תאריך ההודעה המקורית: 19/03/2023 02:54
האם מישהו יוכל לסייע למצוא איה מקום כבודו של מאמר זה (לפי הסגנון הוא מהבן
איש חי, אך איני מוצא הספר המסוים):
אלכה ואשובה ()
ואמר רבי יוחנן משום רבי יוסי טובה מרדות אחת בלבו של אדם. קשה, מנ"ל מהאי קרא
דמה שכתוב "אלכה ואשובה" (הושע ב, ט) משום שברון לב והכנעתו, ודילמא אמרה כן
מחמת קושי היסורין שזכר הכתוב בתחילה, והכי קאמר כשיש לה בטחון באוהביה אף על
פי שהיסורין קשים לא היו פועלים בה פועל זה שחשבו, מפני שבטוחה באוהביה
שיצילוה, אבל אחר שהוסרה הבטחתה אז עשו היסורין פועל בקרבה שאמרה אלכה ואשובה.
ונראה לפרש בסיעתא דשמיא, דדייק מכפל הלשון "ורדפה את מאהביה ולא תשיג אותם"
ואמר עוד "ובקשתם ולא תמצא" והיינו הך. ונראה הכוונה: יש אדם שלא ישיג המבוקש
שלו אך אין לו מזה שברון לב כי אם צער דוקא על שלא השיג המבוקש. ויש שמלבד
הצער שמצטער על העדר בקשתו, עוד יש לו שברון לב ועגמת נפש מאוד. והיינו:
"ראובן יש לו ב' אוהבים שמעון ולוי, ומרוב אהבתו בם נתן להם קרן מן ממונו,
ועשה להם משא ומתן וכמה טובות עד שנעשו עשירים על ידו. ואחרי זה נהפך עליו
הגלגל והיה דחוק הרבה, והוצרך לסך מאה דינרים, ואמר אלך אצל שמעון ואקח סך זה
ממנו הן בתורת הלואה הן בתורת מתנה, כי אני הניתיו והטבתי לו הרבה והרויח מידי
עשרים אלף דינרים. והלך לביתו ולא מצאו, ויאמרו לו: עתה הלך לחוץ לעיר, והלך
אחריו במרוצה שיעור שעה אחת ולא השיגו, והוכרח לחזור, אך נצטער מאד על יגיעתו
וטרחתו שרדף אחריו שהיתה על חינם שלא השיגו, וגם חרה לו על עצמו שאם היה הולך
קודם רביע שעה היה מוצאו בביתו. וכשחזר הלך אצל לוי ליקח ממנו מאה דינרים שגם
הוא אהובו ונהנה ממנו בטובה שהטיב עימו כמו שמעון. וכשבא לביתו מצאו בביתו
ויאמר לו להלוות לו מאה דינרים, והשיב לו לוי: מי אתה איני מכירך לעולם, וחזר
לאחוריו וזלגו עיניו דמעות הלוך ילך ובכה. אמר לו בנו שהיה הולך עמו אצל זה
וזה, למה כאן בדברי לוי בכית, וכשהלכת לבית שמעון לא בכית, והלא כאן וכאן ריקם
יצאת ולא לקחת כלום. אמר לו: שמעון לא דבר עמי כלום ולא עשה לי אונאת דברים,
אלא אני לא מצאתיו, לכך נצטערתי על יגיעה שלי שיגעתי לחנם ברדפי אחריו ולא
השגתיו, ואם הייתי משיגו אפשר שהיה עושה לי בקשתי. אך לוי עשה לי אונאת דברים
שאמר לי מי אתה איני מכירך, והוא כבר נהנה ממני אלפי פעמים על מאה דינרים,
ועתה מלבד שלא מצאתי כלום ממנו, עוד כיחש ואמר איני מכרך, לכן בכיתי. וכך כאן
הכתוב תרתי מילי קאמר: הא', "ורדפה את מאהביה ולא תשיג אותם", שיש לה אוהבים
שהיא בטוחה לקבל מהם טובה, ותלך אצלך לקבל טובה מהם ולא תשיגם שכבר יצאו מפתח
ביתם ולא נודעו עקבותם, ועל זה לא יש לה שברון לב כי אם רק צער על אשר טרחה
ויגעה לקבל טובה מהם ולא קבלה. ועוד שנית יתירה על זאת, בקשתם לאותם אוהבים
להראות לה אהבתם ולא תמצאם באותה אהבה שהיא מצפה להיות בהם, כי יכחישו באהבתם,
ודא עקא שיש בה שיעור לשברון לב דכחשו בה לגמרי, לכן נשבר לבה על זאת ואמרה
"אלכה ואשובה".
