דילוג לתוכן
ראש השנה תשפ"ז
00
שנ'
00
דק'
00
שע'
00
ימים
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

בקשת מקור

2024
4 3 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 31/05/2024 15:34

    מה מקור המשל [והפירוש] הבא:

    בעלי המוסר מספרים על מלך שהיה לו עבד נאמן ומסור ששירתו שנים רבות וארוכות.
    כיון שעמד להגיע לגמלאות טרם פרישתו ביקש ממנו המלך עוד שירות אחד תעשה לי הוא
    נתן לו מגרש ריק שיבנה עליו בית נוח בכל מיני נוחות. עבד המשרת במסירות,
    בחושבו: הרי זוהי ההזדמנות האחרונה שלי להראות חיבתי אל המלך. בגמר העבודה אמר
    לו המלך: בית זה שבנית – יהיה לך במתנה כשכר על כל שנות השירות שעבדת אותי
    בנאמנות. לא יכול היה הפועל להפסיק לשבח את המלך על המתת היקר הזה.

    כעת אומר לו המלך הגש לי פירוט של כל אותם השעות שהשקעת בבניית הבית הזה, ואת
    כל ההוצאות שהיו לך בגינה ואשלם לך כדין. צחק המשרת. והרי כל מה שעבדתי לא
    עשיתי אלא בשביל עצמי ולמה מגיע לי תשלום על כך. אמר לו המלך לא כי אתה עבדת
    על מילתי ואף שבסוף נודע שאתה תתגורר בבית זה. כך הקב"ה עושה עם בני ישראל
    למעשה הכל עבודת מתנה, הוא בונה בניין לעצמו, ובכל זאת ה' אומר 'שכר הוא לכם
    חלף עבודתכם'. זהו שאמר הכתוב 'ולך ה' חסד, כי אתה תשלם לאיש כמעשהו', ועל כך
    אני רוצה לשלם לו גם כן

    [המשל כנראה קדמון והפירוש הפסוק נראה עכשווי, ואולי לא]

    תודה

  • תאריך ההודעה המקורית: 31/05/2024 15:34

    מה מקור המשל [והפירוש] הבא:

    בעלי המוסר מספרים על מלך שהיה לו עבד נאמן ומסור ששירתו שנים רבות וארוכות.
    כיון שעמד להגיע לגמלאות טרם פרישתו ביקש ממנו המלך עוד שירות אחד תעשה לי הוא
    נתן לו מגרש ריק שיבנה עליו בית נוח בכל מיני נוחות. עבד המשרת במסירות,
    בחושבו: הרי זוהי ההזדמנות האחרונה שלי להראות חיבתי אל המלך. בגמר העבודה אמר
    לו המלך: בית זה שבנית – יהיה לך במתנה כשכר על כל שנות השירות שעבדת אותי
    בנאמנות. לא יכול היה הפועל להפסיק לשבח את המלך על המתת היקר הזה.

    כעת אומר לו המלך הגש לי פירוט של כל אותם השעות שהשקעת בבניית הבית הזה, ואת
    כל ההוצאות שהיו לך בגינה ואשלם לך כדין. צחק המשרת. והרי כל מה שעבדתי לא
    עשיתי אלא בשביל עצמי ולמה מגיע לי תשלום על כך. אמר לו המלך לא כי אתה עבדת
    על מילתי ואף שבסוף נודע שאתה תתגורר בבית זה. כך הקב"ה עושה עם בני ישראל
    למעשה הכל עבודת מתנה, הוא בונה בניין לעצמו, ובכל זאת ה' אומר 'שכר הוא לכם
    חלף עבודתכם'. זהו שאמר הכתוב 'ולך ה' חסד, כי אתה תשלם לאיש כמעשהו', ועל כך
    אני רוצה לשלם לו גם כן

    [המשל כנראה קדמון והפירוש הפסוק נראה עכשווי, ואולי לא]

    תודה

    תאריך ההודעה המקורית: 03/06/2024 01:06

    עי' רוח חיים על אבות להגר"ח מוולאזין, פרק ג משנה ו

  • תאריך ההודעה המקורית: 03/06/2024 01:06

    עי' רוח חיים על אבות להגר"ח מוולאזין, פרק ג משנה ו

    תאריך ההודעה המקורית: 03/06/2024 01:31

    פירוש הפסוק נמצא בחפץ חיים.

    מצוטט מדברי הגר"י גלינסקי:

    "וזה ביאור הכתוב: 'ולך ה' חסד, כי אתה תשלם לאיש כמעשהו' (תהילים סב, יג).
    וכבר הקשו: החסד, עניינו הנהגה שלפנים משורת הדין. ולשלם לאיש כמעשהו היא שורת
    הדין ולא חסד?

    "אבל, משל למה הדבר דומה, לסוחר יהלומים שקרא לנער מן השוק: 'רצונך להרוויח
    כסף? קח יהלום זה, והיזהר בו מאד. לך למקום פלוני ותמסור אותו לעשיר פלוני,
    ותקבל תמורתו'.

    "העשיר חיכה ליהלום. קבלו בשמחה ומסר מעטפת מזומנים. מיליון, בשטרות.

    "הנער חזר והושיט את המעטפה, קיווה לקבל שכרו. כמה משלמים על שליחות כזו?
    עשרים שקלים, חמישים?!

    "'אה', אומר לו הסוחר, 'המעטפה שלך'. עם כל אשר בה.

    "'על מה ולמה?!'

    "'טוב', מסביר הסוחר, 'קודם כל, על שהואלת ללכת בשליחותי. ואחר כך, שהשגחת על
    היהלום, ולא איבדת אותו. ולא מכרתו בחצי המחיר כדי למעול בכסף'…

    "'הכל נכון. אז מאתיים שקלים, אלף. אבל את כל המעטפה, את כל שווי היהלום?!'

    "ולך ה' חסד", ואיזה חסד! "כי אתה תשלם לאיש, כמעשהו". כאילו היה היהלום שלו,
    והוא שמצא את הקונה, ורקם את העסקה! וכאן שילם גם את דמי הנסיעה, ונתן את הכח
    עבורה. ואין לנו מושג בגודל היהלום ובגודש המעטפה!

    --
    בברכה,
    הרב מאיר פישהוף
    ממלכת התורה והחסד בארץ הקודש (ע"ר)
    0548496050
    לזכות לכל הברכות השמורות למחזיקי התורה לחץ כאן
    https://www.matara.pro/nedarimplus/online/?mosad=7011634

  • תאריך ההודעה המקורית: 03/06/2024 01:31

    פירוש הפסוק נמצא בחפץ חיים.

    מצוטט מדברי הגר"י גלינסקי:

    "וזה ביאור הכתוב: 'ולך ה' חסד, כי אתה תשלם לאיש כמעשהו' (תהילים סב, יג).
    וכבר הקשו: החסד, עניינו הנהגה שלפנים משורת הדין. ולשלם לאיש כמעשהו היא שורת
    הדין ולא חסד?

    "אבל, משל למה הדבר דומה, לסוחר יהלומים שקרא לנער מן השוק: 'רצונך להרוויח
    כסף? קח יהלום זה, והיזהר בו מאד. לך למקום פלוני ותמסור אותו לעשיר פלוני,
    ותקבל תמורתו'.

    "העשיר חיכה ליהלום. קבלו בשמחה ומסר מעטפת מזומנים. מיליון, בשטרות.

    "הנער חזר והושיט את המעטפה, קיווה לקבל שכרו. כמה משלמים על שליחות כזו?
    עשרים שקלים, חמישים?!

    "'אה', אומר לו הסוחר, 'המעטפה שלך'. עם כל אשר בה.

    "'על מה ולמה?!'

    "'טוב', מסביר הסוחר, 'קודם כל, על שהואלת ללכת בשליחותי. ואחר כך, שהשגחת על
    היהלום, ולא איבדת אותו. ולא מכרתו בחצי המחיר כדי למעול בכסף'…

    "'הכל נכון. אז מאתיים שקלים, אלף. אבל את כל המעטפה, את כל שווי היהלום?!'

    "ולך ה' חסד", ואיזה חסד! "כי אתה תשלם לאיש, כמעשהו". כאילו היה היהלום שלו,
    והוא שמצא את הקונה, ורקם את העסקה! וכאן שילם גם את דמי הנסיעה, ונתן את הכח
    עבורה. ואין לנו מושג בגודל היהלום ובגודש המעטפה!

    --
    בברכה,
    הרב מאיר פישהוף
    ממלכת התורה והחסד בארץ הקודש (ע"ר)
    0548496050
    לזכות לכל הברכות השמורות למחזיקי התורה לחץ כאן
    https://www.matara.pro/nedarimplus/online/?mosad=7011634

    תאריך ההודעה המקורית: 04/06/2024 12:29

    לא מצאתי

  • בקשת מקור קדום

    2024
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 15/01/2024 23:19 בוצע מאת: [email protected]
  • בקשת מקור לשני דברים מענייני הפרשות האחרונות

    2024
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    ח
    תאריך ההודעה המקורית: 28/01/2024 19:42 ערב רב - נקראים עם - זוהר ח"ב מה ע"ב, שם קצא ע"א, שם ח"ג רלז ע"א. לקוח מקובץ שנמצא תחת ידי (כדאי לבדוק בפנים). מאת: [email protected]
  • בקשת מקור - גאולה שלישית תהיה בזכות יעקב.

    2024
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 14/05/2024 09:28 המקור מדברי המדרש תנחומא הינו ממש לעניין זה וייש"כ על כך. בדברי האלשיך מרומז העניין אך אינו כ"כ להדי'. המקור מהגמרא בפסחים ידעתי אך אין מפורש שם להדי' ויתכן אולי לפרשו בעניין אחר. המקור מדברי האוה"ח הק' אין בהם ממש לענייננו ואדרבה משם קשיא לדבר זה, שלשיטתו הגאולה העתידה היא בזכות משה רעיא מהימנא, ורק בנין בית שני היה בזכות יעקב (ובנין בית ראשון בזכות יצחק וגאולת מצריים בזכות אברהם. בכל אופן ייש"כ לכל העונים יבורכו כולם משמי מרום בכל הטוב. [image: Mailtrack] https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Sender notified by Mailtrack https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& 14.05.24, 09:24:38
  • בקשת מקור

    2024
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 24/06/2024 13:46 כמדו' שלא
  • בקשת מקור

    2024
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 12/02/2024 15:10 תודה מאת: [email protected]
  • מקור

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    5
    תאריך ההודעה המקורית: 18/08/2024 10:49 ואוו.. אני יודע שזה התחבר מליקוט של פתקים שכתב לעצמו בהזדמנויות שונות. אין ספק שאת כל הסקופים מוצאים שם מאת: [email protected] קבצים מצורפים: נימוקי אוח - על אשל אברהם.pdf
  • בקשת הסבר / מקור

    2024
    13
    0 הצבעות
    13 פוסטים
    0 צפיות
    Y
    תאריך ההודעה המקורית: 23/12/2024 08:52 א"כ באמת צ"ע היאך חז"ל וכל הקדמונים קראו לזה רק ציצית. היכן ראו זאת בפסוקים. מאת: From: rafael dilman Sent: 23 Dec 2024 12:29 AM מאת: To: יצחק רוט מאת: Cc: שמואל זאב בעק [email protected]; עריכה תורנית Subject: Re: [הכתב והמכתב] בקשת הסבר / מקור מצאתי, התורה הקדושה. איך נשתרש נשם זה עניין לבלשנים. כשתמצא מישהו שהזכיר מצות "גדילים" אז השאלה תהיה שאלה. מנין שעיקר המצוה היא הציצית? כתוב גם גדילים תעשה לך. זה 2 פסוקים שכל אחד אומר משהו אחר. הראיה היא שלשון ציצית מתפרש על הענף, ולשון גדיל על הגדיל, וכיון שעיקר המצוה היא הציצית, הרי מבואר שהעיקר קיבל את השיעור החשוב. From: rafael dilman <[email protected] mailto:[email protected] > Sent: 22 Dec 2024 9:04 PM To: [email protected] mailto:[email protected] Cc: שמואל זאב בעק <[email protected] mailto:[email protected] >; עריכה תורנית <[email protected] mailto:[email protected] > Subject: Re: [הכתב והמכתב] בקשת הסבר / מקור לא הבנתי מה הראיה מהמדרש. עכ"פ גם זה גמ' בע"ב שם - מח' אמוראים אם צריך או גדיל או ענף, או שצריך את שניהם. כך שמעמדם שווה. מעתיק את המדרש שבו מבואר הענין להדיא דלא כהמג"ש (מדרש הגדול במדבר ט"ו, ל"ז (פרשת שלח)) ועשו להם ציצית. שומע אני יעשה כולה ציצית, תלמוד לומר להלן גדילים. או גדילים, שומע אני יעשה כולה גדיל, תלמוד לומר ציצית. הא כיצד, שתהא גדילה יוצא מן הציצית והציצית יוצא מן הגדילה. מיכן אמרו נויי תכלת שליש גדיל ושני שלישין ענף. ואותו גדיל עושהו חליות. וכמה שיעור חוליה, רבי אומר כדי שיכרוך וישנה וישלש, ששלשה חוטין כרוכין הן חוליה. והפוחת בחליות לא יפחות משבע כנגד שבעה רקיעים, והמוסיף לא יוסיף על שלש עשרה, כנגד שבעה רקיעים וששה אוירות שביניהם. From: [email protected] mailto:[email protected] <[email protected] mailto:[email protected] > On Behalf Of rafael dilman Sent: 22 Dec 2024 7:10 PM To: שמואל זאב בעק <[email protected] mailto:[email protected] > Cc: עריכה תורנית <[email protected] mailto:[email protected] > Subject: Re: [הכתב והמכתב] בקשת הסבר / מקור לא, אין דעה כזו. גמ' מפורשת מנחות לט. אין דעה כזו? (לא מצאתי כמובן) זו טעות כמובן, וצ"ל להיפך. לא יודע מה הוא רוצה בסוף המשפט. בשיעור שאני עורך נאמר כך: וכן מצינו במצות ציצית שני שליש גדיל ושליש ענף, אף שהענף הוא עיקר המצוה. האם זו טעות? ומה האמת? --
  • בקשת מקור

    2024
    1
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    5
    תאריך ההודעה המקורית: 01/10/2024 16:54 לכאורה הכוונה לזה. [image: image.png] קבצים מצורפים: תיקני זוהר מהד' אמסטרדם.jpg