שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.
מה המקור שכלל ישראל נמשלו לכל ג' סוגים\בחינת
2024
3
פוסטים
2
כותבים
0
צפיות
1
עוקבים
-
-
תאריך ההודעה המקורית: 07/02/2024 04:38
כנראה הכוונה לזה
כלי יקר בראשית פרק כב פסוק יז(יז) ככוכבי השמים וכחול וגו'. מצינו לפעמים שמדמה את ישראל לכוכבים, ולפעמים
לחול אשר על שפת הים, ולפעמים לעפר, שנאמר (בראשית כח יד) והיה זרעך כעפר
הארץ. כי הכל מורה על זמן אחר, כי בזמן השלוה וההצלחה הוא ממשילם לכוכבים לשון
גדולה כמו שפירש רש"י על פסוק ה' אלהיכם הרבה אתכם והנכם היום ככוכבי השמים
לרוב (דברים א י) הרבה והגדיל אתכם, כך הרבה ארבה האמור כאן הוא לשון גדולה.
ודמיון החול הוא מורה על הזמן שהאומות קמים על ישראל לכלותם ולא יוכלו להם,
כמו הגלים המתנשאים כאילו רצו לשטוף את כל העולם ומיד כאשר יגיעו אל החול הם
נשברים, כך באומות כמו שנאמר (תהלים מב ח) כל משבריך וגליך עלי עברו, אמנם לא
יוכלו להם כי שם נפלו ונשברו לכך קראם משבריך, לכך נמשלו ישראל לחול זה השובר
הגלים שלא יוכלו לעבור את החול, כי החול הוא חק וגבול הים כך לא יוכלו האומות
לישראל לכלותם. לפיכך כשבא עשו לקראת יעקב, אמר יעקב בתפילתו (בראשית לב יג)
ואתה אמרת היטב אטיב עמך ושמתי את זרעך כחול הים, למה זכר דוקא הבטחת החול ולא
הזכיר הכוכבים שיש בהם תרתי לטיבותא הריבוי והגדולה, גם לא הזכיר לשון ריבוי
אלא ושמתי זרעך כחול הים, אלא שלפי שזה הבטחה שלא יוכלו להם שונאיהם, כך לא
יוכל עשו להזיקו, ומטעם זה הזכיר דוקא החול שעל שפת הים, וכי אין חול אחר
בעולם זולתו אלא לפי שהוא שובר הגלים כאמור, לכך נאמר כאן וכחול אשר על שפת
הים. וירש זרעך את שער אויביו מה ענין זה לזה, אלא שהוא דרך לא זו אף זו, כי
לא זו שיהיו כחול שלא יוכלו להם הגלים דהיינו השונאים, אלא אף זו שהמה ירשו
שער אויביהם ויוכלו להם:
ודמיון העפר מורה, על זמן השפלות כי בזמן שיהיו כעפר לדוש בדיוטה תחתונה, משם
יעלו משפל מצבם ויפרצו לכל רוח כמו שנאמר (שם כח יד) והיה זרעך כעפר הארץ
ופרצת ימה וקדמה וכמו שנאמר (תהלים מד כו) כי שחה לעפר נפשינו ומה כתיב בתריה
קומה עזרתה לנו, וטעמו של דבר לפי שאין ישראל דורשים את ה' בכל לבבם כי אם
בזמן שהם בתכלית השפלות כידוע מדרכי כל הדורות ודורינו. ואולי רמז בדמיון העפר
אל גלות מצרים שהיו המצרים חורשים על גבם כמו העפר שחורשים עליה, ויתבאר זה
עוד לקמן פרשת ויצא (נח יד) בעזר ה':ויש קשר גם לזה
במדבר רבה (וילנא) פרשת במדבר פרשה ב סימן יג
יג ד"א והיה מספר בני ישראל א"ר ברכיה הכהן ברבי והיה מספר הסופר כמספר התורה
נתבקש להם שכך אמר להם ע"י משה ברוך תהיה מכל העמים הוי והיה מספר בני ישראל
כחול הים משלן בעפר משל בכוכבים בעולם הזה הם משולים כעפר מה עפר הארץ עשוי
דייש לכל באי עולם כך ישראל עשוים דייש לאו"ה =לאומות העולם= שנאמר (מ"ב
=מלכים ב'= יג) כי אבדם מלך ארם וישימם כעפר לדוש, ד"א מה עפר הארץ אם אינו
נמצא אין אדם מתקיים אם אין עפר אין אילנות ואין תבואה כך אם אין ישראל אין
העולם מתקיים שנא' (בראשית כב) והתברכו בזרעך כל גויי הארץ, בעוה"ז הם משולים
כעפר לימות המשיח הם משולים לחול הים מה דרכו של חול מקהה שיניו כך ישראל
לימות המשיח מכלין כל האומות שנאמר (במדבר כד) וירד מיעקב וגו' וכתיב (יחזקאל
כה) ונתתי את נקמתי באדום ביד עמי ישראל, ד"א למה משלן כחול מה חול אדם נוטל
ממנו מלא קמצו ונותן לעיסה או לתוך התבשיל אין כל בריה יכול לטעמו שהוא מקהה
את שיניו כך הם ישראל כל מי שהוא בוזזן או גוזלן בעולם הזה הוא מקהה את שיניו
לעתיד לבא למה שהוא קדש שנאמר (ירמיה ב) קדש ישראל לה' ראשית תבואתה כל אוכליו
יאשמו רעה תבוא עליהם נאם ה' וכל מי שנוגע בקדשים חייב מיתה, ד"א כחול הים מה
דרכו של חול אדם מכניסו לאור ומוציאו בולים ועושין הימנו כלי זכוכית כך ישראל
נכנסין לאור ויוצאין חיים שנאמר (דניאל ג) עבדוהי די אלהא עילאה פוקו ואתו
וגו' ואף לע"ל הם נכנסין לגיהנם ואו"ה נכנסין שם ואלו הם נכנסין לתוכה ואובדים
וישראל יוצאין מתוכה בשלום שנאמר (ישעיה מג) כי תלך במו אש לא תכוה למה כי אני
ה' אלהיך מחזיק ימינך לכך מושלן כחול לע"ל =לעתיד לבוא= משלן ככוכבים מה
הכוכבים מזהירין בכל הרקיע כך הם מזהירין לע"ל שנאמר (דניאל יב) והמשכילים
יזהירו כזוהר הרקיע ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד למה נמשלו בכוכבים ולא
בחמה ולא בלבנה אלא אברהם נמשל בחמה ויצחק בלבנה ויעקב בכוכבים לעתיד לבא החמה
והלבנה בושים שנאמר (ישעיה כד) וחפרה הלבנה ובושה החמה כי מלך ה' צבאות בהר
ציון ובירושלים ונגד זקניו כבוד והכוכבים אינם בושים כך אברהם ויצחק פניהם
מתכרכמות לעתיד לבא בשביל בניהם אברהם בשביל ישמעאל ובני קטורה יצחק בשביל עשו
ואלופיו והכוכבים אין להם בושה כך יעקב אין לו בושה שלא יבוש שנאמר (שם
/ישעיהו/ כט) לא עתה יבוש יעקב ולא עתה פניו יחורו למה כי בראותו ילדיו מעשי
ידי וגו' שכולם צדיקים (שיר /השירים/ ד) כולך יפה רעיתי, ד"א מה הכוכבים
חולקין כבוד זה לזה ושלום ביניהם שנאמר (איוב כה) עושה שלום במרומיו כך הם
הצדיקים אוהבים זה לזה כשם שהכוכבים אינן מריבין זע"ז כך הם הצדיקים, ד"א מה
הכוכבים אינן שולטים אלא בלילה כך ישראל אינן שולטים אלא בלילה מפני עול
מלכות, ד"א מה הכוכבים יכול אחד לשרוף את כל העולם כולו כך הם הצדיקים כגון
אליהו שירדה אש בדיבורו שנא' (מ"ב =מלכים ב'= א) אם איש האלהים אני תרד אש מן
השמים ותאכל אותך ואת חמשיך ותרד אש אלהים מן השמים ותאכל אותו ואת חמשיו.מאת: [email protected]
-
תאריך ההודעה המקורית: 07/02/2024 04:38
כנראה הכוונה לזה
כלי יקר בראשית פרק כב פסוק יז(יז) ככוכבי השמים וכחול וגו'. מצינו לפעמים שמדמה את ישראל לכוכבים, ולפעמים
לחול אשר על שפת הים, ולפעמים לעפר, שנאמר (בראשית כח יד) והיה זרעך כעפר
הארץ. כי הכל מורה על זמן אחר, כי בזמן השלוה וההצלחה הוא ממשילם לכוכבים לשון
גדולה כמו שפירש רש"י על פסוק ה' אלהיכם הרבה אתכם והנכם היום ככוכבי השמים
לרוב (דברים א י) הרבה והגדיל אתכם, כך הרבה ארבה האמור כאן הוא לשון גדולה.
ודמיון החול הוא מורה על הזמן שהאומות קמים על ישראל לכלותם ולא יוכלו להם,
כמו הגלים המתנשאים כאילו רצו לשטוף את כל העולם ומיד כאשר יגיעו אל החול הם
נשברים, כך באומות כמו שנאמר (תהלים מב ח) כל משבריך וגליך עלי עברו, אמנם לא
יוכלו להם כי שם נפלו ונשברו לכך קראם משבריך, לכך נמשלו ישראל לחול זה השובר
הגלים שלא יוכלו לעבור את החול, כי החול הוא חק וגבול הים כך לא יוכלו האומות
לישראל לכלותם. לפיכך כשבא עשו לקראת יעקב, אמר יעקב בתפילתו (בראשית לב יג)
ואתה אמרת היטב אטיב עמך ושמתי את זרעך כחול הים, למה זכר דוקא הבטחת החול ולא
הזכיר הכוכבים שיש בהם תרתי לטיבותא הריבוי והגדולה, גם לא הזכיר לשון ריבוי
אלא ושמתי זרעך כחול הים, אלא שלפי שזה הבטחה שלא יוכלו להם שונאיהם, כך לא
יוכל עשו להזיקו, ומטעם זה הזכיר דוקא החול שעל שפת הים, וכי אין חול אחר
בעולם זולתו אלא לפי שהוא שובר הגלים כאמור, לכך נאמר כאן וכחול אשר על שפת
הים. וירש זרעך את שער אויביו מה ענין זה לזה, אלא שהוא דרך לא זו אף זו, כי
לא זו שיהיו כחול שלא יוכלו להם הגלים דהיינו השונאים, אלא אף זו שהמה ירשו
שער אויביהם ויוכלו להם:
ודמיון העפר מורה, על זמן השפלות כי בזמן שיהיו כעפר לדוש בדיוטה תחתונה, משם
יעלו משפל מצבם ויפרצו לכל רוח כמו שנאמר (שם כח יד) והיה זרעך כעפר הארץ
ופרצת ימה וקדמה וכמו שנאמר (תהלים מד כו) כי שחה לעפר נפשינו ומה כתיב בתריה
קומה עזרתה לנו, וטעמו של דבר לפי שאין ישראל דורשים את ה' בכל לבבם כי אם
בזמן שהם בתכלית השפלות כידוע מדרכי כל הדורות ודורינו. ואולי רמז בדמיון העפר
אל גלות מצרים שהיו המצרים חורשים על גבם כמו העפר שחורשים עליה, ויתבאר זה
עוד לקמן פרשת ויצא (נח יד) בעזר ה':ויש קשר גם לזה
במדבר רבה (וילנא) פרשת במדבר פרשה ב סימן יג
יג ד"א והיה מספר בני ישראל א"ר ברכיה הכהן ברבי והיה מספר הסופר כמספר התורה
נתבקש להם שכך אמר להם ע"י משה ברוך תהיה מכל העמים הוי והיה מספר בני ישראל
כחול הים משלן בעפר משל בכוכבים בעולם הזה הם משולים כעפר מה עפר הארץ עשוי
דייש לכל באי עולם כך ישראל עשוים דייש לאו"ה =לאומות העולם= שנאמר (מ"ב
=מלכים ב'= יג) כי אבדם מלך ארם וישימם כעפר לדוש, ד"א מה עפר הארץ אם אינו
נמצא אין אדם מתקיים אם אין עפר אין אילנות ואין תבואה כך אם אין ישראל אין
העולם מתקיים שנא' (בראשית כב) והתברכו בזרעך כל גויי הארץ, בעוה"ז הם משולים
כעפר לימות המשיח הם משולים לחול הים מה דרכו של חול מקהה שיניו כך ישראל
לימות המשיח מכלין כל האומות שנאמר (במדבר כד) וירד מיעקב וגו' וכתיב (יחזקאל
כה) ונתתי את נקמתי באדום ביד עמי ישראל, ד"א למה משלן כחול מה חול אדם נוטל
ממנו מלא קמצו ונותן לעיסה או לתוך התבשיל אין כל בריה יכול לטעמו שהוא מקהה
את שיניו כך הם ישראל כל מי שהוא בוזזן או גוזלן בעולם הזה הוא מקהה את שיניו
לעתיד לבא למה שהוא קדש שנאמר (ירמיה ב) קדש ישראל לה' ראשית תבואתה כל אוכליו
יאשמו רעה תבוא עליהם נאם ה' וכל מי שנוגע בקדשים חייב מיתה, ד"א כחול הים מה
דרכו של חול אדם מכניסו לאור ומוציאו בולים ועושין הימנו כלי זכוכית כך ישראל
נכנסין לאור ויוצאין חיים שנאמר (דניאל ג) עבדוהי די אלהא עילאה פוקו ואתו
וגו' ואף לע"ל הם נכנסין לגיהנם ואו"ה נכנסין שם ואלו הם נכנסין לתוכה ואובדים
וישראל יוצאין מתוכה בשלום שנאמר (ישעיה מג) כי תלך במו אש לא תכוה למה כי אני
ה' אלהיך מחזיק ימינך לכך מושלן כחול לע"ל =לעתיד לבוא= משלן ככוכבים מה
הכוכבים מזהירין בכל הרקיע כך הם מזהירין לע"ל שנאמר (דניאל יב) והמשכילים
יזהירו כזוהר הרקיע ומצדיקי הרבים ככוכבים לעולם ועד למה נמשלו בכוכבים ולא
בחמה ולא בלבנה אלא אברהם נמשל בחמה ויצחק בלבנה ויעקב בכוכבים לעתיד לבא החמה
והלבנה בושים שנאמר (ישעיה כד) וחפרה הלבנה ובושה החמה כי מלך ה' צבאות בהר
ציון ובירושלים ונגד זקניו כבוד והכוכבים אינם בושים כך אברהם ויצחק פניהם
מתכרכמות לעתיד לבא בשביל בניהם אברהם בשביל ישמעאל ובני קטורה יצחק בשביל עשו
ואלופיו והכוכבים אין להם בושה כך יעקב אין לו בושה שלא יבוש שנאמר (שם
/ישעיהו/ כט) לא עתה יבוש יעקב ולא עתה פניו יחורו למה כי בראותו ילדיו מעשי
ידי וגו' שכולם צדיקים (שיר /השירים/ ד) כולך יפה רעיתי, ד"א מה הכוכבים
חולקין כבוד זה לזה ושלום ביניהם שנאמר (איוב כה) עושה שלום במרומיו כך הם
הצדיקים אוהבים זה לזה כשם שהכוכבים אינן מריבין זע"ז כך הם הצדיקים, ד"א מה
הכוכבים אינן שולטים אלא בלילה כך ישראל אינן שולטים אלא בלילה מפני עול
מלכות, ד"א מה הכוכבים יכול אחד לשרוף את כל העולם כולו כך הם הצדיקים כגון
אליהו שירדה אש בדיבורו שנא' (מ"ב =מלכים ב'= א) אם איש האלהים אני תרד אש מן
השמים ותאכל אותך ואת חמשיך ותרד אש אלהים מן השמים ותאכל אותו ואת חמשיו.מאת: [email protected]
שלום! נראה שהשיחה הזו מעניינת אותך, אבל עדיין אין לך חשבון.
נמאס לכם לגלול בין אותם הפוסטים בכל ביקור? כשנרשמים לחשבון, תמיד תחזרו בדיוק למקום שבו הייתם קודם, ותוכלו לבחור לקבל התראות על תגובות חדשות (בין אם במייל, ובין אם בהתראת פוש). תוכלו גם לשמור סימניות ולפרגן ב-upvote לפוסטים כדי להביע הערכה לחברי קהילה אחרים.
בעזרת התרומה שלך, הפוסט הזה יכול להיות אפילו טוב יותר 💗
הרשמה התחברות