בעילו"ש: בענין ד' כוסות

[צמאה נפשי - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2023 10:26

לכבוד הרבנים שליט"א
א. היכן אוכל למצוא הסבר מדוע תקנו דוקא יין כנגד ד' לשונות של גאולה
ולא דבר מאכל אחר.
ב. האם ד' כוסות הם מצוה אחת או ד' מצוות נפרדות [נפק"מ לדוגמא במי שאין לו ד'
כוסות].
אני מודה ומברך בברכת הדיוט לעוזרים ומסייעים

--
חיוך של יהודי, יכול לקיים עולמות.

שיחות הר"ן מ"ג
"גַּם עַל־יְדֵי הַשִּׂמְחָה, יְכוֹלִין לְהַחֲיוֹת אָדָם אַחֵר. כִּי יֵשׁ
בְּנֵי־אָדָם שֶׁיֵּשׁ לָהֶם יִסּוּרִים גְּדוֹלִים וְנוֹרָאִים רַחֲמָנָא
לִצְלַן, וְאִי אֶפְשָׁר לָהֶם לְסַפֵּר מַה שֶּׁבְּלִבָּם. וְהֵם הָיוּ
רוֹצִים לְסַפֵּר אַךְ אֵין לָהֶם בִּפְנֵי מִי לְסַפֵּר וּלְהָשִׂיחַ עִמּוֹ
אֶת כָּל אֲשֶׁר עִם לְבָבָם. וְהֵם הוֹלְכִים מְלֵאִים יִסּוּרִים
וּדְאָגוֹת, וּכְשֶׁבָּא אָדָם עִם פָּנִים שׂוֹחֲקוֹת יָכוֹל לְהַחֲיוֹת
אוֹתָם מַמָּשׁ, וּלְהַחֲיוֹת אָדָם אֵינוֹ דָּבָר רֵק, כִּי הוּא דָּבָר
גָּדוֹל מְאֹד. (וּכְמוֹ שֶׁמּוּבָא בַּגְּמָרָא (תַּעֲנִית כב.): מֵהַנֵי
תְּרֵי בַּדְחֵי שֶׁזָּכוּ לְמַה שֶּׁזָּכוּ עַל־יְדֵי זֶה שֶׁהָיוּ
מְשַׂמְּחִים בְּנֵי אָדָם). "

[אברהם דיקמן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2023 12:01

השאלה הראשונה נוגעת ב"תורת המחשבה".
אמליץ על ספר נפלא בשם "לילה כיום יאיר" של הרב באום, נמצא באוצר החכמה בגרסא
השולחנית בלבד.

[שבתי קוסובר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2023 12:29

גם אני מצטרף להמלצה ספר מיוחד אם תרצה אשאיל לך,
בנוגע לשאלה מקופיא זכור לי שהמקור זה ירושלמי
ואם אינני טועה להגרש"ז יש שטיקל ע"ז ושם מבאר דמצוה מן המובחר ביין משום דהוי
כנגד ד' לשונות של גאולה שכל לשון מוסיפה על לשון וכך גם פועל בהיין
ראיתי זאת אם אינני טועה בכמוצא שלל רב על פסח.

מאת: [email protected]

[שבתי קוסובר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2023 14:24

הרב ה"ארי" שלח בהסתרה שבתוך בהסתרה דהוי הליכות שלמה מועדים ח"ב

[שמואל - ארכיון-2]

תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2023 15:16

השאלה הראשונה, הראשון שדן בכך הוא המרדכי מסכת פסחים פרק מקום שנהגו רמז תריא
שכתב וז"ל ,ולא יפחתו לו מד' כוסות פירוש גבאי צדקה לא יפחתו לו (*ד')
[*מד'] כוסות כנגד ד' לישני גאולה [*והוצאתי אתכם. והצלתי אתכם. וגאלתי
אתכם. ולקחתי אתכם. מ"י] וקשה דא"כ (*שמא) [*לימא. מ"י] ליבעי ארבע לחמים
לכך י"מ כנגד ד' כוסות האמורים לישועה (ירושלמי) מנת חלקי וכוסי. כוס
רויה. כוס ישועות דמשמע תרי: עכ"ל.
וראה בהגדה של פסח מתיבתא באוצרות ההגדה עמוד ס שיש שם עשרה ביאורים על עניין זה.
השאלה השניה היא בגמרא פסחים דף קט: כתוב שכל אחד מהארבע כוסות היא מצוה
אחת וכך פסק המ"ב סימן תפג. ראה בהרחבה באוצרות ההגדה עמוד סז שכתבו
שבגבורות השם פרק מט מבואר שארבע כוסות מעכבים זה את זה [מסתמא גם
במתיבתא על הגמרא שם יש הרחבה בזה].

[שמחה פרוינד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 23/01/2023 21:33

מתוך דף על הדף פסחים קח.
בגמ': נשים חייבות בארבעה כוסות.

פירש"י שלשה כנגד ג' כוסות שנאמרו בפסוק זה וכוס פרעה בידי וגומר, ורביעי ברכת
המזון. המכתב לחזקיהו (בתחילת הפרק ועיין מ"ש שם) העיר דרש"י כאן שינה מפירושו
לעיל במשנה דחיוב ד' כוסות הוא כנגד ד' לשונות גאולה והוצאתי והצלתי וכו'.
ובשדי חמד (מערכת חמץ ומצה סט"ו אות ו') הביא מש"כ אליו הגר"ח ברלין זצ"ל
ליישב דברי רש"י עפ"י המבואר בשמות רבה דד' לשונות גאולה הן כנגד ד' הגאולות
מד' הגזרות, ובמד"ר (בשלח פכ"ו) מפורשת הד' הגזרות א' וימררו את חייהם, ב' אם
בן הוא והמיתן אותו, ג' כל הבן הילוד, וגזירה הרביעית מבוארת במדרש פרשת שמות
גזרת תבן לא ינתן להם. וריב"ל דמחייב נשים בד' כוסות משום דאף הן היו באותו
הנס, ע"כ דאין כוונתו משום ד' הגאולות מד' הגזרות, שהרי שתי גזרות לא נגזרו על
הנשים, דהיינו אם בן הוא והמיתן אותו, וכל הבן הילוד היאורה תשליכוהו, ושפיר
הביא כאן רש"י מקור נוסף לב' כוסות.

מאת: [email protected]

--

בכבוד רבשמחה פרוינד[email protected]
[email protected]