דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

שאלה לידענים

2023
13 10 48 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 14/11/2023 20:31

    הנה הספרים הקדושים
    כגון האגרא דכלה, הלחמי תודה, ועוד הרבה
    מרבים להביא את המימרא הידועה של 'אחורי ארי ולא אחורי אשה'
    שצריך למהר ולשוב בחודש אב שמזלו ארי ולא לחכות לאלול שמזלו בתולה

    והנה המקור הראשון הידוע לזה הוא בספר 'חמדת הימים' (אלול ור"ה א, ה)
    והשאלה המתבקשת היא:
    האם יתכן שרבותה"ק הביאו ממנו?
    או שמא לקחום מאיפה שהוא לקחם?
    (מבלי להכנס לפולמוס הספר הזה, הרי ברור שתלמידי הבעש"ט נמנעו מללמוד בו)

  • תאריך ההודעה המקורית: 14/11/2023 20:31

    הנה הספרים הקדושים
    כגון האגרא דכלה, הלחמי תודה, ועוד הרבה
    מרבים להביא את המימרא הידועה של 'אחורי ארי ולא אחורי אשה'
    שצריך למהר ולשוב בחודש אב שמזלו ארי ולא לחכות לאלול שמזלו בתולה

    והנה המקור הראשון הידוע לזה הוא בספר 'חמדת הימים' (אלול ור"ה א, ה)
    והשאלה המתבקשת היא:
    האם יתכן שרבותה"ק הביאו ממנו?
    או שמא לקחום מאיפה שהוא לקחם?
    (מבלי להכנס לפולמוס הספר הזה, הרי ברור שתלמידי הבעש"ט נמנעו מללמוד בו)

    תאריך ההודעה המקורית: 14/11/2023 21:05

    הרבה מביאים כן בשם האר"י הק' וכן איתא בסידור ר' קאפיל

     

     

     

    From: שמואל זאב בעק [[email protected]]
    Sent: Tuesday, November 14, 2023 1:31 PM
    To: עריכה תורנית [[email protected]]
    Subject: [הבית לעורך התורני] שאלה לידענים

     

    הנה הספרים הקדושים

    כגון האגרא דכלה, הלחמי תודה, ועוד הרבה

    מרבים להביא את המימרא הידועה של 'אחורי ארי ולא אחורי אשה'

    שצריך למהר ולשוב בחודש אב שמזלו ארי ולא לחכות לאלול שמזלו בתולה

     

    והנה המקור הראשון הידוע לזה הוא בספר 'חמדת הימים' (אלול ור"ה א, ה)

    והשאלה המתבקשת היא:

    האם יתכן שרבותה"ק הביאו ממנו?

    או שמא לקחום מאיפה שהוא לקחם?

    (מבלי להכנס לפולמוס הספר הזה, הרי ברור שתלמידי הבעש"ט נמנעו מללמוד בו)

  • תאריך ההודעה המקורית: 14/11/2023 21:05

    הרבה מביאים כן בשם האר"י הק' וכן איתא בסידור ר' קאפיל

     

     

     

    From: שמואל זאב בעק [[email protected]]
    Sent: Tuesday, November 14, 2023 1:31 PM
    To: עריכה תורנית [[email protected]]
    Subject: [הבית לעורך התורני] שאלה לידענים

     

    הנה הספרים הקדושים

    כגון האגרא דכלה, הלחמי תודה, ועוד הרבה

    מרבים להביא את המימרא הידועה של 'אחורי ארי ולא אחורי אשה'

    שצריך למהר ולשוב בחודש אב שמזלו ארי ולא לחכות לאלול שמזלו בתולה

     

    והנה המקור הראשון הידוע לזה הוא בספר 'חמדת הימים' (אלול ור"ה א, ה)

    והשאלה המתבקשת היא:

    האם יתכן שרבותה"ק הביאו ממנו?

    או שמא לקחום מאיפה שהוא לקחם?

    (מבלי להכנס לפולמוס הספר הזה, הרי ברור שתלמידי הבעש"ט נמנעו מללמוד בו)

    תאריך ההודעה המקורית: 14/11/2023 21:14

    מבלי להיכנס לפולמוס, המציאות היא שהרבה מתלמידי הבעש”ט למדו בספר זה ונהגו
    במנהגים הכתובים בו.

  • תאריך ההודעה המקורית: 14/11/2023 21:14

    מבלי להיכנס לפולמוס, המציאות היא שהרבה מתלמידי הבעש”ט למדו בספר זה ונהגו
    במנהגים הכתובים בו.

    תאריך ההודעה המקורית: 20/11/2023 00:10

    עובדתית הביאו ממנו הרבה למרות שהבעש"ט ראה בו טומאה ושבתאות. גם יש דברים
    שהתבדרו בשם האר"י ז"ל ולא נודע שהוא המקור הראשון להביא כן ממנו.

    ב-יום שלישי, 14 בנובמבר 2023 בשעה 21:14:20 UTC+2, moshe kagana כתב/ה:

  • תאריך ההודעה המקורית: 20/11/2023 00:10

    עובדתית הביאו ממנו הרבה למרות שהבעש"ט ראה בו טומאה ושבתאות. גם יש דברים
    שהתבדרו בשם האר"י ז"ל ולא נודע שהוא המקור הראשון להביא כן ממנו.

    ב-יום שלישי, 14 בנובמבר 2023 בשעה 21:14:20 UTC+2, moshe kagana כתב/ה:

    תאריך ההודעה המקורית: 20/11/2023 00:18

    השאלה היא
    האם הוא בכלל חידש משהו
    או שרק היה סוג של מלקט?

  • תאריך ההודעה המקורית: 20/11/2023 00:18

    השאלה היא
    האם הוא בכלל חידש משהו
    או שרק היה סוג של מלקט?

    תאריך ההודעה המקורית: 20/11/2023 00:59

    החשש הוא שהוא חידש דברים. אם אנו מניחים שהיה שבתאי והביא משם רעיונות
    קבליים.
    הערת אגב: לכשעצמי איני מבין מדוע מתייחסים אך למקורות הכתובים וידועים לנו,
    בעוד שהקבלה מטבעה נסתרת ועוברת מפה לאוזן, כך שיתכן שמקורות שונים הביאו
    שמועות מהאריז"ל בע"פ, הגם שהמקור הכתוב הראשון הוא חמדת ימים.

    ב-יום שני, 20 בנובמבר 2023 בשעה 00:19:13 UTC+2, שמואל זאב בעק כתב/ה:

  • תאריך ההודעה המקורית: 20/11/2023 00:59

    החשש הוא שהוא חידש דברים. אם אנו מניחים שהיה שבתאי והביא משם רעיונות
    קבליים.
    הערת אגב: לכשעצמי איני מבין מדוע מתייחסים אך למקורות הכתובים וידועים לנו,
    בעוד שהקבלה מטבעה נסתרת ועוברת מפה לאוזן, כך שיתכן שמקורות שונים הביאו
    שמועות מהאריז"ל בע"פ, הגם שהמקור הכתוב הראשון הוא חמדת ימים.

    ב-יום שני, 20 בנובמבר 2023 בשעה 00:19:13 UTC+2, שמואל זאב בעק כתב/ה:

    תאריך ההודעה המקורית: 20/11/2023 01:29

    מקובלנו
    כל היוצא מן הטהור טהור,
    וגם דבר, שהמקור הידוע לנו, אינו קדוש,
    כיון שרבותינו הביאוהו, נתקדש.

  • תאריך ההודעה המקורית: 20/11/2023 01:29

    מקובלנו
    כל היוצא מן הטהור טהור,
    וגם דבר, שהמקור הידוע לנו, אינו קדוש,
    כיון שרבותינו הביאוהו, נתקדש.

    תאריך ההודעה המקורית: 20/11/2023 09:35

    יש ספר באוצה"ח שמברר לדעתו בצורה החלטית שהמחבר הוא לא נתן העזתי אלא רבי
    בנימין הלוי כמדומני, ע"ש.
    מחבר הספר הנ"ל ההדיר את חמדת הימים והו"ל בצורה מפוארת, עם הסכמות רבות.

    ב-יום שני, 20 בנובמבר 2023 בשעה 01:29:45 UTC+2, יהושע ברוורמן כתב/ה:

    קבצים מצורפים:

  • תאריך ההודעה המקורית: 20/11/2023 09:35

    יש ספר באוצה"ח שמברר לדעתו בצורה החלטית שהמחבר הוא לא נתן העזתי אלא רבי
    בנימין הלוי כמדומני, ע"ש.
    מחבר הספר הנ"ל ההדיר את חמדת הימים והו"ל בצורה מפוארת, עם הסכמות רבות.

    ב-יום שני, 20 בנובמבר 2023 בשעה 01:29:45 UTC+2, יהושע ברוורמן כתב/ה:

    קבצים מצורפים:

    תאריך ההודעה המקורית: 20/11/2023 09:38

    המקור שהבעש"ט היה לו דעה כנגד הספר חמדת ימים הוא מספר שבחי הבעש"ט שהרבה
    מפקפקים עליו

  • תאריך ההודעה המקורית: 20/11/2023 09:38

    המקור שהבעש"ט היה לו דעה כנגד הספר חמדת ימים הוא מספר שבחי הבעש"ט שהרבה
    מפקפקים עליו

    תאריך ההודעה המקורית: 20/11/2023 10:20

    יש הרבה דברים המובאים גם בחמדת ימים וגם ביסוד יוסף, מי הקדים את מי?

  • תאריך ההודעה המקורית: 20/11/2023 10:20

    יש הרבה דברים המובאים גם בחמדת ימים וגם ביסוד יוסף, מי הקדים את מי?

    תאריך ההודעה המקורית: 20/11/2023 13:34

    אחרי כן ככלות הכל, ועשות ספרים אין קץ, ענינו של חמ"י נתברר היטב במאמרו של
    יחיאל גולדהבר, ועדיין משנה ראשונה לא זזה ממקומה, ודברי היעב"ץ המנח"א
    והחיד"א קיימים לעד ולעולמי עולמים

    מאת: [email protected]

    קבצים מצורפים:

  • תאריך ההודעה המקורית: 20/11/2023 13:34

    אחרי כן ככלות הכל, ועשות ספרים אין קץ, ענינו של חמ"י נתברר היטב במאמרו של
    יחיאל גולדהבר, ועדיין משנה ראשונה לא זזה ממקומה, ודברי היעב"ץ המנח"א
    והחיד"א קיימים לעד ולעולמי עולמים

    מאת: [email protected]

    קבצים מצורפים:

    תאריך ההודעה המקורית: 20/11/2023 13:39

    ישנם מגדולי ישראל כיום שהכשירוהו, ואכמ"ל

  • תאריך ההודעה המקורית: 20/11/2023 13:39

    ישנם מגדולי ישראל כיום שהכשירוהו, ואכמ"ל

    תאריך ההודעה המקורית: 20/11/2023 14:48

    כידוע לעוסקים בפולמוס, שהרב שמואל אברהם תפילניסקי שליט"א חקר ובדק ומצא,
    שרובו המוחלט של ספר חמד"י הוא מעשה ליקוט מספרי חכמים וצדיקים, כגו' ספרי
    מהרי"ל פוחוביצר זצ"ל, ועוד,
    כך שסביר להניח שמאמר זה מקורו טהור ביותר...

    ב-יום שני, 20 בנובמבר 2023 בשעה 13:39:24 UTC+2, שמואל זאב בעק כתב/ה:

  • שאלה הלכתית

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    6 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 15/03/2023 17:16 מעלה את הנידון שהיה בעבר לגבי עריכה בחוה"מ.
  • שאלה בניסוח

    2023
    21
    0 הצבעות
    21 פוסטים
    139 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 22/06/2023 11:46 לא ידוע לי כרגע על התארים במיוחד, אלא באופן כללי. עסקתי בזה רבות בעבר. ----- Original Message ----- From: אלחנן סגרון To: ש. הופמן S. Hoffman Cc: baruch8138 ; יעקב שטיימן ; moshe kagana ; ישראל מייבסקי ; israel.israel5000 ; aricha-toire Sent: Thursday, June 22, 2023 9:09 AM Subject: Re: [הבית לעורך התורני] שאלה בניסוח ר"ש הופמן, היכן 'הדברים נידונו ותוארו במקומות שונים'? אני לא שואל על הגרסאות וכיוצא אלא על התארים בירושלמי. תודה. כמדומני שאין מה לחפש בזה כללים. בירושלמי לרוב אין עקביות באיות לא בתארי החכמים ולא במילים אחרות. הדברים ארוכים ונדונו ותוארו במקומות שונים. ובמשפט אחד: הירושלמי מלא בשיבושים בעקבות שלא נלמד כמעט ולא היה מצוי במשך שנים. וסיבות שונות נוספות. ----- Original Message ----- From: אלחנן סגרון To: baruch8138 Cc: יעקב שטיימן ; moshe kagana ; ישראל מייבסקי ; israel.israel5000 ; aricha-toire Sent: Wednesday, June 21, 2023 11:58 PM Subject: Re: [הבית לעורך התורני] שאלה בניסוח אם אתה עובד על הירושלמי כדאי שתחפש את הכללים של 'רב' ו'רבי' בירושלמי אמורים להיות כאלו בסדר הדורות [חפשתי מקופיא ולא מצאתי]. יתכן גם בהקדמות מפרשי הירושלמי [בהקדמת שוטשנטיין לא דיברו בזה]. מה הפשר שבירושלמי לפעמים מובא רב אידי ולפעמים רבי אידי, ומה לעשות כשיש ר"ת א"ר אידי אנסה לסכם: כלל ראשון - כלל ברזל, התואר ’רבי’ ביו”ד שמור אך ורק למי שנסמך על ידי ’רבי’ אחר, שגם הוא היה סמוך מפי סמוך, עד השבעים זקנים שנסמכו מפי משה רבינו. כלל שני - אין סמיכה בחו”ל, ולכן רבי שרואה את תלמידו ראוי לסמיכה, רשאי לסומכו רק אם הם נמצאים כעת בא”י. כלל שלישי - הרבה תנאי ואמוראי בבל (עד תקופת אביי ורבא) עלו ללמוד תורה בא”י, ואלו שזכו להשלים חוק לימודם נסמכו ע”י רבותיהם, יש מהם שחזרו לבבל ויש מהם שנשארו בא”י. כלל רביעי - התואר ר’ בגרש הוא קיצור של ’רבי’, ולא של ’רב’. כלומר, התואר ’רב’ שלפני שם האמורא מופיע תמיד בשלימות בלי קיצור. אם זה מקוצר, משמע שיש לפענחו ’רבי’. כלל חמישי - כל התנאים שנזכרו במשנה ובברייתא הם תנאי א”י, ועל כן נזכרו כולם בתואר רבי, כמו”כ כל האמוראים המוזכרים בירושלמי הם אמוראי א”י, וע”כ הוכתרו גם הם בתואר ’רבי’. לעומת זאת, האמוראים שהוזכרו בתלמוד בבלי מתחלקים לארבע: 1. אמוראים שלמדו תורה בבבל ולא נסמכו - מוכתרים בתואר ’רב’. דוגמאות: רב נחמן רב חסדא ורב ששת. 2. אמוראים מהירושלמי שתלמידיהם הביאו תורותיהם לבבל - מוכתרים בתואר ’רבי’. דוגמאות: רבי יוחנן ורבי שמעון בן לקיש ורבי לוי. 3. אמוראים שנולדו בבבל ועלו לא”י ושם השלימו לימודם ונסמכו - מוכתרים גם הם תמיד כ’רבי’. דוגמאות: רבי אלעזר ורבי ירמיה. 4. אמוראים בבליים שאחרי שלימדו תורה בבבל עלו לא”י ונסמכו - מוכתרים לפעמים כ’רב’ ולפעמים כ’רבי’. דוגמאות: רב/רבי זירא. החפץ להעשיר ידיעותיו עוד בענינים אלו אני ממליץ בחום על שיעוריו של ר’ משה פרוש בקו ’עמנו’ 0722706090 שלוחה 1. אולי מישהו כאן יוכל לעשות סיכום קטן על הנושא במקום שנתבלבל פה בסבך? זה יהיה בהחלט תועלתי וחשוב רבינו הקדוש ניסה לסמוך את שמואל ולא איסתייע מילתא לגבי מה ששאלו האם יש מאמוראי א"י שלא נסמכו ונקראו רב, איני זוכר כעת את השם, אבל זכור לי שאחד האמוראים רבי יוחנן כמה פעמים ניסה לסומכו ולא אסתעייא כל פעם בגלל סיבה אחרת, וממילא לא נקרא רבי. אנסה לבדוק בהמשך. אמנם הכלל הוא שכל מי שנסמך נקרא רבי, ומי שלא נקרא רב, אבל אציין שיש לפעמים אמוראים שהיו בבבל, ומצינו גם בבבלי שלפעמים הם מכונים ר' (לא רבי, אלא ר' שכידוע זה רבי), ומעניין אם זה בכוונה או טעות מעתיקים. אציין לרב יצחק בר אבדימי, שיש מקום שכתוב עליו ר' ויש מקום רב. וכן רב חייא בר רב (עיין סוכה מח.) כתוב עליו שם ר' חייא בר רב, ויש גורסים שם ר' חייא בר אשי, אבל בכל מקרה שניהם היו בבל. ב-יום שני, 19 ביוני 2023 בשעה 14:49:31 UTC+3, יעקב שטיימן כתב/ה: אם זה תלוי בסמיכה כמו שציינו פה כמה ת"ח הרי שאין סברא בדבר אא"כ נימא עפ"י מש"כ בתחילה ידידנו שר החמשת אלפים שאולי כשהיו בבבל זה היה לפני שעברו לא"י ונסמכו אגב, ידוע שבירושלמי יתכן כינוי 'רבי' לאמורא, אשר בבבלי יכונה שמו - רב, האם מישהו יודע מקור כתוב לזה. (יתכן שא"צ מקור לדבר המוכח כזה אבל אפ"ה אנא בעינא כה"ג). דורשי רשומות נתנו סימן: רב"י- רב בארץ ישראל ר"ב- רב בבבל ייש"כ זיכיתני! רש"י כתובות מג: אמר רב זירא ואמרי לה אמר רבי זירא - הוא רבי זירא הוא רב זירא אלא בבבל מקמי דסליק לארעא דישראל לקמיה דרבי יוחנן ואין סמיכה בבבל הוו קרו ליה רב זירא. רשב"ץ בפירושו מגן אבות (ב, א). וזה התואר (רבי) היו מתארים בו לכל מי שנסמך מפי סמוך, איש מפי איש, עד משה רבינו עליו השלום, כי כשהיו סומכין אותו היו קורין אותו רבי, כמו שנזכר בראשון מסנהדרין ובפרק השוכר את הפועלים. וכן היו קורין לכל מי שנסמך בארץ ישראל, כי שם היתה סמיכה והיו יכולין לדון דיני קנסות כי היו מומחין ונקראים אלהים, שנאמר, אשר ירשיעון אלהים ישלם. וחכמי בבל לא היו נקראים אלא רב לפי שלא היו סמוכין והיו קורין עצמן הדיוטות, כמו שאמרו בפרק המגרש, והא אנן הדיוטות אנן, ולא היו רשאין לדון דיני קנסות. ולזה אמרו אין שור מועד בבבל, וכן מזה הטעם אמרו אין תענית צבור בבבל, שבכל אלה צריך בית דין סמוכין, וכשהיו עולין לארץ ישראל היו סומכין אותם וקורין להם רבי. ולזה נמצא בתלמוד, רב זירא ורבי זירא, רב אמי ורב אסי, רבי אמי ורבי אסי, ורב ירמיה ורבי ירמיה, לפי שעלו מבבל ושם נסמכו. שאלה להרב ישראל ישראל חמשת אלפים שליט"א: יש דוגמאות לאמוראי א"י שלא נסמכו ונקראו רב? אני חושב שעל התנאים קראו 'רבי', ועל חלק מהאמוראים (בדגש; בבל) קראו 'רב'. אמוראי בבל נקראו רב ואמוראי א"י רבי שלום לחו"ר הקבוצה, האם מישהו יודע מתי קוראים לחכמי הגמרא "רבי" ומתי "רב"? תודה מראש -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAJkgZy1n4Ao%3DUgjTY85u2dQn%3DUzMqKz41o%3DQoNWZkm5B-NQvAA%40mail.gmail.com. -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CACq73c2sjBexzX8GNNTcUW9tBT6Zpr0zuOY1%3DHuS_%2Bihcd9Ugg%40mail.gmail.com. -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CACq73c1YthZVZs0GuxYTCLZcxbAazKtWH%2BPaJ3TROcsGoP-WYg%40mail.gmail.com. -- בברכה אפרים קלירס 0527622769 -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CACq73c15o-3S4b26vLMpBTJV4ksMc8mq1tOmmpKroVLBijf5zQ%40mail.gmail.com. -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAK0VBZCW8GoT6AWXQfZtDd8yZdGWRnn3B%3DciAHPCTEA%2BYjzYbw%40mail.gmail.com. -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/297ef6c5-4c40-4477-be02-3d3231285881n%40googlegroups.com. -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CA%2BbRHtKxxJYTD76C%3DhBzJo9vZ1pkCxXXLdEQsk4rhaR%3DAHFbUg%40mail.gmail.com. -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CACq73c1S%2B3AWJE3pBMxKJbjCHBXGJ4BTM5qYOHiSamxPP%3DkmQA%40mail.gmail.com. -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAD%2BFPCc7DRX%3DcHsAkLWP40R5a0rYUb3ie%3D1ESOqJ0Qs7k0Gt1A%40mail.gmail.com. -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/3acbf9bb-47fd-4065-a02e-70afbab2500b%40edison. -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'הבית לעורך התורני' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CADyFv0F%3Dk%2BorE%2BDqYws1GLcCLw%2Bp1GVRz11Yi4Yj%2BzONJD%3DSfQ%40mail.gmail.com.
  • שאלה בדקדוק

    2023
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    26 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 07/11/2023 23:36 מבטיחני *לכם *לדעתי נשמע יותר מדוייק מ'אתכם' [שזה מצלצל משהו בין ארמית לאידיש] יש משפט עם משמעות דומה שהעלה כאן הרב שולמן- 'מובטחני בכם' שזה פחות אקטיבי ממבטיחני וכד' ולמעשה נראה לי שהצעתו של הרב אנגל, שהיא התשובה הראשונה כאן היא ההצעה המיטבית מכל הבחינות
  • שאלה בדקדוק

    2023
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    20 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 29/08/2023 12:11 אם העורך יצירתי, יכול להקדים מילה או ביטוי שההמשך יהיה ברור. למשל: כאשר באנו ותיקנו תקנה זו... המילה "באנו" מורה ומלמדת כי "תקנו" הכוונה אנחנו תיקנו. ----- Original Message ----- From: ישראל מייבסקי To: shimon maryles Cc: הבית לעורך התורני Sent: Tuesday, August 29, 2023 10:08 AM Subject: Re: [הבית לעורך התורני] שאלה בדקדוק או לכתוב בשתי נונין אין דרך. צריך להוסיף פתח תחת הק'. (הנון דגושה ומשמשת במקום שני הנו"נים) כשכותבים תיקנו זה יכול להיקרא בשני ניקודים תחת הקו"ף כשהמשמעות משתנה מהם תיקנו לאנחנו תיקנו. השאלה היא כשמתכוונים שאנחנו עשינו תיקון איך ניתן למנוע מהקורא את ההבנה האחרת? אולי תיקננו?
  • שאלה

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    11 צפיות
    צ
    תאריך ההודעה המקורית: 10/09/2023 22:59 לחבר הת"ח כאשר בחכמת שלמה (אה"ע לר"ש קלוגר) כותב: עיין בחיבורי על חו"מ מהדורא ד' סימן ה' מ"ש בזה בתשובה ל"ק זיוויהל בתשובה השניה שם לאיזה חיבור כוונתו והאם יש תחת יד מישהו קטע זה? יישר כח עצום צבי קופמן עורך תורני מומחה כל סגנונות העריכה והכתיבה התורנית [email protected] 0584005027
  • שאלה

    2023
    12
    0 הצבעות
    12 פוסטים
    36 צפיות
    ד
    תאריך ההודעה המקורית: 27/04/2023 11:39 כדאי לפתוח אם מדובר במהדורה טובה שפותחים כל חמירא וכל תמיהה, זכר צדיק לברכה אין צריך לפתוח כי זה ביטוי שגור, דוש"ת ואחדה"ש צריך לשמר רק אם רוצים אותנטיות של מכתב שזה חלק מהמאפיינים שלו, כמו שאם יתרגמו ספר חזון איש לעברית דבורה יותר, זה כבר לא יהיה חזון איש. בדרך כלל רוצים להשאיר אותנטיות של מכתב ולכן באמת אחדה"ש טוב להשאיר כי זה צורת מכתב וכן דוש"ת בסוף מכתב אבל אם בתוך דבריו כותב רצוי לפתוח לעניות דעתי
  • שאלה בוורד

    2023
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    24 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 30/08/2023 20:47 תודה רבה אכן הוספתי סגנון טקסט הערה והגדרתי אותי כרצוני והכל בא על מקומו בשלום תזכו להרבה מצוות מאת: [email protected] -- * בכבוד רב * * שמחה פרוינד * 05484-30-988 [email protected] [email protected] [email protected]*
  • שאלה בוורד

    2023
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    17 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 30/07/2023 12:21 בחיפוש לחפש סגנון 'הפניה להערות שוליים' בהחלף להחליף לגופן\כתב עילי ------ Original Message ------ מאת: From "יהודה אבני" מאת: To "Typing Main" Date י"ב אב תשפ"ג 12:18:16 Subject [הבית לעורך התורני] שאלה בוורד

0

מחובר

1.1k

משתמשים

14.3k

נושאים

64.4k

פוסטים