דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

חובת מחאה! שכר עריכה

2023
104 30 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 04/02/2023 23:28

    הוא אשר דיברתי, רוב הפרוייקטים של עוז והדר (שאני מעורב בהם) אינם מתאגרים
    במובן האמיתי של המילה

    ב-יום שבת, 4 בפברואר 2023 בשעה 23:26:43 UTC+2, maasehactav כתב/ה:

    תאריך ההודעה המקורית: 04/02/2023 23:30

    ממש לא ביאורי צפנת פענח.
    האם ערכת פעם ביאורים על הרמב"ם? על הגמרא? ואפילו מאמרים של רבנים בדורנו?
    יש לך בכלל נסיון בעריכה? ואולי אתה רק עורך לשוני?

  • תאריך ההודעה המקורית: 04/02/2023 23:08

    יש לי קרובת משפחה שעובדת בתחום העריכה הכללי, ואיני רוצה לפרט את שווי שעת
    העריכה שלה, אך אומר בעדינות שזה הרבה הרבה מעבר ל110 הללו.
    לא ראיתי בעבודה (הנפלאה כמובן), משהו חריג הרבה מעבר למה שמצוי אצל עורך
    מנוסה.

    העריכה בעולם הכללי אינה איכותית יותר מעריכה בעולם התורני בפרט שאמות המידה
    בעולם התורני לדיוק חמורים פי כמה (לפחות כך אמור להיות.. ע"ע בני הוי זהיר
    במלאכתך.. פן תחסר אות אחת וכו')
    ושוב ביודעם ומכירם

    תאריך ההודעה המקורית: 04/02/2023 23:34

    לכבוד הרב חיים ראיתי את תגובתך ונזכרתי במעשה שכמדומני מופיע במלחמת היצר מאת
    חיים גרדה, על גיס של מרן החזו"א ברוך ביי שמו שבא פעם למרן לאחר שלא פגשו
    שנים רבות והנה הוא באותה תנוחה רכון על הגמ', התפלא ברוך ביי הנ"ל והתאונן
    בפני מרן מה הוא עשה במשך שנים כה רבות דהלא הוא באותה תנוחה הזכורה לו מקדמת
    דנא, באשר הוא לעומתו הוציא תואר בזה ותואר בזה וכו'
    למותר לציין שתואר זה נחמד ויפה אך כאשר מדברים על עבודה תורנית הלימוד בעצמו
    הוא הוא התואר. ונכון שלא כל ת"ח ניכן בלשון לימודים, אך לשון זו אינה נקנית
    ע"י למידה כי אם כישרון מולד אשר הוא מתת הקל, ונכון שתמיד אפשר להשתפשף בהנ"ל
    אך זה ע"י עבודה מעשית וצבירת ניסיון כך שהטענה על כך שאין תעודה במקצוע הנ"ל
    היא טענה מיותרת.
    יתירה מזאת אף בשוק הכללי שתואר זה דבר שנדרש וחשוב ובצדק, יש משקל יותר כבד
    לניסיון, ובאם יבוא עובד חדש למקום עבודה תנתן עדיפות לבעל הניסיון על פני בעל
    התואר, וצא ותבדוק את דבריי, וכן מליץ השכל הישר, דהלא התואר אומר שהנך יודע
    ומבין בתחום איקס לעומת זאת הניסיון גם אומר שאתה כבר עובד באותו תחום.
    נוסף על כך ציינת בתגובתך שמלמד משתכר בסכום גבוהה כי אין כמעט היצע לעומת
    הביקוש, דבר שסותר את טענתך הקודמת כי אם זה משחק של היצע וביקוש מה משנה
    התואר או לעומת זאת עמל העבודה.
    ומה שטענת שעו"ד עובד קשה ולכך משתכר בהתאם, אגלה את אוזנך ישבתי לפני מספר
    ימים אצל עו"ד נוטריון לצורך חתימה כאשר הוא גבה עליה מאות שקלים על חתימה
    פשוטה, ורק לאחרונה התפוצץ סיפור על עו"ד שגבה 600 אלף ש"ח [ כן כן כתבתי
    נכון] בעבור שכר טרחה שגבה מאשה אלמנה שהתיימר ליצגה כאשר התברר שכל
    יצוגו הסתכם בשיחת טלפון אחת בלבד, לאחר הרעש הציבורי הוא החזיר את מירב הסכום.
    לאחרונה המורים בהסתדרות ביקשו העלאה בשכרם והם קיבלו האם הם ביקשו כי נוספה
    להם תעודה התשובה היא לא האם הם ביקשו כי עבודתם הפכה קשה יותר התשובה היא לא,
    מה שכן המוצרים התייקרו אז הם העיזו, ומכורח זה שהנם מאוגדים הם גם הצליחו.
    כך שמסקנתי היא שהכל זה משחק של תעוזה, היצע וביקוש, היינו ראשית צריך להעיז
    לבקש ואיך מגיעים לאותה תעוזה אם אתה חושב שאתה עובד מספיק קשה כדי להצדיק את
    בקשתך אתה מעיז, אך כאן מגיע המשחק של ההיצע וביקוש ברגע שההיצע הוא מועט
    הדרישה גודלת, אך כאן אפשר להכניס נקודה נוספת למשוואה ברגע שיש איגוד מסודר
    שדורש משהו אז הכח שלו גדול ללא קשר לרמת ההיצע והביקוש, לכן אני גם חושב
    שלעשות איגוד זה דבר חשוב כי זה נותן כח, עיין ערך ההסתדרות.
    ובאשר לטענתך על תאוות ממון מי שמך לדבר בשם רבים מה המניע שלהם, וכי אתה יודע
    מה מרגיש כל עורך בעבודתו.

  • תאריך ההודעה המקורית: 04/02/2023 23:30

    ממש לא ביאורי צפנת פענח.
    האם ערכת פעם ביאורים על הרמב"ם? על הגמרא? ואפילו מאמרים של רבנים בדורנו?
    יש לך בכלל נסיון בעריכה? ואולי אתה רק עורך לשוני?

    תאריך ההודעה המקורית: 04/02/2023 23:38

    אחה"מ אם יורשה להעיר על המשפט 'וגם יש היצע דמיוני בתחום שכמעט כל אברך שמחפש
    תוספת הכנסה חושב על אפיק זה' -
    זה נכון שהרבה מאוד מתייחסים לתחום זה כהכנסה קלה, אבל אח"כ כשנכנסים לעניין
    מבינים שזה לא כל כך קל, בלשון המעטה.

    ובפרט לגבי 'כי פחות או יותר כל העורכים שלמדו בישיבות וכוללים הם מקצועיים,
    והדור דור דעה הוא' - זה ודאי לא נכון.
    יש הרבה אברכים תלמידי חכמים חשובים שיודעים ללמוד ולהבין סברא וכדו', אך הם
    לא מתאימים להיות עורכים. הכתיבה בצורה נכונה היא פעמים רבות חוש שלא לכולם
    יש, וזה לאו דווקא חיסרון, אבל יש מספיק אברכים שלא יודעים כללים פשוטים בצורת
    ניסוח והגשת דברים - לשם כך תיקח כולל ותבדוק כמה אברכים מתוכו מתאימים לעסוק
    בעריכה. מתוכם תסנן את אלו שאינם יודעים להשתמש במחשב (בלי לדבר על אלו שאין
    להם אוצר החכמה ותוכנות נדרשות וכדו'), ותראה שלא כולם מקצועיים בלשון המעטה...
    ודאי שהם יכולים לסייע בחלק מתחומי העריכה, אבל בקיצור - זה לא כ"כ פשוט.

  • תאריך ההודעה המקורית: 04/02/2023 23:34

    לכבוד הרב חיים ראיתי את תגובתך ונזכרתי במעשה שכמדומני מופיע במלחמת היצר מאת
    חיים גרדה, על גיס של מרן החזו"א ברוך ביי שמו שבא פעם למרן לאחר שלא פגשו
    שנים רבות והנה הוא באותה תנוחה רכון על הגמ', התפלא ברוך ביי הנ"ל והתאונן
    בפני מרן מה הוא עשה במשך שנים כה רבות דהלא הוא באותה תנוחה הזכורה לו מקדמת
    דנא, באשר הוא לעומתו הוציא תואר בזה ותואר בזה וכו'
    למותר לציין שתואר זה נחמד ויפה אך כאשר מדברים על עבודה תורנית הלימוד בעצמו
    הוא הוא התואר. ונכון שלא כל ת"ח ניכן בלשון לימודים, אך לשון זו אינה נקנית
    ע"י למידה כי אם כישרון מולד אשר הוא מתת הקל, ונכון שתמיד אפשר להשתפשף בהנ"ל
    אך זה ע"י עבודה מעשית וצבירת ניסיון כך שהטענה על כך שאין תעודה במקצוע הנ"ל
    היא טענה מיותרת.
    יתירה מזאת אף בשוק הכללי שתואר זה דבר שנדרש וחשוב ובצדק, יש משקל יותר כבד
    לניסיון, ובאם יבוא עובד חדש למקום עבודה תנתן עדיפות לבעל הניסיון על פני בעל
    התואר, וצא ותבדוק את דבריי, וכן מליץ השכל הישר, דהלא התואר אומר שהנך יודע
    ומבין בתחום איקס לעומת זאת הניסיון גם אומר שאתה כבר עובד באותו תחום.
    נוסף על כך ציינת בתגובתך שמלמד משתכר בסכום גבוהה כי אין כמעט היצע לעומת
    הביקוש, דבר שסותר את טענתך הקודמת כי אם זה משחק של היצע וביקוש מה משנה
    התואר או לעומת זאת עמל העבודה.
    ומה שטענת שעו"ד עובד קשה ולכך משתכר בהתאם, אגלה את אוזנך ישבתי לפני מספר
    ימים אצל עו"ד נוטריון לצורך חתימה כאשר הוא גבה עליה מאות שקלים על חתימה
    פשוטה, ורק לאחרונה התפוצץ סיפור על עו"ד שגבה 600 אלף ש"ח [ כן כן כתבתי
    נכון] בעבור שכר טרחה שגבה מאשה אלמנה שהתיימר ליצגה כאשר התברר שכל
    יצוגו הסתכם בשיחת טלפון אחת בלבד, לאחר הרעש הציבורי הוא החזיר את מירב הסכום.
    לאחרונה המורים בהסתדרות ביקשו העלאה בשכרם והם קיבלו האם הם ביקשו כי נוספה
    להם תעודה התשובה היא לא האם הם ביקשו כי עבודתם הפכה קשה יותר התשובה היא לא,
    מה שכן המוצרים התייקרו אז הם העיזו, ומכורח זה שהנם מאוגדים הם גם הצליחו.
    כך שמסקנתי היא שהכל זה משחק של תעוזה, היצע וביקוש, היינו ראשית צריך להעיז
    לבקש ואיך מגיעים לאותה תעוזה אם אתה חושב שאתה עובד מספיק קשה כדי להצדיק את
    בקשתך אתה מעיז, אך כאן מגיע המשחק של ההיצע וביקוש ברגע שההיצע הוא מועט
    הדרישה גודלת, אך כאן אפשר להכניס נקודה נוספת למשוואה ברגע שיש איגוד מסודר
    שדורש משהו אז הכח שלו גדול ללא קשר לרמת ההיצע והביקוש, לכן אני גם חושב
    שלעשות איגוד זה דבר חשוב כי זה נותן כח, עיין ערך ההסתדרות.
    ובאשר לטענתך על תאוות ממון מי שמך לדבר בשם רבים מה המניע שלהם, וכי אתה יודע
    מה מרגיש כל עורך בעבודתו.

    תאריך ההודעה המקורית: 04/02/2023 23:41

    לא רוצה להוציא את הרוח מהמפרשים...
    אני אישית לוקח תשלום בעיקר משום הויתור על הלימוד הרגיל בכולל, שתכלס' אין
    דומה לו.
    וזה גם תשובה על האמירה שכל אברך יכול לכתוב, שאולי זה נכון אבל רוב האברכים
    מעדיפים להישאר ספונים באוהלה של תורה כפשוטו, בלי טריקים ובלי שטיקים.

  • תאריך ההודעה המקורית: 04/02/2023 23:41

    לא רוצה להוציא את הרוח מהמפרשים...
    אני אישית לוקח תשלום בעיקר משום הויתור על הלימוד הרגיל בכולל, שתכלס' אין
    דומה לו.
    וזה גם תשובה על האמירה שכל אברך יכול לכתוב, שאולי זה נכון אבל רוב האברכים
    מעדיפים להישאר ספונים באוהלה של תורה כפשוטו, בלי טריקים ובלי שטיקים.

    תאריך ההודעה המקורית: 04/02/2023 23:46

    אוסיף כאן עוד נקודה

    בשונה מכל שאר העבודות דלעיל

    שרובם עובדים 6-7-8 שעות רצוף

    יאמרו לי העורכים הנכבדים:

    האם יש אי מי שמסוגל לשבת 8 שעות ויותר ברצף מול מסך ולעבוד עבודת עריכה
    תורנית ?!

    שמעתי מכמו''כ עורכים ותיקים ומנוסים ביותר
    שאחרי 3-4 שעות עבודה רציפה הם חייבים הפסקה של כחצי שעה (כמובן שיש יוצאים מן
    הכלל, גם אם יש לחץ עבודה מסיבי או עבודה יחסית קלה, אך כוונתי באופן כללי)

    הדבר מעיד על איכות ועומק העבודה

    ומפאת שזה דבר שקשה להתמיד בזה שעות ע''ג שעות ברצף

    ומאליו מובן השכר הדרוש בהתאם

  • תאריך ההודעה המקורית: 04/02/2023 23:34

    לכבוד הרב חיים ראיתי את תגובתך ונזכרתי במעשה שכמדומני מופיע במלחמת היצר מאת
    חיים גרדה, על גיס של מרן החזו"א ברוך ביי שמו שבא פעם למרן לאחר שלא פגשו
    שנים רבות והנה הוא באותה תנוחה רכון על הגמ', התפלא ברוך ביי הנ"ל והתאונן
    בפני מרן מה הוא עשה במשך שנים כה רבות דהלא הוא באותה תנוחה הזכורה לו מקדמת
    דנא, באשר הוא לעומתו הוציא תואר בזה ותואר בזה וכו'
    למותר לציין שתואר זה נחמד ויפה אך כאשר מדברים על עבודה תורנית הלימוד בעצמו
    הוא הוא התואר. ונכון שלא כל ת"ח ניכן בלשון לימודים, אך לשון זו אינה נקנית
    ע"י למידה כי אם כישרון מולד אשר הוא מתת הקל, ונכון שתמיד אפשר להשתפשף בהנ"ל
    אך זה ע"י עבודה מעשית וצבירת ניסיון כך שהטענה על כך שאין תעודה במקצוע הנ"ל
    היא טענה מיותרת.
    יתירה מזאת אף בשוק הכללי שתואר זה דבר שנדרש וחשוב ובצדק, יש משקל יותר כבד
    לניסיון, ובאם יבוא עובד חדש למקום עבודה תנתן עדיפות לבעל הניסיון על פני בעל
    התואר, וצא ותבדוק את דבריי, וכן מליץ השכל הישר, דהלא התואר אומר שהנך יודע
    ומבין בתחום איקס לעומת זאת הניסיון גם אומר שאתה כבר עובד באותו תחום.
    נוסף על כך ציינת בתגובתך שמלמד משתכר בסכום גבוהה כי אין כמעט היצע לעומת
    הביקוש, דבר שסותר את טענתך הקודמת כי אם זה משחק של היצע וביקוש מה משנה
    התואר או לעומת זאת עמל העבודה.
    ומה שטענת שעו"ד עובד קשה ולכך משתכר בהתאם, אגלה את אוזנך ישבתי לפני מספר
    ימים אצל עו"ד נוטריון לצורך חתימה כאשר הוא גבה עליה מאות שקלים על חתימה
    פשוטה, ורק לאחרונה התפוצץ סיפור על עו"ד שגבה 600 אלף ש"ח [ כן כן כתבתי
    נכון] בעבור שכר טרחה שגבה מאשה אלמנה שהתיימר ליצגה כאשר התברר שכל
    יצוגו הסתכם בשיחת טלפון אחת בלבד, לאחר הרעש הציבורי הוא החזיר את מירב הסכום.
    לאחרונה המורים בהסתדרות ביקשו העלאה בשכרם והם קיבלו האם הם ביקשו כי נוספה
    להם תעודה התשובה היא לא האם הם ביקשו כי עבודתם הפכה קשה יותר התשובה היא לא,
    מה שכן המוצרים התייקרו אז הם העיזו, ומכורח זה שהנם מאוגדים הם גם הצליחו.
    כך שמסקנתי היא שהכל זה משחק של תעוזה, היצע וביקוש, היינו ראשית צריך להעיז
    לבקש ואיך מגיעים לאותה תעוזה אם אתה חושב שאתה עובד מספיק קשה כדי להצדיק את
    בקשתך אתה מעיז, אך כאן מגיע המשחק של ההיצע וביקוש ברגע שההיצע הוא מועט
    הדרישה גודלת, אך כאן אפשר להכניס נקודה נוספת למשוואה ברגע שיש איגוד מסודר
    שדורש משהו אז הכח שלו גדול ללא קשר לרמת ההיצע והביקוש, לכן אני גם חושב
    שלעשות איגוד זה דבר חשוב כי זה נותן כח, עיין ערך ההסתדרות.
    ובאשר לטענתך על תאוות ממון מי שמך לדבר בשם רבים מה המניע שלהם, וכי אתה יודע
    מה מרגיש כל עורך בעבודתו.

    תאריך ההודעה המקורית: 04/02/2023 23:49

    יפה. אבל לא הבחנת שתעודה היא תו איכות על כך שהעובד למד, ובשפה הישיבתית סימן
    לא סיבה, לכן אין תוחלת להתחיל לחלק משכורות שמנות לעורכי מייל חסרי פרצוף
    אמיתי.
    לגבי העו"ד, נכון אבל העו"ד גובה מאדם שהוא לא כ"כ עבד עבורו גם בשביל אדם אחר
    שהוא מאוד עבר עבורו, שניהם נושאים בנטל. ככה זה בחיים.
    ולסיום אתה צודק, אף אחד לא שמי לדבר בשם אחרים, אבל האם *אתה *מסכים למשפט
    התפשרתי על 110 ש"ח לשעה בשביל עבודה שאין לך שום תו אימות (שם מכובס לתעודה)
    על איכותך?

    ב-יום שבת, 4 בפברואר 2023 בשעה 23:34:33 UTC+2, sk7634564 כתב/ה:

  • תאריך ההודעה המקורית: 04/02/2023 23:49

    יפה. אבל לא הבחנת שתעודה היא תו איכות על כך שהעובד למד, ובשפה הישיבתית סימן
    לא סיבה, לכן אין תוחלת להתחיל לחלק משכורות שמנות לעורכי מייל חסרי פרצוף
    אמיתי.
    לגבי העו"ד, נכון אבל העו"ד גובה מאדם שהוא לא כ"כ עבד עבורו גם בשביל אדם אחר
    שהוא מאוד עבר עבורו, שניהם נושאים בנטל. ככה זה בחיים.
    ולסיום אתה צודק, אף אחד לא שמי לדבר בשם אחרים, אבל האם *אתה *מסכים למשפט
    התפשרתי על 110 ש"ח לשעה בשביל עבודה שאין לך שום תו אימות (שם מכובס לתעודה)
    על איכותך?

    ב-יום שבת, 4 בפברואר 2023 בשעה 23:34:33 UTC+2, sk7634564 כתב/ה:

    תאריך ההודעה המקורית: 04/02/2023 23:52

    התו אימות הכי חשוב זה המאמרים הערוכים שהעורך מגיש.
    מאמר של עורך טוב שאין לו תעודה הינו הרבה יותר איכותי ממאמר של עורך לא טוב
    שלמד כמו תוכי וקיבל תעודת מצטיין.

  • תאריך ההודעה המקורית: 04/02/2023 23:49

    יפה. אבל לא הבחנת שתעודה היא תו איכות על כך שהעובד למד, ובשפה הישיבתית סימן
    לא סיבה, לכן אין תוחלת להתחיל לחלק משכורות שמנות לעורכי מייל חסרי פרצוף
    אמיתי.
    לגבי העו"ד, נכון אבל העו"ד גובה מאדם שהוא לא כ"כ עבד עבורו גם בשביל אדם אחר
    שהוא מאוד עבר עבורו, שניהם נושאים בנטל. ככה זה בחיים.
    ולסיום אתה צודק, אף אחד לא שמי לדבר בשם אחרים, אבל האם *אתה *מסכים למשפט
    התפשרתי על 110 ש"ח לשעה בשביל עבודה שאין לך שום תו אימות (שם מכובס לתעודה)
    על איכותך?

    ב-יום שבת, 4 בפברואר 2023 בשעה 23:34:33 UTC+2, sk7634564 כתב/ה:

    תאריך ההודעה המקורית: 04/02/2023 23:54

    אז תשאל את העורך היכן הוא למד בישיבה, תעודה זה לא רלוונטי.
    עו"ד שממש מייצג מישהו גובה ממנו אלפי שקלים, לעיתים אף עשרות אלפים, כך
    שטענתך שאני משלם לו בעבוד ייצוג של מאן דהו אחר היא לא נכונה.
    באשר לטענה של פלוני "התפשרתי על 110 ש"ח" זה לא רלוונטי אם אני מסכים, זו
    תחושה של בנאדם ואם הוא מרגיש שהוא התפשר אז הוא התפשר, מה שאני או אתה חושבים
    זה לא רלוונטי עבורו.

  • תאריך ההודעה המקורית: 04/02/2023 23:54

    אז תשאל את העורך היכן הוא למד בישיבה, תעודה זה לא רלוונטי.
    עו"ד שממש מייצג מישהו גובה ממנו אלפי שקלים, לעיתים אף עשרות אלפים, כך
    שטענתך שאני משלם לו בעבוד ייצוג של מאן דהו אחר היא לא נכונה.
    באשר לטענה של פלוני "התפשרתי על 110 ש"ח" זה לא רלוונטי אם אני מסכים, זו
    תחושה של בנאדם ואם הוא מרגיש שהוא התפשר אז הוא התפשר, מה שאני או אתה חושבים
    זה לא רלוונטי עבורו.

    תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2023 00:02

    אם אותו פלוני רגיל לקבל לצורך העניין 150 ש', זו אכן התפשרות בשבילו. זו
    מציאות, לא זווית ראייה...
    אם כל עורך ידרוש סך שנראה לו שמגיע לו - כל זמן שאינו חייב לקחת עבודות זולות
    כי הוא צריך את הכסף - רף השכר יעלה לכולם, כפי שנכתב לעיל.

  • תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2023 00:02

    אם אותו פלוני רגיל לקבל לצורך העניין 150 ש', זו אכן התפשרות בשבילו. זו
    מציאות, לא זווית ראייה...
    אם כל עורך ידרוש סך שנראה לו שמגיע לו - כל זמן שאינו חייב לקחת עבודות זולות
    כי הוא צריך את הכסף - רף השכר יעלה לכולם, כפי שנכתב לעיל.

    תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2023 00:12

    קח ספר ממוצע על נושא תורני כלשהו שערך אותו עורך תורני מקצועי, ותבקש מעורך
    עם תעודה בשוק החופשי לעשות עבודה דומה בנושא מקביל.
    אני מעריך שתצלנה אזניים משמוע את השכר שידרוש.

    סוף דבר עריכה תורנית (בעיקר עריכת תוכן) היא מהעבודות הקשות שבמקדש.

  • תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2023 00:02

    אם אותו פלוני רגיל לקבל לצורך העניין 150 ש', זו אכן התפשרות בשבילו. זו
    מציאות, לא זווית ראייה...
    אם כל עורך ידרוש סך שנראה לו שמגיע לו - כל זמן שאינו חייב לקחת עבודות זולות
    כי הוא צריך את הכסף - רף השכר יעלה לכולם, כפי שנכתב לעיל.

    תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2023 00:15

    לדעתי העניה שכר לעולם לא נגזר מקושי / מאמץ / כישורים / השקעה / תארים /
    לימודים.
    הכלל היחיד שקובע את השכר הוא היצע וביקוש.
    זה נכון שכל הרשימה שהזכרתי למעלה היא קשורה להצע וביקוש אבל היא בהחלט לא
    מוכרחת
    אם נדבר על מנקה רחובות המאמץ וההשקעה שלו הם הרבה הרבה מעבר לעורך דין (תתאר
    לעצמך את ההבדל ביניהם כשהם חוזרים הביתה בסוף יום)
    ביום בו יתווספו מאה אלף עורכי דין המחיר של עו"ד ירד לשכר מינימום וכן הלאה

    קח את עצמך בתור מכון יש לך שתי עובדים האחד דורש 10 ש"ח לשעה בלבד ורעהו 50
    ש"ח לשעה, רמת התוצאה שלהם שווה. את מי תיקח??
    (אני לא מדבר מצד אונאה שאם הראשון אינו יודע מה הוא שכר השוק והוא בטעות
    מסכים וכו') האם אתה מוכן לשלם שקל אחד יותר ממה שהעובד מוכן לקחת?
    קרה לך פעם שבאת לחנות וחשבת שהמוצר זול מדי והצעת למוכר לשלם לו עוד שקל או
    שתיים.
    אם אכן העורכים לא יסיכימו לעבוד בסכום נמוך, יווצר אוטומטי ביקוש גבוה מהצע
    והשכר יעלה, שום מחאה אינה רלוונטית, רק מעשים שנוגעים לשאלת ההיצע והביקוש

  • תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2023 00:15

    לדעתי העניה שכר לעולם לא נגזר מקושי / מאמץ / כישורים / השקעה / תארים /
    לימודים.
    הכלל היחיד שקובע את השכר הוא היצע וביקוש.
    זה נכון שכל הרשימה שהזכרתי למעלה היא קשורה להצע וביקוש אבל היא בהחלט לא
    מוכרחת
    אם נדבר על מנקה רחובות המאמץ וההשקעה שלו הם הרבה הרבה מעבר לעורך דין (תתאר
    לעצמך את ההבדל ביניהם כשהם חוזרים הביתה בסוף יום)
    ביום בו יתווספו מאה אלף עורכי דין המחיר של עו"ד ירד לשכר מינימום וכן הלאה

    קח את עצמך בתור מכון יש לך שתי עובדים האחד דורש 10 ש"ח לשעה בלבד ורעהו 50
    ש"ח לשעה, רמת התוצאה שלהם שווה. את מי תיקח??
    (אני לא מדבר מצד אונאה שאם הראשון אינו יודע מה הוא שכר השוק והוא בטעות
    מסכים וכו') האם אתה מוכן לשלם שקל אחד יותר ממה שהעובד מוכן לקחת?
    קרה לך פעם שבאת לחנות וחשבת שהמוצר זול מדי והצעת למוכר לשלם לו עוד שקל או
    שתיים.
    אם אכן העורכים לא יסיכימו לעבוד בסכום נמוך, יווצר אוטומטי ביקוש גבוה מהצע
    והשכר יעלה, שום מחאה אינה רלוונטית, רק מעשים שנוגעים לשאלת ההיצע והביקוש

    תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2023 00:23

    ההנחה שקבעת אינסטלטור וכו' מקבלים רק 70 לשעה מקסימום, היא פשוט לא נכונה.
    אצלי באשדוד עבד אינסטלטור חצי שעה אולי 3/4 וקיבל 200 שח כשבירושלים הוא מקבל
    ע"ז 400.

    ביום שישי זה הרבה יותר, שילמתי לאינסטלטור על 5 שעות עבודה 900 ש"ח.

    ב-יום ראשון, 5 בפברואר 2023 בשעה 00:15:26 UTC+2, a0527183644 כתב/ה:

  • תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2023 00:23

    ההנחה שקבעת אינסטלטור וכו' מקבלים רק 70 לשעה מקסימום, היא פשוט לא נכונה.
    אצלי באשדוד עבד אינסטלטור חצי שעה אולי 3/4 וקיבל 200 שח כשבירושלים הוא מקבל
    ע"ז 400.

    ביום שישי זה הרבה יותר, שילמתי לאינסטלטור על 5 שעות עבודה 900 ש"ח.

    ב-יום ראשון, 5 בפברואר 2023 בשעה 00:15:26 UTC+2, a0527183644 כתב/ה:

    תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2023 00:42

    שלא לדבר על אנשי מקצוע (שיש ביניהם כאלו שבפועל לא עברו אף הכשרה מקצועית,
    ויש להם ניסיון בלבד) שלוקחים על ביקור 150 ש"ח וצפונה בעוד שעצם העבודה
    והשהייה במקום העבודה לא ארכו יותר מכמה עשרות דקות.

    מה גם שייתכן שאותו עורך שטען ש110 ש"ח היו עבורו סכום נמוך מדבר על עבודה אצל
    מזמין מחו"ל ששם התעריפים שונים.
    יצויין עוד שבד"כ מכונים המציעים עבודות קבועות מדברים על שכר נמוך בהרבה.

    עורך מתחיל יכול לפתוח בסכום נמוך ולוּ בשביל הנסיון, וכדי לצאת מגדר 'מתחיל'.
    לאחר שצבר ניסיון יכול לעלות מעלה מעלה במעלות השכר, בהתאם לרמת מקצועיותו
    ולרמת הקושי הנדרשת מאותה עבודה.

  • תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2023 00:15

    לדעתי העניה שכר לעולם לא נגזר מקושי / מאמץ / כישורים / השקעה / תארים /
    לימודים.
    הכלל היחיד שקובע את השכר הוא היצע וביקוש.
    זה נכון שכל הרשימה שהזכרתי למעלה היא קשורה להצע וביקוש אבל היא בהחלט לא
    מוכרחת
    אם נדבר על מנקה רחובות המאמץ וההשקעה שלו הם הרבה הרבה מעבר לעורך דין (תתאר
    לעצמך את ההבדל ביניהם כשהם חוזרים הביתה בסוף יום)
    ביום בו יתווספו מאה אלף עורכי דין המחיר של עו"ד ירד לשכר מינימום וכן הלאה

    קח את עצמך בתור מכון יש לך שתי עובדים האחד דורש 10 ש"ח לשעה בלבד ורעהו 50
    ש"ח לשעה, רמת התוצאה שלהם שווה. את מי תיקח??
    (אני לא מדבר מצד אונאה שאם הראשון אינו יודע מה הוא שכר השוק והוא בטעות
    מסכים וכו') האם אתה מוכן לשלם שקל אחד יותר ממה שהעובד מוכן לקחת?
    קרה לך פעם שבאת לחנות וחשבת שהמוצר זול מדי והצעת למוכר לשלם לו עוד שקל או
    שתיים.
    אם אכן העורכים לא יסיכימו לעבוד בסכום נמוך, יווצר אוטומטי ביקוש גבוה מהצע
    והשכר יעלה, שום מחאה אינה רלוונטית, רק מעשים שנוגעים לשאלת ההיצע והביקוש

    תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2023 00:51

    נאה, אבל יש עבודות *שמגיע *עליהם שכר מאוד גבוה, ומשל המזכירות הנ"ל ממחיש זאת
    *אולי אינכם יודעים, אבל מנקה רחובות בלי קשרים בעירייה מקבל פי 4 משכר
    מינימום *אכן תגמול נאה על עבודה קשה

    ב-יום ראשון, 5 בפברואר 2023 בשעה 00:15:26 UTC+2, a0527183644 כתב/ה:

  • תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2023 00:51

    נאה, אבל יש עבודות *שמגיע *עליהם שכר מאוד גבוה, ומשל המזכירות הנ"ל ממחיש זאת
    *אולי אינכם יודעים, אבל מנקה רחובות בלי קשרים בעירייה מקבל פי 4 משכר
    מינימום *אכן תגמול נאה על עבודה קשה

    ב-יום ראשון, 5 בפברואר 2023 בשעה 00:15:26 UTC+2, a0527183644 כתב/ה:

    תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2023 01:09

    צא וראה כמה דורש מעמד/גרפיקאי שעובד הרבה פחות קשה מעורך (מניסיון גם בתחום
    העימוד), בשוק הפתוח.

    צא וראה כמה מתמחרים את שאר מקצועות העריכה אשר דורשים הרבה פחות 'ראש' מעריכת
    תוכן. כמו הקלדה, תמלול (מילה במילה), ועוד. תוסיף עליהן שכתוב של החומר ברמה
    שהכותב היה מתגאה בה ותקבל את השכר הראוי לעורך.

    פעם כתב לי אחד העורכים כאן הגדרה נפלאה לעבודת העריכה: "שבור את החבית ושמור
    את יינה"
    .

    על כזאת עבודה יש לומר בפה מלא,* שמגיע* שכר גבוה יותר משל רוב המקצועות
    שהועלו כאן, זו חכמה ומלאכה מאתגרת מאוד.

  • תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2023 01:09

    צא וראה כמה דורש מעמד/גרפיקאי שעובד הרבה פחות קשה מעורך (מניסיון גם בתחום
    העימוד), בשוק הפתוח.

    צא וראה כמה מתמחרים את שאר מקצועות העריכה אשר דורשים הרבה פחות 'ראש' מעריכת
    תוכן. כמו הקלדה, תמלול (מילה במילה), ועוד. תוסיף עליהן שכתוב של החומר ברמה
    שהכותב היה מתגאה בה ותקבל את השכר הראוי לעורך.

    פעם כתב לי אחד העורכים כאן הגדרה נפלאה לעבודת העריכה: "שבור את החבית ושמור
    את יינה"
    .

    על כזאת עבודה יש לומר בפה מלא,* שמגיע* שכר גבוה יותר משל רוב המקצועות
    שהועלו כאן, זו חכמה ומלאכה מאתגרת מאוד.

    תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2023 01:14

    לפעמים מבלבלים בין עבודה לשעת עבודה, על 'עבודה' כגון עימוד ספר מסוים אכן
    משלמים גבוה ואי אפשר לחשב את זה לפי שעה, ולכן אינסטלטור שמתקן נזילה לוקח
    יקר.
    עורך תורני במכון לעומת זאת, נותן יבול לא עבודה, ולכן שכרו אמור להיות משולם
    לפי שעה, אי אפשר לבקש 300 ש"ח לשעה למרות שעל עבודה של חצי שעה לפעמים משלמים
    500 ש"ח.
    שונה הוא לתת לעורך לעשות פרויקט מסוים, כגון כתיבת ספר ביוגרפיה וכדומה, שם
    השכר מתומחר לפי עבודה, לבין לפרש קטעי גמרא שזה לפי שעה.

    ב-יום ראשון, 5 בפברואר 2023 בשעה 01:09:38 UTC+2, maasehactav כתב/ה:

  • תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2023 01:14

    לפעמים מבלבלים בין עבודה לשעת עבודה, על 'עבודה' כגון עימוד ספר מסוים אכן
    משלמים גבוה ואי אפשר לחשב את זה לפי שעה, ולכן אינסטלטור שמתקן נזילה לוקח
    יקר.
    עורך תורני במכון לעומת זאת, נותן יבול לא עבודה, ולכן שכרו אמור להיות משולם
    לפי שעה, אי אפשר לבקש 300 ש"ח לשעה למרות שעל עבודה של חצי שעה לפעמים משלמים
    500 ש"ח.
    שונה הוא לתת לעורך לעשות פרויקט מסוים, כגון כתיבת ספר ביוגרפיה וכדומה, שם
    השכר מתומחר לפי עבודה, לבין לפרש קטעי גמרא שזה לפי שעה.

    ב-יום ראשון, 5 בפברואר 2023 בשעה 01:09:38 UTC+2, maasehactav כתב/ה:

    תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2023 01:20

    לפעמים מבלבלים בין עבודה לשעת עבודה, על 'עבודה' כגון עימוד ספר מסוים אכן
    משלמים גבוה ואי אפשר לחשב את זה לפי שעה, ולכן אינסטלטור שמתקן נזילה לוקח
    יקר.
    עורך תורני במכון לעומת זאת, נותן יבול לא עבודה, ולכן שכרו אמור להיות משולם
    לפי שעה, אי אפשר לבקש 300 ש"ח לשעה למרות שעל עבודה של חצי שעה לפעמים משלמים
    500 ש"ח.
    שונה הוא לתת לעורך לעשות פרויקט מסוים, כגון כתיבת ספר ביוגרפיה וכדומה, שם
    השכר מתומחר לפי עבודה, לבין לפרש קטעי גמרא שזה לפי שעה.

    ב-יום ראשון, 5 בפברואר 2023 בשעה 01:09:38 UTC+2, maasehactav כתב/ה:

  • תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2023 01:20

    לפעמים מבלבלים בין עבודה לשעת עבודה, על 'עבודה' כגון עימוד ספר מסוים אכן
    משלמים גבוה ואי אפשר לחשב את זה לפי שעה, ולכן אינסטלטור שמתקן נזילה לוקח
    יקר.
    עורך תורני במכון לעומת זאת, נותן יבול לא עבודה, ולכן שכרו אמור להיות משולם
    לפי שעה, אי אפשר לבקש 300 ש"ח לשעה למרות שעל עבודה של חצי שעה לפעמים משלמים
    500 ש"ח.
    שונה הוא לתת לעורך לעשות פרויקט מסוים, כגון כתיבת ספר ביוגרפיה וכדומה, שם
    השכר מתומחר לפי עבודה, לבין לפרש קטעי גמרא שזה לפי שעה.

    ב-יום ראשון, 5 בפברואר 2023 בשעה 01:09:38 UTC+2, maasehactav כתב/ה:

    תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2023 01:27

    אני יוסיף את שלי אפי' שלדעתי כל הטענות הועלו פה:
    כיום אני לא עורך התעסקתי תקופה בעריכה, כעת אני עובד בעיקר עם הקלדה
    ואני זוכר את השעות שעבדתי בעריכה כמה מאמץ כמה ריכוז צריך בשביל זה
    ואין מצב שכל אברך יכול לעשות את זה!
    כקלדן שמקליד חבורות לאברכים חשובים ות"ח
    אתה רואה שלא חסר אברכים שלא יודעים לבטא את עצמם בכתב בכלל, אין סדר לדברים,
    אין בהירות
    ושלא נדבר על פיסוק, שגיאות כתיב גסות, וכדו'
    שאברכים אפי' שהם ת"ח גדולים אין להם את זה. זה מקצוע שדורש מלא מלא ריכוז,
    וכושר ניסוח ובהירות,
    וכמובן להבין ולהכנס לראש של הכותב מה הוא כתב מה הוא רצה,קושיא או תירוץ,
    הערה או הארה וכו' וכו'

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2023 01:27

    אני יוסיף את שלי אפי' שלדעתי כל הטענות הועלו פה:
    כיום אני לא עורך התעסקתי תקופה בעריכה, כעת אני עובד בעיקר עם הקלדה
    ואני זוכר את השעות שעבדתי בעריכה כמה מאמץ כמה ריכוז צריך בשביל זה
    ואין מצב שכל אברך יכול לעשות את זה!
    כקלדן שמקליד חבורות לאברכים חשובים ות"ח
    אתה רואה שלא חסר אברכים שלא יודעים לבטא את עצמם בכתב בכלל, אין סדר לדברים,
    אין בהירות
    ושלא נדבר על פיסוק, שגיאות כתיב גסות, וכדו'
    שאברכים אפי' שהם ת"ח גדולים אין להם את זה. זה מקצוע שדורש מלא מלא ריכוז,
    וכושר ניסוח ובהירות,
    וכמובן להבין ולהכנס לראש של הכותב מה הוא כתב מה הוא רצה,קושיא או תירוץ,
    הערה או הארה וכו' וכו'

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2023 01:37

    במקצוע העריכה, ההחלטה האם לתמחר את ה'עבודה' לפי שעות או באופן גלובאלי הינה
    רק פונקציה של משא ומתן.

    עורך שיידע להעריך באופן מדוייק או קרוב לכך, כמה תארך לו העבודה בכללותה עשוי
    לתת הצעת מחיר ביחס לפרוייקט בשלמותו, שבד"כ אם נביא בחשבון כמה זמן העריך
    שיקח לו לסיים את הפרוייקט, יהיה זה תעריף גבוה מאוד לשעה, זאת מאחר שלוקח
    סיכון שהעובדה לא תהיה פשוטה כפי שהעריך, ותדרוש שעות נוספות רבות.

    ישנן עורכים שהתעריף הגלובאלי שלהם יהיה יחסית נמוך מסיבות כמו סודות מקצוע
    וכד' (בעבודות עריכה מאוד מסויימות), שגורמים לקיצור מהותי בעבודה, וממילא שוב
    התעריף לשעה גבוה..
    אולם רוב ככל העורכים עובדים לפי שעה ולא לפי עבודה, אלא א"כ מדובר בעבודה
    קטנה וממוקדת מאוד.

    לפני כשנה/שנה וחצי הייתי באיזה מוסך שהיה כתוב שם ששעת עבודה (לא כולל מע"מ)
    הינה 180 ש"ח, וכמדומני שמאז הסכום התעדכן בקרוב ל50 אחוז יותר ואם מדובר
    במוסך בעיר דרומית ניתן להניח שבמרכז המחירים גבוהים בהרבה..
    אגב עבודתם כוללת יציאה לכוס קפה ולעתים גם ארוחת צהריים שלוקחת חצי מהזמן.
    איני יודע אם אכן הכל מחושב בתעריף, אבל גם אם נניח שהם מקזזים שעות שאינן של
    עבודה ממש, מדובר בתעריפים גבוהים לעבודה שמכונה 'חכמת רחוב' ולרוב לא נלמדת
    באקדמיא...

  • תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2023 01:27

    אני יוסיף את שלי אפי' שלדעתי כל הטענות הועלו פה:
    כיום אני לא עורך התעסקתי תקופה בעריכה, כעת אני עובד בעיקר עם הקלדה
    ואני זוכר את השעות שעבדתי בעריכה כמה מאמץ כמה ריכוז צריך בשביל זה
    ואין מצב שכל אברך יכול לעשות את זה!
    כקלדן שמקליד חבורות לאברכים חשובים ות"ח
    אתה רואה שלא חסר אברכים שלא יודעים לבטא את עצמם בכתב בכלל, אין סדר לדברים,
    אין בהירות
    ושלא נדבר על פיסוק, שגיאות כתיב גסות, וכדו'
    שאברכים אפי' שהם ת"ח גדולים אין להם את זה. זה מקצוע שדורש מלא מלא ריכוז,
    וכושר ניסוח ובהירות,
    וכמובן להבין ולהכנס לראש של הכותב מה הוא כתב מה הוא רצה,קושיא או תירוץ,
    הערה או הארה וכו' וכו'

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2023 02:07

    אם תרכוש דירה ב - 4 מיליון תשלם למתווך 80 א' ש' ולעו"ד (אולי) 30 א' ש'.
    בפועל המתווך למד את זה חודשיים, העו"ד - 4 שנים.
    אפשר אפילו שהמתווך הוא חובבן מתחיל, העו"ד - מנוסה כבר שנים.
    המתווך אולי הביא לך את הדירה, אבל העו"ד עושה את העבודה החשובה ביותר והיא
    להעביר אותה על שמך בטאבו.
    בכל זאת אלו הם המחירים. מה שאומר שהכל הוא עניין של היצע וביקוש.
    המכון שמשלם 110 ש"ח לעורך זה כי הוא מעריך את עבודתו במחיר הזה.
    לעומת זאת המכון שמשלם 40 ש"ח זה כי כך הוא מעריך את העבודה של העורך. או שכך
    העורך מעריך את עבודתו שלו,
    אם העורך ידע להעריך ולהוקיר את עבודתו נאמנה מן הסתם הוא יוכל להשיג יותר
    והרבה פעמים גם מאותו המכון שבו הוא עובד כיום.
    זה גם אינו עניין לתאוות ממון, העורך היקרן פשוט מעריך את השווי שוק שלו,
    עובדה, מוכנים לשלם לו את זה!!! מבחינתו זה בזבוז זמן ומשאבים לקבל פחות על
    עבודתו.

    ב-יום ראשון, 5 בפברואר 2023 בשעה 01:27:42 UTC+2, יהודה גלינרט כתב/ה:

  • חובת מחאה! שכר עריכה

    2023
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    5
    תאריך ההודעה המקורית: 04/02/2023 22:44 רציתי להעיר בקצרה את אזני החו"ר בדבר שהוא לדעתי תמוה וסותר לשכל הישר. ראיתי שכבר כמה פעמים דברו כאן על השכר הנמוך המשולם לעורכים תורניים כשמדובר על 40/50 של"ש. ורציתי לשאול למה אדם שלמד 2-9 שנים בכל תחום אחר (נניח רגע להייטק בצד), ויש בידו תעודות מוסמכות על לימודים מפרכים באמת, מקבל 55 של"ש לאיש מקצוע ו-45 של"ש לעובד רגיל בתחילת הדרך, ועובד ותיק מקבל עד 70 של"ש בערך, ואילו עורך תורני שליט"א שלא עבר שום הכשרה או קורס ואין לו שום הוצאות והוא אף עובד מביתו ונהנה מהעריכה בעולם הזה ולפעמים גם בעולם הבא, טוען שזה בושה לקבל 40-50 של"ש. ואל יטען הטוען שהדבר תלוי במקצועיות, כי פחות או יותר כל העורכים שלמדו בישיבות וכוללים הם מקצועיים, והדור דור דעה הוא, וכמעט שאין חילוק בזה בין ת"ח לת"ח (אלא למוסמכים ביותר בתחום שאינם מלינים על השכר כי הם נחטפים מיד על ידי יודעי דבר), וגם יש היצע דמיוני בתחום שכמעט כל אברך שמחפש תוספת הכנסה חושב על אפיק זה. עד שהדבר הגיע והיה ת"ח שכתב שהוא קיבל 110 של"ש כמדומני והתפשר על כך. הלזאת יקרא התפשרות? עובדים מתקדמים בהייטק מקבלים כזה שכר (כ-20,000 בחודש). מה קרה לנו, האם מדובר בתאוות ממון שאינה יודעת גבול? ובכלל כל השוואה למכונים בחו"ל היא פרי דמיונם, כי א' השכר מינימום בחו"ל גבוה בהרבה יותר (איני יודע בדיוק בכמה אבל שאלתי על כך). וההבדל הגדול והמרכזי הוא שבחו"ל העברית אינה שפת האם של האברכים דשם, ולכן עורך תורני יקר מפז. איני יודע מה האנשים הללו מלינים על עוז והדר ומכונים שונים שמשלמים יפה לעובד שלא עבר שום הכשרה, ויושב על מחשבו תחת תחת בסלונו ושולח ומתקן ועורך וגם מתלונן... אסור לומר שיש מכונים שמתהדרים ביצירות פאר של אברכים המבקשים להביא טרף לביתם, גם אני מבקש להביא טרף לביתי אבל איני חומס אחרים לשל כך. זו דעתי האישית בעניין בכ"ר
  • חובת מחאה! שכר עריכה

    2023
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 04/02/2023 22:53 אם תבדוק כמה שעות עבד ההייטקיסט היקר בפועל (מהיכרות אישית), תיווכח לגלות שמתוך שהמשכורת שלו מגלמת שעות רבות שאינן עבודה כלל. ובעקבות דברי ר' אליהו אצרף תעריפון עריכה כללית שרץ ברשת תעריפי המינימום של ארגון פועלי הדפוס (התעריפים מחושבים לפי עמוד של 500 מילים (2,400 סימני דפוס) ואינם כוללים מע"מ) עריכה רמת העריכה תיאור העבודה תעריף מינימום בשקלים תוספות והערות עריכת ליטוש עריכה לשונית-סגנונית קלה 40.48 בעד עריכה מקיפה, בעד שכתוב בעד עיבוד ובעד חוות דעת בטקסט מדעי, טכני, או מיוחד אחר, הדורשים מונחים מקצועיים שאינם שגורים בלשון הדיבור תשולם תוספת של 30% לפחות עריכה מקיפה עריכה לשונית סגנונית יסודית 58.63 שכתוב כתיבה מחדש של חומר כתוב שלא ניתן לעורכו כפי שהוא 93.59 עיבוד שינוי יסודי בחומר כתוב; העברתו מרמה לשונית סגנונית אחת לרמה לשונית סגנונית אחרת 93.59 חוות דעת מתן הערכה או המלצה על רמת שככתוב לעורך, מתרגם או מול בע"פ 5.52 ₪ בכתב 9 ₪ תעריפי מינימום לחיבור ולסיקור סוג החיבור/סיקור תיאור העבודה תעריף המינימום בשקלים לעמוד ראשון בן 500 מילים תעריף מינימום בשקלים לכל 500 מילים נוספות הערות ותוספות מאמר כתיבת מאמר או רשימה בנושא יזום או מוזמן 318.92 105.50 בעד עבודה בשעות הערב תשולם תוספת של 30% לפחות ראיון שיחה באתר אחד עם מרואיין אחד או שני מרואיינים 453.06 157.02 ראיון עם יותר משני מרואיינים שיחה באתר אחד עם יותר משני מרואיינים 536.77 181.74 כתבה ופרוזה עבודה יזומה מצד הכתב או מצד מזמין הכתבה: ביקור באתר הנסקר ניהול שיחות ובירורים חיבור הכתבה 606.84 203.59 חקירה עיתונאית איסוף חומר ממקורות שונים:סיקור מקורות שונים:עימות ידיעות: גיבוש סיכומם ומסקנות והעלאתם על הכתב 767.60 257.61 סיקור אירועים השתתפות בסיור עד חצי יום : סיקור אסיפה, כנס וכיוצ"ב 334.51 157.02 לתעריפים אלו יתווסף מחיר על העבודות הבאות: 1.טקסט בעל דפוס סגנוני מיוחד: טקסט ספרותי: (כולל שירה) 2.עריכת תרגום (תוספת בשיעור 30% לפחות) 3.כל עבודה הנוספת לעבודה הרגילה, כגון: בניית טבלאות, תמצות, הוספת הסברים, הכנסת רשימת מונחים, הכנת רשימות ביבליוגרפיות, הכנת מפתחות 4.טקסט קצר במיוחד, 5.עבודה דחופה במיוחד (תוספת בעד עבודה מאומצת ומהירה בלחץ זמן) 6.טקסט שנכתב ע"י מחברים שונים, בסגנונות שונים וברמות שונות, כמו אנציקלופדיות מילונים ובאסופות ובפרט כשצריך להאחיד את רמת הטקסט ואת סגנונו. 7.תמלול טקסטים מקלטת לכתוב. 8.עריכת טקסט או כתיבתו ע"ג מחשב (תוספת של 25%) 9.טקסט משובש, מטושטש, רצוף תיקונים, כתוב בכתב יד (תוספתת של 30% לפחות) 10.טיפול מיוחד, קשרים ובירורים מתמידים, פגישות עבודה. 11.תשלום על ביטול זמן, נסיעות ואש"ל. 12.תגבה תוספת תשלום על סריקות ותצלומים, במיוחד כאלה הדורשים נסיעות אל מחוץ לעיר. העורכים והכותבים זכאים ל-3 עותקים מהעבודה וכן שלושה עותקים מכל מהדורה נוספת. עותקים נוספים יוכלו לרכוש בהנחה סיטונאית. העורכים יצוינו ככאלה בראש כל טקסט, אלא אם סוכם אחרת. מאת: [email protected]
  • ממוצע שכר

    2023
    11
    0 הצבעות
    11 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 23/04/2023 16:30 שלום וברכה ראיתי את הדיון הזה רק כעת. אני עבדתי בעוז והדר לפי שעות וכעת עברתי לפרויקט המשניות, התחלתי רק לאחרונה ולכן עוד לא ברור לי כמה יצא לי לשעה, אבל בינתיים זה נראה בהחלט יותר שוה לי, חוץ מזה בעבודה לפי הספק אני יותר רגוע בשעת העבודה, לא חושש מהפסקות או חלומות וכדו', ולא מרגיש קצת בזוי שמחשבן שכל 5 דקות שעבדתי זה עוד 3 ש"ח וכו', אלא פשוט זורם עם העבודה בעצמה ושוכח לרגע מהכסף, וכך הראש יותר פנוי ויש לי יותר סיפוק מהעבודה עצמה. וכאן אני חייב לסייג, כל זה ביחס אלי! אך מהכרותי כאן בקבוצה בשנה האחרונה קלטתי שלכל אחד טוב משהו אחר ואין בזה כללים. שכל אחד יבדוק לעצמו מה יותר נוח לו, ויעשה מה שמתאים לו. וכן לעיקר השאלה האם בהספק זה יוצא יותר לשעה. תנסה ותדע! גם אני עדיין מנסה, מקוה שאצדק בבחירה, אם לא אנסה אולי משהו אחר. דבר נוסף, ובלי לפגוע באף אחד, כל עורך צריך גם להיות מודע ליכולות והכישורים שלו, יצא לי פעם לבקר עבודה של עורך בעוז והדר, שאם הייתי שומע שהוא מאלו שמתלוננים על העלאת שכר, ואבדנו... אני הייתי שולח אותו אחר כבוד הביתה מיד. ואם בעוז והדר יש הרבה כאלו, מובן למה הם לא יכולים להעלות לכולם בצורה גורפת. אולי הם צריכים יותר לסנן מהתחלה... אני לא יודע. אינני מצדיק, אני גם כמעט עזבתי אותם בגלל השכר המועט [ולא , אל תחשבו שהעלו לי , לא הציעו לי אף פעם], אך צריך לדעת שיש גם כאלו שמנצלים את המכונים ושולחים עבודות נוראיות ממש, וכנראה שיש כאלו שלא נעים להם לפטר כ"כ מהר. יכול להיות שזו גם בעיה. וכו' וכו' אינני מנסה לתקן את העולם, בקושי את עצמי אני מצליח. הצלחה רבה לכולם.
  • העלאת שכר

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 27/04/2023 07:09 בס"ד לדעתי - לא. כי ככה מנהל מכון מרגיש שיצאו נגדו במלחמה, ואז הוא אומר: אפטר את כולכם. ובד"כ, [שוב - הכל לענ"ד], כשמתאגדת קבוצה, אז יש מתוכם כאלו שהסכימו להיכנס להתאגדות הזו, מתוך רצון שישתנה משהו. אבל באמת אין להם עדיין הצעת עבודה אחרת, זמינה, בשטח, שמתאימה להם, שהם באמת מוכנים לעבור אליה עוד היום. ולכן כשמאיימים בפיטורים - ועד העובדים מתפוגג בן רגע. אבל, כשאחד בא ואומר את זה בשקט, אז מה הוא יגיד לו ? 'אפטר אותך' ? הרי זה בדיוק מה שהעורך בא לומר: אני מבקש העלאה ל ... כי יש לי הצעה אחרת שבדקתי אותה והיא מתאימה לי, בסכום כזה. ולכן לדעתי חשוב יותר להשקיע בלעזור לעורכים האלו, למצוא את העבודות האלו. זה לא רק לתת להם רשימה של כתובות מייל [שזה גם חשוב, יעויין קובץ הדוקס ששלחתי אתמול בקבוצה], זה גם לראות איתם יחד: מה מתאים לך ? מה אתה יכול לעשות כדי שהעבודה שלך תהיה שווה יותר ? לענ"ד, מי שרק ינסה לעשות את זה, יופתע לראות כמה עצות מועילות יש לו לתת.
  • העלאת שכר

    2023
    10
    0 הצבעות
    10 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 26/04/2023 01:09 צודק בהחלט
  • עריכה לשונית

    2023
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 21/05/2023 20:36 "דנאמר" - למעלה מ-3500 תוצאות בפרוייקט השו"ת. ----- Original Message ----- From: אליהו לוריא To: ש. הופמן S. Hoffman Cc: שלום זיאת ; עריכה תורנית Sent: Sunday, May 21, 2023 6:33 PM Subject: Re: [הבית לעורך התורני] עריכה לשונית מעניין מאוד מה שהביא הרב הופמן, ואולי אכן יהיה מישהו שיסביר את ההבדלים, אבל מה שהתחיל מעכ"ת עם המילה דנאמר, נראה לי שזה מילה לא קיימת עוד לפני החילוק בין שימוש בלשון הקודש או ארמית, יש לשאול עוד קודם לכן, אם להשתמש בלשון: "נאמר" או בלשון "כתוב". (וזה אפשר בשתי הלשנות: דנאמר, דכתיב / שנאמר ככתוב/כמו שכתוב - וכיו"ב). מחיפוש שטחי, נראה שחז"ל עושים שימוש לא עקבי בין הלשונות, אולי בכוונה תחילה כדי לגוון. כמו הכלל הראשון שכל עורך וכותב יודע, שלא להשתמש באותו מטבע לשון שוב ושוב בסמיכות. (לא לכתוב ארבע פעמים בסמיכות: "וצריך עיון", אלא לגוון: וקשה, ועוד יש לעיין, וכו'). למשל: תלמוד בבלי מסכת ברכות דף ה עמוד ב: אמר ליה רבי יוחנן: בשלמא תורה וגמילות חסדים - דכתיב בחסד ואמת יכפר עון; חסד - זו גמילות חסדים, שנאמר רודף צדקה וחסד ימצא חיים צדקה וכבוד, אמת - זו תורה, שנאמר: אמת קנה ואל תמכר תלמוד בבלי מסכת שבת דף צז עמוד א אמר ריש לקיש: החושד בכשרים לוקה בגופו, דכתיב והן לא יאמינו לי וגו', וגליא קמי קודשא בריך הוא דמהימני ישראל. אמר לו: הן מאמינים בני מאמינים, ואתה אין סופך להאמין. הן מאמינים - דכתיב ויאמן העם, בני מאמינים והאמין בה'. אתה אין סופך להאמין - שנאמר יען לא האמנתם בי וגו'. ממאי דלקה - דכתיב ויאמר ה' לו עוד הבא נא ידך בחיקך וגו'. תלמוד בבלי מסכת יומא דף עו עמוד ב דתנן: מנין לסיכה שהיא כשתיה ביום הכפורים? אף על פי שאין ראיה לדבר - זכר לדבר, שנאמר ותבא כמים בקרבו וכשמן בעצמותיו! - אלא אמר רב אשי: רחיצה מגופיה דקרא שמיע ליה, דכתיב וסוך לא סכתי. אלו דוגמאות אחדות. וכך היה נראה מקופיא. אדרבה, אולי יהיו כאלו שיוכלו להסביר את ההבדלים. הערה: קצת צורם לי עצמי, לומר על חז"ל שלשונם לאו בדווקא וכו'. אבל כבר מצינו שחז"ל התבטאו לצחות הלשון ולהתיישבותה על הלב ולזכרון. (ראה כגון תפא"י - בועז, ערכין פ"א אות א). וביטוי מעניין של הרמב"ם (אגרות הרמב"ם, אגרת לר' יוסף בן גאבד), כמענה למי שביקשו שיתרגם את ספר "הי"ד" לערבית: "ואיני רוצה בשום פנים להוציאו ללשון ערבי, לפי שכל נעימותו יפסד". ----- Original Message ----- From: אליהו לוריא To: שלום זיאת Cc: עריכה תורנית Sent: Sunday, May 21, 2023 3:14 PM Subject: Re: [הבית לעורך התורני] עריכה לשונית זה תלוי אם כל הספר נכתב בלשון הקודש או בלשון ארמית כשמסכמים נושא ומביאים פסוק במקור מסוים מה יותר תיקני לכתוב דכתיב או שנאמר לדוגמא אדם מצווה על שביתת בהמתו שנאמר /דכתיב למען ינוח וגו'. -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CADhfkR_%3DiTmJ4e31gpdEFcFJ%2B_nKbK%2Bw%2BkYLEJGs2JjLnWb6Fg%40mail.gmail.com. -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAFA1gp3VUfCAkTAB5VSN5ELL4kQRvfDMTHkiE5c8ThZ34nuu9w%40mail.gmail.com.
  • עריכה תורנית?

    2023
    12
    0 הצבעות
    12 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 23/07/2023 22:47 מבדיקה חלקית שערכתי ישנם *עשרות *(אם לא מאות) מכונים שונים. ייתכן שבחלקם הגדול מדובר במכונים קטנים המונים צוות מצומצם מאוד או אדם יחיד, הקוראים לעצמם מכון. אולם עדיין ישנם מכונים גדולים שמוציאים לאור ספרים חדשים לבקרים, ומוקדם מדי (אם בכלל) להספיד את המקצוע. צריך לנסות ולשלוח קו"ח ודוגמאות וכו' ואפשר שתדוג משהו בסופו של יום. לגבי פרטיים זה הרבה עניין של סייעתא דשמייא, ופרסום מפה לאוזן, אבל גם שם ישנם הרבה שמחפשים, ולא בנקל מוצאים.
  • כללי עריכה

    2023
    15
    0 הצבעות
    15 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 09/11/2023 23:20 קבצים מצורפים: מכונים (1).xlsx

2

מחובר

791

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים