דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

ה'שבת' של הישמעאלים ביום שישי - חיפוש מקור שזה מבוסס על זמן יהושע בן נון

2023
10 6 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 30/10/2023 22:07

    שלו' וברכה חברים יקרים הע"י
    אני מחפש מקור להנחה מעניינת מאד, ששמעתי בשם ספרים ואיני יודע איזה
    כי בשעה שהעמיד יהושע בן נון את השמש בגבעון כיום תמים
    לא האמינו הישמעאלים לנס גדול זה
    ופשוט המשיכו בחשבון הימים
    כך שבשבוע הבא החזיקו את יום שישי לשבת
    ומאז נקבע להם הדבר לחוק לשבות ביום השישי [אפילו שחזרו למנות את מספר הימים
    כמו כל העולם - שמבוסס על בריאת העולם ואכמ״ל]
    האם יוכל מאן דהוא לסייעני למצוא את מקור הדברים
    ושכמ״ה

  • תאריך ההודעה המקורית: 30/10/2023 22:07

    שלו' וברכה חברים יקרים הע"י
    אני מחפש מקור להנחה מעניינת מאד, ששמעתי בשם ספרים ואיני יודע איזה
    כי בשעה שהעמיד יהושע בן נון את השמש בגבעון כיום תמים
    לא האמינו הישמעאלים לנס גדול זה
    ופשוט המשיכו בחשבון הימים
    כך שבשבוע הבא החזיקו את יום שישי לשבת
    ומאז נקבע להם הדבר לחוק לשבות ביום השישי [אפילו שחזרו למנות את מספר הימים
    כמו כל העולם - שמבוסס על בריאת העולם ואכמ״ל]
    האם יוכל מאן דהוא לסייעני למצוא את מקור הדברים
    ושכמ״ה

    תאריך ההודעה המקורית: 30/10/2023 23:35
  • תאריך ההודעה המקורית: 30/10/2023 23:35
    תאריך ההודעה המקורית: 31/10/2023 03:31

    אבל זה קצת קשה לפי מה שידוע היום
    שהאיסלאם ''נוסד'' רק לפני כ 1400 שנה (באיזור של ערב הסעודית דהיום) ועד אז
    שוכניו היו עע"ז (אבק שעל רגליהם ?)
    וגם עפ''י האיסלאם יום השישי *אינו יום שבתון *(''זכר'' לשביתת הא-ל) אלא יום
    התכנסות המוני לצורך תפילה

  • תאריך ההודעה המקורית: 31/10/2023 03:31

    אבל זה קצת קשה לפי מה שידוע היום
    שהאיסלאם ''נוסד'' רק לפני כ 1400 שנה (באיזור של ערב הסעודית דהיום) ועד אז
    שוכניו היו עע"ז (אבק שעל רגליהם ?)
    וגם עפ''י האיסלאם יום השישי *אינו יום שבתון *(''זכר'' לשביתת הא-ל) אלא יום
    התכנסות המוני לצורך תפילה

    תאריך ההודעה המקורית: 31/10/2023 04:26
  • תאריך ההודעה המקורית: 31/10/2023 04:26
    תאריך ההודעה המקורית: 31/10/2023 08:15

    המדקדק בדברי היערות דבש יראה שלא כתב שמזמן יהושע כך נהגו אלא
    שכשהחליטו לקבוע יום שבתון חתרו להמציא הסבר לכך שיום שישי הוא היום המתאים.

  • תאריך ההודעה המקורית: 31/10/2023 08:15

    המדקדק בדברי היערות דבש יראה שלא כתב שמזמן יהושע כך נהגו אלא
    שכשהחליטו לקבוע יום שבתון חתרו להמציא הסבר לכך שיום שישי הוא היום המתאים.

    תאריך ההודעה המקורית: 31/10/2023 08:25

    אגב, גם יום השבתון וגם ה'חגא' של הנוצרים ימש"ו היו כבר אצל אוה"ע לפני פרוץ
    הנצרות, ואכמ"ל.

  • תאריך ההודעה המקורית: 31/10/2023 08:25

    אגב, גם יום השבתון וגם ה'חגא' של הנוצרים ימש"ו היו כבר אצל אוה"ע לפני פרוץ
    הנצרות, ואכמ"ל.

    תאריך ההודעה המקורית: 31/10/2023 11:34

    מה שכתב היערות דבש הישמעאלים
    לכאורה כוונתו למה שמובא באריכות באברנאל על יהושע
    כי חכמי הישמעאלים פקרו בניסים
    וזהו שרמז היערות דבש שחתרו למצוא טעם לנס ולכן קבעו יום אידם בשישי

    ואם יש למאן דהוא ביאור ברור על היערות דבש
    יואיל נא לשתף אותנו

    בכל אופן יישר כח עצום לכל המשיבים

  • תאריך ההודעה המקורית: 31/10/2023 11:34

    מה שכתב היערות דבש הישמעאלים
    לכאורה כוונתו למה שמובא באריכות באברנאל על יהושע
    כי חכמי הישמעאלים פקרו בניסים
    וזהו שרמז היערות דבש שחתרו למצוא טעם לנס ולכן קבעו יום אידם בשישי

    ואם יש למאן דהוא ביאור ברור על היערות דבש
    יואיל נא לשתף אותנו

    בכל אופן יישר כח עצום לכל המשיבים

    תאריך ההודעה המקורית: 31/10/2023 11:37

    בין כך ובין כך התפרסמו הדברים כמצו"ב בלי מקור ברור
    ואם יש בירור בדבר, יהיה בעז"ה לתועלת לעתיד
    [image: image.png]

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 31/10/2023 11:37

    בין כך ובין כך התפרסמו הדברים כמצו"ב בלי מקור ברור
    ואם יש בירור בדבר, יהיה בעז"ה לתועלת לעתיד
    [image: image.png]

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 31/10/2023 11:44

    הרב עורך לגליון דעהו?

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 31/10/2023 11:44

    הרב עורך לגליון דעהו?

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 31/10/2023 11:58

    שכוייח על עבודתך הנפלאה.
    גליון מיוחד.

  • חיפוש מקור - רמ"ע מפאנו שכל תנועה של האדם נשארת לנצח

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 13/02/2023 13:59 אשמח למקור גם לזה - הרמ"ע מפאנו כותב שכל תנועה של האדם מתקיימת לעולם, אפילו תזוזה קלה שמזיז את ידו.
  • 0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    ד
    תאריך ההודעה המקורית: 11/03/2023 19:59
  • 0 הצבעות
    12 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 22/05/2023 13:00 ועיי"ש בביאור הגר"א - ציין שלושה מקורות מהגמ'. ----- Original Message ----- From: ארי במסתרים To: Chaim Erlanger Cc: מאיר פישהוף ; אליהו גרינברג ; מעשה הכתב ; עריכה תורנית Sent: Monday, May 22, 2023 10:59 AM Subject: Re: [הבית לעורך התורני] חיפוש מקור - גמרא על אחד שנהג לא כדין כדי לבדוק את תלמידיו אם ישימו לב שכוייח! השולחן ערוך ממש עוזר לי! ונפסק להלכה בשו"ע יו"ד סימן רמ"ו סי"ב ויש לרב להטעות את התלמידים בשאלותיו ובמעשים שעושה לפניהם כדי לחדדם וכדי שידע אם הם זוכרים מה שלומדים מובא גם במגילה כה א'. וכתב הצל"ח (ברכות שם): הדבר יפלא מה חידוד שייך בדבר המפורש במשנה. ובילדותי שמעתי מהרב המאה"ג החסיד המפורסם מוהר"ר מרדכי זצ"ל חתן רבי הירשל דאנצקר מבראד, לפי שבמשנה לא נזכר הסיום כן תרחם עלינו, ואיכא למימר דדוקא קאמרה המשנה שבדרך זה הוא דבר שאינו נכון, אבל אם מסיים דרך בקשה לעורר רחמים עלינו שרי. וזה כיון רבה כמה ידע האי לרצויי למריה, שמעורר הרצון עלינו. והקשה לו אביי והרי משתקין אותו תנן, א"כ עדיין לא שמענו מה רצונו לסיים, ואעפ"כ משתקין אותו מכלל שבכל ענין אסור - וזהו החידוד של אביי, ודברי פי חכם חן. עכ"ל. ובספר רמת שמואל הקשה איך היה מותר לרבה לומר דבר שקר בכדי לחדד את אביי? ותירץ: שאמר בתמיה אבל בלי הניגון, והחידוד שאביי היה צריך להבין שזה בצורת קושיא, (כמו ששמעתי על מגיד שיעור בישיבה שבשביל (לחדודי) לעורר - אמר "איך רש"י מיישב את הקצות") (אינו ממש דומה) בברכה, הרב מאיר פישהוף ממלכת התורה והחסד בארץ הקודש (ע"ר) 0548496050 לזכות לכל הברכות השמורות למחזיקי התורה לחץ כאן ברכות לג: ורבה נמי לחדודי דאביי הוא דבעי. זה טוב? -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAODfXcSm1Hcnc5daO1F%2Bmy34ysgQJD5SHJ-bcwoo%3DyMC-4kSbw%40mail.gmail.com. -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CANE4owEoz%2BH41icecCTSKnx-UU-%2BGvSkoidbBb0-9%3DQnDbR%3DOg%40mail.gmail.com. -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CACQ0haWTdZ3hbj7R1aBmba1HAAL_9p6FB8SkYA7fKhzWH8muOQ%40mail.gmail.com. -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAJ8ZmELrXoHwK7TCjT56U0hqOK0NZnRJfQZtAUwf0oRd-zZn1w%40mail.gmail.com. -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAODfXcQRvXyNCVUt7UQcSn7JRfNzo3SyouXVQewKbD-bgh071A%40mail.gmail.com.
  • חיפוש מקור - מהר"ל שבניו של אדם הם הפנימיות שלו

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 11/07/2023 18:04 מחפש מקור לדברי המהר"ל שבניו של אדם חביבים עליו מגופו משום שהם הפנימיות שלו. ייש"כ.
  • חיפוש מקור בפסיקתא על חשיבות התפילה בראש השנה

    2023
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 09/08/2023 11:07 תודה רבה! מאת: [email protected]
  • 0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    ס
    תאריך ההודעה המקורית: 30/10/2023 13:48 קבצים מצורפים: הגה_צ רבי אהרן טויסיג שליט_א על ההשפעה הגדולה של הארת פנים.pdf
  • ציון מקור של גמרא שבאה על המשנה באותה מסכת

    2023
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    ד
    תאריך ההודעה המקורית: 03/11/2023 00:52 3 בעיות ברכות ה' א' יכול להיות גם דף ה' ע"א, אז צריך לכתוב "פרק" ה' משנה ו', בכלל יותר נכון לכתוב כך כי לא רגילים כ"כ להשתמש במשניות וממילא בסימוני הדפים, אז באופן טבעי יובן שזה דף. שנינו כִּי יֵשׁ לְהִתְפַּלֵּל תְּפִלַּת שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה מִתּוֹךְ כֹּבֶד רֹאשׁ, "וַאֲפִלּוּ נָחָשׁ כָּרוּךְ עַל עֲקֵבוֹ - לֹא יַפְסִיק" אין קשר עניני בין שני הנושאים כובד ראש ונחש כרוך, זה פשוט באותה משנה, ואם כן או שמביאים רק את סוף המשנה או שמביאים אם רוצים להאריך את לשון המשנה מתחילתה ועד סופה שינוי הלשון "כי יש להתפלל" היינו מובאת תוכן ולא מובאת לשון, זה מתאים כשהנושא במאמר הוא על כובד ראש, כאן שהעיקר מה שאנחנו רוצים את הסיפא ואפילו נחש כרוך וכו' לא מתאים להביא את הרישא בצורה כזו של הבאת עניין אלא 1 או לא להביא 2 או להביא את הלשון [לא ממליץ, לשם מה? זה סתם מאריך ומבלבל] התפיסה שכאילו משנה זה נפרד, והגמרא זה בנפרד, היא לא נכונה בצורת הלימוד המקובלת מאז ומקדם, אלא אם כן זה ספר על המשניות. ומכאן צמחה השאלה האם לכתוב "שם" ההגיון של השאלה הוא כיון שהראשון זה "משניות ברכות" והשני הוא "גמרא ברכות" וברור שזה צודק, שאם מציינים ה' א' כלומר פרק ה' משנה א' אז הגיוני לכתוב שוב "ברכות" אך כדאי לדעת שכיום פחות מקובל לכתוב "שם" ואפשר לכתוב "ברכות" פעמיים ושלוש, אלא אם כן קטע זה במאמר עוסק במסכת ברכות בעיקר, שאז גם לא צריך לכתוב "שם" כגון ושואלת הגמרא (ברכות לג) ... ובדף לב מביאה הגמרא ראיה. התוספות בדף ל'
  • חיפוש מקור על התוקף של החתימה ב"שטר תנאים" (לא כתובה)

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 08/12/2023 00:15

0

מחובר

793

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים