דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

מה המקור של המשפט 'אדם דואג על איבוד דמיו ואינו דואג על איבוד ימיו ...

2023
6 4 0 1
  • המקור הראשון של אמירת 'על נהרות בבל' לפני ברכה"מ

    2023
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 30/04/2023 00:09 צדק הרב קוסובר שליט"א. המקור הוא מהשל"ה הקדוש (הציון לדבריו במשנ"ב מהדורת 'עוז והדר' אינו נכון, והוא באות ק"ע) שלמד זאת על פי הזוהר הקדוש בפרשת תרומה. אבל הכף החיים כותב שמי שאין עיתותיו בידו לומר את כל המזמור הנ"ל, יכול לומר גם פסוק אחד אחר שמדבר מענין חורבן הבית וכד'ו. וכן משמע שם מהשל"ה שכתב שבשבת יאמר 'שיר המעלות' שהוא בלשון שמחה ולא בלשון צער, משמע שאין מזמור זה הוא העיקר, אלא המטרה להצטער ולהתאבל על החרבן, וזה נעשה באמצעות מזמורים המסוגלים לכך; כנלענ"ד.
  • מה דעתכם על ניסוח הכותרת

    2023
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 06/06/2023 15:25 לגבי סימון הגרש: 'טמא' אם הכוונה מדוע הכתוב לא פתח בתיבת 'טמא, אכן מתאים הגרש. אבל אם הכונה מדוע לא פתח בעניני דברים מסוימים טמאים, אין מקום לגרש.
  • מה התרגום המדויק של - ריהטא

    2023
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 06/06/2023 20:58 כמובן שיש את ריש פר' וירא' באונקלוס אגב, לכאורה התרגום המילולי המדוייק הוא 'ריצה' אבל בהתאמה לשפת הדיבור שלנו דייק הרב אריכא שצ"ל 'מרוצה', שהרי אף אדם לא יאמר 'לפי ריצת הדברים' אלא 'לפי מרוצת הדברים'
  • 0 הצבעות
    9 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 24/08/2023 16:33 ראיתי בילקוט יוסף שמאריך לדבר בזה מאוד, והמעיין שם יהנה מאוד.
  • 0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 15/11/2023 21:03
  • 0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2023 00:20 אם כוונתו לאלברט איינשטין זה גם לא מסתדר כי איינשטין היה בן כמה חדשים כשהמלבי"ם נפטר מאת: [email protected]
  • מה המקור

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    A
    תאריך ההודעה המקורית: 26/11/2023 22:31 פעם כתבתי מענין זה (העתק כמעט מילה במילה מאיזה ספר ואינני זוכר איזה) וכך סיפר הג"ר חיים ברלין זצ"ל, שכשנפטר רבי יצחק בלאזר ז"ל וצווה שלא יספידו אותו בכלל, היו הקהל לוחצים על ר' חיים שלא ישמע לצוואה ויספיד את ר' יצחק. הלכו ר' חיים והקהל לשאול את רבי שמואל סלנט זצ"ל שהיה הרב של ירושלים, ואמר להם שלא להספיד. עד שקם ר' חיים ברלין ואמר שהרי מצינו שבהספד יש שני צעדים אחד ההספד שאומרים דברים טובים ובשבח הנפטר והשני הבכי שבוכים על העדר הצדיק, כמו שכתוב (בראשית כג ב) "ויבא אברהם לספד לשרה ולבכתה". וגם אנו נעשה כך שלא נספידו אלא נתעורר לראות בגודל האבדה. וכך היה הולך ודורש עד שכל הקהל הקדוש געה בבכיה, ולאחר מכן הלכו לקברו. ובערב שבת בא ר' יצחק בחלום לר' חיים ברלין להודות לו ולשבחו על מה שלא הספידו ועל ההתעוררות שעשה. ושאלו ר' חיים איך הדין בשמים, אמר לו ר' יצחק, אין אדם יכול לתאר את גודל הדין הקשה בשמים ובמיוחד מקפידים על דברים האסורים שאדם דבר שלא כהוגן.         From: אברהם לייב ווילחוביצער [[email protected]] Sent: Sunday, November 26, 2023 2:49 PM To: שאלות בענייני עריכה תורנית [[email protected]] Subject: [הבית לעורך התורני] מה המקור   מובא בתשובת האחרונים שאין הכי נמי שכבודו יכול הנפטר למחול [שלא לומר הספד], וצריכין שלא להאריך בשבחו, אבל ההתעוררות תשובה שמתעורר בהספד כשמלווים את הנפטר אינו יכול למנוע,
  • 0 הצבעות
    6 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 03/12/2023 19:51 שם איתא בתוספות שמשה רבינו מת בשבת [ויש שחלקו] ומכאן הכריח השל"ה שכתב ע"י השבעת קולמוס דאל"כ איך כתבם ביום מותו והלא שבת היה.

0

מחובר

793

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים