שאלה בניסוח

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 16/11/2022 15:33

2

מאת: [email protected]

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 16/11/2022 16:55

לשונית שניהם נכונים.
סגנונית עדיף הראשון שלא להרבות באות ת של סמיכות

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 16/11/2022 17:30

א. הניסוח הראשון הוא שיבוש גמור. בגד זה לשון זכר, ואילו ארבע זה נקבה.
ב. לרב מעשה הכתב: מה רע בצורת סמיכות?

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 16/11/2022 17:31

גם בתורה מצינו: עשרת הדיברות, עשרת בני המן.

מאת: [email protected]

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 16/11/2022 17:36

אין שום חסרון בסמיכות יש חסרון בשימוש החוזר.
ולטענת כת"ר שזה שיבוש:
[image: image.png]

מאת: [email protected]

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 16/11/2022 17:39

א. מה הכוונה שימוש חוזר? היכן נזכרה עוד ת' של סמיכות באותו משפט?
ב. לא כתוב ארבע ימים אלא ארבעת, לשון זכר. אולם "ארבע" זה לשון נקבה, ולכן
שיבוש לנקוט: ארבע בגדים.

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 16/11/2022 17:43

כוונתך ל"כפרת". עכ"פ אני לא רואה בזה בעיה בזרימה הלשונית.

מאת: [email protected]

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 16/11/2022 17:45

א. כפרת ארבעת.
ב. טעות בידי, חשבתי שכת"ר פוסל את הניסוח ארבעת

מאת: [email protected]

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 16/11/2022 17:46

א. איני רואה בעיה בזרימה הלשונית של "כפרת ארבעת".

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 16/11/2022 17:50

יש נידון דומה לגבי משפט כגון: "הוא נהנה לצפות בזריחת ובשקיעת השמש". ובאמת
שם יותר נאה: "בזריחת השמש ובשקיעתה".
אבל זה אמור בפעלים רצופים.

מאת: [email protected]

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 16/11/2022 17:50

אלו דברי התוספות שאני באופן אישי אוחז אותם בשתי ידי:

תוספות מסכת בבא מציעא דף ס עמוד ב

"למה חלקם הכתוב לעבור עליו בשני לאוין - וא"ת ולמה שינה בלשון לכתוב כספך לא
תתן בנשך ובנשך לא תתן אכלך ויש לומר כיון שהוצרך שני לאוין אורחא דקרא לכתוב
לשון משונה שהוא נאה יותר".

ודאי שתוכל להתווכח ולומר שאין הנידון דומה לראייה ועל כך איני מתווכח. אלא
השאלה כמה להרחיב את הביטוי 'לשון משונה'.

מאת: [email protected]

[ע נר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 16/11/2022 17:52

לא שייך להרחיק את הנסמך
אם הארבעה נסמכת למילה הבאה - הבגדים, היא חייבת להופיע בצורה של נסמך, ארבעת
כמו שלא שייך לומר שמחה החתונה וכדו'

מאת: [email protected]

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 16/11/2022 17:52

ודאי יש עניין של גיוון לשוני (כפי שכתבתי בספרי). אך אין לדקדק בזה יותר מדי.
הגיוון נצרך כאשר מועיל לזרימה.

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 16/11/2022 17:54

גם ארבע הוא סמוך
כמו "כמשְלוש חודשים"

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 16/11/2022 17:58

קודם כל כבר אמרנו שארבע כאן זה שיבוש גמור, שכן בגד זה זכר וארבע זה נקבה.
לגבי כמשלוש. זו צורה מאוד מיוחדת, ואיני יודע אם זו סמיכות. רש"י מפרש שזה:
"כהשתלשות". גם לא נראה שזה סמיכות, שהרי חודשים זה זכר ואילו שלוש זה נקבה.

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 16/11/2022 18:01

מסכים בהחלט עם הרב ענ"ר. כשם שלא שייך לנקוט: שלושה המלאכים, אלא: שלושת
המלאכים.

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 16/11/2022 18:04

אמנם "שלוש-מאות", "שְלוש-הדוגמאות" - אכן צורת סמיכות.
אבל ארבע אינה צורת סמיכות.

מאת: [email protected]

[ע נר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 16/11/2022 18:10

למה לא?
מהי צורת סמיכתה אם כן?
לא אומרים ארבע מאות?
ומה עם זה:
פרשת תרומה
אַרְבַּ֣ע הַפֵּאֹ֔ת אֲשֶׁ֖ר לְאַרְבַּ֥ע רַגְלָֽיו

מאת: [email protected]

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 16/11/2022 18:11

הוא טוען שזו צורת נקבה.
לעת עתה מצאתי דוגמא אחת שלא כדבריו אולם אין כאן מגמה ובמדרשים אין הקפדה על
זכר ונקבה.
[image: image.png]

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 16/11/2022 18:15

המילה שלוש נכתבת כרגיל בקמץ תחת השי"ן, אך בסמיכות הניקוד משתנה לשווא:
"שְלוש הסעודות". לעומת זאת ארבע תמיד הגויה באופן זהה, לכן אין בה צורת
סמיכות.

לגבי "ארבע המינים". לכאורה זה שיבוש לשוני. ארבע = נקבה. ארבעה = זכר. ארבעת
= סמיכות בזכר.