דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

ה'שבת' של הישמעאלים ביום שישי - חיפוש מקור שזה מבוסס על זמן יהושע בן נון

2023
10 6 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 30/10/2023 22:07

    שלו' וברכה חברים יקרים הע"י
    אני מחפש מקור להנחה מעניינת מאד, ששמעתי בשם ספרים ואיני יודע איזה
    כי בשעה שהעמיד יהושע בן נון את השמש בגבעון כיום תמים
    לא האמינו הישמעאלים לנס גדול זה
    ופשוט המשיכו בחשבון הימים
    כך שבשבוע הבא החזיקו את יום שישי לשבת
    ומאז נקבע להם הדבר לחוק לשבות ביום השישי [אפילו שחזרו למנות את מספר הימים
    כמו כל העולם - שמבוסס על בריאת העולם ואכמ״ל]
    האם יוכל מאן דהוא לסייעני למצוא את מקור הדברים
    ושכמ״ה

  • תאריך ההודעה המקורית: 30/10/2023 22:07

    שלו' וברכה חברים יקרים הע"י
    אני מחפש מקור להנחה מעניינת מאד, ששמעתי בשם ספרים ואיני יודע איזה
    כי בשעה שהעמיד יהושע בן נון את השמש בגבעון כיום תמים
    לא האמינו הישמעאלים לנס גדול זה
    ופשוט המשיכו בחשבון הימים
    כך שבשבוע הבא החזיקו את יום שישי לשבת
    ומאז נקבע להם הדבר לחוק לשבות ביום השישי [אפילו שחזרו למנות את מספר הימים
    כמו כל העולם - שמבוסס על בריאת העולם ואכמ״ל]
    האם יוכל מאן דהוא לסייעני למצוא את מקור הדברים
    ושכמ״ה

    תאריך ההודעה המקורית: 30/10/2023 23:35
  • תאריך ההודעה המקורית: 30/10/2023 23:35
    תאריך ההודעה המקורית: 31/10/2023 03:31

    אבל זה קצת קשה לפי מה שידוע היום
    שהאיסלאם ''נוסד'' רק לפני כ 1400 שנה (באיזור של ערב הסעודית דהיום) ועד אז
    שוכניו היו עע"ז (אבק שעל רגליהם ?)
    וגם עפ''י האיסלאם יום השישי *אינו יום שבתון *(''זכר'' לשביתת הא-ל) אלא יום
    התכנסות המוני לצורך תפילה

  • תאריך ההודעה המקורית: 31/10/2023 03:31

    אבל זה קצת קשה לפי מה שידוע היום
    שהאיסלאם ''נוסד'' רק לפני כ 1400 שנה (באיזור של ערב הסעודית דהיום) ועד אז
    שוכניו היו עע"ז (אבק שעל רגליהם ?)
    וגם עפ''י האיסלאם יום השישי *אינו יום שבתון *(''זכר'' לשביתת הא-ל) אלא יום
    התכנסות המוני לצורך תפילה

    תאריך ההודעה המקורית: 31/10/2023 04:26
  • תאריך ההודעה המקורית: 31/10/2023 04:26
    תאריך ההודעה המקורית: 31/10/2023 08:15

    המדקדק בדברי היערות דבש יראה שלא כתב שמזמן יהושע כך נהגו אלא
    שכשהחליטו לקבוע יום שבתון חתרו להמציא הסבר לכך שיום שישי הוא היום המתאים.

  • תאריך ההודעה המקורית: 31/10/2023 08:15

    המדקדק בדברי היערות דבש יראה שלא כתב שמזמן יהושע כך נהגו אלא
    שכשהחליטו לקבוע יום שבתון חתרו להמציא הסבר לכך שיום שישי הוא היום המתאים.

    תאריך ההודעה המקורית: 31/10/2023 08:25

    אגב, גם יום השבתון וגם ה'חגא' של הנוצרים ימש"ו היו כבר אצל אוה"ע לפני פרוץ
    הנצרות, ואכמ"ל.

  • תאריך ההודעה המקורית: 31/10/2023 08:25

    אגב, גם יום השבתון וגם ה'חגא' של הנוצרים ימש"ו היו כבר אצל אוה"ע לפני פרוץ
    הנצרות, ואכמ"ל.

    תאריך ההודעה המקורית: 31/10/2023 11:34

    מה שכתב היערות דבש הישמעאלים
    לכאורה כוונתו למה שמובא באריכות באברנאל על יהושע
    כי חכמי הישמעאלים פקרו בניסים
    וזהו שרמז היערות דבש שחתרו למצוא טעם לנס ולכן קבעו יום אידם בשישי

    ואם יש למאן דהוא ביאור ברור על היערות דבש
    יואיל נא לשתף אותנו

    בכל אופן יישר כח עצום לכל המשיבים

  • תאריך ההודעה המקורית: 31/10/2023 11:34

    מה שכתב היערות דבש הישמעאלים
    לכאורה כוונתו למה שמובא באריכות באברנאל על יהושע
    כי חכמי הישמעאלים פקרו בניסים
    וזהו שרמז היערות דבש שחתרו למצוא טעם לנס ולכן קבעו יום אידם בשישי

    ואם יש למאן דהוא ביאור ברור על היערות דבש
    יואיל נא לשתף אותנו

    בכל אופן יישר כח עצום לכל המשיבים

    תאריך ההודעה המקורית: 31/10/2023 11:37

    בין כך ובין כך התפרסמו הדברים כמצו"ב בלי מקור ברור
    ואם יש בירור בדבר, יהיה בעז"ה לתועלת לעתיד
    [image: image.png]

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 31/10/2023 11:37

    בין כך ובין כך התפרסמו הדברים כמצו"ב בלי מקור ברור
    ואם יש בירור בדבר, יהיה בעז"ה לתועלת לעתיד
    [image: image.png]

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 31/10/2023 11:44

    הרב עורך לגליון דעהו?

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 31/10/2023 11:44

    הרב עורך לגליון דעהו?

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 31/10/2023 11:58

    שכוייח על עבודתך הנפלאה.
    גליון מיוחד.

  • חיפוש מקור ור"ת של ספר

    2023
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 26/01/2023 19:14 שו"ת זכרון יהודה להג"ר יהודה גרינוואלד. מצ"ב. קבצים מצורפים: זכרון יהודה.PDF
  • חיפוש מקור- על כל אמן שאדם עונה שכרו עשרה זהובים

    2023
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 26/02/2023 11:44 הקדימוני
  • 0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 15/03/2023 00:29 קבר רחל
  • חיפוש מקור - רמב"ם על חינוך תינוק עם סוכריות

    2023
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 10/05/2023 13:29 וראה מש"כ מרן הגרח"ק זצ"ל (לפי זכרוני - בספרו טעמא דקרא פ' וירא) שמקור דברי הרמב"ם (שהרי כל דבריו מדויקים בלשונו הזהב, ומקורם טהור כפי שציינם ברמב"ם פרנקל במקורות וציונים) מפסוק כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך ה' [-בתחילה שלא לשמה, רק בכונה] למען הביא ה' על אברהם את אשר דיבר עליו. ודפח"ח.
  • חיפוש מקור למעשיה על מזלגות ארוכות

    2023
    12
    0 הצבעות
    12 פוסטים
    0 צפיות
    M
    תאריך ההודעה המקורית: 21/05/2023 14:48 רואני שתשובתי דלעיל לא הובנה, ויוכל להיווצר ח”ו זלזול בכבוד חכמים שלחישתן לחישת שרף... יש משל יפה שעוסק בג”ע וגיהנום, המשל כמשל הוא יפה ומענין, והמוסר השכל עוד יותר. כמובן שהמשל בפני עצמו לא צורך מקור ואין לו שום מקור יהודי, המוסר השכל הוא זה שנדרש בשבילו מקור. לכן כשהתבקש מקור על המשל כתבתי שהמשל בפני עצמו הוא סיפור שמתאים לקוראן, שם זה המקור היחיד הידוע לי שבו מתוארים הג”ע והגיהנום כמקומות גשמיים, שם אוכלים עם מזלגות וכו’. כמובן שלמוסר השכל אפשר למצא מקורות רבים, אך מי שחושב שהמשל הוא סיפור אמיתי לא ימצא לו מקור קדום, כי המקור הקדום של הסיפור כסיפור אינו יהודי.
  • ציון מקור של גמרא שבאה על המשנה באותה מסכת

    2023
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    ד
    תאריך ההודעה המקורית: 03/11/2023 00:52 3 בעיות ברכות ה' א' יכול להיות גם דף ה' ע"א, אז צריך לכתוב "פרק" ה' משנה ו', בכלל יותר נכון לכתוב כך כי לא רגילים כ"כ להשתמש במשניות וממילא בסימוני הדפים, אז באופן טבעי יובן שזה דף. שנינו כִּי יֵשׁ לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה מִתּוֹךְ כֹּבֶד רֹאשׁ, "וַאֲפִלּוּ נָחָשׁ כָּרוּךְ עַל עֲקֵבוֹ - לֹא יַפְסִיק" אין קשר עניני בין שני הנושאים כובד ראש ונחש כרוך, זה פשוט באותה משנה, ואם כן או שמביאים רק את סוף המשנה או שמביאים אם רוצים להאריך את לשון המשנה מתחילתה ועד סופה שינוי הלשון "כי יש להתפלל" היינו מובאת תוכן ולא מובאת לשון, זה מתאים כשהנושא במאמר הוא על כובד ראש, כאן שהעיקר מה שאנחנו רוצים את הסיפא ואפילו נחש כרוך וכו' לא מתאים להביא את הרישא בצורה כזו של הבאת עניין אלא 1 או לא להביא 2 או להביא את הלשון [לא ממליץ, לשם מה? זה סתם מאריך ומבלבל] התפיסה שכאילו משנה זה נפרד, והגמרא זה בנפרד, היא לא נכונה בצורת הלימוד המקובלת מאז ומקדם, אלא אם כן זה ספר על המשניות. ומכאן צמחה השאלה האם לכתוב "שם" ההגיון של השאלה הוא כיון שהראשון זה "משניות ברכות" והשני הוא "גמרא ברכות" וברור שזה צודק, שאם מציינים ה' א' כלומר פרק ה' משנה א' אז הגיוני לכתוב שוב "ברכות" אך כדאי לדעת שכיום פחות מקובל לכתוב "שם" ואפשר לכתוב "ברכות" פעמיים ושלוש, אלא אם כן קטע זה במאמר עוסק במסכת ברכות בעיקר, שאז גם לא צריך לכתוב "שם" כגון ושואלת הגמרא (ברכות לג) ... ובדף לב מביאה הגמרא ראיה. התוספות בדף ל'
  • חיפוש מקור במלבי"ם על התורה

    2023
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 25/11/2023 22:33 זאת מצאתי במלבי"ם: קע. כי אני ה' המעלה אתכם מא"מ. תחלה אמר כי אני ה' אלקיכם והתקדשתם וכו'. כי יש הערת השכל והערת התורה, ותחלה הזכיר אותם מצד הערת השכל, מצד שנפשכם חלק אלוה והוא אלקיהם יוצרם ובוראם וראוי שהנברא ישתדל להדמות לבוראו ולהתקדש כמוהו. כמו שהאבות קיימו התורה מצד הערת השכל. ופה הזהיר אותם מצד הערת התורה, שזה נעשה בעת יצ"מ שמאז נשתעבדו לו לעבדים והתחייבו לשמור מצותיו חקותיו ותורותיו. ויעד להם גמול ועונש, ועז"א כי אני ה' המעלה אתכם מא"מ. להיות לכם לאלקים בעל כרחם, מצד הערת התורה והעונשי', ועי"ז והייתם קדושים מצד ההכרח והמצוה: (מלבי"ם ויקרא פרשת שמיני)
  • 0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 06/12/2023 23:37 עי' שמו"ר טו, א וביפה תואר שם

0

מחובר

789

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים