דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

חיפוש מקור שהגאולה ממצרים היתה בזכות שפרו ורבו

2023
6 3 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 13/02/2023 13:58

    אני צריך מקור למשפט הבא
    מובא בחז"ל שהגאולה היתה בזכות שפרו ורבו והולידו מספר עצום של ילדים.

  • תאריך ההודעה המקורית: 13/02/2023 13:58

    אני צריך מקור למשפט הבא
    מובא בחז"ל שהגאולה היתה בזכות שפרו ורבו והולידו מספר עצום של ילדים.

    תאריך ההודעה המקורית: 13/02/2023 14:07

    ייתכן שיעזור לך

    קבצים מצורפים:

  • תאריך ההודעה המקורית: 13/02/2023 14:29

    תודה!

    בספר שאני עורך כתוב שעם ישראל התאמצו לפרות ולרבות למרות שזה היה לא הגיוני,
    שהרי הילדים נעשו עבדים! ובזכות זה וכו'.

    לכן יכול להיות שמקור אחר יהיה מדוייק יותר.

  • תאריך ההודעה המקורית: 13/02/2023 14:29

    תודה!

    בספר שאני עורך כתוב שעם ישראל התאמצו לפרות ולרבות למרות שזה היה לא הגיוני,
    שהרי הילדים נעשו עבדים! ובזכות זה וכו'.

    לכן יכול להיות שמקור אחר יהיה מדוייק יותר.

    תאריך ההודעה המקורית: 13/02/2023 14:49

    סוטה יא ע"ב:
    *בשכר נשים צדקניות שהיו באותו הדור נגאלו ישראל ממצרים. *בשעה שהולכות לשאוב
    מים הקב''ה מזמן להם דגים קטנים בכדיהן ושואבות מחצה מים ומחצה דגים ובאות
    ושופתות שתי קדירות אחת של חמין ואחת של דגים ומוליכות אצל בעליהן לשדה
    ומרחיצות אותן וסכות אותן ומאכילות אותן ומשקות אותן ונזקקות להן בין שפתים
    שנאמר {תהילים סח-יד} אם תשכבון בין שפתים וגו' בשכר תשכבון בין שפתים זכו
    ישראל לביזת מצרים שנאמר {תהילים סח-יד} כנפי יונה נחפה בכסף ואברותיה בירקרק
    חרוץ וכיון שמתעברות באות לבתיהם וכיון שמגיע זמן מולדיהן הולכות ויולדות בשדה
    תחת התפוח... היו מבצבצין ויוצאין כעשב השדה שנאמר {יחזקאל טז-ז} רבבה כצמח
    השדה נתתיך וכיון שמתגדלין באין עדרים עדרים לבתיהן שנאמר {יחזקאל טז-ז}
    ותרבי ותגדלי ותבואי בעדי עדים אל תקרי בעדי עדים אלא בעדרי עדרים...

    וראה שם יב ע"א שאמרה יוכבד לאביה: גזרתך קשה משל פרעה.

  • תאריך ההודעה המקורית: 13/02/2023 14:49

    סוטה יא ע"ב:
    *בשכר נשים צדקניות שהיו באותו הדור נגאלו ישראל ממצרים. *בשעה שהולכות לשאוב
    מים הקב''ה מזמן להם דגים קטנים בכדיהן ושואבות מחצה מים ומחצה דגים ובאות
    ושופתות שתי קדירות אחת של חמין ואחת של דגים ומוליכות אצל בעליהן לשדה
    ומרחיצות אותן וסכות אותן ומאכילות אותן ומשקות אותן ונזקקות להן בין שפתים
    שנאמר {תהילים סח-יד} אם תשכבון בין שפתים וגו' בשכר תשכבון בין שפתים זכו
    ישראל לביזת מצרים שנאמר {תהילים סח-יד} כנפי יונה נחפה בכסף ואברותיה בירקרק
    חרוץ וכיון שמתעברות באות לבתיהם וכיון שמגיע זמן מולדיהן הולכות ויולדות בשדה
    תחת התפוח... היו מבצבצין ויוצאין כעשב השדה שנאמר {יחזקאל טז-ז} רבבה כצמח
    השדה נתתיך וכיון שמתגדלין באין עדרים עדרים לבתיהן שנאמר {יחזקאל טז-ז}
    ותרבי ותגדלי ותבואי בעדי עדים אל תקרי בעדי עדים אלא בעדרי עדרים...

    וראה שם יב ע"א שאמרה יוכבד לאביה: גזרתך קשה משל פרעה.

    תאריך ההודעה המקורית: 13/02/2023 14:49

    וכן שם על שפרה ופועה שהיו מחיות את הוולדות.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 13/02/2023 14:49

    וכן שם על שפרה ופועה שהיו מחיות את הוולדות.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 13/02/2023 14:53

    [image: image.png]
    וראה עוד זוהר שמות ג:
    [image: image.png]

    מאת: [email protected]

  • 0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 13/02/2023 13:59 מקור נוסף שאני מחפש ולא מוצא... הדברים יתבארו יותר על פי דברי החתם סופר. החת"ס כותב שבאותו זמן היה במצרים את שיא העושר העולמי, שהרי יוסף קיבץ לשם את כל ממון העולם בשנות הרעב, וכן היה שם את כל החכמה העולמית בחרטומים ובבניית פירמידות ועוד, וכן היה שם את השליטה הגדולה ביותר על הכוחות הרוחניים עד שאפילו ילדים ידעו לעשות כישופים (שמו"ר ט, ו), ובנוסף פרעה הגדיר עצמו כ"אליל העולם", "לי יאורי ואני עשיתיני" (יחזקאל כט, ג), והיתה לו הוכחה לכך שכל העושר והכח של העולם נתון בידיו, וכן ממה שהיאור היה עולה לקראתו [מכח ברכתו של יעקב (רש"י בראשית מז, י)]. באופן טבעי היהודים לא רצו לצאת משם. הציעו להם ללכת לארץ כנען שהיתה באותו זמן מקום נחשל ובלתי מפותח. הם העדיפו להיות עבדים במדינה הטובה בעולם, מלהיות בני חורין במדינת עולם שלישי.
  • חיפוש מקור

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2023 16:51 כי טובה שעה אחת ברציפות ובהשתוקקות מרבות בעצלתים
  • חיפוש מקור

    2023
    19
    0 הצבעות
    19 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2023 13:00
  • חיפוש מקור

    2023
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 18/01/2023 20:52 במחילה מכבוד תורתו לאחר עיון בדברי הרשב"א איני חושב שכוונתו לכך דשם מבאר בנוגע לטענת אנשי הפילוסופיה דהעולם הנו תמידי ובניגוד לדעת רבותינו וכן מה שפירשו אותם פילוסופים בנגזר מכך דענין תחית המתים הינו בדרך משל אף אם יורה כן מצד חקירתם, הולכים אנו לפי קבלתינו דהוי דברים כפשוטם, היינו בדברים שבעיקרי הדת אף אם אין אנו יכולים להוכיח זאת ע"פ החקירה והדרישה הולכים אנו באמת ובתמים אחר קבלתינו מאבותינו, אך ודאי שאין כוונתו שכל מנהג שנתקבל מקדמת דנא ללא הגיון, הסבר, וביאור, מוכרחים אנו לקבלו. ויעיין כבודו בלשון הזהב של החזו"א בב"ק סימן י"א במה שכתב מדוע דברי רבינו חננאל דברי קבלה הן ושם ביאר דנראה שרבינו חננאל שימש גדול אחד שהיה זכרן ביותר וכו' [ אין הספר תחת ידי לכך איני מצטט, אך כדאי לך מאד להתענג ולעיין שם בדבריו] ואם כדבריך הלא אף על זקנים וזקינות סומכים אנו ומה צריך לומר כך אדברי רבינו חננאל. מאת: [email protected]
  • חיפוש מקור

    2023
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 03/01/2023 13:13 בתענית ציבור מסיימים הקריאה בפס' י ששם מסתיים הענין. וכן בשבת חוה"מ מובן היטב לסיים כאן. וקשה רק על הקריאה בשבת כי תשא- ובספר מאורי אור (הובא בדרכי חיים ושלום בהערה לאות רכג - מצו"ב) כ' *שאין להפסיק לששי ולחטאתנו ונחלתנו *שהוא אמצע דבור תשובת השם למשה. ואכן כן הוא המנהג בבעלזא שמפסיקין בפס' י כמו בתעני"צ, ובספר דברי קהלת (מנהגי פרנקפורט עמ' 353) כתב שמעולם תמה על ההפסקה בפס' ט וכו' ונ"ל *שבכל מקום יותר טוב לסיים בפס' י *כי גם הפסוק הזה הוא מענין שלמעלה וסופו, ועוד כי הוא סוף העמוד בס"ת, אך בשבת כי תשא שינו הדבר שלא להשוותו עם סוף הקריאה בתענית אסתר שבא לפעמים בשבוע שלפני השבת הזה. קבצים מצורפים: דרכי חיים ושלום.pdf
  • חיפוש מקור

    2023
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    0 צפיות
    5
    תאריך ההודעה המקורית: 24/10/2023 17:18 מהרש"א [חדושי אגדות] מסכת שבת דף פז עמוד ב ואותו יום ה' בשבת היה כו' עיין בתוס' אבל בטור א"ח סימן ת"ל הביא המדרש הזה בע"א שהיו שיניהם קהות על ששוחטין אלהיהם ולא היו רשאין לומר דבר כו' ע"ש ואחרי הדקדוק במאמר כפי מה שכתבו התוס' כשלקחו פסחיהם נתקבצו בכורות כו' מפני מה נתקבצו הבכורות מעיקרא יותר משאר העם שהרי עדיין לא הגידו להם שיהרוג בכורי מצרים אבל הכוונה כי מזל טלה הוא ראש ובכור לכל המזלות והוא עצמו מזלן ואלהיהן של מצרים ומהבכורות ועל כן נתקבצו הבכורות טפי כשלקחו פסחיהן שהיה טלה שהוא מזלן ואלהיהן של הבכורות והיו שיניהם קהות כו' והלכו אצל אבותיהם כו' דהשתא ב' המדרשים נתכוונו לדבר אחד וק"ל: יעויין בזוה"ק ח"ג רע"מ רנ"א ע"א "דטלה ממנא דיליה איהו רב על כל ממנן דאלהים אחרים מני קודשא בריך הוא לישראל ויקחו להם איש שה לבית אבות שה לבית ואשליט לון עליה וכו'. מאת: [email protected]
  • חיפוש מקור

    2023
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 11/07/2023 00:24 אדרת אליהו האזינו פסוק ה מהר"ל אבות א ב מאת: [email protected]
  • חיפוש מקור

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    5
    תאריך ההודעה המקורית: 19/03/2023 18:59 פיהמ"ש סנהדרין פ"ז מ"ד "ואסור להריח בשמים שעל הערוה ולהשביע את העין מצורתה לשם הנאה אלא שאין חייבין על כך מלקות, ואף על פי שאמרו לא תנאף לא תהנה לאף אלא שאין לוקין מדרשא".

2

מחובר

795

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים