דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

חיפוש מקור

2023
16 10 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 15/02/2023 11:33

    עי' בהגרי"ז פרשת חוקת
    למה הקדימה התורה זאת חוקת התורה למילים דבר אל בני ישראל ויקחו אליך
    והיה צריך לכאורה לומר דבר אל בני ישראל זאת חוקת התורה
    אלא שפרה אדומה חלק ממצוותה זה שיוקח על ידי הגדול בישראל - לכן חוקת התורה
    היא שדבר אל בני ישראל ויקחו אליך

    תאריך ההודעה המקורית: 15/02/2023 11:37

    עי' בהגרי"ז פרשת חוקת
    למה הקדימה התורה זאת חוקת התורה למילים דבר אל בני ישראל ויקחו אליך
    והיה צריך לכאורה לומר דבר אל בני ישראל זאת חוקת התורה
    אלא שפרה אדומה חלק ממצוותה זה שיוקח על ידי הגדול בישראל - לכן חוקת התורה
    היא שדבר אל בני ישראל ויקחו אליך

  • תאריך ההודעה המקורית: 15/02/2023 11:37

    עי' בהגרי"ז פרשת חוקת
    למה הקדימה התורה זאת חוקת התורה למילים דבר אל בני ישראל ויקחו אליך
    והיה צריך לכאורה לומר דבר אל בני ישראל זאת חוקת התורה
    אלא שפרה אדומה חלק ממצוותה זה שיוקח על ידי הגדול בישראל - לכן חוקת התורה
    היא שדבר אל בני ישראל ויקחו אליך

    תאריך ההודעה המקורית: 15/02/2023 11:44

    בס"ד

    כמובן אין לי שום בעיה ח"ו שיביאו סייעתא מדבריו זיע"א, אבל אני חיפשתי
    מחסידישע ספרים.
    תודה רבה מאוד לכל העונים בקבוצה ובאישי
    [האמת ? הופתעתי מהמהירות.. אשריכם ת"ח]

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 15/02/2023 11:37

    עי' בהגרי"ז פרשת חוקת
    למה הקדימה התורה זאת חוקת התורה למילים דבר אל בני ישראל ויקחו אליך
    והיה צריך לכאורה לומר דבר אל בני ישראל זאת חוקת התורה
    אלא שפרה אדומה חלק ממצוותה זה שיוקח על ידי הגדול בישראל - לכן חוקת התורה
    היא שדבר אל בני ישראל ויקחו אליך

    תאריך ההודעה המקורית: 15/02/2023 19:50

    הגרי"ז כיבד מאוד חסידים ורבי'ס, וכן אבותיו לבית בריסק, והערה זו שלא במקומה

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 15/02/2023 19:50

    הגרי"ז כיבד מאוד חסידים ורבי'ס, וכן אבותיו לבית בריסק, והערה זו שלא במקומה

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 15/02/2023 20:00

    הגרי"ז כיבד מאוד חסידים ורבי'ס, וכן אבותיו לבית בריסק, והערה זו שלא במקומה

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 15/02/2023 20:00

    הגרי"ז כיבד מאוד חסידים ורבי'ס, וכן אבותיו לבית בריסק, והערה זו שלא במקומה

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 15/02/2023 20:13

    מהרי"ד מבעלזא אמר: אילו היה לי רבי הייתי נוסע אליו על שבת פרה
    אם חשוב לך מקור אחפש את זה

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 15/02/2023 20:00

    הגרי"ז כיבד מאוד חסידים ורבי'ס, וכן אבותיו לבית בריסק, והערה זו שלא במקומה

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 15/02/2023 20:16

    האם יתכן שההגדרה חסידישע ספרים - הנהגות שאין להם מקור ח"ו.
    ומאחר שפשוט שאין זו ההגדרה,
    אז מה לכם מלינים שיש הנהגות חסידיות שהתקבל בליבותיהם של גאוני בריסק, ועוד
    מצאו לכך מקור.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 15/02/2023 20:16

    האם יתכן שההגדרה חסידישע ספרים - הנהגות שאין להם מקור ח"ו.
    ומאחר שפשוט שאין זו ההגדרה,
    אז מה לכם מלינים שיש הנהגות חסידיות שהתקבל בליבותיהם של גאוני בריסק, ועוד
    מצאו לכך מקור.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 15/02/2023 20:22

    האם יתכן שההגדרה חסידישע ספרים - הנהגות שאין להם מקור ח"ו.
    ומאחר שפשוט שאין זו ההגדרה,
    אז מה לכם מלינים שיש הנהגות חסידיות שהתקבל בליבותיהם של גאוני בריסק, ועוד
    מצאו לכך מקור.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 15/02/2023 20:22

    האם יתכן שההגדרה חסידישע ספרים - הנהגות שאין להם מקור ח"ו.
    ומאחר שפשוט שאין זו ההגדרה,
    אז מה לכם מלינים שיש הנהגות חסידיות שהתקבל בליבותיהם של גאוני בריסק, ועוד
    מצאו לכך מקור.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 15/02/2023 20:34

    אני באמת לא מבין-
    אתה חושב שהמושג 'צדיק' או להיפך המושג 'ת"ח' זה קשור לחסידים וליטאים.
    המושג 'עשה לך רב' הומצא באיזה ספר חסידות?
    אי"צ לחפש בכח את נקודות החילוק...
    ברור כשמש שאמנם רבות מההנגות החסידיות אין להם אחיזה במחוזות בריסק.
    אבל לדוגמא דווקא אצל גאוני בריסק דבקה ההנהגה לאחוז בכל מאדם בדרכי רבותיהם
    כהנהגות החסידים.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 15/02/2023 20:34

    אני באמת לא מבין-
    אתה חושב שהמושג 'צדיק' או להיפך המושג 'ת"ח' זה קשור לחסידים וליטאים.
    המושג 'עשה לך רב' הומצא באיזה ספר חסידות?
    אי"צ לחפש בכח את נקודות החילוק...
    ברור כשמש שאמנם רבות מההנגות החסידיות אין להם אחיזה במחוזות בריסק.
    אבל לדוגמא דווקא אצל גאוני בריסק דבקה ההנהגה לאחוז בכל מאדם בדרכי רבותיהם
    כהנהגות החסידים.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 15/02/2023 20:44

    אני באמת לא מבין-
    אתה חושב שהמושג 'צדיק' או להיפך המושג 'ת"ח' זה קשור לחסידים וליטאים.
    המושג 'עשה לך רב' הומצא באיזה ספר חסידות?
    אי"צ לחפש בכח את נקודות החילוק...
    ברור כשמש שאמנם רבות מההנגות החסידיות אין להם אחיזה במחוזות בריסק.
    אבל לדוגמא דווקא אצל גאוני בריסק דבקה ההנהגה לאחוז בכל מאדם בדרכי רבותיהם
    כהנהגות החסידים.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 15/02/2023 20:44

    אני באמת לא מבין-
    אתה חושב שהמושג 'צדיק' או להיפך המושג 'ת"ח' זה קשור לחסידים וליטאים.
    המושג 'עשה לך רב' הומצא באיזה ספר חסידות?
    אי"צ לחפש בכח את נקודות החילוק...
    ברור כשמש שאמנם רבות מההנגות החסידיות אין להם אחיזה במחוזות בריסק.
    אבל לדוגמא דווקא אצל גאוני בריסק דבקה ההנהגה לאחוז בכל מאדם בדרכי רבותיהם
    כהנהגות החסידים.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 19/02/2023 13:18

    כ''ק מהר''ם מבולגרייא מביא בכתביו שזקינו כ''ק מהר''י מבעלזא אמר שהם הי'
    נוסע לרבי (שכידוע לא נסע לשום צדיק אלא הסתופף רק אצל אביו זיע'''א) הי' נוסע
    לשבת פרה ומהר''ם מסמיך לזה שפרה אדומה הוא חוקה ואין להרהר אחרי' וכן הוא גם
    בצדיק שאין להרהר אחריו

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 19/02/2023 13:18

    כ''ק מהר''ם מבולגרייא מביא בכתביו שזקינו כ''ק מהר''י מבעלזא אמר שהם הי'
    נוסע לרבי (שכידוע לא נסע לשום צדיק אלא הסתופף רק אצל אביו זיע'''א) הי' נוסע
    לשבת פרה ומהר''ם מסמיך לזה שפרה אדומה הוא חוקה ואין להרהר אחרי' וכן הוא גם
    בצדיק שאין להרהר אחריו

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 19/02/2023 13:56

    וכן כתב בספר אור לשמים [פרשת פרה]:
    והנה התורה הקדושה הורה לנו שיש מצות נגלים ומפורשים טעמיהם, ויש מצות סתומות,
    כגון מצות פרה, וכולן שווין, וצריכין אנו לשמור את כולן אפילו אם לא נדע
    טעמיהם, כמו כן הצדיק שבדור שמכונה בשם תורה, לפעמים מעשיו סתומים, אף על פי
    כן אסור להרהר אחריו כי הצדיק הנ"ל כל דרכיו משפט וכל מעשיו לשמים.

  • חיפוש מקור

    2023
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    G
    תאריך ההודעה המקורית: 16/02/2023 18:14 תעשה חיפוש גם על הפסוק כי עליך הורגנו כל היום בזוהר
  • חיפוש מקור

    2023
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    5
    תאריך ההודעה המקורית: 07/02/2023 14:48 ליקוטי שיחות ח"ה עמ' 146
  • חיפוש מקור

    2023
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    B
    תאריך ההודעה המקורית: 08/01/2023 08:21 כמו שציינתי בשער הציון ציין למחלוקת הראשונים בזה חשוב כמובן לדייק שזה לא הכרעה של המ"ב אלא כיון שזו מחלוקת ודעת מהר"י הלוי שלא יצא [לא זכור לי שמובא בפוסקים ראשונים בעניין אם כי מוכיחים מראשונים שכן יצא] וכיון שרק בגלל ספק ברכות להקל אינו צריך לחזור ולברך כדאי מאד שיפטור את היין בברכה, כמו כן לגבי ברכה אחרונה אם בירך על הפירות, הרי יצא שזה עוד ספק שמא על היין הוא דאורייתא [שיטת הריטב"א ועוד מדרשה דושבעת זו שתיה, ואולי לעוד דעות] אבל על פירותיה לא, וא"כ הוי ספק של ספק תורה. מאת: [email protected]
  • חיפוש מקור

    2023
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 01/01/2023 13:22 תודה על התגובה. ידוע לכת"ר מי המו"ל? יש באוצה"ח או במאגר מידע אחר?
  • חיפוש מקור

    2023
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 08/08/2023 17:46 יפה ר' רפאל וכן הוא ברמ"ק שכתב שנשמ"י הם נמשכין מבינה
  • חיפוש מקור

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    C
    תאריך ההודעה המקורית: 07/08/2023 14:01 שלום וברכה אני מחפש מקור למה שידוע מספה”ק דנשמת ישראל מקורן מעולם התענוג רב תודות
  • חיפוש מקור

    2023
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    C
    תאריך ההודעה המקורית: 15/05/2023 19:03 תודה מרובה מקווה שזה יהא מספיק מאת: On Mon, May 15, 2023 at 5:25 PM עט סופר
  • חיפוש מקור

    2023
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    ד
    תאריך ההודעה המקורית: 20/03/2023 00:40 לא ממש במילים הללו או בכלל לא (3) ספר חובות הלבבות - השער הרביעי - שער הבטחון - הקדמה ומתועלת הבטחון בה' בענין התורה, כי הבוטח בה', אם הוא בעל ממון, ימהר להוציא חובות האלהים וחובות בני אדם מממונו בנפש חפצה ורוח נדיבה, ואם איננו בעל ממון, יראה כי חסרון הממון טובה מטובות המקום עליו, מפני שנסתלקו מעליו החובות, שהוא חייב בהן לאלהים ולבני אדם בעבורו, ומיעוט טרדת לבו בשמירתו והנהגתו. כמו שנאמר על אחד מן החסידים, שהיה אומר: המקום יצילני מפיזור הנפש, אמרו לו: מה הוא פיזור הנפש ? אמר: שיהיה לי ממון בראש כל נהר [ובראש] כל קריה, והוא מה שאמרו, זכרונם לברכה (אבות ב ז): מרבה נכסים מרבה דאגה, ואמרו (אבות ד א): איזהו עשיר השמח בחלקו. [והבוטח בה' ישיג תועלת הממון, רצה לומר פרנסתו, ותימנע ממנו טרדת המחשבה של בעל הממון והתמדת דאגתו לו, כמו שאמר החכם (קהלת ה יא): מתוקה שנת העובד אם מעט ואם הרבה יאכל והשבע לעשיר איננו מניח לו לישון]. ומהן - כי הבוטח בה' לא ימנענו רב הממון מבטוח בה', מפני שאיננו סומך על הממון, והוא בעיניו כפקדון צווה להשתמש בו על פנים מיוחדים ובענינים מיוחדים לזמן קצוב, ואם יתמיד קיומו אצלו, לא יבעט בעבורו, ולא יזכור (יזכיר) טובתו למי שציוה לתת לו ממנו, ולא יבקש עליו גמול הודאה ושבח, אבל הוא מודה לבוראו, יתברך, אשר שמהו סיבה לטובתו (לטובות), ואם יאבד הממון ממנו לא ידאג ולא יאבל לחסרונו, אך הוא מודה לאלהיו בקחתו פקדונו מאתו, כאשר הודה בנתינתו לו, וישמח בחלקו, ואיננו מבקש היזק זולתו, ולא יחמוד אדם בממונו, כמו שאמר החכם (משלי יג כה): צדיק אוכל לשובע נפשו: אך תועלות הבטחון בעולם, מהן - מנוחת הלב מן הדאגות העולמיות, והשלוה מנדנוד הנפש וצערה לחסרון תאוותיה הגופיות, והוא בהשקט ובבטחה ובשלוה בעולם הזה, כמו שכתוב (ירמיה יז ז): ברוך הגבר אשר יבטח בה' והיה ה' מבטחו, ואמר (ירמיה יז ח): והיה כעץ שתול על מים ועל יובל ישלח שרשיו. ומהן - מנוחת הנפש מלכת בדרכים הרחוקים. אשר (5) ספר חובות הלבבות - השער הרביעי - שער הבטחון - פרק ה והשביעי, כי הבוטח באלהים לא יאבל בהימנע בקשה, ולא בהיפקד אהוב, ולא יאצר הנמצא, ואיננו דורש (חושש) ליותר מטרף יומו, [כי] לא יעלה על לבו מה יהיה למחרתו, מפני שאינו יודע עת בוא קצו, ובוטח באלהים להאריך לו בו, ולהזמין טרפו ומזונו בו. ואיננו שמח בעתיד ולא יאבל לו, כמו שאמר הכתוב (משלי כז א): אל תתהלל ביום מחר כי לא ותדע מה ילד יום, ואמר בן סירא (סנהדרין ק ב): אל תצר צרת מחר כי לא תדע מה ילד יום, מחר יבא ואיננו (שמא למחר איננו) ונמצא מצטער על עולם שאינו שלו. אבל דאגתו ואבלו על מה שהוא מקצר בו מחובות הבורא, ומשתדל לפרוע מה שיוכל לפרוע מהן בנראהו ובנסתרו, מפני שהוא חושב במיתתו ובוא יום האסיפה. ופחדו, שיבואהו המות פתאום [ביומו], יוסיף לו השתדלות וזריזות להרבות (להכין צידה) לאתריתו, ולא ירגיש על מה שיזמין לעולם הזה, והוא מה שאמרו (אבות ב י): שוב יום אחד לפני מיתתך, ופירשו בו: ישוב היום, שמא ימות למחר, ונמצא כל ימיו בתשובה, כדכתיב (קהלת ט ח): בכל עת יהיו בגדיך לבנים. ואשר איננו בוטח באלהים, ירבה אבלו להתמדת פגעי העולם עליו, ויפקוד אוהביו, וימנעו ממנו בקשותיו, ויזמין מהון העולם הרבה, כאילו בטח מן החליפה וסרה מעליו אימת המות, כאילו ימיו לא יתמו וחייו לא ייכלו, איננו ז (6) ספר חובות הלבבות - השער הרביעי - שער הבטחון - פרק ז גופו אל האלהים, יתברך, וישתעשע בזכרו בבדידות, וישתומם מבלתי המחשבה בגדולתו. ואם יהיה במקהלות, לא יתאווה כי אם לרצונו, ולא יכסוף כי אם לפגיעתו, ותטרידהו שמחתו באהבתו משמחת אנשי העולם בעולם ושמחת אנשי העולם הבא בעולם הבא. וזאת העליונה שבמדרגת הבוטחים מהנביאים וחסידים וסגולת האלהים הזכים, והוא מה שאמר הכתוב (ישעיה כו ח): אף אורח משפטיך ה' קוינוך לשמך ולזכרך תאות נפש, ואמר (תהלים מב ג): צמאה נפשי לאלהים לאל חי: אלה עשר מדרגות הבטחון, אשר לא

0

מחובר

791

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים