דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

ציון מקור

2023
12 4 50 1
  • מקור

    2023
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    17 צפיות
    ד
    תאריך ההודעה המקורית: 27/02/2023 19:04 זה שיח שיכורים בפורים תוכל למצוא בדרשות שונות לפורים רב באוצר הטפשות מהדורה 1779 או במדור המעניין בוארטים לשלחן שבת
  • מקור

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    7 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 17/01/2023 23:05 לשם מאמר בעניני גיטין מה המקור למנהג ישרא' לברך מזל טוב לאחר נתינת הגט -- שלמה ענגלארד
  • מקור

    2023
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    18 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 16/08/2023 15:12 לענ"ד יש לדייק כי 'בדיחה טובה' לא קרב אל 'מליצה' ו'דרך צחות' כל הלילה. מאת: [email protected]
  • מקור

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    9 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 23/07/2023 00:08 תסתכל אנצ"ת תחילת ערך דברים שבלב מאת: [email protected]
  • מקור

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    10 צפיות
    ח
    תאריך ההודעה המקורית: 23/03/2023 22:01 [image: image.png]
  • ציון מקור של גמרא שבאה על המשנה באותה מסכת

    2023
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    14 צפיות
    ד
    תאריך ההודעה המקורית: 03/11/2023 00:52 3 בעיות ברכות ה' א' יכול להיות גם דף ה' ע"א, אז צריך לכתוב "פרק" ה' משנה ו', בכלל יותר נכון לכתוב כך כי לא רגילים כ"כ להשתמש במשניות וממילא בסימוני הדפים, אז באופן טבעי יובן שזה דף. שנינו כִּי יֵשׁ לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה מִתּוֹךְ כֹּבֶד רֹאשׁ, "וַאֲפִלּוּ נָחָשׁ כָּרוּךְ עַל עֲקֵבוֹ - לֹא יַפְסִיק" אין קשר עניני בין שני הנושאים כובד ראש ונחש כרוך, זה פשוט באותה משנה, ואם כן או שמביאים רק את סוף המשנה או שמביאים אם רוצים להאריך את לשון המשנה מתחילתה ועד סופה שינוי הלשון "כי יש להתפלל" היינו מובאת תוכן ולא מובאת לשון, זה מתאים כשהנושא במאמר הוא על כובד ראש, כאן שהעיקר מה שאנחנו רוצים את הסיפא ואפילו נחש כרוך וכו' לא מתאים להביא את הרישא בצורה כזו של הבאת עניין אלא 1 או לא להביא 2 או להביא את הלשון [לא ממליץ, לשם מה? זה סתם מאריך ומבלבל] התפיסה שכאילו משנה זה נפרד, והגמרא זה בנפרד, היא לא נכונה בצורת הלימוד המקובלת מאז ומקדם, אלא אם כן זה ספר על המשניות. ומכאן צמחה השאלה האם לכתוב "שם" ההגיון של השאלה הוא כיון שהראשון זה "משניות ברכות" והשני הוא "גמרא ברכות" וברור שזה צודק, שאם מציינים ה' א' כלומר פרק ה' משנה א' אז הגיוני לכתוב שוב "ברכות" אך כדאי לדעת שכיום פחות מקובל לכתוב "שם" ואפשר לכתוב "ברכות" פעמיים ושלוש, אלא אם כן קטע זה במאמר עוסק במסכת ברכות בעיקר, שאז גם לא צריך לכתוב "שם" כגון ושואלת הגמרא (ברכות לג) ... ובדף לב מביאה הגמרא ראיה. התוספות בדף ל'
  • חיפש מקור

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    9 צפיות
    ד
    תאריך ההודעה המקורית: 07/07/2023 01:24 (2) נחלת יעקב על ויקרא פרק טז פסוק א ודן להגדיל התמיה, שקשה סילוקן של צדיקים ועם כל זה מכפרת ואין לך פלאי גדול מזה. אבל ר' חייא בר אבא מדבר ממיתת צדיקים שאינם מתים בעון הדור ולא בעון עצמו רק מגודל תאות הנפש להתדבק בהקב"ה, ומיתה כזו מכפרת להיותו יום שמחה ורצון לפני הקב"ה, כמו שאמרו חז"ל (מו"ק כה ע"ב) הקב"ה שמח בבוא אליו נפש צדיק, וקראוהו הילולא (זח"ג רצו ע"ב), וביום שהוא עת רצון לפני הקב"ה הוא מוחל עונות, כביכול כמו שדרך לחלק מתנות ביום שמחת נשואין, וכמו שיוה"כ עצמו של יום שהוא עת רצון לפני הקב"ה הוא מוחל עונות כך מיתת צדיקים שהוא עת רצון מכפר. ולכך אמר מנין שיום הכפורים מכפר, כלומר מנין שעצמו של יום כפור מכפר להיותו עת רצון שהרי פלוגתא היא בשבועות (יג ע"א), ואמר כי ביום הזה יכפר דמשמע שעצומו של יום מכפר, ואמר אחר כך ומנ (16) ספר ישמח ישראל - מאורן של ישראל - י"ד שבט ר הצדיק הי' מורה דרך השם ית' בעולם הזה, וכיצד יתנהגו, כשהולכין בדרך הזה, עי"ז יש עלי' לנשמת הצדיק: [ב] כ"ק אדמו"ר הזקן זצללה"ה זי"ע אמר מה שקורין ליום פטירתו של הצדיק יומא דהילולא, כי כמו שבחתונה קורין את הכתובה לפני החתן להודיעו ולהזכירו את התחייבויותיו כלפי הכלה, כמו כן ביום ההילולא של הצדיק מזכירים את התחייבותו כלפי האנשים שחסו בצי מאת: [email protected]
  • חיפוש מקור

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    12 צפיות
    ל
    תאריך ההודעה המקורית: 23/03/2023 16:26 באחד מספרי קורות חייו של מרן השבט הלוי זיע"א מסופר (אינני זוכר איפה. ואגב, זה גם התפרסם בעבר בכתבה בעיתון המודיע) הסיפור הזה, באומרו שהכזית מצה אין בכוחה להזיק גם לרגישי גלוטן וכיוצ"ב, מיכלא דאסוותא; כך זכור לי למיטב זכרוני. ושמעתי בשמו של מורי ורבי הגאון רבי משה שאול קליין שליט"א שבשום אופן לא לסמוך על שמועה זה הלכה למעשה לרגישים, וכל אחד ישמע את חוות דעתו הרפואית של הרופא שלו ושל רבו ששואל לו שאלות בהלכה.

0

מחובר

1.1k

משתמשים

14.3k

נושאים

64.4k

פוסטים