דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

חיפוש מקור

2023
4 3 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 06/02/2023 22:51

    'פניו' הוא ענין שמות הוי"ה במילוי, איה מקורו טהור ?
    בתודה מראש.

  • תאריך ההודעה המקורית: 06/02/2023 22:51

    'פניו' הוא ענין שמות הוי"ה במילוי, איה מקורו טהור ?
    בתודה מראש.

    תאריך ההודעה המקורית: 07/02/2023 00:01

    ידוע שמילוי שמות הוי"ה הוא עניין הפנים וריבועם הוא עניין אח',
    לכאו' זה המקור.
    עיין תחילת ספר אוצרות חיים.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 07/02/2023 00:01

    ידוע שמילוי שמות הוי"ה הוא עניין הפנים וריבועם הוא עניין אח',
    לכאו' זה המקור.
    עיין תחילת ספר אוצרות חיים.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 07/02/2023 18:44

    בנוגע לשאלה הקודמת של האור המלא

    ידוע שבעת הפירוד בין ז"א לנוק' עומדים המה דבוקים בכותל אחד אח' באח',

    אלא שבעת עסקי בא' מן ספרי הקודש מצאתי כתוב שבעת שאין ישראל מעלין מ"נ
    למלכות,

    עבור זה עולה הוא למעלה למעלה לאבא ואמא לינק מאמא עילאה ולא להשפיע לזולתו.

    אולי דבר אחד הוא, אמרתי אחכמה ורחוקה היא ממני.

    אשמח אם מישהו מבין הבאים בסוד ה' יוכל לאלפני בינה.

    בתודה עצומה מראש.

    שאלתי את הרב בנדיקט ואמר כך:

    בשלב של הנסירה אז הוא אחור באחור הגמור שאין משפיע בה כלל כידוע בסוד
    הדורמיטה [שינה] שמסתלקין המוחין דז"א מלהשפיע לנוק' ואז עולה הז"א לינק מאו"א
    כמש"כ הגר"א בספרא דצניעותא אתייחד יו"ד בדרגוי

    ראה ב פירוש הגר"א לספרא דצניעותא - פרק א

    אתייחד יוד וכו' לעילא לעילא - עכשיו מפרש סוד הפסוק ויבדל אלקים בין האור
    ובין החשך שהוא סוד הנסירה כמש"ו. וסוד הנסירה הוא שמוחין דאבא מסתלקין להאיר
    לדעת ולנוקבא ואח"כ מסתלקין מוחין דאבא למעלה לשרשו ומתוך כך נחשכה הנוק'
    ששרשה בחכמה ואז כל הדינין שבדכורא ניתנין לנוקבא ובו נשארו כל החסדים ובשביל
    כך אין להם דיבוק יחד וננסרו לבא פנים בפנים. וז"ס הדורמיטא דז"א שאין היו"ד
    נהיר בו"ד כמ"ש לקמן פ"ב שבעינים דז"א כלילן ו"ד שני גוונין ובהיות נהיר חוורא
    דא"א ע"י היו"ד אז עיניו פקוחות וא"ל נאמר (תהלים מד) עורה למה תישן ה' כמ"ש
    בא"ר דף קל"ו ובגין כן צלותא דישראל סלקא בגין דיפקח ויתסחון בההוא חוורא
    דכתיב עורה כו' וכן שם בדף ק"ל ע"א ובא"ז (רצ"ג ב'). וז"ש בא"ר דף קמ"ב ע"ב עד
    דעתיק דעתיקי סתימא דכלא פריש דא מן דא וחבר לון לאתבסמא כחדא וכד פריש לון
    אפיל דורמיטא לז"א ופריש לנוקבא מאחורוי דסטרוי ואתקין לה כו' הה"ד ויפל ה'
    אלקים תרדמה על האדם וישן מהו וישן האי הוא דכתיב עורה למה תישן ה' ויקח אחת
    מצלעותיו מאי אחת דא הוא נוקב' כו'. וז"ש אתייחד יו"ד בלחודוי ר"ל שלא נהיר
    בו"ד ואח"כ סליק למעלה וז"ש ובתר כן סליק בדרגוי לעילא לעילא ר"ל שבתחלה
    נסתלקו המוחין דאבא שהוא י"ס המתלבש בז"א כנ"ל וסליק בדרגא דידיה לעילא שהוא
    אבא ונכלל בו כידוע שבשעת הזיווג ונתינת מוחין נכללו כאחד ואח"כ סליק לשרשו
    שהוא יו"ד עלאה דע"ק כמ"ש בא"ז (ר"צ ע"ב) ת"ח שירותא דא דאקרי אב אתכליל ביו"ד
    דתליא ממזלא קדישא כו' ומשם נוטל המוחין ויו"ד של מזלא נכלל ביו"ד של קרומא
    דאוירא כמ"ש לקמן פ"ב י' עלאה דאתעטר בקוטרא דעתיקא היא קרומא עלאה כו' ואמר
    שם ו' לעילא כו' ואמר בא"ז דף רפ"ט דהא י' עלאה כו' כל אינון עלאין בעתיקא
    תליין כו' ואמר שם אלין אתוון דתליין בהאי עתיקא כלהו תליין בהאי דיקנא
    ומתחברן בהאי מזלא כו' ע"ש. ושם שרשו בהאי אוירא כמ"ש בפרשת בראשית רזא סתימא
    אתפשטותא דאתפשט ואתבקע מרזא דסתרא דאויר עלאה סתימא בקע בקדמייתא ואפיק חד
    נקודה כו' ע"ש. וז"ש כאן לעילא לעילא שני פעמים. והכל בדרגוי ר"ל כל אלו
    הסליקות סליק בדרגא דיליה שכולן דרגא דיליה:

    אתחשכת נוקבא ואתנהירת אימא ומתפתחא בתרעוי - הוא כנ"ל על ידי הסתלקותו של
    יו"ד למעלה אתחשכת נוקבא שבניינה הוא על ידי היו"ד ובהסתלקותו לעילא מביא חו"ג
    יותר מאירים כידוע שזה סיבת עלייתו למעלה ואתנהירת אימא עי"ז בזיווגא לתת
    מוחין ולכך עלה למעלה שהמוחין הוא מלמעלה למעלה עד א"ס כידוע וכשמביא מוחין
    מזדווג באימא ואתנהירת אימא והוא עיבור שני עיבור המוחין כידוע כמ"ש בתר דינקת
    הדר אתעברת מנייהו # וזהו ויבדל בין האור ובין החשך ר"ל בין ז"א שבו אימא
    דאתנהירת ובין נוקבא דאתחשכת ואז ננסרו כי זה אור וזה חשך. ואח"כ יולדת המוחין
    וז"ש ומתפתחת בתרעוי שהן נ' תרעין דבינה שהן עשר דיו"ד של חכמה שכולל ה"ח וה"ג
    שלכן נהיר בו"ד שהן חו"ג כנ"ל ונכללין בה בה' שלה ה"פ י' הוא חמשים

    וראה גם במבו"ש לאריז"ל דבר דומה קצת.

  • תאריך ההודעה המקורית: 07/02/2023 18:44

    בנוגע לשאלה הקודמת של האור המלא

    ידוע שבעת הפירוד בין ז"א לנוק' עומדים המה דבוקים בכותל אחד אח' באח',

    אלא שבעת עסקי בא' מן ספרי הקודש מצאתי כתוב שבעת שאין ישראל מעלין מ"נ
    למלכות,

    עבור זה עולה הוא למעלה למעלה לאבא ואמא לינק מאמא עילאה ולא להשפיע לזולתו.

    אולי דבר אחד הוא, אמרתי אחכמה ורחוקה היא ממני.

    אשמח אם מישהו מבין הבאים בסוד ה' יוכל לאלפני בינה.

    בתודה עצומה מראש.

    שאלתי את הרב בנדיקט ואמר כך:

    בשלב של הנסירה אז הוא אחור באחור הגמור שאין משפיע בה כלל כידוע בסוד
    הדורמיטה [שינה] שמסתלקין המוחין דז"א מלהשפיע לנוק' ואז עולה הז"א לינק מאו"א
    כמש"כ הגר"א בספרא דצניעותא אתייחד יו"ד בדרגוי

    ראה ב פירוש הגר"א לספרא דצניעותא - פרק א

    אתייחד יוד וכו' לעילא לעילא - עכשיו מפרש סוד הפסוק ויבדל אלקים בין האור
    ובין החשך שהוא סוד הנסירה כמש"ו. וסוד הנסירה הוא שמוחין דאבא מסתלקין להאיר
    לדעת ולנוקבא ואח"כ מסתלקין מוחין דאבא למעלה לשרשו ומתוך כך נחשכה הנוק'
    ששרשה בחכמה ואז כל הדינין שבדכורא ניתנין לנוקבא ובו נשארו כל החסדים ובשביל
    כך אין להם דיבוק יחד וננסרו לבא פנים בפנים. וז"ס הדורמיטא דז"א שאין היו"ד
    נהיר בו"ד כמ"ש לקמן פ"ב שבעינים דז"א כלילן ו"ד שני גוונין ובהיות נהיר חוורא
    דא"א ע"י היו"ד אז עיניו פקוחות וא"ל נאמר (תהלים מד) עורה למה תישן ה' כמ"ש
    בא"ר דף קל"ו ובגין כן צלותא דישראל סלקא בגין דיפקח ויתסחון בההוא חוורא
    דכתיב עורה כו' וכן שם בדף ק"ל ע"א ובא"ז (רצ"ג ב'). וז"ש בא"ר דף קמ"ב ע"ב עד
    דעתיק דעתיקי סתימא דכלא פריש דא מן דא וחבר לון לאתבסמא כחדא וכד פריש לון
    אפיל דורמיטא לז"א ופריש לנוקבא מאחורוי דסטרוי ואתקין לה כו' הה"ד ויפל ה'
    אלקים תרדמה על האדם וישן מהו וישן האי הוא דכתיב עורה למה תישן ה' ויקח אחת
    מצלעותיו מאי אחת דא הוא נוקב' כו'. וז"ש אתייחד יו"ד בלחודוי ר"ל שלא נהיר
    בו"ד ואח"כ סליק למעלה וז"ש ובתר כן סליק בדרגוי לעילא לעילא ר"ל שבתחלה
    נסתלקו המוחין דאבא שהוא י"ס המתלבש בז"א כנ"ל וסליק בדרגא דידיה לעילא שהוא
    אבא ונכלל בו כידוע שבשעת הזיווג ונתינת מוחין נכללו כאחד ואח"כ סליק לשרשו
    שהוא יו"ד עלאה דע"ק כמ"ש בא"ז (ר"צ ע"ב) ת"ח שירותא דא דאקרי אב אתכליל ביו"ד
    דתליא ממזלא קדישא כו' ומשם נוטל המוחין ויו"ד של מזלא נכלל ביו"ד של קרומא
    דאוירא כמ"ש לקמן פ"ב י' עלאה דאתעטר בקוטרא דעתיקא היא קרומא עלאה כו' ואמר
    שם ו' לעילא כו' ואמר בא"ז דף רפ"ט דהא י' עלאה כו' כל אינון עלאין בעתיקא
    תליין כו' ואמר שם אלין אתוון דתליין בהאי עתיקא כלהו תליין בהאי דיקנא
    ומתחברן בהאי מזלא כו' ע"ש. ושם שרשו בהאי אוירא כמ"ש בפרשת בראשית רזא סתימא
    אתפשטותא דאתפשט ואתבקע מרזא דסתרא דאויר עלאה סתימא בקע בקדמייתא ואפיק חד
    נקודה כו' ע"ש. וז"ש כאן לעילא לעילא שני פעמים. והכל בדרגוי ר"ל כל אלו
    הסליקות סליק בדרגא דיליה שכולן דרגא דיליה:

    אתחשכת נוקבא ואתנהירת אימא ומתפתחא בתרעוי - הוא כנ"ל על ידי הסתלקותו של
    יו"ד למעלה אתחשכת נוקבא שבניינה הוא על ידי היו"ד ובהסתלקותו לעילא מביא חו"ג
    יותר מאירים כידוע שזה סיבת עלייתו למעלה ואתנהירת אימא עי"ז בזיווגא לתת
    מוחין ולכך עלה למעלה שהמוחין הוא מלמעלה למעלה עד א"ס כידוע וכשמביא מוחין
    מזדווג באימא ואתנהירת אימא והוא עיבור שני עיבור המוחין כידוע כמ"ש בתר דינקת
    הדר אתעברת מנייהו # וזהו ויבדל בין האור ובין החשך ר"ל בין ז"א שבו אימא
    דאתנהירת ובין נוקבא דאתחשכת ואז ננסרו כי זה אור וזה חשך. ואח"כ יולדת המוחין
    וז"ש ומתפתחת בתרעוי שהן נ' תרעין דבינה שהן עשר דיו"ד של חכמה שכולל ה"ח וה"ג
    שלכן נהיר בו"ד שהן חו"ג כנ"ל ונכללין בה בה' שלה ה"פ י' הוא חמשים

    וראה גם במבו"ש לאריז"ל דבר דומה קצת.

    תאריך ההודעה המקורית: 07/02/2023 18:48

    ייש"כ גדול, עזרת לי מאוד מאוד.

  • חיפוש מקור

    2023
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 01/03/2023 12:28 מה שמצאתי זה בדרשות רבי יהושע אבן שועיב ריש פרשת יתרו, אך שם מחירי באחד שמת בלא בנים ל"ע והוי כיבום להקים זרע, עוד יעויין בספר שביבי אש מהגרש"א שטרן שכתב שם סימן שלם על מעלת עשיית מצוות בעבור הנפטר אך לאו דווקא ספר תורה, יהא החיפוש הנ"ל לעילוי נשמת כל הזקוקים לכך.
  • חיפוש מקור

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    5
    תאריך ההודעה המקורית: 26/02/2023 12:19 האם מישהו יודע מקור הלכתי שאין הפסק פרשיות בכתיבת ספר תורה בין פרשת ויגש לפרשת ויחי, כלומר, ברש"י מופיע למה פרשה זו סתומה וכו', ובמפרשים (כמו בשפתי חכמים שם) מסביריעם הכונה שאין הפסק רווח, האם יש למישהו מקור *הלכתי *לכך? תודה רבה
  • חיפוש מקור

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2023 16:51 כי טובה שעה אחת ברציפות ובהשתוקקות מרבות בעצלתים
  • חיפוש מקור

    2023
    19
    0 הצבעות
    19 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2023 13:00
  • חיפוש מקור

    2023
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 18/01/2023 20:52 במחילה מכבוד תורתו לאחר עיון בדברי הרשב"א איני חושב שכוונתו לכך דשם מבאר בנוגע לטענת אנשי הפילוסופיה דהעולם הנו תמידי ובניגוד לדעת רבותינו וכן מה שפירשו אותם פילוסופים בנגזר מכך דענין תחית המתים הינו בדרך משל אף אם יורה כן מצד חקירתם, הולכים אנו לפי קבלתינו דהוי דברים כפשוטם, היינו בדברים שבעיקרי הדת אף אם אין אנו יכולים להוכיח זאת ע"פ החקירה והדרישה הולכים אנו באמת ובתמים אחר קבלתינו מאבותינו, אך ודאי שאין כוונתו שכל מנהג שנתקבל מקדמת דנא ללא הגיון, הסבר, וביאור, מוכרחים אנו לקבלו. ויעיין כבודו בלשון הזהב של החזו"א בב"ק סימן י"א במה שכתב מדוע דברי רבינו חננאל דברי קבלה הן ושם ביאר דנראה שרבינו חננאל שימש גדול אחד שהיה זכרן ביותר וכו' [ אין הספר תחת ידי לכך איני מצטט, אך כדאי לך מאד להתענג ולעיין שם בדבריו] ואם כדבריך הלא אף על זקנים וזקינות סומכים אנו ומה צריך לומר כך אדברי רבינו חננאל. מאת: [email protected]
  • חיפוש מקור

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 16/01/2023 14:45 היכן כתוב איזה רמז ששער הכוונות מסוגל לאריכות ימים, ולבריאות, ואולי גם לעשירות. אם אפשר בבקשה למצוא משהו מיידי בענין זה. תודה רבה
  • חיפוש מקור

    2023
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    0 צפיות
    5
    תאריך ההודעה המקורית: 24/10/2023 17:18 מהרש"א [חדושי אגדות] מסכת שבת דף פז עמוד ב ואותו יום ה' בשבת היה כו' עיין בתוס' אבל בטור א"ח סימן ת"ל הביא המדרש הזה בע"א שהיו שיניהם קהות על ששוחטין אלהיהם ולא היו רשאין לומר דבר כו' ע"ש ואחרי הדקדוק במאמר כפי מה שכתבו התוס' כשלקחו פסחיהם נתקבצו בכורות כו' מפני מה נתקבצו הבכורות מעיקרא יותר משאר העם שהרי עדיין לא הגידו להם שיהרוג בכורי מצרים אבל הכוונה כי מזל טלה הוא ראש ובכור לכל המזלות והוא עצמו מזלן ואלהיהן של מצרים ומהבכורות ועל כן נתקבצו הבכורות טפי כשלקחו פסחיהן שהיה טלה שהוא מזלן ואלהיהן של הבכורות והיו שיניהם קהות כו' והלכו אצל אבותיהם כו' דהשתא ב' המדרשים נתכוונו לדבר אחד וק"ל: יעויין בזוה"ק ח"ג רע"מ רנ"א ע"א "דטלה ממנא דיליה איהו רב על כל ממנן דאלהים אחרים מני קודשא בריך הוא לישראל ויקחו להם איש שה לבית אבות שה לבית ואשליט לון עליה וכו'. מאת: [email protected]
  • חיפוש מקור

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 02/06/2023 00:59 זה מהרי קולון שורש קסה. אבל כמו שכתבת ברור שהרמב"ם [וא"כ גם הכ"מ] לא מסכים עם זה. כי הוא פסק כל ההלכות גם שלא נוהג בזה"ז לפי הכללים. ואכמ"ל. אשלח בפרטי מאמר שכתבתי ע"ז פעם.

0

מחובר

793

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים