ לָהֶם יִסּוּרִים גְּדוֹלִים וְנוֹרָאִים רַחֲמָנָא לִצְלַן, וְאִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְסַפֵּר מַה שֶּׁבְּלִבָּם. וְהֵם הָיוּ רוֹצִים לְסַפֵּר אַךְ אֵין לָהֶם בִּפְנֵי מִי לְסַפֵּר וּלְהָשִׂיחַ עִמּוֹ אֶת כָּל אֲשֶׁר עִם לְבָבָם. וְהֵם הוֹלְכִים מְלֵאִים יִסּוּרִים וּדְאָגוֹת, וּכְשֶׁבָּא אָדָם עִם פָּנִים שׂוֹחֲקוֹת יָכוֹל לְהַחֲיוֹת אוֹתָם מַמָּשׁ, וּלְהַחֲיוֹת אָדָם אֵינוֹ דָּבָר רֵק, כִּי הוּא דָּבָר גָּדוֹל מְאֹד. (וּכְמוֹ שֶׁמּוּבָא בַּגְּמָרָא (תַּעֲנִית כב.): מֵהַנֵי תְּרֵי בַּדְחֵי שֶׁזָּכוּ לְמַה שֶּׁזָּכוּ עַל־יְדֵי זֶה שֶׁהָיוּ מְשַׂמְּחִים בְּנֵי אָדָם). "
  • מכונים ספרדיים. בעילו"ש

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 18/05/2023 18:26 בס"ד ביקשו לכתוב: היות ולבושתינו ולחרפתינו הגזענות עדיין קיימת, אנא לכתוב בקבוצה כתובות מייל של מכונים ספרדיים דייקא. ע"כ הבקשה. הערה שלי, שמואל בלויא: אין להתייחס בשום אופן לענין האפליה כו'. הודעה כזו תגרום לחסימה מיידית.
  • חיפוש מקור, בעילו"ש

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 29/10/2023 06:03 בס"ד מישהו ביקש מקור לקטע הבא. [אני אעביר לו את השרשור כמו שהוא, כולל כתובות המייל. נא לשים לב לפני שעונים] [image: image.png]
  • 0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    ע
    תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2023 09:52 יש הבדל אם זה 2 אנשים אחרים או שזה אותו אדם בעצמו
  • בעילו"ש. שווה לקרוא

    2023
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 16/11/2023 14:29 התכוונת כתובות של מכונים מאת: [email protected]
  • בעילו"ש: בקשת כמה ספרים

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    צ
    תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2023 09:48 אודה מאוד למי שיוכל לשלוח לי הספרים דלהלן, ויזכו לרב טוב בזה ובבא. א. והחלקת יואב אומר שאפי' אינו עשוי בעץ תוך ד' טפחים מותר שמתבטל לסכך ב. ור**' שלמה איגר אומר שקושיית תוס' הוא שאם יש הו"א שיהיה כשר מדאורייתא א"כ יצטרכו לעשות שתי סוכות ג. כתוב בתשובות* המהרש"ג* ששמיני עצרת אין יושבים בסוכות שהיא ספיקא דיומא וכו' -- חיוך של יהודי, יכול לקיים עולמות. שיחות הר"ן מ"ג "גַּם עַל־יְדֵי הַשִּׂמְחָה, יְכוֹלִין לְהַחֲיוֹת אָדָם אַחֵר. כִּי יֵשׁ בְּנֵי־אָדָם שֶׁיֵּשׁ לָהֶם יִסּוּרִים גְּדוֹלִים וְנוֹרָאִים רַחֲמָנָא לִצְלַן, וְאִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְסַפֵּר מַה שֶּׁבְּלִבָּם. וְהֵם הָיוּ רוֹצִים לְסַפֵּר אַךְ אֵין לָהֶם בִּפְנֵי מִי לְסַפֵּר וּלְהָשִׂיחַ עִמּוֹ אֶת כָּל אֲשֶׁר עִם לְבָבָם. וְהֵם הוֹלְכִים מְלֵאִים יִסּוּרִים וּדְאָגוֹת, וּכְשֶׁבָּא אָדָם עִם פָּנִים שׂוֹחֲקוֹת יָכוֹל לְהַחֲיוֹת אוֹתָם מַמָּשׁ, וּלְהַחֲיוֹת אָדָם אֵינוֹ דָּבָר רֵק, כִּי הוּא דָּבָר גָּדוֹל מְאֹד. (וּכְמוֹ שֶׁמּוּבָא בַּגְּמָרָא (תַּעֲנִית כב.): מֵהַנֵי תְּרֵי בַּדְחֵי שֶׁזָּכוּ לְמַה שֶּׁזָּכוּ עַל־יְדֵי זֶה שֶׁהָיוּ מְשַׂמְּחִים בְּנֵי אָדָם). "

1

מחובר

793

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים