דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

ציון מקור

2023
12 4 50 1
  • מחפש מקור

    2023
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    19 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2023 09:23 המקור הזה יכול לסייע לי מאוד על אף שבפשטות אינו מדבר על זכות אבות אלא על סייעתא דשמייא סתם. יישר כח! מאת: [email protected]
  • דרוש מקור

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    8 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 19/02/2023 14:36 האם ידוע למישהו על מקור לכך שהמוליד בן רשע יחזור גם הוא בגלגול? יורונו המורים ושכמ"ה על שכמם.. "אשר תשים לפניהם - אמר לו הקב"ה למשה, לא תעלה על דעתך לומר, אשנה להם הפרק וההלכה ב' או ג' פעמים עד שתהא סדורה בפיהם כמשנתה, ואיני מטריח עצמי להבינם טעמי הדבר ופירושו, לכך נאמר אשר תשים לפניהם, כשלחן הערוך ומוכן לאכול לפני האדם".
  • מקור

    2023
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    17 צפיות
    ד
    תאריך ההודעה המקורית: 27/02/2023 19:04 זה שיח שיכורים בפורים תוכל למצוא בדרשות שונות לפורים רב באוצר הטפשות מהדורה 1779 או במדור המעניין בוארטים לשלחן שבת
  • מקור

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    7 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 17/01/2023 23:05 לשם מאמר בעניני גיטין מה המקור למנהג ישרא' לברך מזל טוב לאחר נתינת הגט -- שלמה ענגלארד
  • חיפוש מקור

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    7 צפיות
    כ
    תאריך ההודעה המקורית: 19/02/2023 18:42 [image: 2.PNG][image: 1.PNG] מאת: On Sun, Feb 19, 2023 at 5:36 PM אהרלה צימרמן
  • חיפוש מקור

    2023
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    28 צפיות
    B
    תאריך ההודעה המקורית: 08/01/2023 08:21 כמו שציינתי בשער הציון ציין למחלוקת הראשונים בזה חשוב כמובן לדייק שזה לא הכרעה של המ"ב אלא כיון שזו מחלוקת ודעת מהר"י הלוי שלא יצא [לא זכור לי שמובא בפוסקים ראשונים בעניין אם כי מוכיחים מראשונים שכן יצא] וכיון שרק בגלל ספק ברכות להקל אינו צריך לחזור ולברך כדאי מאד שיפטור את היין בברכה, כמו כן לגבי ברכה אחרונה אם בירך על הפירות, הרי יצא שזה עוד ספק שמא על היין הוא דאורייתא [שיטת הריטב"א ועוד מדרשה דושבעת זו שתיה, ואולי לעוד דעות] אבל על פירותיה לא, וא"כ הוי ספק של ספק תורה. מאת: [email protected]
  • מקור לזה ? - יש מקור יותר קדום מיסוד ושורש העבודה ?

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    6 צפיות
    ח
    תאריך ההודעה המקורית: 21/09/2023 15:06 [image: image.png]
  • ציון מקור של גמרא שבאה על המשנה באותה מסכת

    2023
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    14 צפיות
    ד
    תאריך ההודעה המקורית: 03/11/2023 00:52 3 בעיות ברכות ה' א' יכול להיות גם דף ה' ע"א, אז צריך לכתוב "פרק" ה' משנה ו', בכלל יותר נכון לכתוב כך כי לא רגילים כ"כ להשתמש במשניות וממילא בסימוני הדפים, אז באופן טבעי יובן שזה דף. שנינו כִּי יֵשׁ לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה מִתּוֹךְ כֹּבֶד רֹאשׁ, "וַאֲפִלּוּ נָחָשׁ כָּרוּךְ עַל עֲקֵבוֹ - לֹא יַפְסִיק" אין קשר עניני בין שני הנושאים כובד ראש ונחש כרוך, זה פשוט באותה משנה, ואם כן או שמביאים רק את סוף המשנה או שמביאים אם רוצים להאריך את לשון המשנה מתחילתה ועד סופה שינוי הלשון "כי יש להתפלל" היינו מובאת תוכן ולא מובאת לשון, זה מתאים כשהנושא במאמר הוא על כובד ראש, כאן שהעיקר מה שאנחנו רוצים את הסיפא ואפילו נחש כרוך וכו' לא מתאים להביא את הרישא בצורה כזו של הבאת עניין אלא 1 או לא להביא 2 או להביא את הלשון [לא ממליץ, לשם מה? זה סתם מאריך ומבלבל] התפיסה שכאילו משנה זה נפרד, והגמרא זה בנפרד, היא לא נכונה בצורת הלימוד המקובלת מאז ומקדם, אלא אם כן זה ספר על המשניות. ומכאן צמחה השאלה האם לכתוב "שם" ההגיון של השאלה הוא כיון שהראשון זה "משניות ברכות" והשני הוא "גמרא ברכות" וברור שזה צודק, שאם מציינים ה' א' כלומר פרק ה' משנה א' אז הגיוני לכתוב שוב "ברכות" אך כדאי לדעת שכיום פחות מקובל לכתוב "שם" ואפשר לכתוב "ברכות" פעמיים ושלוש, אלא אם כן קטע זה במאמר עוסק במסכת ברכות בעיקר, שאז גם לא צריך לכתוב "שם" כגון ושואלת הגמרא (ברכות לג) ... ובדף לב מביאה הגמרא ראיה. התוספות בדף ל'

0

מחובר

1.1k

משתמשים

14.3k

נושאים

64.4k

פוסטים