העלאה בשכר

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 16/01/2023 02:25

עד כמה שידוע גם לי, זה יותר מהממוצע במכונים. זה שכר שמקבלים על עבודות
פרטיות.

[שמואל בלויא - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 16/01/2023 07:12

בס"ד

א. לגבי השאלה של פותח הנושא - לי ברור כשמש שלא נכון לעשות כן. [כמובן לא
כותב זה כמנהל.. זכות כ"א להביע דעתו]
ב. לגבי שכר - יש גם מכונים שנותנים ככה, ויותר. צריך הרבה להשקיע, ובעיקר
הרבה סיעתא דשמיא.
מי שרוצה הדרכה אישית ממני, כבעל ניסיון בעצמו, וכאחד שכבר זכה ב"ה לעזור
לכו"כ לקבל שכר גבוה יותר, נא יפנה באישי. [בקצרה ממש - העלות היא 500 ש"ח.
פגישות אישיות, תכליתיות, ממוקדות, אחת לשבוע, למשך 3 חודשים. אך ורק למי
שמוכן להשקיע ברצינות].
נא לא להגיב על זה פה, כדי לא לסטות מהנושא.

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 16/01/2023 10:32

לר' אליהו אם אתה מסכים בנוגע לניסוח שהצעתי, אני מבין שאין בינינו מחלוקת
מהותית.
הצד השוה הוא שצריך שמהניסוח לא יהיה מובן שזו הצעה שהתקבלה אלא הצעה שבשלבי
משא ומתן בלבד.
לזה גם אני מסכים לגמרי!
ייש"כ על הדיון.

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 16/01/2023 10:53

רק אדייק:
אין הכוונה שחייב העורך שישתמע מדבריו שהוא עדיין לא התקבל, אלא להיפך שלא
ישתמע מדבריו שהוא התקבל.

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 16/01/2023 17:12

עכ"פ צריך זהירות גדולה בעניין הזה.
ואין ספק שהכי טוב פשוט לומר באמת דברים כהווייתם: "דיברתי עם מנהל שנותן 70
לשעה, ואם אתה לא תעלה התשלום, אנסה להתקבל לשם".

נ"ב מסופר על בחור ישיבה שהתייעץ עם המשגיח: שאלו אותי מה גילי. אם אומר 16,
לא יתנו לי לפתוח חשבון בנק. ואם אומר 18, יקחו אותי לצבא.
ענה לו המשגיח: למה שלא תאמר פשוט את האמת, שאתה בן 17?
הבחור הופתע מעט, והשיב: על זה לא חשבתי...

[אשמח - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 16/01/2023 18:13

יש סיפורים לרוב על גדולי הדורות, שיש משם ראיה שמותר לומר לאדם "אין לי" כאשר
כוונתו "אין לי לתת לך"
ויש אפילו דעות שלכתחילה.

מאת: [email protected]

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 16/01/2023 18:29

לפעמים הישירות הזאת היא להיות צודק אך לא בהכרח להיות חכם.
כוונתי הייתה לומר שלפעמים דרושה קצת חכמה במשא ומתן ולפעמים הדבר כולל גם
אמירה סתמית, שהשומע עשוי לטעות בה, וכבר מצאנו במשנה 'שוכר עליהם או מטען'
ואם היה מדובר ב*איסור, *לא היה הדבר נאמר בשופי.
ומי לנו גדול מיעקב אבינו החתום במידת אמת, שאמר לרחל 'אחיו אנא ברמאות'.
כי לפעמים יש להשתמש בהתחכמות על מנת להגיע יעדים הראויים מן הדין.

מה שכן לענ"ד זו שגיאה טקטית להודיע למעביד קודם שהעובד התקבל.

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 16/01/2023 18:51

"אין לי לתת לך".
אני שמעתי הפוך. זה לא טוב לומר: "אין לי", כי זו פתיחת פה לשטן. אך מותר
לומר: "אין לי לתת לך". זה אינו שקר, כי אני צריך את הכסף לדברים אחרים.
אבל כאן אין שום שינוי מן האמת. ואפילו אם כן, הרי מותר לשנות מפני השלום
(אחרת, אם תגיד: "יש לי, אבל אני לא רוצה לתת לך", הוא יריב איתך או ייעלב).
ועוד, שההוא פנה אלי וביקש (הוא היוזם), ולא אני פניתי אליו. ועוד, שכאן אין
לי כוונה להרוויח ממון, אלא רק להינצל מהפסד.
כך שהכי קל להשוות בין מקרים ולהסיק מסקנות לקולא בענייני ממונות. אבל
יידע האדם היטב: הרבה מאוד תירוצים נשמעים יפה, מתקבלים ופועלים, אבל איפה?
בעולם הזה. אבל למעלה הם לא יתקבלו! הגיהנם מלא באנשים שלכל אחד מהם יש אין
סוף תירוצים.
לכן עשה לך רב והסתלק מן הספק. כשם שאתה מחמיר לא לאכול רבנות, כל שכן שעליך
להחמיר בענייני ממונות.

"לפעמים יש להשתמש בהתחכמות".
נכון, אבל צריך זהירות גדולה, כחותה על גחלים. קח בחשבון שאם שינה מעט בניסוח
או אפילו במנגינת הדברים (כפי שמצינו בהלכות לשה"ר), הוא מסתכן מאוד.

"אחיו אנא ברמאות".
שם זה לא דומה בכלל. דוד המלך ע"ה אמר: "עם נבל תתנבל". כאשר מישהו בא לרמות
אותך, זה סיפור אחר לגמרי ואין שום שייכות לענייננו.

"שוכר עליהן או מטען".
נו באמת, שם מדובר שהפועלים הטעו ורימו אותו. לאחר ששכר אותם הם חזרו בהם,
ואין לו פועלים אחרים, ומדובר בדבר האבד אם לא יעשוהו בזמנו, ולכן ודאי שמותר
לו להטעותם. אבל זה ממש לא קשור לעניינו אלא לעניין יעקב ולבן הנ"ל. וזה לשון
המשנה (ב"מ ו, א): "שָׂכַר אֶת הַחַמָּר וְאֶת הַקַּדָּר לְהָבִיא
פִרְיָפְרִין וַחֲלִילִים לַכַּלָּה אוֹ לַמֵּת, וּפוֹעֲלִין לְהַעֲלוֹת
פִּשְׁתָּנוֹ מִן הַמִּשְׁרָה, וְכָל דָּבָר שֶׁאָבֵד, וְחָזְרוּ בָהֶן,
מְקוֹם שֶׁאֵין שָׁם אָדָם, שׂוֹכֵר עֲלֵיהֶן אוֹ מַטְעָן".

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 16/01/2023 19:28

עם כל מה שאתה אומר
אם היה מדובר ב*איסור *לא היה מותר להשיב באותו מטבע

מאת: [email protected]

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 16/01/2023 19:54

רמאות היא איסור גמור, "מדבר שקר תרחק", ובפרט כשזה מביא לגזל ממוני.
לגבי יעקב ולבן והפועלים הנ"ל, הסיבה שלא מדובר באיסור היא שהם מנסים לרמות
אותו.
כדי לבאר זאת נביא דוגמה קיצונית: אמרו חזל: "הקם להרגך השכם להורגו". האם
שייך לטעון: רצח אינו איסור, שהרי אם היה איסור, היה אסור להרוג את זה שקם
להרגך?!
ודאי שרצח הוא האיסור החמור ביותר בתורה. אבל כמו כל דבר בחיים, אם דבר מסוים
אסור או מותר זה תלוי בנתונים בסיבות ובנסיבות.
מה שמותר (אכילת לחם בימות השנה) או אף מצוה בנסיבות מסוימות (כמו השמדת עמלק)
הוא איסור גמור בנסיבות אחרות (כמו הריגה סתם, אכילת לחם בפסח). וכן על זו
הדרך.

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 16/01/2023 20:15

לא בכל דבר אנחנו אומרים כך.
למשל נקמה וכ"ש נטירה היא דוגמא לכך שלא כל מקרה שאדם חטא כנגדנו אנחנו רשאים
להשיב לו באותה מידה.

מאת: [email protected]

[5189 bezeqint.n - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 16/01/2023 20:28

לא בכל דבר אנחנו אומרים כך.
למשל נקמה וכ"ש נטירה היא דוגמא לכך שלא כל מקרה שאדם חטא כנגדנו אנחנו רשאים
להשיב לו באותה מידה.

מאת: [email protected]

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 16/01/2023 21:00

כעת אתם אומרים בדיוק מה שאני אמרתי!
צריך לדון בכל מקרה לגופו.
יש דבר שבתנאים מסוימים מותר או מצוה, ובתנאים אחרים אותו הדבר עצמו הוא איסור!
הוא אשר אמרתי.

"לכל היותר יש כאן אולי הונאה".
ובכן, אונאת ממון היא לאו גמור דאורייתא: "אל תונו איש את עמיתו", רש"י: "זו
אונאת ממון". זו אינה המלצה או מידת חסידות בלבד!

שוב אני אומר: צריך זהירות גדולה בהשתמשות בהתחכמות, כחותה על גחלים. צריך
לקחת בחשבון שאם שינה מעט בניסוח או אפילו במנגינת הדברים (כפי שמצינו בהלכות
לשה"ר), הוא מסתכן מאוד.

"יש לברר את הדברים בגדרי ההלכה".
הרי כבר כתבתי לעיל: עשה לך רב והסתלק מן הספק.

מאת: [email protected]

[שמואל בלויא - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 16/01/2023 22:12

בס"ד
חוץ מה'הלכה', יש ענין של 'ממון כשר'.
אולי מישהו יעלה כאן את דבריו הנוראים של הרה"ק ר' מענדלה רימנובער, למה בניו
של אדם יוצאים לתרבות רעה, רח"ל. [נגמר לי פשוט הזמן במייל..]
ומסיימים בטוב

מאת: [email protected]

[אשמח - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 17/01/2023 00:20

ביקשו למסור שמובא להדיא באורחות יושר להגרח"ק
שמותר לומר 'אין לי' והכוונה "אין לי לתת לך".

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 17/01/2023 00:30

כבר כתבתי כי: א. שם מדובר להינצל מהפסד. ב. מותר לשנות מפני השלום, כי אם
יגיד לו את האמת: "יש לי ואיני מעניין לתת לך", שמא המבקש יריב עימו או ייפגע.
ג. המבקש כסף הוא היוזם ולא הוא.
משא"כ הכא מדובר ברוצה להרוויח עוד. ולא שייך היתר דלשנות מפני השלום. והוא
היוזם את הפנייה.
לכן אין להשוות.
בנוסף, לכאורה יש בזה בעיה מצד ברית כרותה לשפתיים.

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 17/01/2023 00:30

אולי יודעי דבר יואילו בטובם להעתיק את המקור לטובת הדיון?

[אמרי יושר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 17/01/2023 00:55

מצאתי בדרך שיחה לגרח"ק:

[image: image.png]
וביארו שההיתר דווקא כשהעני אינו הגון:
[image: image.png]

[משה מרקוביץ - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 17/01/2023 00:57

מצ"ב - מומלץ מאד לקרא, ויהא זה לעילוי נשמתו הטהורה.
כמובן ששם לא מוזכר כלום בעניין אמירת אין לי, אלא אדרבא לכאו' דעתו לאיסור.
אולם אגב מילתא נזדמן לי גמרא שבת קכז: שאמירת אין לי יכולה להתפרש כאין לי
לתת לך, יעויי"ש.

קבצים מצורפים:

• ארחות יושר ביאורים ועיונים קנייבסקי, שמריהו יוסף חיים בן יעקב ישראל - מכון ארחות יושר עמוד 18.pdf

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 17/01/2023 01:05

אין ראייה משבת שכן בפשטות שם ר' אליעזר הקדיש כל נכסיו לשמים ובאמת לא היה לו
דבר.