דילוג לתוכן
מחפשים עורכים, כותבים או מגיהים לספר שלכם?

לרגל השקת הפורום — פרסום מודעות דרושים בלוח המקצועי הוא בחינם לזמן מוגבל!

פרסם מודעה עכשיו ✍️
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

שאלה לידענים

2023
13 10 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 14/11/2023 20:31

    הנה הספרים הקדושים
    כגון האגרא דכלה, הלחמי תודה, ועוד הרבה
    מרבים להביא את המימרא הידועה של 'אחורי ארי ולא אחורי אשה'
    שצריך למהר ולשוב בחודש אב שמזלו ארי ולא לחכות לאלול שמזלו בתולה

    והנה המקור הראשון הידוע לזה הוא בספר 'חמדת הימים' (אלול ור"ה א, ה)
    והשאלה המתבקשת היא:
    האם יתכן שרבותה"ק הביאו ממנו?
    או שמא לקחום מאיפה שהוא לקחם?
    (מבלי להכנס לפולמוס הספר הזה, הרי ברור שתלמידי הבעש"ט נמנעו מללמוד בו)

  • תאריך ההודעה המקורית: 14/11/2023 20:31

    הנה הספרים הקדושים
    כגון האגרא דכלה, הלחמי תודה, ועוד הרבה
    מרבים להביא את המימרא הידועה של 'אחורי ארי ולא אחורי אשה'
    שצריך למהר ולשוב בחודש אב שמזלו ארי ולא לחכות לאלול שמזלו בתולה

    והנה המקור הראשון הידוע לזה הוא בספר 'חמדת הימים' (אלול ור"ה א, ה)
    והשאלה המתבקשת היא:
    האם יתכן שרבותה"ק הביאו ממנו?
    או שמא לקחום מאיפה שהוא לקחם?
    (מבלי להכנס לפולמוס הספר הזה, הרי ברור שתלמידי הבעש"ט נמנעו מללמוד בו)

    תאריך ההודעה המקורית: 14/11/2023 21:05

    הרבה מביאים כן בשם האר"י הק' וכן איתא בסידור ר' קאפיל

     

     

     

    From: שמואל זאב בעק [[email protected]]
    Sent: Tuesday, November 14, 2023 1:31 PM
    To: עריכה תורנית [[email protected]]
    Subject: [הבית לעורך התורני] שאלה לידענים

     

    הנה הספרים הקדושים

    כגון האגרא דכלה, הלחמי תודה, ועוד הרבה

    מרבים להביא את המימרא הידועה של 'אחורי ארי ולא אחורי אשה'

    שצריך למהר ולשוב בחודש אב שמזלו ארי ולא לחכות לאלול שמזלו בתולה

     

    והנה המקור הראשון הידוע לזה הוא בספר 'חמדת הימים' (אלול ור"ה א, ה)

    והשאלה המתבקשת היא:

    האם יתכן שרבותה"ק הביאו ממנו?

    או שמא לקחום מאיפה שהוא לקחם?

    (מבלי להכנס לפולמוס הספר הזה, הרי ברור שתלמידי הבעש"ט נמנעו מללמוד בו)

  • תאריך ההודעה המקורית: 14/11/2023 21:05

    הרבה מביאים כן בשם האר"י הק' וכן איתא בסידור ר' קאפיל

     

     

     

    From: שמואל זאב בעק [[email protected]]
    Sent: Tuesday, November 14, 2023 1:31 PM
    To: עריכה תורנית [[email protected]]
    Subject: [הבית לעורך התורני] שאלה לידענים

     

    הנה הספרים הקדושים

    כגון האגרא דכלה, הלחמי תודה, ועוד הרבה

    מרבים להביא את המימרא הידועה של 'אחורי ארי ולא אחורי אשה'

    שצריך למהר ולשוב בחודש אב שמזלו ארי ולא לחכות לאלול שמזלו בתולה

     

    והנה המקור הראשון הידוע לזה הוא בספר 'חמדת הימים' (אלול ור"ה א, ה)

    והשאלה המתבקשת היא:

    האם יתכן שרבותה"ק הביאו ממנו?

    או שמא לקחום מאיפה שהוא לקחם?

    (מבלי להכנס לפולמוס הספר הזה, הרי ברור שתלמידי הבעש"ט נמנעו מללמוד בו)

    תאריך ההודעה המקורית: 14/11/2023 21:14

    מבלי להיכנס לפולמוס, המציאות היא שהרבה מתלמידי הבעש”ט למדו בספר זה ונהגו
    במנהגים הכתובים בו.

  • תאריך ההודעה המקורית: 14/11/2023 21:14

    מבלי להיכנס לפולמוס, המציאות היא שהרבה מתלמידי הבעש”ט למדו בספר זה ונהגו
    במנהגים הכתובים בו.

    תאריך ההודעה המקורית: 20/11/2023 00:10

    עובדתית הביאו ממנו הרבה למרות שהבעש"ט ראה בו טומאה ושבתאות. גם יש דברים
    שהתבדרו בשם האר"י ז"ל ולא נודע שהוא המקור הראשון להביא כן ממנו.

    ב-יום שלישי, 14 בנובמבר 2023 בשעה 21:14:20 UTC+2, moshe kagana כתב/ה:

  • תאריך ההודעה המקורית: 20/11/2023 00:10

    עובדתית הביאו ממנו הרבה למרות שהבעש"ט ראה בו טומאה ושבתאות. גם יש דברים
    שהתבדרו בשם האר"י ז"ל ולא נודע שהוא המקור הראשון להביא כן ממנו.

    ב-יום שלישי, 14 בנובמבר 2023 בשעה 21:14:20 UTC+2, moshe kagana כתב/ה:

    תאריך ההודעה המקורית: 20/11/2023 00:18

    השאלה היא
    האם הוא בכלל חידש משהו
    או שרק היה סוג של מלקט?

  • תאריך ההודעה המקורית: 20/11/2023 00:18

    השאלה היא
    האם הוא בכלל חידש משהו
    או שרק היה סוג של מלקט?

    תאריך ההודעה המקורית: 20/11/2023 00:59

    החשש הוא שהוא חידש דברים. אם אנו מניחים שהיה שבתאי והביא משם רעיונות
    קבליים.
    הערת אגב: לכשעצמי איני מבין מדוע מתייחסים אך למקורות הכתובים וידועים לנו,
    בעוד שהקבלה מטבעה נסתרת ועוברת מפה לאוזן, כך שיתכן שמקורות שונים הביאו
    שמועות מהאריז"ל בע"פ, הגם שהמקור הכתוב הראשון הוא חמדת ימים.

    ב-יום שני, 20 בנובמבר 2023 בשעה 00:19:13 UTC+2, שמואל זאב בעק כתב/ה:

  • תאריך ההודעה המקורית: 20/11/2023 00:59

    החשש הוא שהוא חידש דברים. אם אנו מניחים שהיה שבתאי והביא משם רעיונות
    קבליים.
    הערת אגב: לכשעצמי איני מבין מדוע מתייחסים אך למקורות הכתובים וידועים לנו,
    בעוד שהקבלה מטבעה נסתרת ועוברת מפה לאוזן, כך שיתכן שמקורות שונים הביאו
    שמועות מהאריז"ל בע"פ, הגם שהמקור הכתוב הראשון הוא חמדת ימים.

    ב-יום שני, 20 בנובמבר 2023 בשעה 00:19:13 UTC+2, שמואל זאב בעק כתב/ה:

    תאריך ההודעה המקורית: 20/11/2023 01:29

    מקובלנו
    כל היוצא מן הטהור טהור,
    וגם דבר, שהמקור הידוע לנו, אינו קדוש,
    כיון שרבותינו הביאוהו, נתקדש.

  • תאריך ההודעה המקורית: 20/11/2023 01:29

    מקובלנו
    כל היוצא מן הטהור טהור,
    וגם דבר, שהמקור הידוע לנו, אינו קדוש,
    כיון שרבותינו הביאוהו, נתקדש.

    תאריך ההודעה המקורית: 20/11/2023 09:35

    יש ספר באוצה"ח שמברר לדעתו בצורה החלטית שהמחבר הוא לא נתן העזתי אלא רבי
    בנימין הלוי כמדומני, ע"ש.
    מחבר הספר הנ"ל ההדיר את חמדת הימים והו"ל בצורה מפוארת, עם הסכמות רבות.

    ב-יום שני, 20 בנובמבר 2023 בשעה 01:29:45 UTC+2, יהושע ברוורמן כתב/ה:

    קבצים מצורפים:

  • תאריך ההודעה המקורית: 20/11/2023 09:35

    יש ספר באוצה"ח שמברר לדעתו בצורה החלטית שהמחבר הוא לא נתן העזתי אלא רבי
    בנימין הלוי כמדומני, ע"ש.
    מחבר הספר הנ"ל ההדיר את חמדת הימים והו"ל בצורה מפוארת, עם הסכמות רבות.

    ב-יום שני, 20 בנובמבר 2023 בשעה 01:29:45 UTC+2, יהושע ברוורמן כתב/ה:

    קבצים מצורפים:

    תאריך ההודעה המקורית: 20/11/2023 09:38

    המקור שהבעש"ט היה לו דעה כנגד הספר חמדת ימים הוא מספר שבחי הבעש"ט שהרבה
    מפקפקים עליו

  • תאריך ההודעה המקורית: 20/11/2023 09:38

    המקור שהבעש"ט היה לו דעה כנגד הספר חמדת ימים הוא מספר שבחי הבעש"ט שהרבה
    מפקפקים עליו

    תאריך ההודעה המקורית: 20/11/2023 10:20

    יש הרבה דברים המובאים גם בחמדת ימים וגם ביסוד יוסף, מי הקדים את מי?

  • תאריך ההודעה המקורית: 20/11/2023 10:20

    יש הרבה דברים המובאים גם בחמדת ימים וגם ביסוד יוסף, מי הקדים את מי?

    תאריך ההודעה המקורית: 20/11/2023 13:34

    אחרי כן ככלות הכל, ועשות ספרים אין קץ, ענינו של חמ"י נתברר היטב במאמרו של
    יחיאל גולדהבר, ועדיין משנה ראשונה לא זזה ממקומה, ודברי היעב"ץ המנח"א
    והחיד"א קיימים לעד ולעולמי עולמים

    מאת: [email protected]

    קבצים מצורפים:

  • תאריך ההודעה המקורית: 20/11/2023 13:34

    אחרי כן ככלות הכל, ועשות ספרים אין קץ, ענינו של חמ"י נתברר היטב במאמרו של
    יחיאל גולדהבר, ועדיין משנה ראשונה לא זזה ממקומה, ודברי היעב"ץ המנח"א
    והחיד"א קיימים לעד ולעולמי עולמים

    מאת: [email protected]

    קבצים מצורפים:

    תאריך ההודעה המקורית: 20/11/2023 13:39

    ישנם מגדולי ישראל כיום שהכשירוהו, ואכמ"ל

  • תאריך ההודעה המקורית: 20/11/2023 13:39

    ישנם מגדולי ישראל כיום שהכשירוהו, ואכמ"ל

    תאריך ההודעה המקורית: 20/11/2023 14:48

    כידוע לעוסקים בפולמוס, שהרב שמואל אברהם תפילניסקי שליט"א חקר ובדק ומצא,
    שרובו המוחלט של ספר חמד"י הוא מעשה ליקוט מספרי חכמים וצדיקים, כגו' ספרי
    מהרי"ל פוחוביצר זצ"ל, ועוד,
    כך שסביר להניח שמאמר זה מקורו טהור ביותר...

    ב-יום שני, 20 בנובמבר 2023 בשעה 13:39:24 UTC+2, שמואל זאב בעק כתב/ה:

  • שאלה

    2023
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    0 צפיות
    B
    תאריך ההודעה המקורית: 31/01/2023 07:41 כנראה שלא הבנת את דבריו, דבריו נאמרו בדרך צחות, הרי הרס"ג לא התכוון לעשות ספר המצוות אלא כתב פיוט על סדר המצוות, והגר"פ עשה חיבור גדול על דבריו, אז הוא כינה את זה: ספר המצוות להגרי"פ' כאילו הגרי"פ חיברו... אגב, לפי איך שאתה מצטט דברי הגר"א ויס נאמרו על ביאור הגר"י פערלא על הרס"ג. בתאריךTue Jan 31 2023 05:46:51 GMT+0200 (שעון ישראל (חורף)) baruch8138 < [email protected]> כתב/י: ---------- הודעה מקורית ---------- תודה רבה. על אף שזה לא ספר המצוות אלא פיוט שכתב הרס"ג ( הגר"א וויס שליט"א אמר שצריך לקרוא לזה ספר המצוות להגרי"פ...) מכל מקום אם ככה מקובל לכתוב ' אם קבלה נקבל... ספר המצות, וכן כמדומני שמציינים בספר המפתח לרמב"ם פרנקל: סה"מ לרס"ג בתאריךMon Jan 30 2023 06:41:01 GMT+0200 (שעון ישראל (חורף)) baruch8138 < [email protected]> כתב/י: ---------- הודעה מקורית ---------- איך נכון לציין למנין המצות של הרס"ג, ספר המצות/ מנין המצות/ סדר המצות -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל- https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CACCbTrKQ8mo_2YOEx66vb3gMqRW7S3O3CQiQ7FpeVWdVapQEUQ%40mail.gmail.com https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CACCbTrKQ8mo_2YOEx66vb3gMqRW7S3O3CQiQ7FpeVWdVapQEUQ%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer .
  • שאלה

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    5
    תאריך ההודעה המקורית: 30/01/2023 09:10 איך מציינים לאזהרות הר"י אלברגלוני או ר"א הזקן ורשב"ג, הרי אין חילוקי מצות וכדו', האם פשוט מציינים (אזהרות)?. אשמח לשמוע
  • שאלה לשונית

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2023 15:14 השאלה באיזה ספר, למשל אם אתה כותב על רש"י לא מתאים כמובן לציין לשולחן ערוך, אבל באופן כללי הכי נכון לענ"ד לציין לשולחן ערוך שם נפסק להלכה למעשה. -- בברכה אפרים קלירס 0527622769
  • שאלה חשובה

    2023
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 01/05/2023 14:43 העירוני שלא כדאי לעשות מה שכתבתי. לפי מה שאני יודע בחנויות מחשבים מבצעים ניקוי מקלדת בתשלום.
  • שאלה בנוסח

    2023
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    ד
    תאריך ההודעה המקורית: 02/05/2023 00:42 קושיא נוספת, שואל הלחם משנה לא בהכרח אומר שאת הראשונה הוא הקשה אבל עוד מקשה או מוסיף להקשות יכול להתפרש כך, לכן בשיעור דיבורי זה מתאים אבל בכתיבה פחות
  • שאלה בניקוד

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    ד
    תאריך ההודעה המקורית: 31/10/2023 07:26 לְאַמֵּת
  • שאלה בניסוח

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    5
    תאריך ההודעה המקורית: 20/04/2023 17:24 האם ראוי לכתוב: שמן הקדוש בקדושת שביעית או שמן של שביעית או שמן שביעית -- בכבוד רבשמחה פרוינד[email protected] [email protected]
  • שאלה

    2023
    9
    0 הצבעות
    9 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 21/08/2023 21:25 אולי במקום לבית העורך התורני צריך לקרוא לקבוצה הבית לפוסק ההלכתי -- * בכבוד רב * * שמחה פרוינד * 05484-30-988 [email protected] [email protected] [email protected]*